עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/ב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|סימן ב{{ש}}{{גופן|4||אם שחיטת עובד כוכבים ומומר כשרה}}{{ש}}ובו י"א סעיפים}}
{{אות סעיף|א}} {{טז|א}} {{באר הגולה|א}} שחיטת עובד כוכבים {{באר היטב|א}} {{פתחי תשובה|א}} נבילה {{שך|א}} {{ביאור הגר"א|א}} {{באר הגולה|ב}} אפי' הוא {{באר היטב|ב}} קטן {{שך|ב}} {{פתחי תשובה|ב}} {{פלתי|א}} {{כרתי|א}} ואפי' אינו עובד עבודת כוכבים {{שך|ג}} <small>(כגון גר {{באר היטב|ג}} תושב טור) {{ביאור הגר"א|ב}} </small>ואפילו אחרים רואין אותו:

{{אות סעיף|ב}} {{ביאור הגר"א|ג}}{{באר הגולה|ג}} מומר {{פלתי|ב}} אוכל נבילות {{טז|ב}} {{כרתי|ב}} לתיאבון {{שך|ד}} ישראל {{כרתי|ג}} בודק {{באר היטב|ד}} סכין ונותן לו ומותר לאכול {{באר היטב|ה}} משחיטתו {{שך|ה}} {{ביאור הגר"א|ד}} {{באר הגולה|ד}} אפי' ישחוט {{כרתי|ד}} בינו {{כרתי|ה}} לבין {{באר היטב|ו}} עצמו {{טז|ג}} {{שך|ו}} {{ביאור הגר"א|ה}} {{באר הגולה|ה}} {{פלתי|ג}} והוא שיודעין בו שיודע הלכות {{באר היטב|ז}} שחיטה {{באר הגולה|ו}} ואם לא בדק לו סכין תחלה {{פתחי תשובה|ג}} אסור לאכול משחיטתו {{שך|ז}} {{כרתי|ו}} עד שיבדקנו {{באר היטב|ח}} {{כרתי|ז}} בסוף {{שך|ח}} {{ביאור הגר"א|ו}} {{באר הגולה|ז}} {{כרתי|ח}} ואין ליתן לו לכתחילה לשחוט {{שך|ט}} {{ביאור הגר"א|ז}} אפי' כשר עומד על גביו {{שך|י}} בלי שיבדוק לו כשר את הסכין תחלה על {{באר היטב|ט}} סמך {{טז|ד}} {{כרתי|ט}} שיבדקנו {{באר היטב|י}} בסוף: <small>הגה {{שך|יא}} {{טז|ה}} {{ביאור הגר"א|ח}} מי ששחט {{פתחי תשובה|ד}} והוציא טריפה פעם אחת מתחת ידו {{כרתי|י}} אם לא הוחזק בכך מותר לאכול אח"כ {{באר היטב|יא}} משחיטתו מ"מ דנין בזה לפי ראות עיני הדיין באדם השוחט אם כבר נכשל ורגלים לדבר {{פתחי תשובה|ה}} מעבירין אותו (מהרי"ק שורש ל"ג):</small>

{{אות סעיף|ג}} {{ביאור הגר"א|ט}}{{באר הגולה|ח}} מומר לתיאבון ששחט {{שך|יב}} {{ביאור הגר"א|י}} {{כרתי|יא}} אפילו נשבע ששחט בסכין יפה {{טז|ו}} אינו {{באר היטב|יב}} נאמן:

{{אות סעיף|ד}} מומר לתיאבון ששחט בינו לבין עצמו {{ביאור הגר"א|יא}} ויש עמו סכין יפה ושאינו יפה {{טז|ז}} {{שך|יג}} {{פלתי|ד}} {{כרתי|יב}} ואומר שביפה שחט {{באר היטב|יג}} {{כרתי|יג}} נאמן: {{שך|יד}} {{ביאור הגר"א|יב}} ואפילו אם נמצא בשר בידו {{באר הגולה|ט}} {{כרתי|יד}} אם יש {{פלתי|ה}} מומחין בעיר נאמן לומר {{שך|טו}} מומחה שחט {{באר היטב|יד}} לי:

{{אות סעיף|ה}} {{טז|ח}}{{שך|טז}}{{ביאור הגר"א|יג}}{{כרתי|טו}} מומר {{פתחי תשובה|ו}} להכעיס {{ביאור הגר"א|יד}} {{באר הגולה|י}} אפי' {{פתחי תשובה|ז}} לדבר אחד {{באר הגולה|יא}} או שהוא {{שך|יז}} {{כרתי|טז}} מומר לעבודת כוכבים או לחלל שבת {{באר היטב|טו}} {{פתחי תשובה|ח}} בפרהסיא {{ביאור הגר"א|טו}} או שהוא מומר לכל התורה אפילו חוץ משתים אלו דינו {{באר היטב|טז}} כעובד כוכבים <small>(ר' ירוחם): הגה {{ביאור הגר"א|טז}} ומי שאינו חושש בשחיטה ואוכל נבילות בלא תיאבון אף על פי שאינו עושה להכעיס דינו כמומר להכעיס (כך העלה הב"י מדברי הרא"ש):</small>

