עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/קכד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן קכד'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית.''' ובו כ"ו סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} תינוק עובד כוכבים {{טז|א}} {{ביהגרא|א}} {{באר הגולה|ב}} שאינו מזכיר עבודת כוכבים ומשמשיה אינו אוסר יין במגעו {{שך|א}} {{ביהגרא|ב}} {{באר הגולה|ג}} אלא {{באר היטב|א}} בשתייה:

{{אות סעיף|ב}} {{ביהגרא|ג}} {{באר הגולה|ד}} גר תושב {{ביהגרא|ד}} דהיינו שקבל עליו {{שך|ב}} שבע {{באר היטב|ב}} מצו' {{ביהגרא|ה}} וכן גר שמל ולא טבל מגען אוסר בשתייה: <small>הגה {{שך|ג}} {{ביהגרא|ו}} וכל זמן שלא טבל {{באר היטב|ג}} כראוי מיקרי לא טבל (ר"ן פ' השוכר והגהות מרדכי דיבמות פרק החולץ) {{טז|ב}} {{שך|ד}} ויש מקילין אפילו במגע גר תושב (טור בשם הרא"ש ותוס' ומרדכי) {{ביהגרא|ז}} אבל יין שלו {{שך|ה}} ודאי {{באר היטב|ד}} אסור (ב"י):</small>

{{אות סעיף|ג}} {{ביהגרא|ח}} {{באר הגולה|ה}} הלוקח עבדים מהעובד כוכבים {{שך|ו}} ומלו {{שך|ז}} {{באר היטב|ה}} וטבלו מיד אין מנסכין ויין שנגעו בו מותר בשתייה ואף על פי שעדיין לא נהגו בדתי ישראל ולא פסקו שמות העבודות כוכבים מפיהם:

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ו}} בני השפחות העובדות כוכבים שנולדו ברשות ישראל ומלו ועדיין לא טבלו הגדולי' {{שך|ח}} {{ביהגרא|ט}} אוסרי' היין {{באר היטב|ו}} בשתיי' במגען {{ביהגרא|י}} אבל מגע הקטני' מותר אפי' בשתיי' {{טז|ג}} {{שך|ט}} {{ביהגרא|יא}} כיון {{באר היטב|ז}} שמלו אע"פ שעדיין לא טבלו:

{{אות סעיף|ה}} {{ביהגרא|יב}} {{באר הגולה|ז}} אם השפחה טבלה לשם עבדות {{שך|י}} יש מי {{באר היטב|ח}} שאומר שאין בנה עושה יין נסך אפילו עבר רבו ולא מל אותו בין גדול בין קטן:

{{אות סעיף|ו}} {{ביהגרא|יג}} {{באר הגולה|ח}} כל עובד כוכבים {{טז|ד}} שאינו עובד אלילים יינו אסור בשתייה ומותר בהנאה ומגען ביין שלנו שוה ליינם שאסור בשתייה:

{{אות סעיף|ז}} {{ביהגרא|יד}} {{באר הגולה|ט}} יש מי שאומר שכל מקום שאמרו ביין שלנו שהוא מותר בהנאה ואסור בשתייה מפני צד {{באר היטב|ט}} נגיעה שנגע בו העובד כוכבים כשהיה העובד כוכבים עובד אלילים {{שך|יא}} אבל אם היה איסורו בגלל {{שך|יב}} עובד כוכבים שאינו עובד אלילים שנגע ביין שלנו שלא בכוונה או שטפח על פי החבית הרי זה מותר בשתייה וכן כל כיוצא בזה:

{{אות סעיף|ח}} {{שך|יג}} {{ביהגרא|טו}} {{פתש|א}} {{באר הגולה|(°)}} {{באר הגולה|י}} משוך {{באר היטב|י}} בערלתו {{שך|יד}} אינו עושה יין נסך {{ביהגרא|טז}} {{באר הגולה|יא}} ומומר אע"פ שהוא מהול עושה יי"נ במגעו {{שך|טו}} {{ביהגרא|יז}} {{באר היטב|יא}} {{באר הגולה|יב}} ונאמן לומר ששב בתשובה:

