עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/נג"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|סימן נג{{ש}}{{גופן|4||דין שבר או מכה בבהמה ובעוף}}{{ש}}ובו ה' סעיפים}}

{{אות סעיף|א}} {{שך|א}} {{ביאור הגר"א|א}} {{באר הגולה|א}} {{פלתי|א}} {{כרתי|א}} נשמטו ידי הבהמה {{כרתי|ב}} מעיקרם {{ביאור הגר"א|ב}} או שנשתברו או נחתכו לגמרי {{ביאור הגר"א|ג}} או {{טז|א}} שיש לה {{כרתי|ג}} ג' ידים {{באר היטב|א}} כשרה {{ביאור הגר"א|ד}} {{באר הגולה|ב}} אבל {{פתחי תשובה|א}} העצם <small>(הנשבר) </small>עצמו {{ביאור הגר"א|ה}} <small>(עם מעט {{שך|ב}} למעלה מן השבירה) {{שך|ג}} </small>אסור {{באר היטב|ב}} כשנשבר אם אין עור ובשר חופין את רובו: <small>הגה {{ביאור הגר"א|ו}} ויש מטריפין גם הבהמה אם נשמט (ש"ד והג"מ וע"פ) או נשבר סמוך לגוף (הג"א פ' המקשה) {{שך|ד}} ורואין {{באר היטב|ג}} {{פתחי תשובה|ב}} שנצרר הדם {{טז|ב}} מעבר {{כרתי|ד}} לצלעות שרואין שעברה המכה תוך הגוף (כן משמע מאיסור והיתר הארוך כלל נ' דין ו') והכי נהוג אבל אין לחוש לזה כל זמן שאין רואין שנצרר הדם ואין צריך בדיקה (נלמד מעוף דסעיף ב'):</small>

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ג}} וכן בעוף אם נחתכו או נשברו אגפיו כשרה {{שך|ה}} {{ביאור הגר"א|ז}} {{באר הגולה|ד}} אפילו נשברו סמוך לחיבורו {{באר היטב|ד}} לגוף {{ביאור הגר"א|ח}} {{באר הגולה|ה}} והוא ששבר העצם החיצון לא יהא בו עוקץ שאם היה בו עוקץ תבדק הריאה: <small>הגה {{שך|ו}} {{פלתי|ב}} {{כרתי|ה}} ויש אוסרין אם {{באר היטב|ה}} נשבר סמוך לגוף ואומרים דדינו כשמוט (הגהות מיי') והמנהג הפשוט שנהגו לשער {{כרתי|ו}} כרוחב {{שך|ז}} {{באר היטב|ו}} אגודל אפי' בצמצום כשר (אגור ואגודה וכ"כ בש"ג שכן נוהגין) אם לא שרואה שנצרר הדם מעבר לצלעות {{טז|ג}} {{שך|ח}} אבל אין {{באר היטב|ז}} חוששין לזה ומכשירין מסתמא (מהרי"ק שורש ל"ח ות"ה סימן ק"צ) ואין חלוק אם עוקץ בשבירה או לא {{טז|ד}} {{שך|ט}} {{פתחי תשובה|ג}} מאחר שרחוק מן {{באר היטב|ח}} הגוף אבל אם אין רוחב אגודל {{כרתי|ז}} בין מקום השבירה לגוף {{כרתי|ח}} אז היא טריפה בכל ענין {{ביאור הגר"א|ט}} ולא מהני בדיקת הריאה דאין אנו בקיאין בבדיקה (ש"ד וארוך כלל נ' ד"ז ומהרי"ל ואגור) בכל מקום דאיכא ריעותא והכי נהוג:</small>

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ו}}{{כרתי|ט}} נשמטו אגפיו אפילו אחד מהם מעיקרו חוששין {{טז|ה}} {{שך|י}} שמא ניקבה הריאה {{טז|ו}} {{שך|יא}} {{כרתי|י}} וצריך לנפחה {{באר היטב|ט}} לבדקה אם היא שלימה כשרה ואם לאו טריפה:

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ז}}{{טז|ז}}{{שך|יב}}{{פתחי תשובה|ד}} {{ביאור הגר"א|י}} נמצא {{כרתי|יא}} הגף {{באר היטב|י}} שבור ואינו יודע אם קודם שחיטה נשבר או אחר כך טרפה: <small>הגה {{כרתי|יב}} ויש מכשירין {{שך|יג}} מכח {{שך|יד}} ס"ס ספק שמא נשבר אחר שחיטה ואת"ל קודם שחיטה {{טז|ח}} שמא לא ניקבה הריאה (איסור והיתר הארוך) {{כרתי|יג}} ויש לסמוך ע"ז {{באר היטב|יא}} {{פתחי תשובה|ה}} להכשיר בנשבר דהא יש מכשירין בלא"ה (ד"ע) {{שך|טו}} {{כרתי|יד}} אבל כשנמצא שמוט ולא ידעינן אי קודם שחיטה או לאחר שחיטה {{טז|ט}} {{שך|טז}} {{פתחי תשובה|ו}} יש {{באר היטב|יב}} להחמיר ולאסור ועיין לקמן סוף סימן ק"י:</small>

{{אות סעיף|ה}} {{טז|י}}{{שך|יז}}{{באר הגולה|ח}} עוף שהיה לו מכה עמוקה תחת הכנף כנגד הריאה {{כרתי|טו}} ושמו נוצה על המכה ונפחו דרך הגרגרת בקש דק ולא יצא הרוח ימלא מקום המכה מים {{באר היטב|יג}} {{פתחי תשובה|ז}} וינפח בקש דרך הגרגרת אם יבצבצו המים טרפה:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>