עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/יד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|סימן יד{{ש}}{{גופן|4||דין עובר במעי בהמה}}{{ש}}ובו ו' סעיפים}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} {{פלתי|א}} {{כרתי|א}} המקשה לילד {{שך|א}} והוציא העובר {{טז|א}} את {{כרתי|ב}} ראשו אעפ"י שהחזירו הרי הוא {{באר היטב|א}} כילוד ואינו ניתר בשחיטת אמו לפיכך אם הוא בן ח' חי או מת או בן ט' מת {{שך|ב}} אסור. ואם הוא בן ט' חי {{כרתי|ג}} ניתר בשחיטת {{באר היטב|ב}} עצמו:

{{אות סעיף|ב}} {{ביאור הגר"א|א}}{{באר הגולה|ב}} הוציא ידו והחזירה <small>(פי' קודם שחיטה) {{שך|ג}} {{פתחי תשובה|א}} </small>מה שיצא {{טז|ב}} מן האבר לחוץ {{באר היטב|ג}} אסור. אבל מה שנשאר ממנו בפנים {{טז|ג}} {{באר הגולה|ג}} ומקום חתך מותר. לא החזירה קודם שחיטה גם מקום {{באר היטב|ד}} החתך אסור {{ביאור הגר"א|ב}} אבל מה שבפנים מותר {{טז|ד}} {{שך|ד}} {{ביאור הגר"א|ג}} {{באר הגולה|ד}} {{כרתי|ד}} אפילו הוא מיעוטו: <small>הגה {{שך|ה}} {{ביאור הגר"א|ד}} וכל זה לא איירי אלא לענין שיהא ניתר בשחיטת אמו כשאר עובר הנמצא בה {{שך|ו}} {{פלתי|ב}} אבל אם ילדה אותה הבהמה אח"כ גם האבר {{פתחי תשובה|ב}} שיצא והחזירו שרי {{כרתי|ה}} דשחיטת עצמו {{כרתי|ו}} מתיר {{באר היטב|ה}} {{כרתי|ז}} הכל (כך העלה הב"י ור"י ן' חביב וכל בו בשם י"א וכן הוכיח מהרש"ל פרק בהמה המקשה סי' א' וכן משמעות הפוסקים והוא פשוט):</small>

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ה}} אם יצא רוב העובר הרי הוא כילוד {{שך|ז}} {{באר הגולה|ו}} ואם יצא {{טז|ה}} {{כרתי|ח}} חציו ברוב {{באר היטב|ו}} אבר {{שך|ח}} {{ביאור הגר"א|ה}} או שיצא {{שך|ט}} {{פלתי|ג}} {{כרתי|ט}} רובו במיעוט אבר הרי הוא {{באר היטב|ז}} כילוד:

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ז}} הוציא אבר א' והחזירו וחזר והוציא אבר אחר והחזירו עד שהשלים לרוב המיעוט שלא יצא מותר {{באר הגולה|ח}} {{פלתי|ד}} ואם חתך כל אבר ואבר בשעה שהוציא אותו {{שך|י}} גם המיעוט שנשאר בפנים {{באר היטב|ח}} אסור:

{{אות סעיף|ה}} עובר שהוציא אבר ונאסר האבר {{באר הגולה|ט}} ואחר כך נשחטה האם והוציאו העובר והרי היא נקבה {{שך|יא}} {{באר הגולה|י}} {{כרתי|י}} החלב שלה אסור לשתותו הואיל והוא בא {{טז|ו}} מכלל האברים ויש בה אבר אחד {{באר היטב|ט}} אסור {{טז|ז}} {{שך|יב}} {{פלתי|ה}} והרי זה {{כרתי|יא}} כחלב {{כרתי|יב}} טרפה שנתערב {{פתחי תשובה|ג}} {{כרתי|יג}} בחלב {{באר היטב|י}} כשרה:

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|יא}} המושיט ידו למעי הבהמה {{שך|יג}} וחתך {{טז|ח}} {{כרתי|יד}} מן הטחול ומן הכליות וכיוצא {{באר היטב|יא}} בהן והניח החתיכות בתוך מעיה ואח"כ שחטה הרי אותן החתיכות אסורות משום אבר מן החי {{כרתי|טו}} ואע"פ שהוא בתוך מעיה אבל אם חתך {{טז|ט}} מן העובר שבמעיה ולא הוציאו ואח"כ שחטה הרי חתיכות העובר או אברו מותר הואיל ולא יצא <small>(רמב"ם דין ט'): הגה {{שך|יד}} {{ביאור הגר"א|ו}} {{פתחי תשובה|ד}} ואם שחט עובר {{פלתי|ו}} במעי אמו {{טז|י}} {{פתחי תשובה|ה}} {{כרתי|טז}} לא מיקרי {{באר היטב|יב}} {{כרתי|יז}} שחיטה (ר"ן ובעיא פרק בהמה המקשה ולא איפשטא):</small>

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>