עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/עו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|סימן עו{{ש}}{{גופן|4||דין בשר לצלי}}{{ש}}ובו ו' סעיפים}}

{{אות סעיף|א}} {{שך|א}} {{ביאור הגר"א|א}} {{באר הגולה|א}} הצלי אין צריך מליחה {{שך|ב}} לפי {{באר היטב|א}} שהאש שואב הדם שבו מעצמו {{שך|ג}} {{באר הגולה|ב}} אבל אם דם אחר {{כרתי|א}} נטף על הצלי {{שך|ד}} אפי' אותו דם הוא {{כרתי|ב}} צונן לא אמרינן שהאש שואבו {{טז|א}} {{שך|ה}} {{ביאור הגר"א|ב}} {{באר הגולה|ג}} ואוסר ממנו {{כרתי|ג}} כדי {{באר היטב|ב}} נטילה:

{{אות סעיף|ב}} {{ביאור הגר"א|ג}}{{באר הגולה|ד}} רצה למלוח צלי {{טז|ב}} {{שך|ו}} ולאכלו {{כרתי|ד}} בלא {{באר היטב|ג}} הדחה עושה ואין לחוש לדם שעל המלח {{באר הגולה|ה}} ויש מי שאומר דהני מילי כשמולחו וצולהו מיד {{טז|ג}} אבל אם שהה במלחו {{טז|ד}} המלח בולע ונאסר {{שך|ז}} לפיכך מדיחו יפה {{כרתי|ה}} קודם {{באר היטב|ד}} צלייה: <small>הגה {{שך|ח}} {{ביאור הגר"א|ד}} וי"א דצלי בעי הדחה תחילה (רמב"ן) {{ביאור הגר"א|ה}} וי"א דצריך גם כן קצת מליחה תחילה (רש"י) והמנהג להדיחו תחילה וגם למלחו קצת כאשר נתחב בשפוד וצולהו מיד קודם שיתמלא המלח דם (הגהת ש"ד) {{שך|ט}} מיהו אם לא הדיחו ולא מלחו כלל או מלחו בלא {{באר היטב|ה}} הדחה תחילה ונצלה כך מותר ובלבד שלא {{באר היטב|ו}} שהה כך במליחתו {{טז|ה}} בלא הדחה שיעור מליחתו {{ביאור הגר"א|ו}} אבל אם שהה כל כך קודם שצלאו {{באר היטב|ז}} {{כרתי|ו}} אסור (כך משמע בארוך כלל ה') {{שך|י}} {{ביאור הגר"א|ז}} ואין חלוק בכל זה {{טז|ו}} בין אווזות ושאר עופות {{באר היטב|ח}} החלולים (מרדכי וש"ד וב"י ועת"ח כ"ט ד"ו) {{שך|יא}} {{ביאור הגר"א|ח}} ובלבד שלא יהיו מלואים {{טז|ז}} בביצים או בשאר {{באר היטב|ט}} בשר אבל אם הם מלואים דינם כבשול וצריכים מליחה תחילה כמו לקדרה (ש"ד) ונהגו להחמיר כשצולין בשר {{שך|יב}} {{כרתי|ז}} בלא {{באר היטב|י}} מליחה שלא להפך השפוד תמיד כדי שיזוב הדם (ארוך כלל ט') {{כרתי|ח}} ובדיעבד אין לחוש ואין חלוק בכל זה בין אם רוצה לאכלו כך צלי או רוצה לבשלו אחר כן {{שך|יג}} {{ביאור הגר"א|ט}} רק שיצלנו תחלה {{כרתי|ט}} כדי שיהא ראוי {{באר היטב|יא}} {{פתחי תשובה|א}} לאכילה {{שך|יד}} דהיינו כחצי צלייתו (שם) . י"א {{שך|טו}} דכל צלי {{כרתי|י}} צריך הדחה אחר {{באר היטב|יב}} צלייתו משום דם הדבוק בו (אגודה ואגור) וכן נוהגין לכתחלה מיהו אם לא הדיחו ואפילו בשלו כך מותר (ע"ל סימן ע"ג) ואפילו נמלח תחלה קודם צלייתו ולא הודח אחר המליחה אפילו הכי מותר ולא חיישינן לדם ומלח שעליו דנורא משאב שאיב (או"ה):</small>

{{אות סעיף|ג}} {{שך|טז}}{{ביאור הגר"א|י}}{{באר הגולה|ו}} לא נקב הורידים [בעוף] בשעת שחיטה אסור לאכלו ואפילו צלי עד שיחתוך אבר אבר ויצלה {{שך|יז}} רצה לאכול ממנו {{כרתי|יא}} בשר חי אסור {{ביאור הגר"א|יא}} עד שיחתוך {{באר היטב|יג}} וימלח {{ביאור הגר"א|יב}} {{באר הגולה|ז}} ואם נקר הבשר מחוטי דם אוכל {{נקודת הכסף|ה}} אפילו בלא מליחה חי {{שך|יח}} או {{באר היטב|יד}} צלי ואפי' כולו כאחד {{שך|יט}} {{ביאור הגר"א|יג}} ויש שהחמירו שלא לאכלו כולו {{באר היטב|טו}} כאחד אפילו בצלי {{טז|ח}} {{שך|כ}} אלא לאחר חתיכת הורידין {{ביאור הגר"א|יד}} ורוב שני הסימנים {{באר הגולה|ז}} :

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ח}} יש מי שאוסר לחתוך בסכין צלי שאצל האש שלא נמלח כל זמן שאינו נצלה כל צרכו מפני דם שנבלע בסכין {{שך|כא}} {{ביאור הגר"א|טו}} {{באר הגולה|ט}} {{כרתי|יב}} ויש מי שאוסר {{באר היטב|טז}} השפוד שצלו בו בשר בלא מליחה {{באר הגולה|י}} {{כרתי|יג}} ויש מי שהורה שאסור להשהות הצלי על השפוד {{שך|כב}} לאחר שהוסר מן האש {{טז|ט}} לאחר שפסק הבשר {{באר היטב|יז}} מלזוב שמא יחזור הבשר החם ויבלע ממנו {{באר הגולה|יא}} {{כרתי|יד}} ויש מתירין בכל זה וכן המנהג להתיר: {{שך|כג}} <small>(ואנו נזהרין לכתחילה {{טז|י}} ומתירין {{באר היטב|יח}} בדיעבד) (מהרא"י והגהת ש"ד ואו"ה כלל ל"ז):</small>

{{אות סעיף|ה}} צלי שלא נמלח וחתכו על גבי ככר {{שך|כד}} {{כרתי|טו}} אף על פי שיש בככר מראה אודם {{ביאור הגר"א|טז}} {{באר הגולה|יב}} מותר אם נצלה עד כדי שהוא ראוי לאכילה {{באר הגולה|יג}} לרוב בני אדם (דהיינו חצי צלייתו {{ביאור הגר"א|יז}} וה"ה {{באר היטב|יט}} שהמוהל בלא ככר נמי שרי) (ב"י בשם הרשב"א):

{{אות סעיף|ו}} {{טז|יא}}{{שך|כה}}{{ביאור הגר"א|יח}}{{באר הגולה|יד}} בשר שצולין בלא מליחה {{כרתי|טז}} אין נותנין כלי תחתיו לקבל שמנונית הנוטף ממנו עד {{פתחי תשובה|ב}} שיצלה עד שיהא ראוי {{באר היטב|כ}} לאכילה על ידי צליה זו:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>