עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/קי"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן קי'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דין ספק טריפות שאירע בבשר.''' ובו י' סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}}  {{ביהגרא|א}} {{באר הגולה|א}} דבר חשוב אוסר {{שך|א}} {{כרתי|א}} במינו {{שך|ב}} {{כרתי|ב}} בכל {{באר היטב|א}} {{פלתי|א}} שהוא {{ביהגרא|ב}} והם ז' דברים ואלו הם {{שך|ג}} אגוזי פרך ורמוני {{באר היטב|ב}} בדן {{שך|ד}} {{פלתי|ב}} {{כרתי|ג}} וחביות {{שך|ה}} סתומות וחלפות תרדין וקלחי כרוב ודלעת יונית {{שך|ו}} {{פלתי|ג}} וככרות {{כרתי|ד}} של בעל {{באר היטב|ג}} הבית {{באר הגולה|ב}} וכן {{שך|ז}} {{כרתי|ה}} בעלי חיים חשובים הם ואינם בטלים {{באר הגולה|ג}} אבל שאר דברים {{שך|ח}} אף על פי שדרכן {{באר היטב|ד}} לימנות הרי אלו עולים כשיעורן: <small>הגה {{טז|א}} {{ביהגרא|ג}} {{פלתי|ד}} ויש אומרים דכל דבר שבמנין דהיינו {{שך|ט}} שדרכו {{כרתי|ו}} למנותו {{באר היטב|ה}} {{פתש|א}} תמיד אינו בטל (טור בשם ר"י וב"י) וכן נוהגין. הא דדבר חשוב אינו בטיל אינו אלא מדרבנן {{שך|י}} {{פלתי|ה}} {{כרתי|ז}} ואזלינן {{באר היטב|ו}} בספיקו לקולא (ארוך כלל כ"ה והרמב"ם פי"ז דמאכלות אסורות ותוספות דזבחים סוף דף ע"ג ואגודה שם ורא"ש פרק ג"ה ורשב"א בת"ה ונ"י פ' הערל ועוד הרבה פוסקים כמו שיתבאר בסי' זה בכמה דוכתי): </small>כל {{ביהגרא|ד}} {{באר הגולה|ד}} דבר שהוא חשוב אצל בני מקו' מהמקומות כגון אגוזי פרך ורמוני בדן בארץ ישראל באותם הזמנים הוא אוסר בכל שהוא לפי חשיבותו באותו מקום ובאותו זמן ולא הוזכרו אלו אלא לפי שהן אוסרים בכל שהן בכל מקום וה"ה בכל כיוצא בהן בשאר מקומות:

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ה}} בעלי חיים שנתערבו באחרים {{כרתי|ח}} ונשחטו בטל חשיבותן ובטלין {{שך|יא}} {{ביהגרא|ה}} והוא שנשחטו {{שך|יב}} {{באר היטב|ז}} בשוגג {{טז|ב}} {{שך|יג}} {{ביהגרא|ו}} <small>(ודוקא בעלי חיים קטנים {{פלתי|ו}} {{כרתי|ט}} שאינן ראוים {{באר היטב|ח}} להתכבד לאחר שחיטתן) (או"ה כלל כ"ה):</small>

