עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/יג"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|סימן יג{{ש}}{{גופן|4||בעלי חיים שאינם צריכים שחיטה}}{{ש}}ובו ו' סעיפים}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} בהמה {{ביאור הגר"א|א}} {{באר הגולה|ב}} חיה ועוף טעונין שחיטה {{טז|א}} {{ביאור הגר"א|ב}} {{פלתי|א}} {{כרתי|א}} דגים {{ביאור הגר"א|ג}} {{באר הגולה|ג}} וחגבים אין טעונין שחיטה: <small>הגה {{ביאור הגר"א|ד}} ומותר לאוכלם מתים. {{פלתי|ב}} או לחתוך מהם אבר ולאכלו. {{ביאור הגר"א|ה}} אבל אסור לאכלן חיים משום בל תשקצו (הגהות מיימוני פ"א הגהות מרדכי ותוס'):</small>

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ד}} השוחט את הבהמה ונמצאת כשרה ומצא בה עובר {{פתחי תשובה|א}} בן ח' {{שך|א}} בין חי בין מת. או {{פתחי תשובה|ב}} בן ט' מת. {{טז|ב}} {{שך|ב}} {{כרתי|ב}} מותר {{באר היטב|א}} באכילה {{טז|ג}} {{שך|ג}} ואינו טעון {{באר היטב|ב}} שחיטה {{באר הגולה|ה}} ואם מצא בה בן ט' חי {{שך|ד}} {{כרתי|ג}} אם הפריס על גבי קרקע {{טז|ד}} {{פתחי תשובה|ג}} {{כרתי|ד}} טעון {{באר היטב|ג}} {{כרתי|ה}} שחיטה {{שך|ה}} {{ביאור הגר"א|ו}} {{באר הגולה|ו}} {{כרתי|ו}} אבל {{טז|ה}} {{פלתי|ג}} שאר טרפות {{כרתי|ז}} אינו {{כרתי|ח}} אוסר {{באר היטב|ד}} אותו ואם לא הפריס על גבי קרקע {{פתחי תשובה|ד}} אינו טעון {{פלתי|ד}} שחיטה. {{באר הגולה|ז}} ואם {{טז|ו}} {{כרתי|ט}} פרסותיו קלוטות <small>פי' שפרסתו כולה א' ואינה סדוקה {{כרתי|י}} (או שהיה בו שום {{פתחי תשובה|ה}} שאר דבר תמוה) (הגהות אשירי) {{שך|ו}} </small>אף על פי שהפריס על גבי קרקע אינו טעון {{באר היטב|ה}} שחיטה {{שך|ז}} {{ביאור הגר"א|ז}} {{באר הגולה|ח}} {{כרתי|יא}} ויש מגמגמין {{באר היטב|ו}} בדבר:

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ט}} אם לא שחט האם אלא קרעה. {{טז|ז}} וכן {{באר הגולה|י}} אם שחטה {{ביאור הגר"א|ח}} ונתנבלה בידו או שנמצאת טריפה. אם העובר <small>(הנמצא בה) {{טז|ח}} </small>בן ט' חי {{שך|ח}} {{כרתי|יב}} טעון שחיטה לעצמו {{כרתי|יג}} וניתר {{באר היטב|ז}} בה. {{ביאור הגר"א|ט}} {{באר הגולה|יא}} ואם הוא בן ט' מת או בן ח' אפילו חי {{שך|ט}} {{כרתי|יד}} הרי זה אסור: <small>הגה {{כרתי|טו}} ועכשיו אין להתיר {{פלתי|ה}} שום ולד הנמצא בבהמה {{שך|י}} אם האם {{באר היטב|ח}} טריפה. (הגהות מיימוני בשם סמ"ג סוף לאוין קל"ו ואו"ה סוף כלל נ"ה) ולא מהני לו שחיטת עצמו {{שך|יא}} {{כרתי|טז}} דחיישינן שמא אינו {{פתחי תשובה|ו}} בן {{באר היטב|ט}} ט':</small>

{{אות סעיף|ד}} {{שך|יב}}{{באר הגולה|יב}} בן ט' חי שנמצא במעי שחוטה כשרה {{שך|יג}} {{כרתי|יז}} וגדל ובא על בהמה דעלמא {{שך|יד}} והוליד {{טז|ט}} {{כרתי|יח}} אותו הולד {{באר הגולה|יב}} {{פלתי|ו}} {{כרתי|יט}} אין לו תקנה {{באר היטב|י}} בשחיטה {{ביאור הגר"א|י}} {{באר הגולה|יג}} {{כרתי|כ}} ואם בא על בת פקועה כיוצא בו {{שך|טו}} הרי בנו ובן בנו עד סוף כל הדורות כמוהו וכולם {{שך|טז}} צריכים שחיטה {{באר היטב|יא}} {{כרתי|כא}} מדבריהם ואין הטרפות פוסל {{באר היטב|יב}} בהם:

{{אות סעיף|ה}} {{שך|יז}}{{באר הגולה|יד}} השוחט את הבהמה {{שך|יח}} {{כרתי|כב}} ומצא בה דמות עוף. אע"פ שהוא עוף טהור. הרי זה אסור באכילה. {{שך|יט}} לא הותר מן הנמצא בבהמה אלא {{טז|י}} מה שיש לו פרסה: <small>הגה {{שך|כ}} {{ביאור הגר"א|יא}} וי"א {{ביאור הגר"א|יב}} {{כרתי|כג}} דאפילו פרסותיו קלוטות {{ביאור הגר"א|יג}} רק שיהא דומה לבהמה שבמינה מין שיש לו {{באר היטב|יג}} פרסה (עיין ס"ק ך'):</small>

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|טו}} השוחט את הבהמה ומצא בה בריה שיש לה שני גבין {{באר היטב|יד}} ושני שדראות {{שך|כא}} {{כרתי|כד}} אסור:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>