{{אות סעיף|ו}} {{ביאור הגר"א|יז}}{{באר הגולה|יב}} מומר לאחד {{טז|ט}} משאר עבירות א"צ לבדוק לו סכין {{שך|יח}} {{ביאור הגר"א|יח}} {{באר הגולה|יג}} {{פלתי|ו}} {{כרתי|יז}} ולהרמב"ם {{באר היטב|יז}} {{פתחי תשובה|ט}} צריך {{שך|יט}} {{ביאור הגר"א|יט}} ודוקא {{באר הגולה|יג}} במומר לעבירה אבל מי שהוא {{כרתי|יח}} פסול לעדות בעבירה מעבירות של תורה א"צ לבדוק לו סכין אפילו {{באר היטב|יח}} להרמב"ם <small>(ב"י ושכ"כ הרמב"ם): הגה {{שך|כ}} {{פתחי תשובה|י}} מיהו אם הוא פסול לעדות משום שאכל נבילות אעפ"י שאינו מומר לכך. כיון שהוא חשוד לאכול נבילות דינו כמומר {{באר היטב|יט}} לכך: (סברת ב"י והרמב"ם):</small>

{{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|יד}} מומר לערלות דינו כמומר לעבירה אחת. ואם {{באר הגולה|טו}} אינו ערל אלא מפני שמתו אחיו {{טז|י}} {{פתחי תשובה|יא}} מחמת מילה {{שך|כא}} הרי הוא {{כרתי|יט}} כשאר ישראל {{באר היטב|כ}} כשר:

{{אות סעיף|ח}} {{טז|יא}}{{באר הגולה|טז}} כותי {{באר היטב|כא}} האידנא דינו כעובד כוכבים:

{{אות סעיף|ט}} {{ביאור הגר"א|כ}} צדוקי ובייתוסי <small>(הם הנמשכים אחר צדוק ובייתוס מתלמידי אנטיגנוס איש סוכו שיצאו לתרבות רעה ואינם מאמינים בתורה שבע"פ) {{שך|כב}} {{פתחי תשובה|יב}} {{באר הגולה|יז}} </small>שחיטתן {{באר היטב|כב}} אסורה {{טז|יב}} {{כרתי|כ}} אא"כ {{פתחי תשובה|יג}} שחטו {{שך|כג}} {{ביאור הגר"א|כא}} {{כרתי|כא}} ואחרים עומדים על {{באר היטב|כג}} גביהם {{שך|כד}} {{ביאור הגר"א|כב}} {{פלתי|ז}} וגם {{כרתי|כב}} בדקו להם {{באר היטב|כד}} סכין: <small>הגה {{טז|יג}} {{שך|כה}} {{ביאור הגר"א|כג}} מסור דינו {{באר היטב|כה}} כמומר ושחיטתו פסולה (הגהות אלפסי) {{ביאור הגר"א|כד}} {{כרתי|כג}} ויש מכשירין (ב"י סימן קי"ט בשם רשב"א) {{שך|כו}} ועיין לקמן סימן קי"ט:</small>

{{אות סעיף|י}} {{טז|יד}}{{ביאור הגר"א|כה}}{{באר הגולה|יח}}{{פלתי|ח}} התחיל פסול לשחוט {{כרתי|כד}} וגמר הכשר {{שך|כז}} או שהתחיל הכשר וגמר הפסול {{באר היטב|כו}} פסולה במה דברי' אמורים שהתחיל הפסול בדבר שעושה אותו נבילה כגון בוושט {{שך|כח}} או ברוב {{באר היטב|כז}} הקנה אבל אם התחיל הפסול בחצי קנה {{שך|כט}} וגמר הכשר {{באר היטב|כח}} כשירה:

{{אות סעיף|יא}} {{שך|ל}}{{ביאור הגר"א|כו}}{{באר הגולה|יט}} היו {{כרתי|כה}} ישראל ופסול אוחזין בסכין ושוחטין {{באר היטב|כט}} פסולה {{שך|לא}} ואין צריך לומר אם כל א' סכינו בידו: {{ביאור הגר"א|כז}} <small>(שחיטת {{באר היטב|ל}} {{פתחי תשובה|יד}} קוף פסולה) (א"ז והוא בתוספתא ריש חולין):</small>

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>