{{אות סעיף|ג}} {{שך|יד}} {{באר הגולה|ו}} ט' חנויות מוכרות בשר שחוטה {{כרתי|י}} ואחת מוכרת בשר נבילה ולקח מאחת מהן ואין ידוע מאיזה מהן לקח הרי זה אסור {{שך|טו}} {{פלתי|ז}} שכל {{באר היטב|ט}} קבוע כמחצה על מחצה דמי {{שך|טז}} אבל {{פתש|ב}} בשר {{שך|יז}} הנמצא {{ביהגרא|ז}} בשוק {{שך|יח}} {{פלתי|ח}} או {{כרתי|יא}} ביד עובד כוכבים {{באר היטב|י}} {{כרתי|יב}} מותר כיון שרוב החנויות מוכרו' בשר שחוטה {{שך|יט}} דכל דפריש מרובא פריש זהו דין תורה {{שך|כ}} {{כרתי|יג}} אבל חכמים {{באר היטב|יא}} אסרוהו אף על פי שכל השוחטים וכל המוכרים ישראל: <small>הגה {{ביהגרא|ח}} ועיין לעיל סימן ס"ג {{ביהגרא|ט}} והא דאמרינן כל דפריש מרובא פריש היינו שלא פירש לפנינו {{שך|כא}} {{כרתי|יד}} אבל אם פירש {{באר היטב|יב}} לפנינו או שרואה כשהעובד כוכבים לקחו הוי כאילו לקחו משם בידו (טור בשם רשב"א ותוס' פרק ג"ה דף צ"ה ור"ן שם והג"א בשם ר"י ותוס' ואגודה פ' התערובות ורא"ש בתשובה כלל כ' סימן ט"ו וסמ"ג סוף דף נ"ב וסמ"ק סימן רי"ד וש"ד סימן מ"ו ור' ירוחם נט"ו והמ"מ פ"ה מהמ"א בשם המפרשים):</small>

{{אות סעיף|ד}} {{טז|ג}} {{ביהגרא|י}} {{באר הגולה|ז}} רוב חנויות מוכרות בשר שחוטה ומיעוט מוכרות בשר נבילה לקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזו מהן לקח {{שך|כב}} {{פלתי|ט}} {{כרתי|טו}} ונתערבה באחרות ואינה ניכרת {{שך|כג}} {{באר היטב|יג}} {{פתש|ג}} בטלה ברוב {{שך|כד}} משום ספק ספיקא: <small>הגה {{שך|כה}} {{ביהגרא|יא}} {{נקודות הכסף|ב}} ויש אוסרין {{שך|כו}} {{באר היטב|יד}} בכה"ג משום דכל מקום דאיסור במקומו הוי כמחצה על מחצה {{שך|כז}} והואיל וספק הראשון אסור מן התורה ואין כאן עוד ספיקא להתיר רק תערובות לא מקרי ספק ספיקא (ארוך כלל כ"ה) והכי נהוג:</small>

{{אות סעיף|ה}} {{ביהגרא|יב}} {{באר הגולה|ח}} מי שלקח בשר מהמקולין <small>(פי' בית המטבחים) </small>ואפילו חתיכה הראויה להתכבד ונמצאת טרפה במקולין {{שך|כח}} {{פלתי|י}} ולא נודעו {{באר היטב|טו}} חתיכות הטרפה ואינו יודע מאיזו לקח {{ביהגרא|יג}} כל מה שלקחו מהמקולין קודם שנמצאת הטרפה {{באר הגולה|(°)}} {{פתש|ד}} מותר שלא נפל הספק בקבוע {{פלתי|יא}} {{כרתי|טז}} אלא לאחר שפירש וכיון שהרוב כשר מותר {{טז|ד}} {{שך|כט}} {{ביהגרא|יד}} {{פלתי|יב}} אבל ליקח מכאן {{באר היטב|טז}} ואילך {{שך|ל}} {{פתש|ה}} אסור ואפילו חתיכה שאינה ראויה להתכבד {{טז|ה}} {{שך|לא}} {{ביהגרא|טו}} {{פלתי|יג}} {{כרתי|יז}} שאין {{כרתי|יח}} הכל {{כרתי|יט}} בקיאין בזה {{באר היטב|יז}} ויטעו בין ראויה להתכבד לשאינה ראויה:

{{אות סעיף|ו}} {{ביהגרא|טז}} {{פתש|ו}} {{באר הגולה|ט}} {{פלתי|יד}} בעלי חיים {{שך|לב}} ושאר דברים החשובים שנתערבו בהיתר שאינם בטלים אפי' באלף אפי' אם פירש אחד מן הרוב {{שך|לג}} {{כרתי|כ}} אחר שנודעה התערובת אסור {{טז|ו}} והוא שהפרישו במתכוין {{שך|לד}} {{פלתי|טו}} אבל {{שך|לה}} אם {{כרתי|כא}} פירש {{באר היטב|יח}} ממילא {{שך|לו}} שרי: <small>הגה {{טז|ז}} {{שך|לז}} {{ביהגרא|יז}} {{כרתי|כב}} והא דאסור אם הפרישו במתכוין היינו שלא פירש רק מעט ונשארו מקצת האיסורים במקומם דאז חיישינן שמא יקח מן הקבוע גם כן {{פלתי|טז}} אבל אם נתפרשו כולן ביחד ולא נשארו במקומן ובשעת עקירתן {{ביהגרא|יח}} פירשו קצתן אותן שפירשו אז מותרים (דברי קבלה מחמיו הגאון מהר"ר שכנא ז"ל) {{ביהגרא|יט}} רק {{פלתי|יז}} שנים {{פלתי|יח}} האחרונים אסורים (טור ס"ס נ"ז) {{ביהגרא|כ}} ואם נתערבה תרנגולת טרפה בכשרות ונמצא ביצה ביניהם {{שך|לח}} {{פלתי|יט}} {{כרתי|כג}} הביצה {{כרתי|כד}} מותרת אע"ג דהתרנגולים חשובים ולא מתבטלין לגבי {{באר היטב|יט}} ביצה אזלינן בתר רובא (ארוך כלל כ"ו):</small>

{{אות סעיף|ז}} {{ביהגרא|כא}} {{באר הגולה|י}} דבר שאינו בטל מחמת חשיבותו כגון בעלי חיים ובריה וחתיכה הראויה להתכבד {{שך|לט}} {{ביהגרא|כב}} ודבר שיש לו מתירין שנתערב באחרים {{טז|ח}} {{שך|מ}} {{ביהגרא|כג}} {{פתש|ז}} {{באר הגולה|יא}} {{פלתי|כ}} ונאכל {{שך|מא}} {{פלתי|כא}} {{כרתי|כה}} אחד מהם בשוגג <small>(בין שאכלו עצמו בשוגג בין שאכלוהו אחרים בשוגג) (ת"ה סימן קע"ה) {{כרתי|כו}} </small>או {{שך|מב}} {{פתש|ח}} {{ביהגרא|כד}} נפל {{באר היטב|כ}} מעצמו {{שך|מג}} לים {{שך|מד}} {{ביהגרא|כה}} בענין {{שך|מה}} {{כרתי|כז}} שנאבד מן העולם {{פתש|ט}} {{פלתי|כב}} הותרו כל האחרים {{שך|מו}} שאנו תולין לומר האיסור הלך לו {{ביהגרא|כו}} {{באר הגולה|יב}} ודוקא כשאוכל הנשארות {{פלתי|כג}} {{כרתי|כח}} שתים {{פלתי|כד}} שתים ביחד {{שך|מז}} {{ביהגרא|כז}} דממה נפשך איכא {{באר היטב|כא}} חדא דהיתרא אבל לאוכלם אחת אחת אסור: <small>הגה {{טז|ט}} {{ביהגרא|כח}} ואפילו לאכלם שתים שתים {{שך|מח}} אסור {{שך|מט}} לאדם {{באר היטב|כב}} אחד לאכול את כולם ואפי' {{באר היטב|כג}} ב' בני אדם אין לאכלם כולם בבת אחת (ב"י לדעת טור):</small>