{{אות סעיף|ט}} {{שך|טז}} {{ביהגרא|יח}} {{באר הגולה|יג}} האנוסים אפילו הטובים שבהם אינם יכולים ליזהר ממגע עובד כוכבים וכיון שהם חשודים עליו אינן נאמנים על {{באר היטב|יב}} שלהם אפילו בשבועה {{שך|יז}} אבל נאמנים על של אחרים: <small>הגה {{ביהגרא|יט}} ואין אוסרין יין במגען ודוקא אותם שדרים עדיין בין העובדי כוכבים ועושין עבירות בפרהסיא מפני אונס רק בצנעה נזהרים ואפשר להם לברוח על נפשם רק שממתינים משום ממון או כיוצא בו {{ביהגרא|כ}} אבל אם עוברין גם בצנעה על עבירות {{ביהגרא|כא}} אע"פ שעשו מתחלה באונס הרי הם כעובדי כוכבים (ריב"ש סי' ד'):</small>

{{אות סעיף|י}} מגע עובד כוכבים לאסור בהנאה צריך שלשה תנאים אחד שיתכוין ליגע {{באר הגולה|יד}} לאפוקי תינוק שנגע {{ביהגרא|כב}} דלאו בר כוונה הוא וכן {{טז|ה}} {{באר הגולה|טו}} לאפוקי נפל לבור ועלה מת {{ביהגרא|כג}} {{באר הגולה|טז}} שני שידע שהוא יין {{ביהגרא|כד}} {{באר הגולה|יז}} ושלישי שלא יהא עוסק בדבר אחר:

{{אות סעיף|יא}} {{באר הגולה|יח}} כיצד היא הנגיעה שאוסר בה העובד כוכבים היין בהנאה שיגע בידו {{ביהגרא|כה}} או {{באר הגולה|(°)}} {{שך|יח}} ברגלו <small>(וי"א דאם נגע ברגלו אינו אוסר בהנאה דאין דרך נסוך בכך) (בב"י) </small>{{ביהגרא|כו}} או {{שך|יט}} בדבר אחר <small>(שבידו) </small>{{טז|ו}} {{שך|כ}} {{ביהגרא|כז}} {{באר הגולה|יט}} וישכשך {{ביהגרא|כח}} אפילו {{באר הגולה|כ}} בפיו {{שך|כא}} {{פתש|ב}} כגון {{באר היטב|יג}} ששתה ממנו או {{שך|כב}} שמצץ במינקת בחבית והעלהו לפיו {{טז|ז}} כל היין {{שך|כג}} אסור {{באר היטב|יד}} בהנאה {{באר הגולה|כא}} מכל מקום {{טז|ח}} כלי שיש לו חוטמין כמו שיש לכלי שנוטלים ממנו לידים ויש בו יין {{שך|כד}} יכול ישראל למצוץ מחוטם זה ועובד כוכבים מחוטם זה כאחד ובלבד {{באר היטב|טו}} שיפסוק הישראל קודם שיפסוק העובד כוכבים. {{שך|כה}} {{ביהגרא|כט}} <small>אם נגע ברתיחה שעל היין הוי כנוגע ביין {{באר היטב|טז}} עצמו (מרדכי פרק בתרא דעבודת כוכבים וב"י לדעת רי"ף ורמב"ם):</small>

{{אות סעיף|יב}} {{טז|ט}} {{באר הגולה|כב}} עובד כוכבים שנכנס לבית או לחנות ישראל לבקש יין ופשט ידו כשהוא מחפש ונגע ביין ושכשכו {{שך|כו}} נאסר {{באר היטב|יז}} בהנאה {{ביהגרא|ל}} ואם נתערב באחר דמי היין המשוכשך אסור בהנאה {{שך|כז}} {{באר היטב|יח}} והשאר מותר בהנאה {{באר הגולה|כג}} אבל אם הושיט ידו לחבית {{טז|י}} כסבור שהוא של שמן {{שך|כח}} ונמצאת של יין {{באר היטב|יט}} מותר בהנאה:

{{אות סעיף|יג}} {{באר הגולה|כד}} הרי שפשט ידו לחבית של יין {{שך|כט}} {{ביהגרא|לא}} <small>(ליטול משם דבר שנפל שם) (תוספות ורא"ש ור"ן וטור) </small>ותפסו ידו קודם שיוציאנה {{טז|יא}} ולא ינידה ופתחו החבית מלמטה עד שיצא היין וירד למטה מידו {{שך|ל}} מותר בהנאה:

{{אות סעיף|יד}} {{ביהגרא|לב}} {{באר הגולה|כה}} חבית שנטלה ממנו הברזא והכניס בה עובד כוכבים אצבעו {{שך|לא}} עד שנגע ביין {{טז|יב}} כולו {{באר היטב|כ}} אסור וכן אם הוציא הברזא התחובה בנקב והיתה נוגעת עד היין שא"א שלא שכשך: <small>הגה {{ביהגרא|לג}} ודוקא כשידע שהברזא עוברת כל השולים {{שך|לב}} אבל {{שך|לג}} אם לא {{באר היטב|כא}} ידע הוה ליה מגע עובד כוכבים שלא בכוונה על ידי דבר אחר דמותר אפילו בשתייה (מרדכי פ' רבי ישמעאל והגה"מ פי"ב ופשוט הוא כדלקמן סעיף כ"ד כמו שיתבאר לקמן) </small>. {{ביהגרא|לד}} אבל אם אינה עוברת כל עובי השולים בענין שאי אפשר לו לשכשך כשמוציא הוי כמו {{באר הגולה|(°)}} כחו {{טז|יג}} {{שך|לד}} ומה שנשאר בחבית מותר אפילו {{באר היטב|כב}} בשתיה ומה {{באר היטב|כג}} שיצא {{שך|לה}} אסור בשתיה: <small>הגה {{ביהגרא|לה}} ואם הוציא שלא בכוונה אף מה שיצא לחוץ שרי דכח עובד כוכבים שלא בכוונה שרי ועיין לקמן סי' קכ"ה {{ביהגרא|לו}} אם היתה ברזא ארוכה תוך החבית ובתוך אותה ברזא נקב ונותנים בו ברזא קטנה לסתום נקבו אם לא הוציא רק הברזא הקטנה כאינה עוברת עובי השוליים דיינינן לה (ב"י בשם מרדכי וכל בו):</small>

{{אות סעיף|טו}} {{טז|יד}} {{ביהגרא|לז}} {{באר הגולה|כו}} עובד כוכבים שוטה שנכנס לבית שיש בו חבית של יין ונכנס ישראל אחריו ומצא היין יוצא דרך הנקב {{באר היטב|כד}} שהברזא תחובה בו {{שך|לו}} מותר אפילו בשתיה:

{{אות סעיף|טז}} {{ביהגרא|לח}} {{באר הגולה|כז}} אם נדנד עובד כוכבים הברזא ולא יצא מן היין לחוץ והברזא ארוכה ועברה הדופן ונכנסה בתוך היין אם הברזא אינה מהודקת בחזקה {{שך|לז}} {{באר היטב|כה}} נאסר היין בנדנוד זה {{שך|לח}} {{ביהגרא|לט}} {{באר הגולה|כח}} אבל אם היתה מהודקת בחזקה מותר:

{{אות סעיף|יז}} {{ביהגרא|מ}} {{באר הגולה|כט}} יש מי שאומר שאם אחז עובד כוכבים בכלי פתוח של יין ושכשכו אע"פ שלא הגביה ולא נגע ביין {{שך|לט}} {{באר היטב|כו}} נאסר: <small>הגה {{טז|טו}} ורבים חולקים לומר דאם שכשך בגופו של הכלי {{שך|מ}} בלא הגבהה {{שך|מא}} לא מקרי {{באר היטב|כז}} שכשוך (רשב"א וראב"ד והרא"ש ור' ירוחם בשם רוב הפוסקים) {{באר הגולה|(°)}} ולכן אין להחמיר {{פתש|ג}} במקום פסידא:</small>

