עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/סד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|{{גופן|6||הלכות חלב}}}}
{{מרכז|סימן סד{{ש}}{{גופן|4||איזו חלבים הם המותרין והאסורין לאכילה}}{{ש}}ובו כ"א סעיפים}}

{{אות סעיף|א}} {{שך|א}} {{ביאור הגר"א|א}} {{באר הגולה|א}} חלב {{כרתי|א}} שור וכבש ועז אסור {{טז|א}} {{שך|ב}} {{ביאור הגר"א|ב}} {{כרתי|ב}} ושל {{פתחי תשובה|א}} שאר {{באר היטב|א}} מינים מותר {{ביאור הגר"א|ג}} {{באר הגולה|ב}} כוי חלבו אסור:

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ג}}{{ביאור הגר"א|ד}} השוחט את הבהמה ומצא בה עובר בן שמונה או בן תשעה בין חי בין מת חלבו וגידו {{שך|ג}} מותר והא דבבן תשעה מותר דוקא {{ביאור הגר"א|ה}} כשלא הפריס על גבי קרקע {{טז|ב}} אבל {{כרתי|ג}} אם הפריס על גבי קרקע {{פתחי תשובה|ב}} אסור {{שך|ד}} {{ביאור הגר"א|ו}} {{באר הגולה|ד}} {{פלתי|א}} {{כרתי|ד}} ויש אומרים שאם שלמו לו חדשיו ומצאו חי אע"פ שלא הפריס על גבי קרקע {{כרתי|ה}} חלבו {{באר היטב|ב}} אסור וחייבין עליו כרת ומוציאין ממנו כל החוטים והקרומים האסורים בשאר הבהמות. {{טז|ג}} {{שך|ה}} {{ביאור הגר"א|ז}} {{כרתי|ו}} <small>(וחלב {{באר היטב|ג}} נפל אסור אם הפילה הבהמה):</small>

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ה}} הושיט ידו למעי בהמה ותלש חלב מבן תשעה חי שבתוכה {{טז|ד}} {{שך|ו}} {{באר היטב|ד}} {{כרתי|ז}} והוציאו חייבין עליו משום חלב כעל חלב בהמה גמורה:

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ו}} איזהו חלב כל שהוא {{באר הגולה|ו}} {{טז|ה}} {{שך|ז}} {{באר היטב|ה}} {{פלתי|ב}} {{כרתי|ח}} תותב {{שך|ח}} קרום ונקלף ושלא {{באר הגולה|ז}} יהא בשר חופה אותו:

{{אות סעיף|ה}} {{טז|ו}}{{באר הגולה|ח}} האליה מותרת {{ביאור הגר"א|ח}} {{באר הגולה|ט}} ובלבד שינקר ממנה מה שלצד פנים: <small>הגה {{ביאור הגר"א|ט}} גם צריך להסיר חוטי האליה כי יונקים מחלב הכליות. (המרדכי ורוקח):</small>

{{אות סעיף|ו}} {{שך|ט}}{{ביאור הגר"א|י}}{{באר הגולה|י}} חלב {{באר היטב|ו}} הכסלים {{ביאור הגר"א|יא}} וקרום שעליהם אסור:

{{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|יא}}{{כרתי|ט}} חלב שתחת המתנים אסור: <small>הגה וסדר ניקור אלו החלבים צריך ראיה מן הבקי בניקור ואי אפשר לבאר היטב בספר וכל אלו החלבים אין לחוש להם {{פתחי תשובה|ג}} אלא {{באר היטב|ז}} באחוריים של בהמה אבל בחצי הבהמה של פנים אין בהם מחלבים אלו {{שך|י}} רק קצת מן הקרום שעל חלב הכסלים הנשאר בראש הדפנות על הכסלים הנשאר שם בראשה וצריך להסיר אותו הקרום משם (ד"ע) {{ביאור הגר"א|יב}} ויש נוהגין להפריד ג"כ הבשר הנדבק שם זה על גב זה ולגרור החלב שביניהם ויש מתירין משום דמחשב חיפוי בשר וכן המנהג באשכנז (הכל בטור):</small>

