עריכת הדף "שולחן ערוך/חושן משפט/שצ"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן שצ'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''נזקי רגל ותולדותיו ודיני צרורות וכלב ותרנגול שקפצו''' ובו יב סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} רגל היא אב שושלח את בעירה הכתוב בתורה הוא {{סמע|א}} שהבהמה הולכת ברגליה ומזקת {{ביהגרא|א}} בדרך הילוכה {{ביהגרא|ב}} והוא דבר שדרכה בכך {{ביהגרא|ג}} ואין לה בו הנאה {{ביהגרא|ד}} וכל הדומה לדברים אלו הוא תולדותיו ודינו כמוהו כיצד {{באר הגולה|ב}} {{ביהגרא|ה}} כגון שהזיקה בגופה דרך הילוכה {{סמע|ב}} או {{באר היטב|א}} בשערה או {{סמע|ג}} בשליף <small>(פי' הברטנורא בראשון מקמא שליף משאוי באמתחות ומרצופין) </small>שעליה או בפרומביא <small>(פי' רסן) </small>שבפיה או בזוג שבצוארה {{ביהגרא|ו}} או במשוי שעליה ותרנגולים שהיו פורחים ממקום למקום ושברו כלים בכנפיהם או שהיו {{סמע|ד}} מהדסין <small>(פי' מהדסין ענין דריסה ורקידה) </small>על גבי עיסה או פירות וטנפום {{סמע|ה}} או {{באר היטב|ב}} נקרו בהם וכן כל דבר המחובר בגופה כגון עגלה המושכת בקרון והוליכתה על גבי הכלים ושברתם כל אלו תולדות הרגל {{ביהגרא|ז}} ודינם כמוהו:

{{אות סעיף|ב}} {{סמע|ו}} {{באר הגולה|ג}} כשכשה בזנבה כשכוש רב שאין דרכה לעשות תמיד והזיקה ברשות הרבים {{באר הגולה|ד}} או שכשכשה בגיד שלה ברשות הרבים והזיקה פטור {{ביהגרא|ח}} ואם תפס הניזק {{באר הגולה|ה}} גובה חצי נזק ממה שתפס שזה הדבר ספק הוא אם אלו תולדות הקרן שחייב עליה ברשות הרבים או תולדות הרגל שפטור עליה ברשות הרבים: <small>הגה {{שך|א}} וי"א {{סמע|ז}} דבכל ספקא {{באר היטב|ג}} דדינא לא מהני תפיסה ולכן אפי' אם תפס מפקינן מיניה (טור ס"א בשם ר"י {{באר הגולה|ו}} ) (וע"ל סי' שכ"א) {{ביהגרא|ט}} ולדעת הרא"ש דכשכשה בזנבה {{באר הגולה|ז}} לא הוי ספק ודאי פטור (טור שם הביאו)</small>:

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ח}} כל תולדה כאב שלה חוץ מצרורות המנתזין מתחת רגלי הבהמה בשעת הילוכה שאע"פ שתולדות רגל הם {{ביהגרא|י}} ופטור עליהם בר"ה כרגל {{ביהגרא|יא}} ואם הזיקו ברשות הניזק משלם מהיפה שבנכסיו כרגל שהוא אב אעפ"כ אינו משלם אלא חצי נזק כיצד {{באר הגולה|ט}} בהמה שנכנסה לחצר הניזק והיו צרורות מנתזין מתחת רגליה ושברו את הכלים משלם חצי נזק {{סמע|ח}} מהיפה שבנכסיו {{סמע|ט}} {{ביהגרא|יב}} ודבר זה הלכה למשה {{באר היטב|ד}} מסיני:

{{אות סעיף|ד}} {{סמע|י}} {{באר הגולה|י}} וכן אם היתה מהלכת בר"ה ונתזו צרורות מתחת רגליה לרשות הניזק ושבר את הכלים {{באר היטב|ה}} משלם חצי {{סמע|יא}} {{באר הגולה|כ}} נזק והוא הדין {{באר הגולה|ל}} לתרנגולים {{סמע|יב}} {{באר היטב|ו}} שהדסו {{באר היטב|ז}} והעלו עפר או צרורות ושברו וכן {{באר הגולה|מ}} חזיר שהיה {{באר הגולה|יד|•}} נובר באשפה והתיז צרורות והזיק משלם חצי נזק:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|נ}} דרסה על הכלי {{באר הגולה|ס}} ברשות הניזק ושברתו ונפל על כלי אחר ושברו {{סמע|יג}} על הראשון משלם נזק {{באר היטב|ח}} שלם ועל {{באר הגולה|ע}} האחרון משלם חצי נזק {{באר הגולה|פ}} {{ביהגרא|יג}} ויש מי שאומר שהוא הדין לכח כחו: <small>הגה {{ביהגרא|יד}} דרסה על הכלי ולא נשבר {{קצהח|א}} ונתגלגל למקום אחר ונשבר שם {{סמע|יד}} משלם נזק שלם ({{באר הגולה|צ}} טור ס"ב)</small>:

{{אות סעיף|ו}} {{סמע|טו}} {{באר הגולה|ק}} היתה מהלכת ברשות הרבים ובעטה והתיזה צרורות והזיקו ברשות הרבים פטור ואם תפס הניזק {{באר היטב|ט}} רביע נזק אין מוציאין מידו שהדבר ספק הוא שמא שינוי הוא ואינו תולדת רגל שהרי בעטה:

{{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|ר}} בעטה בארץ ברשות הניזק והתיזה צרורות מחמת הבעיטה והזיקה שם {{ביהגרא|טו}} חייב {{באר היטב|י}} לשלם רביע נזק שזה שינוי הוא בהתזת צרורות ואם תפס הניזק ח"נ אין מוציאין מידו ואפי' היתה מהלכת {{סמע|טז}} במקום שאי אפשר לה שלא תתיז וביעטה והתיזה משלם רביע נזק ואם תפס הניזק חצי נזק אין מוציאין מידו: <small>הגה (ר"י והרא"ש) וכבר נתבאר {{באר הגולה|ש}} דיש חולקין וסבירא להו דלא {{סמע|יז}} מהני תפיסה בספק דינא</small>:

{{אות סעיף|ח}} {{באר הגולה|ת}} בהמה שהטילה גללים לעיסה היינו צרורות {{באר הגולה|א}} וכגון דדחיק לה עלמא שאין לה מקום לנטות אנה ואנה דאי לאו הכי {{סמע|יח}} הוי {{באר היטב|יא}} שינוי ותולדה דקרן הוא:

{{אות סעיף|ט}} {{באר הגולה|ב}} כשם שחייב על כח שיש בו ממש שהתיז צרורות כך חייב על כח שאין בו ממש כגון סוס שצנף <small>(פי' צניפה בסוס כמו נעירה בחמור ונביחה בכלב ושאגה באריה) </small>וחמור שנוער ושברו כלים בכח קולם ותרנגול שבר כלים ברוח כנפיו או שהושיט ראשו לאויר כלי ותקע בו ושברו {{באר הגולה|ג}} בד"א כשיש בו זרעונים {{סמע|יט}} דהשתא הוי {{באר הגולה|כז|•}} {{באר היטב|יב}} אורחיה {{ביהגרא|טז}} אבל אם אין בו זרעונים הוי שינוי ולא דיינין ליה השתא:

{{אות סעיף|י}} {{סמע|כ}} {{באר הגולה|ד}} התרנגולים מועדים להלך כדרכן ולשבר או היה חוט או רצועה קשור ברגליהם ונסתבך כלי באותו החוט ונתגלגל ונשבר משלם חצי נזק: <small>הגה {{באר הגולה|ה}} זהו לשון הרמב"ם והוא סתום {{ביהגרא|יז}} אבל אחרים כתבו {{באר הגולה|ו}} היה חוט או משיחה קשורה ברגליה {{ביהגרא|יח}} אם גררה ושברה בו כלי דרך הלוכה {{סמע|כא}} משלם נזק {{באר היטב|יג}} שלם {{סמע|כב}} זרקו ושבר בו משלם חצי נזק {{ביהגרא|יט}} [ואם הזיק אחר שנח {{באר הגולה|ז}} פטור] {{ביהגרא|כ}} בד"א {{באר הגולה|ח}} בחוט של הפקר או שיש לו בעלים והצניעו ונקשר מאליו {{באר הגולה|ט}} אבל אם החוט של בעל התרנגול ולא הצניעו אפי' נקשר מאליו ושבר ע"י זריקה חייב נזק שלם (טור ס"ג) דחצי נזק דצרורות אינו {{סמע|כג}} אלא בהתיזה דבר הפקר אבל אם התיזה דבר [ {{באר הגולה|י}} של בעלים] ולא הצניעו חייב נזק שלם {{באר הגולה|כ}} {{ביהגרא|כא}} ואם החוט של אחרים {{סמע|כד}} בעל החוט {{באר היטב|יד}} חייב בין הזיק התרנגול דרך גרירה או דרך זריקה הואיל ולא הצניע חוט שלו ואם הזיק החוט לאחר שנח חייב {{באר הגולה|ל}} משום {{סמע|כה}} בור {{באר היטב|טו}} המתגלגל {{באר הגולה|מ}} בד"א בתרנגול של הפקר אבל אם יש לתרנגול בעלים אם הזיק דרך גרירה {{סמע|כו}} שניהם משלמין {{באר היטב|טז}} ביחד ואם היזק דרך זריקה {{סמע|כז}} בעל התרנגול נותן {{באר היטב|יז}} רביע ובעל החוט ג' חלקים {{סמע|כח}} {{ביהגרא|כב}} ואם הזיק לאחר שנח בעל התרנגול פטור ובעל החוט חייב הכל {{ביהגרא|כג}} (וע"ל סי' תי"א יתבאר בדיני בור) {{ביהגרא|כד}} וכ"ז בנקשר מאיליו {{באר הגולה|נ}} אבל אם קשרו אדם ברגל התרנגול אז הקושר חייב {{ביהגרא|כה}} בכל ענין {{סמע|כט}} {{באר הגולה|ס}} {{ביהגרא|כו}} אפי' יש לחוט בעלים (טור) {{ביהגרא|כז}} וה"ה אם היה החוט מונח במקום מוצנע {{פתש|א}} והניח אדם במקום תורפה וע"י זה נקשר בתרנגול הוי כאלו קשרו בידים (ב"י בשם התוספות שם ובשם הרא"ש)</small>:

{{אות סעיף|יא}} {{באר הגולה|ע}} תרנגול שהיה מחטט בחבל דלי ונפסק החבל ונשבר הדלי אם {{באר הגולה|פ}} עיסה דבוקה בחבל דהשתא אורחיה היא {{סמע|ל}} {{ביהגרא|כח}} או אפי' אין בו עיסה {{באר הגולה|צ}} והוא בלוי שדרכו ליפסק על ידי חטיטת התרנגול חייב {{ביהגרא|כט}} בין על החבל בין על הדלי נזק שלם {{באר הגולה|ק}} {{ביהגרא|ל}} ואם החבל חדש ואין עיסה דבוקה בו משונה הוא ואינו חייב אלא חצי נזק בין על החבל בין על הדלי {{סמע|לא}} {{באר הגולה|ר}} {{ביהגרא|לא}} ואם הוא {{באר היטב|יח}} הולך אחר הדלי ומגלגלו עד המקום שנשבר שם {{ביהגרא|לב}} משלם נזק שלם:

{{אות סעיף|יב}} {{באר הגולה|ש}} הכלב והגדי שקפצו מראש הגג מלמעלה למטה ושברו את הכלים משלמים נזק שלם {{סמע|לב}} מפני שמועדים הם לדבר זה {{באר הגולה|ת}} וכן אם נפלו והזיקו שעלייתן לראש הגג פשיעה ואע"פ שנפילתן אונס {{סמע|לג}} {{ביהגרא|לג}} כל שתחלתו בפשיעה וסופו {{באר היטב|יט}} באונס חייב: <small>הגה {{באר הגולה|א}} {{ביהגרא|לד}} וי"א דאם הכלים סמוכים לכותל שאין ראויין לשבר ע"י קפיצה ונפלו פטור דאונס הוא {{ביהגרא|לה}} ואם הכלי ארוך וראשו אחד קרוב לכותל וראש השני רחוק בענין שראוי לשבר ע"י קפיצה ונפלו קרוב לכותל ושברו חייב דתחילתו בפשיעה ע"י קפיצה {{באר הגולה|ב}} {{ביהגרא|לו}} ואם הכותל צר אפי' קרובים לכותל ונפלו חייב {{סמע|לד}} והוא שקפצו כדרכם {{באר הגולה|ג}} {{ביהגרא|לז}} אבל אם קפץ הכלב ברקידה והגדי נסרך דהוי שינוי גבייהו {{סמע|לה}} אין משלמין אלא {{באר היטב|כ}} חצי נזק (טור ס"א) {{באר הגולה|ד}} {{ביהגרא|לח}} </small>קפצו מלמטה למעלה משלמים חצי נזק {{סמע|לו}} <small>(והוא) </small>שנתלה הגדי {{באר הגולה|נא|•}} ונסרך וקפץ הכלב אבל נסרך הכלב ודלג הגדי בין מלמעלה למטה בין מלמטה למעלה חייבים נזק שלם {{באר הגולה|ה}} וכן תרנגול שדלג בין מלמעלה למטה בין מלמטה למעלה משלם נזק שלם {{באר הגולה|ו}} {{ביהגרא|לט}} וה"ה מי שמסר ביתו לשומרו {{סמע|לז}} והיה בו {{באר היטב|כא}} חש"ו צריך לשומרם שלא ידלגו מלמעלה למטה ולא מלמטה למעלה:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>