עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/צה"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|סימן צה{{ש}}{{גופן|4||דגים וביצה שנתבשלו בקדירה של בשר אם מותר לאכלן עם גבינה}}{{ש}}ובו ז' סעיפים}}

{{אות סעיף|א}} {{ביאור הגר"א|א}} {{באר הגולה|א}} דגים {{פלתי|א}} {{כרתי|א}} שנתבשלו או {{באר הגולה|ב}} שנצלו בקדירה של בשר {{שך|א}} {{באר היטב|א}} {{כרתי|ב}} רחוצה יפה שאין שום שומן דבוק בה מותר לאכלם בכותח {{טז|א}} משום דהוי {{פתחי תשובה|א}} נותן {{באר היטב|ב}} טעם {{ביאור הגר"א|ב}} בר נותן טעם דהיתירא ואם לא היתה רחוצה יפה {{ביאור הגר"א|ג}} {{באר הגולה|ג}} אם יש בממש שעל פי הקדירה יותר מאחד בששים בדגים אסור לאכלם בכותח:

{{אות סעיף|ב}} {{שך|ב}}{{באר היטב|ג}}{{באר הגולה|ד}} ביצה שנתבשלה במים בקדירה חולבת מותר לתת אותה בתוך התרנגולת {{ביאור הגר"א|ד}} אפילו לכתחלה {{ביאור הגר"א|ה}} אבל אם נתבשלה בקדרה עם בשר {{טז|ב}} {{ביאור הגר"א|ו}} {{באר הגולה|ה}} ואפילו {{באר היטב|ד}} בקליפה אסור לאכלה בכותח: <small>הגה {{טז|ג}} {{ביאור הגר"א|ז}} {{כרתי|ג}} ויש מחמירים בצלייה ובישול לאסור נותן טעם בר נותן טעם (ריב"ן בשם רש"י ובארוך כלל ל"ד הביא המרדכי וא"ז) {{שך|ג}} {{טז|ד}} {{פלתי|ב}} והמנהג {{באר היטב|ה}} לאסור לכתחילה {{שך|ד}} {{פתחי תשובה|ב}} {{כרתי|ד}} ובדיעבד מותר בכל ענין (ארוך) ודוקא לאכול עם חלב והבשר עצמו {{טז|ה}} {{שך|ה}} {{ביאור הגר"א|ח}} {{פתחי תשובה|ג}} אבל {{כרתי|ה}} ליתנן {{באר היטב|ו}} בכלי שלהם {{כרתי|ו}} מותר לכתחלה (באיסור והיתר הארוך) וכן נהגו {{ביאור הגר"א|ט}} וכן אם לא נתבשלו או נצלו תחילה {{שך|ו}} {{פלתי|ג}} רק עלו בכלי של בשר מותר לאכלן עם חלב עצמו וכן להפך (סברת עצמו) {{ביאור הגר"א|י}} וכן אם היה הכלי שנתבשלו או נצלו בו לפגם שלא היה בן יומו נוהגין היתר לכתחילה לאכלן עם המין השני (שם בארוך) {{ביאור הגר"א|יא}} וכל זה כשהמאכל אינו דבר חריף {{פתחי תשובה|ד}} אבל אם היה דבר {{באר היטב|ז}} חריף כגון שבשלו דברים חריפים בכלי של בשר {{שך|ז}} אפי' אינו בן יומו או שדכו תבלין במדוך של בשר אם אכלו בחלב אוסר אפילו בדיעבד {{שך|ח}} {{ביאור הגר"א|יב}} עד דאיכא ס' {{טז|ו}} {{ביאור הגר"א|יג}} נגד הבשר {{באר היטב|ח}} הבלוע בהם (בארוך כלל כ"ד וכן משמע בתשובת הרשב"א סי' תמ"ט וב"י סי' צ"ו בשם סה"ת והגהו' ש"ד סי' ס"ב בשם מהר"ש ואגור בשם מרדכי) {{ביאור הגר"א|יד}} ומכל מקום לא מקרא מאכל דבר חריף משום מעט תבלין שבו רק אם כולו הוא דבר חריף ורובו ככולו וע"ל סימן צ"ו:</small>