{{אות סעיף|ח}} {{באר הגולה|יב}} חלב שעל המסס ובית הכוסות אסור וענוש (עליו) כרת וזהו חלב שעל הקרב:

{{אות סעיף|ט}} {{ביאור הגר"א|יג}}{{באר הגולה|יג}}{{כרתי|י}} חלב הדבוק לכרס {{טז|ז}} שתחת הפריסה אסו': <small>הגה וכן המנהג בכל מקום {{שך|יא}} מלבד בני ריינוס {{ביאור הגר"א|יד}} שנוהגין {{באר היטב|ח}} במקצתו היתר ואין מוחין בידן שכבר הורה להם זקן (הגהות אשיר"י ומרדכי ורוב הפוסקים) ובכל מקום שנוהגין בו איסור דינו {{טז|ח}} כשאר חלב {{פלתי|ג}} {{כרתי|יא}} לבטלו {{באר היטב|ט}} בששים (א"ו הארוך) {{טז|ט}} {{שך|יב}} {{פלתי|ד}} {{כרתי|יב}} אבל אין אוסרין {{באר היטב|י}} כלים של בני ריינוס הואיל ונוהגין בו היתר (חידושי אגודה):</small>

{{אות סעיף|י}} {{באר הגולה|יד}} קרום שעל דד הטחול {{טז|י}} והוא {{פתחי תשובה|ד}} הצד {{באר היטב|יא}} הגס {{באר הגולה|טו}} {{כרתי|יג}} חייבין עליו {{ביאור הגר"א|טו}} ושעל שאר הטחול {{ביאור הגר"א|טז}} והחוטין שבתוכו אסורין {{ביאור הגר"א|יז}} ואין חייבים עליהם:

{{אות סעיף|יא}} {{באר הגולה|טז}} נוטל ראש הגיד שבתוך הטחול ומושך אותו ונמשכים עמו ג' חוטין שבתוכו {{ביאור הגר"א|יח}} {{באר הגולה|יז}} וצריך ליזהר שלא יפסוק שום חוט מהם ואם נפסק צריך לשרש אחריו:

{{אות סעיף|יב}} {{באר הגולה|יח}} הכוליא יש עליה שני קרומים העליון חייבים עליו התחתון {{ביאור הגר"א|יט}} והחוטים שבה אסורין ואין חייבים עליהם {{ביאור הגר"א|כ}} ולובן שבכוליא {{באר הגולה|יט}} חלב שעל הכליות נאסר ולא שבתוך הכליות ואף על פי כן נוטל אדם לובן שבתוך הכוליא ואינו צריך לחטט אחריו {{ביאור הגר"א|כא}} {{באר הגולה|כ}} ויש מחמירין לחטט אחריו: <small>הגה {{ביאור הגר"א|כב}} ואם לא חטטו אחריו והניחו קצתו תוך הכוליא לכולי עלמא מותר אם נתבשל כך (ב"י בשם הגהות אשיר"י שכ"כ בשם א"ז) ודוקא מה שבתוך הכוליא {{ביאור הגר"א|כג}} אבל מה שעל הכוליא לכולי עלמא אסור (ד"מ בשם רא"ש פרק ג"ה ושכן הוא בש"ס) יותרת הכבד יש מצריכין {{טז|יא}} לנקר {{באר היטב|יב}} הקרום העליון שלצד הכבד משום חלב הקרב שמונח עליו {{ביאור הגר"א|כד}} ויש מחמירין עוד לנקר השומן שתחת הקרום ההוא (רא"מ ור"ת) אבל צד פנים של צד הריאה אין צריך ניקור כלל (ת"ה וא"ז) . אבל המנהג לנקר ולהסיר {{באר היטב|יג}} שני קרומים {{טז|יב}} דלמא אתי למטעי (ס"ה וא"ז):</small>

