עריכת הדף "שולחן ערוך/חושן משפט/שצא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן שצא'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''שן באיזה מקום ובאיזה אכילה משלם מה שהזיקה או מה שנהנית''' ובו יב סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} {{ביהגרא|א}} שן היא אב {{סמע|א}} דושלח את בעירה {{ביהגרא|ב}} ({{באר הגולה|ב|•}} וביער) דכתיב בקרא מוקמינן לה {{סמע|ב}} נמי בבהמה שאוכלת פירות חבירו דברים הראוים לה ונהנית באכילתן חייב נזק שלם {{באר הגולה|ב}} בין שאכלתן {{ביהגרא|ג}} בין שלא אכלתן אלא שהפסידתן {{סמע|ג}} ולא כלתה אותם לגמרי {{באר הגולה|ג}} לפיכך {{ביהגרא|ד}} כל הדומה לזה שמזיק בדבר שהיא נהנית היא תולדה דשן כגון {{סמע|ד}} נתחככה {{באר היטב|א}} בכותל להנאתה והזיקה או שטנפה פירות וכלים להנאתה כגון שנתגלגלה עליהם:

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ד}} בד"א שאכלה דבר הראוי לה אבל אכלה דבר שאין ראוי לה כגון כסות וכלים שינוי הוא ואינו משלם אלא חצי נזק {{סמע|ה}} {{באר הגולה|ה}} {{ביהגרא|ה}} בין שאכלה אותם בחצר הניזק בין שאכלה אותם ברשות {{באר היטב|ב}} הרבים:

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ו}} אכלה דבר שאין דרכה לאכול אלא ע"י הדחק כגון פרה שאכלה שעורים וחמור שאכל כרשינין וכלב שלקק את השמן וחזיר שאכל חתיכת בשר {{באר הגולה|ז}} וחתול שאכל תמרים חשיב שפיר אכילה {{ביהגרא|ו}} {{באר הגולה|ח}} אבל בהמה שאכלה בשר או תבשיל לאו אורחא הוא ומשלם חצי נזק {{באר הגולה|ט}} אכלה פת הוי אורחא {{באר הגולה|י}} אבל חיה לאו אורחא לא בפת ולא בתבשיל:

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|כ}} בהמה שראתה לחם בסל ושברה הסל ואכלה הלחם משלם נזק שלם גם על הסל שכך דרכה לשבר הסל כדי לאכול הלחם {{באר הגולה|ל}} אבל אם אכלה הלחם תחלה ואח"כ שברה הסל אינו משלם על הסל אלא חצי נזק {{באר הגולה|מ}} דהוי קרן ואינו משתלם אלא מגופו:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|נ}} ראתה אוכלים ע"פ החבית ונסתבכה בחבית לעלות כדי לאכול האוכלים ושברתו משלם גם על החבית נזק שלם שכן דרכה לעלות עליו כדי לאכול האוכלים:

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|ס}} {{סמע|ו}} {{ביהגרא|ז}} חיה {{באר היטב|ג}} שטרפה בהמה ואכלתה {{באר הגולה|ע}} או שאכלה בשר {{ביהגרא|ח}} חי אורחא היא ומשלם נזק שלם {{באר הגולה|פ}} אבל כלב שהמית {{ביהגרא|ט}} כבש וחתול שהמית תרנגולים גדולים ואכלם משונה הוא ואינו משלם אלא חצי נזק {{באר הגולה|צ}} {{ביהגרא|י}} ודוקא בפחת {{באר הגולה|ק}} שפחתה מיתה {{סמע|ז}} אבל {{באר היטב|ד}} דמי הנבילה משלם ברשות הניזק נזק שלם ובר"ה {{סמע|ח}} מה שנהנית שאכילה אינו שינוי שכן דרכן לאכול נבילות אפי' של בהמות גדולות:

{{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|ר}} אין חייב השן לשלם נזק שלם אא"כ אוכלת {{סמע|ט}} ברשות הניזק אבל אם לקחה בחצרו והוציאה משם ואכלה בר"ה או בחצר של אחר פטור מלשלם {{באר הגולה|ש}} {{ביהגרא|יא}} יותר ממה שנהנית {{ביהגרא|יב}} ואם לקחה בר"ה והלכה ואכלה ברשות הניזק {{באר הגולה|ת}} יש מחייבים לשלם נזק שלם {{באר הגולה|א}} {{ביהגרא|יג}} משום {{סמע|י}} דפי פרה כחצר הניזק דמי {{באר הגולה|ב}} ונ"מ אפילו במקום שאין לחייב על הנטילה כגון שהיו הפירות מונחים במקום שאי אפשר ליטלם משם ובא ראובן והושיט פירות של שמעון שבחצר שמעון לפי פרת לוי חייב לוי {{ביהגרא|יד}} אם המושיט חרש שוטה וקטן {{ביהגרא|טו}} או {{שך|א}} {{קצהח|א}} שאין לו {{באר היטב|ה}} לשלם שאם היה אפשר להשתלם ממנו היה הוא חייב ובעל הפרה פטור:

{{אות סעיף|ח}} {{באר הגולה|ג}} אכלה בר"ה {{סמע|יא}} {{שך|ב}} {{קצהח|ב}} משלם כל מה {{באר היטב|ו}} שנהנית דהיינו כל מה שאכלה אינו משלם אותו {{באר הגולה|ד}} {{ביהגרא|טז}} אלא {{סמע|יב}} כאלו היה תבן {{פתש|א}} {{ביהגרא|יז}} <small>(וי"א {{סמע|יג}} דמי שעורים {{באר היטב|ז}} בזול) (טור ס"ג בשם הראב"ד והרא"ש והרא"ה וריטב"א {{באר הגולה|ה}} ונ"י {{באר הגולה|ו}} </small>ואם אכלה אוכלים הרעים לה כגון שאכלה חטים הואיל {{סמע|יד}} ולא נהנית {{באר היטב|ח}} פטור:

{{אות סעיף|ט}} {{באר הגולה|ז}} {{ביהגרא|יח}} היו הפירות מונחים {{סמע|טו}} בצידי רחבה והיא בתוך הרחבה והחזירה ראשה לצידי רחבה ואכלה מהן אינו משלם אלא מה שנהנית דכיון דגופה ברשות הרבים הוי ליה שן ברה"ר אבל אם יצאה מרחב' לצידי רחבה ואכלה שם משלם מה שהזיקה {{באר הגולה|ח}} {{סמע|טז}} אכלה מפתח {{באר היטב|ט}} החנות אינו משלם אלא מה שנהנית מתוך החנות משלם מה שהזיקה:

{{אות סעיף|י}} {{באר הגולה|ט}} {{ביהגרא|יט}} הקצה מקום מרשותו לרשות הרבים והניח שם פירותיו ואכלתם שם חשוב כרשות הרבים:

{{אות סעיף|יא}} {{באר הגולה|י}} {{ביהגרא|כ}} היתה מהלכת בר"ה ופשטה צוארה ואכלה מעל גבי חבירתה ואפי' עמדה {{סמע|יז}} אינו משלם אלא מה שנהנית {{באר הגולה|לד|•}} שכן {{באר היטב|י}} דרך הבהמות לאכול זו מעל גבי זו {{סמע|יח}} {{ביהגרא|כא}} ואם קפצה ואכלה מעל גבי חבירתה משלם מה שהזיק' גבי חבירתה כחצר הניזק הוא חשיב: <small>הגה {{ביהגרא|כב}} וי"א דדוקא שהוא בענין שאי אפשר לה לאכול כי אם בקפיצה {{סמע|יט}} אבל אם תוכל לאכלם בלא קפיצ' אז חשיב כרשות הרבים (טור שם בשם הרא"ש) {{סמע|כ}} {{באר הגולה|כ}} </small>וה"ה להיתה קופתו מופשלת לאחוריו ואכלה פירות שבקופה:

{{אות סעיף|יב}} {{באר הגולה|ל}} {{ביהגרא|כג}} בהמה שהית' עומדת ברשות הניזק ותלשה פירות מר"ה ואכלתן ברשות הניזק {{סמע|כא}} הרי הדבר {{באר היטב|יא}} ספק: <small>הגה {{סמע|כב}} {{באר הגולה|מ}} {{ביהגרא|כד}} והוא הדין אם הבהמה עומדת ברשות הרבים ונטלה האוכל מרשות הניזק ואכלה בר"ה דהוי הדבר ספק ודוקא בכה"ג שהמאכל ברשות אחד והבהמה גלגלה המאכל לרשות שני {{סמע|כג}} {{באר הגולה|נ}} אבל אם המאכל דבר ארוך מקצתו מונח בפנים ומקצתו מונח בחוץ וכשמושכת ראש האחד ראש השני נגרר אחריה בכ"מ שהיא מתחלת למושכו חשבינן ליה כאלו אכלן שם בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים (טור) </small>לפיכך אינה משלמת אלא מה שנהנית ואם תפס הניזק כמה שהזיק' אין מוציאין מידו: <small>הגה (ר"י והרא"ש) וכבר נתבאר סי' ש"צ {{סמע|כד}} {{שך|ג}} דיש {{באר היטב|יב}} חולקין וסבירא להו דלא מהני תפיסה בספיקא דדינא</small>:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>