{{אות סעיף|ח}} {{ביהגרא|כט}} {{באר הגולה|יג}} דבר שאינו בטל מחמת חשיבותו שנתערב באחרים {{שך|נ}} {{ביהגרא|ל}} ונפל {{שך|נא}} {{באר היטב|כד}} מהתערובות הזאת אחד לשנים אחרים ונפל מן השלשה אחד לשנים אחרים הרי אלו האחרים מותרים שהרי האחד של תערובות הראשונה בטל ברוב {{טז|י}} ואם נפל אחד מהתערובות הראשונה לאלף {{שך|נב}} {{פתש|י}} כולם אסורים ולא נאמר בטל ברוב אלא {{פלתי|כה}} {{כרתי|כט}} להתיר ספק ספיקן שאם יפול מן התערובות השניה למקום אחר אינו אוסר. <small>(לשון רמב"ם פרק ט"ז מהמ"א דין י'): הגה {{שך|נג}} {{ביהגרא|לא}} ומכל מקום {{פלתי|כו}} אין לאדם אחד לאכול את כולן {{ביהגרא|לב}} ודוקא שהאיסור שנתערב הוא {{שך|נד}} {{באר היטב|כה}} ודאי איסור {{שך|נה}} אבל ספק איסור שנתערב ונפל מאותה תערובות למקום אחר התערובות השנית שרי (ארוך כלל כ"ו) {{טז|יא}} {{שך|נו}} {{ביהגרא|לג}} יש אומרים {{פלתי|כז}} דדבר שיש לו {{באר היטב|כו}} מתירין {{שך|נז}} {{פלתי|כח}} אין להתיר {{שך|נח}} מכח ספק ספיקא (שם כלל כ"ה) וטוב להחמיר {{שך|נט}} {{ביהגרא|לד}} אם לא {{פתש|יא}} לצורך מאחר שיש לו היתר בלאו הכי:</small>

{{אות סעיף|ט}} {{ביהגרא|לה}} {{באר הגולה|יד}} ספק טרפה שנתערב באחרות כולן אסורות עד שיהא בהיתר כדי לבטל האיסור {{שך|ס}} אם הוא מדברים המתבטלים {{שך|סא}} {{פלתי|כט}} שכיון {{טז|יב}} שספק הראשון היה {{באר היטב|כז}} בגופו {{פלתי|ל}} אין להתירו {{פלתי|לא}} מספק ספיקא: <small>הגה {{שך|סב}} ויש אומרים הטעם דאסור הואיל והספק {{טז|יג}} הוא איסור דאורייתא ולא נוכל לומר עוד ספק שאין כאן איסור רק שנתערב באחרים {{שך|סג}} לא מקרי {{באר היטב|כח}} ספק ספיקא ואסור (שם) {{טז|יד}} {{ביהגרא|לו}} אבל אם היו ב' ספיקות אם היה כאן איסור כלל {{ביהגרא|לז}} {{באר היטב|כט}} {{כרתי|ל}} ונודעו ב' הספיקות ביחד מתירין ס"ס בכל מקום אפי' באיסור דאורייתא וגופו של איסור {{שך|סד}} ואפילו {{פתש|יב}} היה לו חזקת איסור {{כרתי|לא}} כגון עוף שבחזקת איסור עומד {{שך|סה}} ונשבר או נשמט גפו ספק מחיים או לאחר שחיטה ואם תמצא לומר מחיים שמא לא נקבה הריאה {{טז|טו}} יש להתיר מכח {{שך|סו}} ספק ספיקא {{ביהגרא|לח}} אע"פ שיש לברר על ידי בדיקת הריאה אין לחוש {{טז|טז}} {{באר היטב|ל}} ועיין לעיל סימן נ"ג:</small>

{{אות סעיף|י}} {{ביהגרא|לט}} {{באר הגולה|טו}} ריאה טרפה שנמצאת בין ריאות כשרות ואמר הבודק שהי' יודע באות' סירכא ובשגגה נתערבו אותה ריאה טרפה בין הכשרות ולא {{באר הגולה|טז}} היתה בכבשים ערבוביא הכבשים מותרים:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>