עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/קג"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן קג'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דין נותן טעם לפגם.''' ובו ז' סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{ביהגרא|א}} {{באר הגולה|א}} כל דבר {{טז|א}} שטעמו פגום אינו אוסר תערובתו {{באר הגולה|ב}} ואפילו אין טעמו פגום מחמת עצמו שבפני עצמו הוא מוטעם ומשובח אלא שפוגם תערובתו מותר: <small>הגה {{ביהגרא|ב}} {{פלתי|א}} מיהו דברים החשובים {{שך|א}} כבריה או {{באר היטב|א}} {{פתש|א}} כיוצא בה אם אינן פגומים בעצמן {{טז|ב}} אע"פ שפוגמין התבשיל {{כרתי|א}} אינן {{באר היטב|ב}} בטלים {{כרתי|ב}} אפילו באלף (וכן כתב הארוך כלל ל"ב):</small>

{{אות סעיף|ב}} {{ביהגרא|ג}} {{באר הגולה|ג}} פגם זה אין צריך שיפגום לגמרי עד שיהא קץ לאכלו אלא {{שך|ב}} {{פלתי|ב}} {{כרתי|ג}} אפילו פוגם {{באר היטב|ג}} קצת אינו אוסר תערובתו {{ביהגרא|ד}} {{באר הגולה|ד}} ויש מי שאומר דהיינו דוקא כשנתערב {{שך|ג}} איסור {{באר היטב|ד}} מועט עם היתר מרובה {{שך|ד}} אבל איסור {{באר היטב|ה}} מרובה לתוך היתר מועט ואפילו מחצה על מחצה אין אומרים נותן טעם לפגם מותר עד שיפגום לגמרי שאינו ראוי למאכל אדם {{פלתי|ג}} ואם אין שם ממשו של איסור {{שך|ה}} אלא טעמו בלבד {{טז|ג}} אפילו איסור מרובה והיתר מועט מותר אם פוגם קצת {{טז|ד}} {{ביהגרא|ה}} {{באר הגולה|ה}} ויש מי שחוכך <small>(פי' מקוה להחמיר ואוסר) </small>לומר שאם הגדיל האיסור מדתו של היתר עד שהוא משביח יותר כשאוכלו בגודל מדתו ממה שהוא פוגם בהפסד טעמו אסור עד שיפסל מלאכול אדם {{טז|ה}} {{שך|ו}} {{ביהגרא|ו}} {{באר היטב|ו}} במה דברים אמורים שפוגם מתחילתו ועד סופו {{באר הגולה|ו}} אבל אם השביח ולבסוף פוגם {{שך|ז}} {{ביהגרא|ז}} {{באר הגולה|ז}} או {{פלתי|ד}} {{כרתי|ד}} פוגם ולבסוף {{באר היטב|ז}} השביח אסור: <small>הגה {{ביהגרא|ח}} י"א {{פתש|ב}} אף על גב דהאיסור [נ"ט] לפגם והמאכל מותר מ"מ {{פתש|ג}} הקדירה אסורה {{ביהגרא|ט}} ואם בשלו בה אח"כ תוך מעת לעת תבשיל שהאיסור הראשון נותן בו טעם לשבח {{שך|ח}} נאסר התבשיל השני אם לא היה בו {{שך|ט}} ס' {{ביהגרא|י}} {{פתש|ד}} נגד {{באר היטב|ח}} האיסור הראשון {{ביהגרא|יא}} אבל אם נערו התבשיל הראשון {{כרתי|ה}} בכף ותחבו אח"כ הכף לתבשיל שני שהוא {{טז|ו}} ג"כ פוגם {{שך|י}} לא נאסרה {{באר היטב|ט}} הקדרה {{ביהגרא|יב}} וכן בדבר שאין לו טעם כלל כגון היורה שמתיכין בו הדבש {{שך|יא}} אע"פ שיש שם רגלי הדבורים לא נאסרה היורה וכל כיוצא בזה (שם בארוך):</small>

{{אות סעיף|ג}} {{ביהגרא|יג}} {{באר הגולה|ח}} אפילו אין כח באיסור לבדו לפגום אלא על ידי דבר אחר שמסייעו כגון שנפל איסור לקדרה {{כרתי|ו}} שיש בה מלח או תבלין {{ביהגרא|יד}} מדוכין <small>(בטור מרובין) </small>ואלמלא {{שך|יב}} המלח והתבלין שבה לא היה כח באיסור {{באר היטב|י}} לפגום אפילו הכי מותר:

{{אות סעיף|ד}} {{שך|יג}} {{ביהגרא|טו}} {{באר הגולה|ט}} שמן ודבש של עובד כוכבים אע"פ שהם מבושלים מותרים מפני שהבשר {{באר היטב|יא}} פוגם את השמן ומסריחו {{טז|ז}} וכן {{פתש|ה}} לדבש: <small>הגה {{שך|יד}} {{ביהגרא|טז}} {{פלתי|ה}} ויש אומרים {{כרתי|ז}} דבשר אינו פוגם דבש עצמו רק {{כרתי|ח}} משקה הנעשה מדבש (מהרי"ל בהגהת ש"ד סימן כ"ב ועוד הרבה פוסקים עיין ס"ק י"ג) ובמקום שאין {{באר היטב|יב}} הפסד גדול יש להחמיר. {{ביהגרא|יז}} בשר או {{פתש|ו}} חלב ביין הוי לפגם ומותר (הגהות אשיר"י פ"ב דעבודת כוכבים):</small>

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|י}} כל קדירה שאינה בת יומה חשיבה טעמה לפגם ואינה אוסרת {{ביהגרא|יח}} {{באר הגולה|יא}} ונקראת בת יומה כל זמן שלא שהתה מעת לעת אחר שנתבשל בה האיסור וכיון שעבר עליה מעת לעת אחר שנתבשל בה האיסור אינה נקראת בת יומה ואם בישל בה כשאינה בת יומה התבשיל מותר דהוי נותן טעם לפגם {{שך|טו}} {{ביהגרא|יט}} {{באר הגולה|יב}} והוא {{כרתי|ט}} שתהיה מודחת שלא יהיה שומן על פניה שאם לא {{באר היטב|יג}} הדיחה אוסר והרי היא {{טז|ח}} כחתיכת איסור שלא נפגמה {{ביהגרא|כ}} {{באר הגולה|יג}} ויש מתירין אפילו בישל בה קודם שהדיחה: <small>הגה {{שך|טז}} {{כרתי|י}} ואם יש ס' נגד {{פתש|ז}} מה שדבוק עליו לכולי עלמא {{באר היטב|יד}} שרי מאחר דהקדירה אינה בת יומא והכי נהוג (או"ה):</small>

{{אות סעיף|ו}} {{ביהגרא|כא}} {{באר הגולה|יד}} יש מי שאומר {{שך|יז}} שאם שמו פלפלין {{באר היטב|טו}} בקדרה של איסור שאינה בת יומא הכל אסור {{טז|ט}} דחורפיה משויא ליה לשבח <small>(הכרעת עצמו בב"י):</small>

{{אות סעיף|ז}} {{שך|יח}} {{ביהגרא|כב}} {{באר הגולה|טו}} קדרה שהיא {{טז|י}} בלועה {{ביהגרא|כג}} מבשר וחלב שנתבשל בה ביחד או בזה אחר זה וקודם {{כרתי|יא}} שעבר לילה אח' {{כרתי|יב}} הוחמו בה מים חשיבה בת יומא עד שתשהה מעת לעת משעה שהוחמו בה המים: <small>הגה {{ביהגרא|כד}} {{פלתי|ו}} אבל אם עברה {{שך|יט}} {{באר היטב|טז}} לילה מותר {{כרתי|יג}} וכן אם עברה לילה בין בישול בשר לחלב אע"ג דאח"כ הוחמו {{באר היטב|יז}} המים מיד נמי דינא הכי וה"ה בכל האיסורים לפי מאי דקיימא לן בכל האיסורים חתיכה נעשית נבילה (ב"י וסברת הרב) וע"ל סימן צ"ב {{שך|כ}} {{ביהגרא|כה}} {{כרתי|יד}} ובמקום {{ביהגרא|כו}} הפסד יש להתיר בכה"ג {{טז|יא}} בשאר {{באר היטב|יח}} איסורים בכל ענין רק שיהא מעת לעת מזמן בישול האיסור:</small>
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>