עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/צא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|סימן צא{{ש}}{{גופן|4||דין בשר וחלב שנתערבו}}{{ש}}ובו ח' סעיפים}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} בשר וגבינה שנגעו זה בזה מותרים {{שך|א}} אלא {{כרתי|א}} שצריך {{באר היטב|א}} {{פתחי תשובה|א}} להדיח מקום נגיעתן ומותר לצור אותם במטפחת אחת ולא חיישינן שמא יגעו זה בזה:

{{אות סעיף|ב}} {{טז|א}}{{ביאור הגר"א|א}}{{באר הגולה|ב}} כל מידי דבעי הדחה כגון {{שך|ב}} להניח בשר היתר צונן בקערה של איסור צונן {{טז|ב}} אסור לכתחלה {{באר היטב|ב}} {{פתחי תשובה|ב}} דילמא אכיל בלא הדחה {{ביאור הגר"א|ב}} {{פלתי|א}} {{כרתי|ב}} ודוקא מבושל דלאו אורחי' בהדחה אבל מידי {{פתחי תשובה|ג}} דאורחיה בהדחה כגון בשר חי וכיוצא בו שרי לכתחילה: <small>הגה {{טז|ג}} {{שך|ג}} {{ביאור הגר"א|ג}} {{באר היטב|ג}} ודוקא דבר שיש בו לחלוחית קצת אבל דבר יבש ממש אם לא בלע הכלי רק בצונן מותר להניח בו דבר יבש בלא הדחה כלל (ד"ע) וע"ל סימן קכ"ב:</small>

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ג}} צריך ליזהר שלא יגע בשר בלחם {{שך|ד}} שאם יגע בו {{כרתי|ג}} אסור לאכלו {{פתחי תשובה|ד}} עם {{באר היטב|ד}} גבינה וכן יזהר שלא יגע בו גבינה שאם יגע בו אסור לאכלו עם בשר:

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ד}} בשר וחלב רותחין {{טז|ד}} שנתערבו יחד ואפי' בשר צונן לתוך חלב רותח או חלב צונן לתוך {{כרתי|ד}} בשר רותח {{טז|ה}} {{שך|ה}} הכל אסור {{שך|ו}} משום דתתאה {{באר היטב|ה}} גבר {{באר הגולה|ה}} אבל חלב רותח שנפל על בשר צונן או בשר רותח שנפל לתוך חלב צונן {{טז|ו}} {{שך|ז}} {{באר היטב|ו}} {{כרתי|ה}} קולף הבשר ושאר הבשר {{כרתי|ו}} מותר {{שך|ח}} {{ביאור הגר"א|ד}} {{פלתי|ב}} {{כרתי|ז}} <small>(ובמקום שהבשר צריך קליפה אם לא קלפוהו ובשלו כך מותר {{באר היטב|ז}} {{פתחי תשובה|ה}} בדיעבד) (ארוך כלל כ"ט) {{טז|ז}} {{שך|ט}} {{פתחי תשובה|ו}} </small>והחלב מותר כולו <small>(רמב"ם ור"ח ור"י וע"פ) </small>ואם {{שך|י}} נפלו זה לתוך זה צוננין מדיח הבשר {{באר היטב|ח}} ומותר:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|ו}} מליח שאינו יכול ליאכל מחמת מלחו {{שך|יא}} {{ביאור הגר"א|ה}} דהיינו {{באר הגולה|ז}} כעין מליח שמולחים לקדירה {{ביאור הגר"א|ו}} {{באר היטב|ט}} {{פלתי|ג}} {{כרתי|ח}} ושהה כדי מליחה לקדירה כל זמן שלא הדיחו מיקרי אינו נאכל מחמת מלחו: <small>הגה {{ביאור הגר"א|ז}} {{באר היטב|י}} וי"א דלאחר ששהה במלחו שיעור מליחה לא מקרי אח"כ רותח (תוס' והרא"ש פכ"ה וסמ"ג לחד שינוייא) {{טז|ח}} {{פלתי|ד}} {{כרתי|ט}} ולצורך גדול כגון בהפסד מרובה והוא לצורך סעודת מצוה יש לסמוך אמקילין אבל בלאו הכי אין להקל כלל (ת"ה סימן קנ"ט) {{ביאור הגר"א|ח}} אפי' לא נמלח הבשר משני צדדיו רק מצד אחד כל שנמלח מליחה שאינו נאכל מחמת מלחו מחשב רותח (ב"י בשם תשובת הרשב"א סי' רס"ה) {{ביאור הגר"א|ט}} אבל כל שלא נמלח כל כך מחשב צונן אפי' נמלח משני צדדין {{פלתי|ה}} וי"א {{כרתי|י}} דאנן אין בקיאים בדבר ויש לנו לחשוב אפילו מליחת צלי כרותח (ארוך כ"י) וטוב להחמיר במקו' שאין הפסד מרובה: </small>ומליח {{ביאור הגר"א|י}} {{באר הגולה|ח}} כעין מליח דבעי לה לארחא אפי' לאחר שהדיחו הוי אינו נאכל מחמת מלחו וכל זמן שלא שראו במים דינו כרותח לאסור כדי קליפה {{שך|יב}} {{ביאור הגר"א|יא}} {{באר הגולה|ט}} {{כרתי|יא}} ואין חילוק בין מליח {{באר היטב|יא}} עליון ותפל תחתון למליח תחתון ותפל עליון לעולם המליח מבליע בתפל ואינו בולע ממנו {{טז|ט}} {{שך|יג}} {{ביאור הגר"א|יב}} {{באר הגולה|י}} {{פלתי|ו}} {{כרתי|יב}} הילכך בשר וגבינה המלוחים שנגעו זה בזה {{טז|י}} צריך {{באר היטב|יב}} לקלוף שניהם מקום נגיעתם {{ביאור הגר"א|יג}} ואם אחד מהם מלוח והשני תפל המלוח מותר בהדחה והתפל צריך קליפה: <small>הגה {{ביאור הגר"א|יד}} וי"א דבכל מליחה אנו משערין בס' (רוב המורים קמאי ובתראי) ועיין לקמן סימן ק"ה כיצד נוהגין והא דטהור מלוח וטמא תפל שרי {{שך|יד}} היינו שהטמא יבש אבל אם הוא {{טז|יא}} {{פתחי תשובה|ז}} דבר צלול {{שך|טו}} נאסר הטהור מאחר שאינו {{פלתי|ז}} נאכל מחמת מלחו בולע האיסור שאצלו {{שך|טז}} {{באר היטב|יג}} ושניהם אסורים (כן משמע במרדכי וכ"כ בהגהו' מיימוני וש"ד וסמ"ג והגהת מרדכי) ודוקא שהטהור לח קצת {{שך|יז}} אבל אם הוא יבש {{באר היטב|יד}} לגמרי אינו בולע מדבר לח שאצלו. </small>ואם {{באר הגולה|יא}} הם יבשים אפילו הם מלוחים או לחים ולא מחמת מליחה סגי בהדחה: <small>הגה כל ציר מבשר שנמלח אפילו לא נמלח רק לצלי חשוב רותח (הגהות מיימוני פ"ט בשם מ"כ וש"ד והג"א מא"ז ואגודה פכ"ה) ולכן אם נפלה ציר על הגבינה או {{כרתי|יג}} על כלי אוסר (ארוך) אפילו במקום שאין הבשר אוסר דלא נחשב רותח {{כרתי|יד}} מכל מקום הציר חשיב אינו נאכל מחמת מלחו. {{ביאור הגר"א|טו}} וציר של בשר שאוסר שנפל על הכלי צריך הגעלה ואם הוא כלי חרס צריך שבירה (ש"ד שם ואו"ה) {{שך|יח}} ואם לא נפל רק על מקום {{באר היטב|טו}} אחד {{פתחי תשובה|ח}} בכלי עץ וכיוצא בו {{פתחי תשובה|ט}} קולף מקומו ודיו (או"ה וע"ל ס"ד הג"ה א'):</small>