{{אות סעיף|יח}} {{ביהגרא|מא}} {{באר הגולה|ל}} נטל עובד כוכבים כלי של יין והגביהו ויצק היין אע"פ שלא שכשך {{שך|מב}} נאסר שהרי בא היין מכחו {{ביהגרא|מב}} הגביה ולא שכשך ולא נגע מותר: <small>הגה {{שך|מג}} {{ביהגרא|מג}} וכ"ש שאינו אוסר בנגיעת הכלי {{באר היטב|כח}} לחוד (הפוסקים הנ"ל וריב"ש סי' ש"י):</small>

{{אות סעיף|יט}} {{ביהגרא|מד}} {{באר הגולה|לא}} מדד עובד כוכבים הבור שיש בו יין בקנה {{ביהגרא|מה}} או {{שך|מד}} שהיה מטפח על פי החביות הרותח' {{באר הגולה|לב}} כדי שתנוח הרתיחה {{טז|טז}} או שנטל חבית {{באר הגולה|לג}} וזרקה {{שך|מה}} בחמתו לבור מותר בהנאה {{שך|מו}} ואסור {{באר היטב|כט}} בשתיה: <small>הגה שבכל אלו יש הוכחה שלא כוון לנסך רק למלאכתו {{שך|מז}} והוי מגע עובד כוכבים {{פתש|ד}} שלא {{באר היטב|ל}} בכוונה ואינו אוסר רק בשתייה {{שך|מח}} {{ביהגרא|מו}} וי"א דאפילו מדדו בידו {{שך|מט}} אינו אוסר בהנאה (הרא"ש והר"ן והרשב"א וטור וראב"ד ור' ירוחם) הואיל ובמלאכתו הוא עוסק ויש להקל {{שך|נ}} במקום {{באר היטב|לא}} הפסד {{טז|יז}} {{ביהגרא|מז}} עובד כוכבים שדרך יין אם שמרוהו וראו {{שך|נא}} {{ביהגרא|מח}} שלא נגע בידו אין היין נאסר בהנאה {{שך|נב}} רק {{באר היטב|לב}} בשתייה {{שך|נג}} דהא ג"כ במלאכתו הוא עוסק (טור) ועיין לעיל סי' קכ"ג {{ביהגרא|מט}} וכן אם הכניס ידו לתוך חבית ואינו יודע שיש שם יין אינו אוסר בהנאה (שם) {{ביהגרא|נ}} ואפילו נודע לו שהוא יין אם הוציא מיד שנודע לו מותר בהנאה הואיל וכשהכניסה לא ידע שהוא יין (טור בשם ראב"ד ורא"ש ור' ירוחם) {{טז|יח}} {{שך|נד}} {{ביהגרא|נא}} ואין לדמות מילתא למילתא בדברים אלו ואין לך בו אלא מה שאמרו {{באר היטב|לג}} חכמים (טור ורא"ש וראב"ד ורשב"א):</small>

{{אות סעיף|כ}} {{באר הגולה|לד}} עובד כוכבים שנפל לבור של יין {{טז|יט}} והעלוהו משם מת {{שך|נה}} מותר בהנאה. ואסור {{באר היטב|לד}} בשתיה אבל עלה {{באר היטב|לה}} חי אסור בהנאה: <small>הגה {{שך|נו}} {{ביהגרא|נב}} וה"ה אם נתקל ונתגלגל בתוך היין {{טז|כ}} ונתגלגל גם לחוץ שהיה באנסו גם {{באר היטב|לו}} לבסוף (ב"י בשם הרשב"א):</small>

{{אות סעיף|כא}} {{ביהגרא|נג}} {{באר הגולה|לה}} ישראל שנפל לבור של יין ושלח עובד כוכבים ידו ואחז בו והוציאו וישראל אחר היה שם {{טז|כא}} ששמר שלא נגע ביין מותר אפילו בשתייה: <small>הגה {{שך|נז}} ולא מקרי נגיעה מה שנוגע ע"י {{באר היטב|לז}} אדם (ריב"ש סימן ש"י):</small>

