עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/צו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|סימן צו{{ש}}{{גופן|4||דין מאכל חריף שנחתך בסכין של בשר}}{{ש}}ובו ה' סעיפים}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} {{פלתי|א}} {{כרתי|א}} צנון {{ביאור הגר"א|א}} או {{שך|א}} {{באר היטב|א}} סילקא שחתכם {{טז|א}} בסכין {{שך|ב}} של בשר {{ביאור הגר"א|ב}} {{באר הגולה|ב}} בן יומו {{שך|ג}} או {{כרתי|ב}} שאינו מקונח אסור לאכלם בחלב {{שך|ד}} עד שיטול ממקום החתך {{ביאור הגר"א|ג}} {{באר הגולה|ג}} כדי נטילת מקום שהוא כעובי אצבע {{טז|ב}} {{שך|ה}} {{ביאור הגר"א|ד}} או {{באר היטב|ב}} {{כרתי|ג}} שיטעמנו ולא יהא בו טעם בשר שאז מותר בהדחה {{טז|ג}} {{ביאור הגר"א|ה}} {{פתחי תשובה|א}} {{באר הגולה|ד}} {{פלתי|ב}} ויש אומרים {{שך|ו}} {{כרתי|ד}} דהוא הדין לאינו בן יומו והוא {{באר היטב|ג}} מקונח. ואם לא נטל מהם כדי נטילת מקום וגם לא טעמם ובשלם בחלב {{שך|ז}} צריך ששים {{טז|ד}} {{שך|ח}} {{כרתי|ה}} כנגד {{טז|ה}} מה {{באר היטב|ד}} שנגע מהסכין בהם {{טז|ו}} וה"ה לחתכם בסכין של עובד כוכבים: <small>הגה {{ביאור הגר"א|ו}} ואם חתכן דק דק {{באר הגולה|ד}} {{שך|ט}} {{פלתי|ג}} צריך לשער ס' נגד {{כרתי|ו}} כל {{באר היטב|ה}} הצנון (ב"י בשם סמ"ק) {{טז|ז}} {{ביאור הגר"א|ז}} וי"א שאם חתך צנון בסכין של {{באר היטב|ו}} איסור כולו אסור (רשב"א ור"ן וכן משמע בארוך כלל ל"ה) וכן אם חתכו בסכין של בשר אסור כולו בחלב {{שך|י}} וכן נוהגין לכתחילה אבל בדיעבד אין לאסור רק כדי נטילה (ב"י ואו"ה) . וכל זה אם חתך הצנון עצמו {{ביאור הגר"א|ח}} אבל אם חתך {{שך|יא}} {{באר היטב|ז}} {{כרתי|ז}} הירק שעל הצנון אין לחוש {{שך|יב}} {{ביאור הגר"א|ט}} {{פתחי תשובה|ב}} ואם {{כרתי|ח}} יש ספק אם נחתך בסכין של איסור אזלינן לקולא (שם) לכן קונים הצנונות שיש בהן חתוכין לצד {{באר היטב|ח}} זנבותיהן {{שך|יג}} כי תלינן {{שך|יד}} שנעשה במרא וחצינא (שם בהג"ה ומהרא"י בהגהת ש"ד) {{שך|טו}} {{באר היטב|ט}} ובמקום שאין נמצא לקנות רק החתוכים בסכין {{טז|ח}} נוהגין לקנותו ולהתיר ע"י נטילת מקום:</small>

{{אות סעיף|ב}} {{ביאור הגר"א|י}}{{באר הגולה|ה}} אם חתך בו שומין {{פתחי תשובה|ג}} ובצלים וכרישין <small>(ותמכא שקורין קרי"ן) (הגהת ש"ד והגהת או"ה שם) </small>וכיוצא בהם מדברים החריפים {{טז|ט}} ופירות חמוצים <small>(אורחות חיים) {{פלתי|ד}} </small>ודגים {{שך|טז}} {{באר היטב|י}} {{פתחי תשובה|ד}} מלוחים דינם שוה לחתוך בו צנון <small>(שבולי לקט): הגה {{ביאור הגר"א|יא}} ומכל מקום מותר לאכול מרקחת חריפים של עובדי כוכבים כגון זנגביל וכיוצא בו {{שך|יז}} דיש להם כלים {{באר היטב|יא}} מיוחדים לכך או תולשין אותו (מרדכי ואגודה פ' כיצד מברכין):</small>

{{אות סעיף|ג}} {{שך|יח}}{{באר היטב|יב}}{{באר הגולה|ו}}{{פלתי|ה}} {{כרתי|ט}} תבלין שנדוכו במדוכה {{טז|י}} של בשר {{שך|יט}} {{ביאור הגר"א|יב}} בן יומו אסור לאכלם בחלב. {{ביאור הגר"א|יג}} (וי"א {{כרתי|י}} אפי' {{באר היטב|יג}} אינו בן יומו) (רשב"א סימן תמ"ט ובארוך וע"ל סימן צ"ה סוף ס"ב בהג"ה):

{{אות סעיף|ד}} {{טז|יא}}{{שך|כ}}{{ביאור הגר"א|יד}}{{באר הגולה|ז}} מי {{באר היטב|יד}} לימוני"ש שמביאים העובדי כוכבים וכן חתיכות דג מליח שמביאים העובדי כוכבים בחביות מותרים: <small>הגה מפני שמביאים {{פלתי|ו}} הרבה ביחד ואף אם נאסרו מקצתן שנחתכו בראשונה עם סכין עובד כוכבים נתבטלו באחרים הנחתכים אחר כן שאינן נאסרין כי כבר נתבטל טעם הסכין בראשונים ולכן כולם מותרים וכל כיוצא בזה (בית יוסף בשם שבולי לקט) {{טז|יב}} ולכן אוכלים בקצת מקומות הכרוב שקורין קומפש"ט אע"ג דפרוס וחתוך {{באר הגולה|ז}} ויש מקומות שמחמירין בזה ואין לשנות המנהג (מהרי"ו סי' מ"ט) {{טז|יג}} אבל שאר דברים שאינם חריפין כגון תפוחים או {{באר היטב|טו}} לפתות יבשים וכדומה נוהגין בהן היתר כמו בלימוני"ש ואין להחמיר כלל (בארוך):</small>

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|ח}} חתך קישואים בסכין של בשר מותר לאכלם בחלב {{טז|יד}} {{שך|כא}} בגרידה {{באר היטב|טז}} בלבד {{פתחי תשובה|ה}} שיגרוד ממקום החתך {{באר הגולה|ט}} ואם חתך בו {{שך|כב}} לפת אפי' גרידה אינו צריך {{באר הגולה|י}} אלא {{ביאור הגר"א|טו}} הדחה בעלמא {{באר הגולה|יא}} ולא עוד אלא אפילו {{באר היטב|יז}} צנון {{שך|כג}} שחתך אחר הלפת {{באר הגולה|יב}} שרי בהדחה כמו הלפת לפי שטעם הלפת משונה ומבטל טעם הנפלט מהסכין: <small>הגה {{ביאור הגר"א|טז}} {{באר הגולה|יג}} ודוקא לפת שטעמו משונה אבל ירק או לחם ושאר דברים לא {{ביאור הגר"א|יז}} ואפי' בלפת אין להתיר לחתוך צנון רק פעם אחת אבל לא הרבה פעמים אם לא שחתך כל פעם לפת בין חתיכת צנון לצנון (ב"י בשם סמ"ג):</small>

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>