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ו}} קערות של בשר שהודחו ביורה חולבת בחמין שהיד סולדת בהן אפילו {{שך|ט}} שניהם בני יומן {{באר היטב|ט}} מותר משום דהוה ליה נותן טעם בר נותן טעם דהתירא והוא שיאמר {{טז|ז}} {{כרתי|ז}} ברי לי שלא היה שום שומן דבוק בהן {{שך|י}} {{באר הגולה|ז}} {{כרתי|ח}} ואם היה {{באר היטב|י}} שומן דבוק בהן {{שך|יא}} צריך שיהא במים ס' כנגד ממשות שומן שעל פי הקערה: <small>הגה {{טז|ח}} {{שך|יב}} {{ביאור הגר"א|טו}} ויש {{באר היטב|יא}} אוסרים אפילו אין שומן דבוק בהן {{באר הגולה|ז}} (טור בשם סה"ת וסמ"ג וסמ"ק וש"ד והר"ף ותוס' ומרדכי ור"ן והגמ"יי ופסקי מהרא"י ואו"ה) אלא א"כ אחד מן הכלים אינן בני יומן {{שך|יג}} מבליעת כלי ראשון {{טז|ט}} {{ביאור הגר"א|טז}} ואז כל הכלים מותרים {{טז|י}} {{שך|יד}} {{ביאור הגר"א|יז}} {{פתחי תשובה|ה}} {{כרתי|ט}} והמים נוהגין בהן איסור {{באר היטב|יב}} לכתחילה {{שך|טו}} אבל אם שניהם בני יומן והדיח אותן {{באר היטב|יג}} ביחד בכלי ראשון הכל אסור {{שך|טז}} והכי נוהגין ואין לשנות ודוקא שהודחו ביחד ובכלי ראשון {{טז|יא}} {{ביאור הגר"א|יח}} אבל אם הודחו זה אחר זה {{טז|יב}} {{ביאור הגר"א|יט}} או בכלי {{באר היטב|יד}} שני אפילו ביחד הכל שרי (בארוך כלל ל"ד) {{שך|יז}} {{ביאור הגר"א|כ}} {{כרתי|י}} ואם {{שך|יח}} עירה מכלי ראשון של בשר על כלי חלב {{טז|יג}} {{באר היטב|טו}} דינו ככלי ראשון {{ביאור הגר"א|כא}} ואוסר אם היה בן יומו {{ביאור הגר"א|כב}} אבל אם עירה מים רותחים {{שך|יט}} שאינן של בשר ולא של חלב על כלים של בשר ושל חלב ביחד ואפילו שומן דבוק בהם הכל שרי {{שך|כ}} {{כרתי|יא}} דאין עירוי ככלי ראשון ממש שיעשה שהכלים שמערה עליהם {{באר היטב|טז}} יבלעו זה מזה (שם) . {{ביאור הגר"א|כג}} ואם נמצא קערה חולבת בין כלי בשר {{טז|יד}} {{כרתי|יב}} לא חיישינן שמא {{באר היטב|יז}} הודחו ביחד בדרך שנאסרים (הגהות ש"ד ואו"ה):</small>

{{אות סעיף|ד}} {{שך|כא}}{{ביאור הגר"א|כד}}{{פלתי|ד}}{{כרתי|יג}} יראה לי {{פתחי תשובה|ו}} שאם נתנו {{באר היטב|יח}} אפר במים חמין שביורה קודם שהניחו הקדירות בתוכה אע"פ שהשומן דבוק בהן מותר {{טז|טו}} דע"י האפר הוא {{פתחי תשובה|ז}} נותן טעם לפגם:

{{אות סעיף|ה}} {{שך|כב}}{{באר הגולה|ח}} אין מניחין כלי שיש בו כותח אצל כלי {{טז|טז}} שיש בו {{באר היטב|יט}} מלח אבל מותר להניחו אצל כלי שיש בו חומץ: <small>הגה ודוקא אם הכלים מגולים {{ביאור הגר"א|כה}} ואפי' הכי אם עבר ונתנן ביחד מותר ולא חיישינן שמא נפל אל המלח (הגהות ש"ד וארוך):</small>

{{אות סעיף|ו}} {{טז|יז}}{{שך|כג}}{{ביאור הגר"א|כו}}{{באר הגולה|ט}} מותר ליתן בתוך {{באר היטב|כ}} תיבה כד של בשר אצל של חלב: <small>הגה {{שך|כד}} {{ביאור הגר"א|כז}} {{כרתי|יד}} ויש מחמירין {{באר היטב|כא}} לכתחילה (הגהות אשיר"י בשם א"ז) וטוב ליזהר לכתחילה במקום שאינו צריך:</small>

{{אות סעיף|ז}} {{שך|כה}}{{ביאור הגר"א|כח}}{{באר הגולה|י}} מלח הנתון בקערה של בשר מותר ליתנו {{באר היטב|כב}} בחלב: <small>הגה {{טז|יח}} {{ביאור הגר"א|כט}} {{פתחי תשובה|ח}} והמחמיר גם בזה תבא עליו ברכה כי יש מחמירין לכתחילה (תוס' וסמ"ג ואו"ה):</small>

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>