{{אות סעיף|יג}} {{באר הגולה|כא}} חוטין שבעוקץ <small>(פי' הוא הנקרא בלשון המקרא עצה והוא קצה השדרה ערוך ורש"י פירש שקורין הנקא) </small>אסורים והם חמשה ג' מימין וב' משמאל הג' שמימין כל אחד מתפצל לשנים שנים והשנים שבשמאל כל א' מהם מתפצל לשלשה שלשה {{ביאור הגר"א|כה}} וראשו האחד מחובר לשדרה. וראשי הפיצולין נדבקים תחת החזה בראשי הצלעות ואותם ראשי הפיצולין מצויין בחצי הבהמה של פנים ואי שלפי להו חמימי משתלפי ואי לא בעי לחטוטי בתרייהו: <small>הגה ואם הם שרויין במים הוי להו כחמימי ומשתלפי (ב"י בשם סמ"ק וכלבו וא"ו הארוך) {{ביאור הגר"א|כו}} ויש מקילין באלו החוטין במקום שהם בלועים בבשר (ב"י בשם הר"ן וטוב להחמיר):</small>

{{אות סעיף|יד}} {{באר הגולה|כב}} חלב הקיבה {{שך|יג}} שעל {{באר היטב|יד}} הקשת {{כרתי|יד}} אסור מן הדין מן התורה {{ביאור הגר"א|כז}} {{באר הגולה|כג}} ושעל היתר אסור {{כרתי|טו}} ממנהג שנהגו בו איסור {{טז|יג}} {{ביאור הגר"א|כח}} <small>(ויש אומרים {{כרתי|טז}} שמדינא אסור ולכן אין להקל בו) (רש"י ורא"ש וסמ"ג וסמ"ק ורבינו ירוחם):</small>

{{אות סעיף|טו}} {{באר הגולה|כד}} חלב שעל הדקין אסור {{באר הגולה|כה}} באורך אמה {{ביאור הגר"א|כט}} משמתחילין לצאת מן הקיבה ומשם ואילך שומן הוא ומותר {{באר הגולה|כו}} ויש אומרים שראש המעי שצריך לגרור חלב שעליו הוא המעי שיוצא בו הרעי {{פלתי|ה}} שהוא סוף המעיים {{באר הגולה|כז}} וירא שמים יצא ידי שניהם לגרור אורך אמה מכאן ואורך אמה מכאן: <small>הגה ויש אומרים שאינו צריך אורך אמה ממש ולכן נהגו להקל למדוד בזרוע ואין מצריכין אורך אמה בצמצום (מהרי"ל) ואין צריך להסיר {{פתחי תשובה|ה}} רק הקרום עם הדבוק בו שעל אורך אמות אלו {{פלתי|ו}} {{כרתי|יז}} אבל לא השומן הדבוק בטבחיא שתחתיו (כל בו) וכן נוהגין רק שמסירין מן הטבחיא גם כן חוט ארוך שמונח עליו עם השומן שאצלו ואם הטבח משך הדקין מן הבהמה בעודן חמין נשאר החלב שעל ראש הדקין עם הדרא דכנתא ולכן הבא לאכול מן הדרא דכנתא יגרוד אמה מן החלב לצד הקיבה ואם לא נודע מקומו צריך לגרוד ולגלח סביב עביו כדינר זהב במקום שנסתפק בו (מרדכי ריש ג"ה) ונהגו במדינות אלו להסיר הקרום שעל כל הדקין בהדרא דכנתא דעגל משום שנשארים הדקין עם הדרא דכנתא ואוכלין הכל ביחד על כן מסירין כל הקרום שלא יניחו גם כן שעל ראש הדקין ונהגו ליקח הקרום משני צדדיו מה שאין כן בכבש שאין דרכן להניחן ביחד וניכר ראש הדקין כן נראה טעם המנהג אבל יש להחמיר וליקח הקרום משני צדדיו {{פתחי תשובה|ו}} גם בכבש (הכל ד"ע):</small>