{{אות סעיף|כב}} {{ביהגרא|נד}} {{באר הגולה|לו}} חבית שנסדקה לארכה וקדם עובד כוכבים וחבקה כדי שלא יתפרדו החרסים {{טז|כב}} {{שך|נח}} {{פתש|ה}} {{באר הגולה|לז}} הרי זה מותר {{באר היטב|לח}} בהנאה אבל אם נסדקה לרחבה ונתן ידו עליה והכביד עליה עד שהדקה ומנע יציאת היין מותר בשתייה משום דלא הוי נוגע ודוחק יין החבית אלא מעשה לבינה בעלמא קא עביד שהרי היא כלבינה הנתונה על פי החבית ומכבידתה {{ביהגרא|נה}} ובחבית של עץ {{טז|כג}} שיש להם חשוקים צירקא"ליש בלע"ז גם כשנסדקה לארכה {{שך|נט}} {{באר היטב|לט}} וחבקה עובד כוכבים מותרת בשתייה <small>(ר"ן בשם תוספות והוא בתו' שלנו ובהגהת מיי' בשם רשב"ם ומרדכי בשם רש"י):</small>

{{אות סעיף|כג}} {{ביהגרא|נו}} {{באר הגולה|לח}} חבית שהיה נקב בצדה ונשמט הפקק מהנקב {{שך|ס}} והניח העובד כוכבים ידו במקום הנקב כדי שלא יצא היין {{טז|כד}} כל היין שמראש החבית {{שך|סא}}  עד הנקב אסור בהנאה ושמן {{באר הגולה|לט}} נקב ולמטה מותר בהנאה ואסור בשתייה: <small>הגה {{שך|סב}} {{ביהגרא|נז}} וימכור הכל {{באר היטב|מ}} חוץ מדמי היין האסור בהנאה (ב"י בשם הר"ן וע"פ) {{שך|סג}} {{ביהגרא|נח}} ודוקא שהיה שם ישראל להציל היין ובא עובד כוכבים והצילו {{שך|סד}} אבל אם לא היה כאן {{באר היטב|מא}} ישראל להציל ובא עובד כוכבים להצילו {{שך|סה}} לא גרע ממדדו בידו מאחר דבמלאכתו {{טז|כה}} הוא עוסק והכל {{שך|סו}} מותר בהנאה (בית יוסף בשם רשב"א וראב"ד) {{ביהגרא|נט}} וכל זה לא מיירי אלא שהניח ידו על הנקב או שתחב ברזא שם ואינה עוברת השוליים {{שך|סז}} אבל אם הכניס אצבעו לפנים {{ביהגרא|ס}} או ברזא ארוכה כבר נתבאר {{שך|סח}} דכולו אסור {{באר היטב|מב}} בהנאה (גם זה שם וטור לעיל גם דין ניטל הברזא ותוספו' ורא"ש וס' התרומה וסמ"ג ורשב"א ועוד פוסקים) . {{ביהגרא|סא}} {{באר הגולה|מ}} ואם הוא בענין שאילו לא הניח העובד כוכבים ידו על הנקב היה יוצא כל היין כגון שעושין מינקת כפופה שמניח ראשה לתוך היין שבחבית והראש האחר חוץ לחבית ומוצץ היין {{שך|סט}} ועל ידי כן {{באר היטב|מג}} יוצא כל היין שבחבית {{טז|כו}} אם הניח העובד כוכבים אצבעו על פי המינקת ומנע היין מלירד נאסר כל היין שבחבית בהנאה {{טז|כז}} שהכל היה יוצא ונגרר לולי ידו ונמצא הכל כבא מכחו {{ביהגרא|סב}} {{באר הגולה|מא}} ואם לא נגע עובד כוכבים אלא {{טז|כח}} בקילוח {{ביהגרא|סג}} {{באר הגולה|(°)}} היין שעומד במרזב אסור משום נצוק וכל היין {{באר היטב|מד}} האחר שבתוך הקנקן {{שך|ע}} הוי נצוק בר ניצוק ומותר אף בשתייה:</small>