{{אות סעיף|ו}} {{ביאור הגר"א|טז}}{{באר הגולה|יב}} היכא אמרינן דאינו אוסר אלא כדי קליפה כשאין שום אחת מהחתיכות שמינה {{שך|יט}} שאם היתה {{באר היטב|טז}} שמינה כולה אסורה <small>(ע"ל סימן ק"ה סי"א) </small>וכן חברתה אסורה כולה מפני שהשומן מפעפע {{שך|כ}} (ועיין לקמן סימן {{באר היטב|יז}} ק"ה):

{{אות סעיף|ז}} {{ביאור הגר"א|יז}} הא דמפלגינן בין נאכל מחמת מלחו לאינו נאכל מחמת מלחו הני מילי בבשר חי {{שך|כא}} {{באר הגולה|יג}} אבל {{פתחי תשובה|י}} צלי רותח שנפל למליח {{שך|כב}} אפילו נאכל מחמת {{באר היטב|יח}} מלחו {{שך|כג}} בעי קליפה <small>(עיין ס"ק כ') </small>ואם יש בו בקעים או שהוא מתובל בתבלין והוא צלי רותח כולו אסור: <small>הגה {{שך|כד}} וה"ה {{באר היטב|יט}} {{פתחי תשובה|יא}} אפוי ומבושל (מהרא"י בהגהו' ש"ד והגהת מרדכי וסמ"ק ורש"ל) {{טז|יב}} {{שך|כה}} {{ביאור הגר"א|יח}} וי"א {{שך|כו}} דאפילו הם צוננים דינא {{באר היטב|כ}} הכי (ב"י לדעת הרא"ש ובת"ה וטור) וכן יש לנהוג אם אין הפסד {{באר היטב|כא}} מרובה:</small>

{{אות סעיף|ח}} {{שך|כז}}{{ביאור הגר"א|יט}}{{באר הגולה|יד}} אין בשר בחלב נאסר ע"י מליחה או ע"י {{באר היטב|כב}} כבוש אלא באכילה אבל לא בהנאה:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>