{{אות סעיף|טז}} {{ביאור הגר"א|ל}}{{באר הגולה|כח}} אין מולחין חלבים עם הבשר {{ביאור הגר"א|לא}} {{באר הגולה|כט}} ולא מדיחין אותם עמו {{ביאור הגר"א|לב}} וכלי שמדיחין בו חלבים {{כרתי|יח}} אין מדיחין בו בשר {{באר הגולה|ל}} וסכין שחותכין בו חלבים אין חותכין בו בשר:

{{אות סעיף|יז}} {{ביאור הגר"א|לג}} נהגו מנקרי הבשר לנקר {{כרתי|יט}} בסכין אחד {{שך|יד}} מפני שנותנין בגד על יריכים וכל שעה שנוגע הסכין בחלב מקנחו בו ונכון ללמד אדם לבני ביתו {{ביאור הגר"א|לד}} שישפשפו הבשר יפה במים:

{{אות סעיף|יח}} {{באר הגולה|לא}} אין פורשין הכסלים על גבי הבשר {{באר הגולה|לב}} בעוד שלא נצטנן חלב שעליהם מפני שהוא נמוח ונבלע בבשר: <small>הגה וכן יש {{פתחי תשובה|ז}} לנקר הבשר תוך ג' ימים מן החלב שלא יתקשה החלב שבו ומכל מקום אם לא נקרו תוך שלשה ימים אין לאסור בדיעבד אלא מנקרו אח"כ ושרי (תשובת הרא"ש ומהרא"י בפסקיו סימן מ"ז):</small>

{{אות סעיף|יט}} {{ביאור הגר"א|לה}}{{באר הגולה|לג}} כל אלה הדברים {{טז|יד}} אם נעשו לא נאסר הבשר ואין מכין העושה אלא מלמדין אותו שלא יעשה: <small>(ואם עשה מותר רק שישפשף הבשר היטב) (ר"ן פ"ק דחולין):</small>

{{אות סעיף|כ}} {{ביאור הגר"א|לו}}{{באר הגולה|לד}} אין מולחין הבשר קודם שיסירו החוטין והקרומים האסורים וגיד הנשה {{ביאור הגר"א|לז}} ואם מלחם מסירם אחר כך ומבשל הבשר {{ביאור הגר"א|לח}} {{באר הגולה|לה}} ויש מי שאוסר עד שיסיר ממנו כדי קליפה: <small>הגה {{ביאור הגר"א|לט}} וי"א דבעינן ששים כמו בשאר חלב הנמלח עם בשר דקי"ל בששים כמו שיתבאר סי' ק"ה {{ביאור הגר"א|מ}} ויש להקל ולהתירו ע"י קליפה (המגיד בשם המפרשים) אם יש בו הפסד קצת {{טז|טו}} מאחר דיש מתירין אפילו בלא קליפה וגם אין שייך לגזור משום חלב שמן דמפעפע דכל הקרומים אינם רק חלב כחוש (מרדכי וס"ה) יראה דיש לסמוך אמאן דמתיר {{באר היטב|טו}} בקליפה ועיין לקמן סי' ק"ה:</small>

{{אות סעיף|כא}} {{ביאור הגר"א|מא}}{{באר הגולה|לו}} טבח שדרכו לנקר בשר ונמצא אחריו חוט או קרום {{פתחי תשובה|ח}} מלמדין אותו ומזהירין אותו שלא יזלזל באיסורין {{שך|טו}} {{באר הגולה|לז}} אבל אם נמצא {{פתחי תשובה|ט}} אחריו חלב אם הוא כשעורה {{טז|טז}} {{באר היטב|טז}} מעבירין אותו ואם נמצא אחריו כזית {{ביאור הגר"א|מב}} ואפי' בהרבה מקומות היו מכין אותו מכת מרדות ומעבירין אותו: <small>הגה וחזרתו לכשרותו ותשובתו הכל לפי ראות עיני הדיין אם עבר בשוגג או במזיד (הגהות אשיר"י פרק ג"ה) {{ביאור הגר"א|מג}} ומנהג כשר הוא שהטבח המוכר בשר ינקרנו קודם שימכרנו פן יכשלו בו הקונים (מהרי"ק שורש מ'):</small>

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>