{{אות סעיף|כד}} {{ביהגרא|סד}} {{באר הגולה|מב}} מגע עובד כוכבים ביין ע"י דבר אחר שלא בכוונה כגון שהיה יורד מהדקל ובידו לולב ונגע בראש הלולב ביין שלא בכוונה {{ביהגרא|סה}} {{באר הגולה|מג}} או שהיה מהלך ונגע בכנף בגדו שלא בכוונה {{טז|ל}} {{ביהגרא|סו}} {{באר הגולה|מד}} וכן אם נתכוין ליגע בו ע"י דבר אחר אלא שאינו יודע שהוא יין {{טז|כט}} מותר אפילו בשתייה: <small>הגה {{ביהגרא|סז}} וה"ה אם הכניס ברזא לחבית או הוציאו שלא בכוונה וכמו שנתבאר {{ביהגרא|סח}} ובזמן הזה דהאומות לאו עובדי עבודת כוכבים הם {{טז|לא}} {{פתש|ו}} כל מגען מיקרי שלא בכוונה (מרדכי פר"י והגהות אשיר"י ומהרי"ו בהל' סי' ט"ו) ולכן אם נגע ביין על ידי דבר אחר אף על פי שיודע שהוא יין וכוון ליגע בו מותר אפילו בשתייה דמיקרי מגע על ידי דבר אחר שלא בכוונה {{טז|לב}} {{שך|עא}} {{ביהגרא|סט}} והוא הדין אם נגע אפילו בידו בלא כוונת מגע או שלא ידע שהוא יין {{באר היטב|מה}} שרי ואין לפרסם הדבר בפני עם הארץ (ד"ע וכן מצא בתשובת ר"ל ן' חביב מ"א) . {{ביהגרא|ע}} יין שהיה מונח ברשות הרבים ובאו עובדי כוכבים {{טז|לג}} ודקרו שם סכין להוציא יין {{שך|עב}} מה שיצא לחוץ אסור ומה שבפנים שרי {{שך|עג}} דכיון דלא {{באר היטב|מו}} כיוון העובד כוכבים רק לנקוב החבית ולא כיוון ליגע ביין אפילו נגע ביין הוה ליה מגע עובד כוכבים על ידי דבר אחר שלא בכוונה ושרי (תשובת ר' שמואל במרדכי פרק ר' ישמעאל):</small>

{{אות סעיף|כה}} {{שך|עד}} {{ביהגרא|עא}} {{באר הגולה|מה}} נוד שיש בו יין {{טז|לד}} ונגע עובד כוכבי' {{באר היטב|מז}} בנוד מבחוץ אפילו הוא חסר והגיעו דפנות זו עם זו מותר אפילו בשתייה שאין דרך ניסוך בכך:

{{אות סעיף|כו}} {{ביהגרא|עב}} {{באר הגולה|מו}} ברזא שהיתה רפויה בחבית ובא עובד כוכבים והדקה {{שך|עה}} {{באר היטב|מח}} מותר אפי' בשתייה:

{{אות סעיף|כז}} {{ביהגרא|עג}} {{באר הגולה|מז}} חבית של עץ שהוא מטפטף או שותת {{שך|עו}} יקח ישראל הנעורת בידו ויניחנה כנגד הנקב שימנע היין קצת מלצאת ויבא עובד כוכבים אומן ויהדקנה בסכין בנקב עד שיסתום היטב ואם היין שותת הרבה {{טז|לה}} צריך ליזהר ביותר שלא יגע העובד כוכבים ביין {{ביהגרא|עד}} <small>(בידו {{שך|עז}} אבל {{באר היטב|מט}} בסכין בדיעבד שרי) (טור והפוסקים) </small>{{ביהגרא|עה}} {{באר הגולה|מח}} והרוצה לעשות מן המובחר יהדק החבית בחבל ויפסוק שתיתת היין ואחר כך יתקננו: <small>הגה {{ביהגרא|עו}} {{נקודות הכסף|יח}} עובד כוכבים שנגע ביינו של ישראל {{פתש|ז}} להכעיס כדי לאסרו עליו (תוספות פר"י דנ"ח ע"ב ומרדכי ואגודה שם) אפילו אינם יודעים כן {{טז|לו}} אלא באומדנות המוכיחות (ת"ה סימן כ"ו ובנימין זאב סי' שמ"ח עיין שם שהאריך) מותר אפילו בשתייה ויש לשתותו בפני העובד כוכבים כדי שלא {{באר היטב|נ}} ירגילו עצמם בכך (תוספות ומרדכי פר"י בשם א"ז):</small>
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>