עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/קלד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן קלד'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דין יין שנתנסך ונתערב.''' ובו י"ג סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{ביהגרא|א}} {{באר הגולה|א}} יין שנתנסך לעבודת כוכבים שנתערב ביין של היתר אוסר בהנאה בכל שהוא {{ביהגרא|ב}} {{באר הגולה|ב}} בד"א {{שך|א}} {{באר היטב|א}} כשהורק היין המותר על טפה של יין נסך {{באר הגולה|ג}} אבל אם עירה יין נסך {{שך|ב}} מצרצור קטן <small>(פי' פך קטן) </small>לתוך הבור של יין אפי' עירה כל היום כולו {{שך|ג}} {{פתש|א}} ראשון ראשון {{באר הגולה|(°)}} {{שך|ד}} {{באר היטב|ב}} בטל {{ביהגרא|ג}} עירה {{שך|ה}} מהחבית בין שעירה מהמותר לאיסור או מהאיסור למותר הכל אסור {{שך|ו}} מפני {{באר היטב|ג}} שהעמוד היורד מפי החבית גדול:

{{אות סעיף|ב}} {{ביהגרא|ד}} {{באר הגולה|ד}} יין שאינו אסור אלא בשתייה אינו אוסר אלא בששים {{ביהגרא|ה}} נתערב {{באר הגולה|ה}} סתם יינם ביין מותר הרי זה אוסר בכל שהוא {{שך|ז}} בשתייה {{שך|ח}} {{באר הגולה|ו}} וימכר כולו לעובד כוכבים {{שך|ט}} {{ביהגרא|ו}} {{באר הגולה|ז}} ולוקח דמי היין האסור שבו {{באר היטב|ד}} ומשליכו {{שך|י}} לים המלח ויהנה בשאר המעות {{ביהגרא|ז}} {{באר הגולה|ח}} וכן אם נתערבה {{שך|יא}} חבית של יין נסך בין החביות הכל אסורים בשתייה ומותרים בהנאה ויוליך {{באר היטב|ה}} {{באר הגולה|ט}} דמי אותה חבית לים המלח {{שך|יב}} כשימכור הכל לעובד כוכבים וכן בחבית של סתם יינם: <small>הגה {{ביהגרא|ח}} הא דחבית של יין נסך אוסר כל החביות שנתערבה בהן היינו דוקא {{שך|יג}} בחביות גדולות שחשובות ואינן בטלות {{פתש|ב}} אבל אם הם קטנים ואינם חשובים חד בתרי בטיל כמו בשאר איסורים (תא"ו נ' י"ז) {{ביהגרא|ט}} ואפילו בגדולות {{שך|יד}} אם נפל אחד מן התערובות לים או נשרף האחרים כולם מותרים כמו בשאר איסורים (ג"ז שם) וע"ל סימן ק"י ויש אומרים דכל סתם יינם {{פתש|ג}} בזמן הזה {{שך|טו}} בטל {{באר היטב|ו}} {{פתש|ד}} בששים (תשובת הרא"ש כלל כ"ט ומרדכי פרק השוכר ובארוך כלל ט"ז דין י"ד ור"ש סוף תרומות וע"פ) וכן נוהגין להקל ובמקום דנתערב על ידי נצוק חבור כדלעיל סימן קכ"ו אין היין העליון מועיל ליין התחתון לבטל האיסור (ב"י):</small>

