עריכת הדף "שולחן ערוך/חושן משפט/שפט"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן שפט'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דין ממון האדם שהיזק וחילוק שבין תם למועד ובאיזה מקום חייב קרן ושן ורגל''' ובו כ סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} {{סמע|א}} {{ביהגרא|א}} כל נפש חיה {{ביהגרא|ב}} שהיא ברשותו של אדם שהזיקו חייבים הבעלים לשלם שנאמר כי יגוף שור איש את שור רעהו {{סמע|ב}} {{ביהגרא|ג}} א' השור ואחד שאר בהמה חיה ועוף לא דבר הכתוב בשור אלא בהווה:

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ב}} וכמה משלם {{ביהגרא|ד}} אם הזיקו בדברים שדרכה לעשות תמיד כמנהג ברייתה {{באר הגולה|ג}} כגון בהמה שאכלה תבן או עמיר {{באר הגולה|ד}} {{ביהגרא|ה}} או שהזיקה {{ביהגרא|ו}} ברגלה או בדרך הילוכה חייב לשלם נזק שלם {{סמע|ג}} {{באר הגולה|ה}} מהיפה שבנכסיו שנאמר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם ואם שנה ועשה מעשים שאין דרכה לעשות תמיד והזיקה בהם {{באר הגולה|ו}} כגון שור שנגח או נשך חייב לשלם חצי נזק מגוף המזיק עצמו שנאמר ומכרו את השור החי {{סמע|ד}} וחצו את כספו וגו':

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ז}} {{ביהגרא|ז}} כיצד שור שוה מנה שנגה לשור שוה עשרים והמיתו והרי הנבילה שוה ארבעה בעל השור המזיק חייב לשלם שמנה ואינו חייב לשלם אלא מגוף השור שהזיק שנאמר ומכרו את השור החי:

{{אות סעיף|ד}} {{סמע|ה}} {{באר הגולה|ח}} {{ביהגרא|ח}} לפיכך אם המית שור שוה עשרים לשור שוה מאתים והנבלה שוה מנה אין בעל הנבלה יכול לומר לבעל החי תן לי חמשים אלא אומר לו {{ביהגרא|ט}} הרי שור שהזיק לפניך קחהו ולך אפי' אינו שוה אלא דינר וכן כל כיוצא בזה:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|ט}} {{ביהגרא|י}} העושה מעשה שדרכו לעשות תמיד כמנהג ברייתו הוא הנקרא מועד והמשנה ועשה מעשה שאין דרך כל מינו לעשותו כן תמיד כגון שנגח או נשך הוא נקרא תם וזה המשנה {{ביהגרא|יא}} אם הרגיל בשינויו פעמים רבות נעש' מועד לאותו דבר שהרגיל בו שנא' או נודע כי שור נגח הוא:

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|י}} חמשה מעשים תמים יש בבהמה ואם הועד לא' מהם נעשית מועדות {{באר הגולה|יא|•}} {{ביהגרא|יב}} לאותו מעשה {{באר הגולה|כ}} ואלו הם הבהמה אינה מועדת מתחלתה לא ליגח ולא ליגוף ולא לנשוך ולא לרבוץ על הכלים {{באר הגולה|ל}} גדולים ולא לבעוט {{סמע|ו}} ואם הועדה לאחד מהם הרי זו מועדת לו {{באר הגולה|מ}} אבל השן מועדת מתחלתה לאכול את הראוי לה {{באר הגולה|נ}} והרגל מועדת מתחלתה לשבר בדרך הילוכה:

{{אות סעיף|ז}} {{ביהגרא|יג}} הבהמה {{באר הגולה|ס}} יש מי שאומר שהיא מועדת מתחלתה לרבוץ על פכים קטנים ולמעך אותם {{באר הגולה|ע}} {{ביהגרא|יד}} ויש חולקין עליו:

{{אות סעיף|ח}} {{באר הגולה|פ}} חמשה מיני חיה מועדים מתחלת ברייתן להזיק {{ביהגרא|טו}} אפי' אם הם בני תרבות לפיכך אם הזיקו או המיתו {{ביהגרא|טז}} בנגיחה או בנשיכה ודריסה וכיוצא בהם חייב נזק שלם ואלו הם הזאב והארי והדוב והנמר {{באר הגולה|יט|•}} והברדלס וכן הנחש שנשך ה"ז מועד {{ביהגרא|יז}} ואפי' היה בן תרבות {{ביהגרא|יח}} <small>(וי"א דוקא נחש מועד לכל מיני היזק אבל האחרים אינן מועדין אלא מה שדרכן בכך {{סמע|ז}} כגון ארי {{ביהגרא|יט}} לדרוס {{ביהגרא|כ}} וזאב לטרוף אבל לא איפכא) (טור ס"ג בשם ר"י והרא"ש):</small>

{{אות סעיף|ט}} {{באר הגולה|צ}} {{ביהגרא|כא}} כל מועד משלם נזק שלם מהיפה שבנכסיו וכל תם משלם חצי נזק מגופו:

{{אות סעיף|י}} בד"א כשנכנסת הבהמה לרשות הניזק והזיקתהו {{באר הגולה|ק}} אבל אם נכנס הניזק לרשות המזיק והזיקתהו בהמתו של בע"ה ה"ז {{ביהגרא|כב}} פטור על הכל שהרי הוא אומר לו אילו לא נכנסת לרשותי לא הגיע לך היזק {{סמע|ח}} והרי מפורש בתורה ושלח את בעירה ובער בשדה אחר: <small>הגה כל זה ל' הרמב"ם {{ביהגרא|כג}} וצ"ע דמקרא זה בשן ורגל היא דכתיב {{סמע|ט}} לפטרן ברשות {{באר הגולה|כב|•}} שניהם אבל ברשות המזיק דפטור אפי' בקרן אין ענין מקרא זה טעם אליו אלא דפטור מכח דא"ל אילו לא נכנסת כו' {{סמע|י}} {{ביהגרא|כד}} והא דפטור ברשות המזיק דוקא שנכנס שלא ברשות אבל נכנס ברשות כגון פועלים הנכנסין לתבוע שכרן ונגחן שורו של בעל הבית חייב (טור ס"ה בשם {{באר הגולה|ר}} הרא"ש)</small>:

{{אות סעיף|יא}} {{סמע|יא}} {{באר הגולה|ש}} הזיקה ברשות הרבים {{באר הגולה|ת}} או בחצר שאינה של שניהם לא למזיק ולא לניזק או בחצר שהוא של שניהם {{באר הגולה|א}} {{ביהגרא|כה}} והרי היא מיוחדת להניח בה פירות ולהכניס לה בהמה כגון הבקעה וכיוצא בה {{באר הגולה|ב}} {{ביהגרא|כו}} או שהיא של שניהם להכניס בה בהמה ואין שום אחד מהם רשאי להכניס בה פירות {{באר הגולה|ג}} אם בשן ורגל הזיקה כדרכה ה"ז פטור {{ביהגרא|כז}} מפני שיש לה רשות {{באר הגולה|ד}} להלך בכאן ודרך הבהמה להלך ולאכול כדרכה ולשבר בדרך הלוכה {{באר הגולה|ה}} ואם נגחה או נגפה או רבצה או בעטה או נשכה אם תמה היא משלם חצי נזק ואם מועדת נזק שלם:

{{אות סעיף|יב}} {{באר הגולה|ו}} {{ביהגרא|כח}} היה החצר של שניהם מיוחדת לפירות ולא להכניס בה בהמה והכניס שם אחד מהשותפים בהמה והזיקה חייב אפילו על השן ועל הרגל:

{{אות סעיף|יג}} {{באר הגולה|ז}} {{ביהגרא|כט}} וכן אם היתה מיוחדת לבהמה לשניהם והיה רשות לאחד מהם בלבד להכניס לה פירות {{סמע|יב}} והזיקה פירותיו חייב על השן ועל הרגל:

{{אות סעיף|יד}} {{באר הגולה|ח}} {{ביהגרא|ל}} אם הוא של אחד מהם לפירות ולא לשוורים ולשני לשוורים ולא לפירות והזיקה בהמתו של אותו שמיוחדת לו לשוורים ולא לפירות {{סמע|יג}} לאותו שמיוחדת לו לפירות בשן {{באר היטב|א}} ורגל חייב {{סמע|יד}} {{באר הגולה|ט}} דלגבייהו הו"ל הצר הניזק {{ביהגרא|לא}} בקרן פטור דלגבי דידיה הוה ליה חצר המזיק ואם הזיקה בהמתו של אותו שמיוחדת לו לפירות {{באר הגולה|י}} לאותו שמיוחדת לו לשוורים {{באר הגולה|כ}} {{ביהגרא|לב}} בקרן חייב דלגבי דידיה הוה ליה חצר הניזק בשן ורגל פטור דלגבייהו הוי חצר המזיק:

{{אות סעיף|טו}} {{באר הגולה|ל}} שן ורגל אין חייבין אא"כ הזיקו ברשות הניזק אבל בר"ה פטורים {{באר הגולה|מ}} {{ביהגרא|לג}} וא"צ לומר ברשות המזיק {{באר הגולה|נ}} ומיהו אם התיז אבנים בר"ה והלכו והזיקו ברשות הניזק {{סמע|טו}} {{באר הגולה|ס}} {{ביהגרא|לד}} או {{באר היטב|ב}} עץ ארוך מקצתו ברשות הרבים ומקצתו ברשות הניזק ודרסה עליו בר"ה {{סמע|טז}} ושיברה כלים ברשות הניזק {{באר היטב|ג}} חייב:

{{אות סעיף|טז}} {{באר הגולה|ע}} ראובן שהכניס פירותיו לחצר שמעון שלא ברשותו ונכנס שורו של לוי שם ואכלתם פטור: <small>הגה {{באר הגולה|פ}} אבל אם הכניס ראובן פירותיו ברשות ונכנס שורו של לוי שלא ברשות חייב {{סמע|יז}} {{ביהגרא|לה}} דהוי {{באר הגולה|צ}} כחצר של {{באר היטב|ד}} שותפים ונכנס שם שור של אחרים להזיק דחייב (הגהות מיי' שם)</small>:

{{אות סעיף|יז}} {{באר הגולה|ק}} {{ביהגרא|לו}} חצר שהוא של שניהם לשוורים ולאחד מהם לשאר דברים והכניס בה טליתו וחבירו שמיוחדת לו לשורים הכניס בה שורו והזיק השור לטלית וגם הטלית לשור {{סמע|יח}} אין אומרים {{באר היטב|ה}} יצאו זה בזה אלא שמין הנזקין בב"ד וכל מי שהזיק יותר ישלם:

{{אות סעיף|יח}} {{באר הגולה|ר}} ג' אבות נזיקין בשור הקרן והשן והרגל {{באר הגולה|ש}} {{ביהגרא|לז}} ונקראו אבות מפני שהם כתובים בפסוק {{באר הגולה|ת}} ולהם תולדות שכל דבר הדומה לו מכל אלו נקראו תולדות ודינו כמוהו חוץ מנזק צרורות {{סמע|יט}} {{באר הגולה|א}} כמו שיתבאר:

{{אות סעיף|יט}} {{באר הגולה|ב}} כיצד שור האמור בתורה הוא שנגח בקרן {{ביהגרא|לח}} ואין דרכו בכך אלא דרך מקרה ואין לו הנאה בהזיקו וכל הדומה לו דינו כמותו כגון שנגפה בגופה או נשכה או בעטה {{באר הגולה|ג}} או רבצה על כלים ושברתם {{באר הגולה|ד}} {{סמע|כ}} וכן אם אכלה כסות או כלים דינה כקרן ואינו משלם אלא {{באר היטב|ו}} חצי נזק {{ביהגרא|לט}} בין ברשות הניזק בין בר"ה ועוד יש דברים שהזיקה ברגלה או בפיה ודינם כקרן ויתבארו בסי' ש"צ:

{{אות סעיף|כ}} {{באר הגולה|ה}} פרה שרבצה בר"ה והלכה פרה אחרת דרך עליה ובעטה בה {{סמע|כא}} אע"פ שזאת {{באר היטב|ז}} שינתה ורבצה אין למהלכת לבעוט בה אבל אם הזיקה דרך הילוכה פטורה:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>