{{אות סעיף|ג}} {{טז|א}} {{באר הגולה|י}} מים שנתערבו ביין או יין במים {{שך|טז}} בנותן {{באר היטב|ז}} טעם מפני שהם מין בשאינו מינו. {{ביהגרא|י}} במה דברים אמורים {{טז|ב}} שנפל המשקה המותר לתוך המשקה האסור אבל אם נפל המשקה האסור לתוך המשקה המותר ראשון ראשון בטל והוא שיורק מצרצור קטן שהיה מריק ויורד מעט מעט {{ביהגרא|יא}} {{באר הגולה|יא}} ואם נתרבה המשקה האסור עד שיש בו כדי ליתן טעם אוסר {{טז|ג}} והיאך יהיו המים אסורים {{ביהגרא|יב}} כגון שהיו נעבדים {{ביהגרא|יג}} או תקרובת לעבודת כוכבים: <small>הגה {{שך|יז}} {{ביהגרא|יד}} {{פתש|ה}} {{באר הגולה|(°)}} דבריו בכאן {{באר היטב|ח}} סותרים זה את זה דכתב דאם נפל המשקה האסור להיתר ראשון ראשון בטל ואח"כ כתב דאם נתרבה האסור חוזר ואוסר {{ביהגרא|טו}} והוא מחלוקת בין הפוסקים ולענין דינא {{שך|יח}} סברא אחרונה היא עיקר:</small>

{{אות סעיף|ד}} {{ביהגרא|טז}} {{באר הגולה|יב}} בור של יין {{שך|יט}} שנפל בתוכו קיתון של מים תחילה ואח"כ נפל לתוכו יין נסך רואין את יין ההיתר כאילו אינו והמים שנפלו משערים אם יש בהם כדי לבטל טעם אותו יין נסך הרי המים רבים עליו ומבטלים אותו ויהיה הכל מותר {{טז|ד}} {{שך|כ}} {{באר הגולה|יג}} ואם סתם יינם נתערב ביין של היתר אפילו לא נפל לתוכו קיתון של מים אלא {{באר היטב|ט}} {{באר הגולה|(°)}} לבסוף אם יש במים כדי לבטל טעם היין האסור מותר:

{{אות סעיף|ה}} {{ביהגרא|יז}} {{באר הגולה|יד}} כמה יהא במים ויהא בהם כדי לבטל טעם היין {{טז|ה}} {{שך|כא}} ששה {{באר היטב|י}} חלקים כנגדו וכל שיש במים כשיעור הזה מותר אפי' בשתייה: <small>הגה {{ביהגרא|יח}} ואם אין במים כשיעור הזה {{שך|כב}} מוכר הכל לעובד כוכבים {{שך|כג}} {{באר היטב|יא}} חוץ מדמי יין נסך שבו (הרשב"א הסכים בזה לדעת רבותיו ודלא כהר"ן פרק השוכר) {{ביהגרא|יט}} מיהו לא ימכור לעובד כוכבים {{טז|ו}} {{פתש|ו}} הרבה ביחד שמא יחזור וימכור המים לישראל (דעת התוספות) וה"ה בכל דבר {{שך|כד}} הנאסר במשהו וניקח מן העובד כוכבים דינא הכי (ב"י בשם הר"ן שכ"כ בשם הראב"ד) ועי' לקמן סימן קל"ז {{טז|ז}} אם נתן יין בכלים אסורים מחמת יין נסך כיצד משערים לבטלו:</small>

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|טו}} חומץ <small>(של) </small>עובד כוכבים {{טז|ח}} שנפל לתוך יין של היתר או יין <small>(של) </small>עובד כוכבים שנפל לחומץ <small>(של) </small>היתר בנותן {{באר היטב|יב}} טעם:

{{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|טז}} חומץ של יין של עובד כוכבים שנפל לתוך חומץ שכר אוסר בכל שהוא מפני {{שך|כה}} שהוא {{באר היטב|יג}} במינו ששניהם חומץ הם:

{{אות סעיף|ח}} {{באר הגולה|יז}} יין <small>(של) </small>עובד כוכבים בין ישן בין חדש שנפל על ענבים אם {{באר הגולה|יח}} הם שלימות {{שך|כו}} {{באר היטב|יד}} ידיחם והם מותרות באכילה ואם הם מבוקעות {{ביהגרא|כ}} {{באר הגולה|יט}} או שניטל עוקצן אם יש בו בנותן טעם אסורות באכילה {{טז|ט}} {{באר הגולה|כ}} ויעצרם וימכרם לעובד כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבהן {{באר הגולה|כא}} אבל לא ימכרם כמו שהן שמא יחזור וימכרם לישראל {{ביהגרא|כא}} ואם אין בו כדי ליתן טעם מותרות באכילה:

{{אות סעיף|ט}} {{ביהגרא|כב}} {{באר הגולה|כב}} יין <small>(של) </small>עובד כוכבים שנפל על גבי תאנים מותרים מפני שהיין פוגם בטעם התאנים:

{{אות סעיף|י}} {{ביהגרא|כג}} {{באר הגולה|כג}} נפל על עדשים ושעורים וכיוצא בהם ידיחם והם מותרים {{ביהגרא|כד}} {{באר הגולה|כד}} ואם עבר עליהם {{טז|י}} {{שך|כז}} {{פתש|ז}} זמן {{באר היטב|טו}} רב ודאי בלעו ואין להם היתר בהדחה ומשערים אותם בנותן טעם:

{{אות סעיף|יא}} {{באר הגולה|כה}} נפל על גבי חטים אין להם היתר בהדחה מפני שמתוך שיש בהם סדק היין נבלע בהם {{ביהגרא|כה}} לפיכך אם יש ביין כדי ליתן טעם אסורות באכילה {{באר הגולה|כו}} ולא ימכרם לעובד כוכבים שמא יחזור וימכרם לישראל אלא כיצד עושה {{באר הגולה|כז}} טוחן אותם ועושה מהם פת ומוכרה לעובד כוכבים שלא בפני ישראל {{ביהגרא|כו}} {{באר הגולה|כח}} ואם הוא {{טז|יא}} במקום שנהגו לאכול פת עובד כוכבים אין להם {{באר היטב|טז}} תקנה <small>(למכרם לעובד כוכבים {{ביהגרא|כז}} כי אם בפרוסות שאסור לקנות מעובד כוכבים בכל מקום) (כל בו) {{באר הגולה|(°)}} (כדלעיל סימן קי"ב):</small>

{{אות סעיף|יב}} {{באר הגולה|כט}} חומץ יין של עובד כוכבים שנפל לתוך גריסין רותחין פוגמין ומותרים אבל לתוך צוננים משביחים ואסורים אפילו הרתיחן אח"כ וחזרו להיות טעם לפגם: <small>הגה {{ביהגרא|כח}} ובשמים הבלועים מיין נסך ונתנם לתבשיל אם יש ששים נגד יין הבלוע בהן הכל שרי אע"ג דהבשמים לטעמא עבידי הואיל ואין אסורים מחמת עצמן {{שך|כח}} בטילי {{ביהגרא|כט}} ואם היין שבהן הוי לפגם {{שך|כט}} {{באר היטב|יז}} בתבשיל אפילו ס' אינו צריך (ב"י בשם הרשב"א):</small>

{{אות סעיף|יג}} {{ביהגרא|ל}} {{באר הגולה|ל}} כל {{פתש|ח}} המשקים של עובד כוכבים שדרכם לערב בהם יין או חומץ אסורים: <small>הגה ועיין לעיל סימן קי"ד וכל זה במשקים שהיין והחומץ הוא בהם לשבח או שאינו פוגם אבל אם הוא לפגם כגון צבע שנתנו בהם חומץ {{ביהגרא|לא}} או מלח שמבשלים עובדי כוכבים ונותנים בו יין או דם ללבנו (מרדכי פא"מ) {{ביהגרא|לב}} או דיו של עובד כוכבים (ר"ת) מותר דכל זה הוי לפגם וה"ה בכל כיוצא בזה ויש מחמירים בדיו של עובד כוכבים מפני שלפעמים נותן קולמסו לתוך פיו והדיו עליו (ת"ה סימן קכ"ט כל בו בשם הר"ף) {{ביהגרא|לג}} ועיין לעיל סימן קכ"ג דנוהגין היתר בדבר שנותנין בו חומץ הואיל והוי לפגם ונראה דהוא הדין בדיו אפילו היה בו ודאי יין נסך אינו אלא פגם ושרי כן נראה לי:</small>
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>