עריכת הדף "שולחן ערוך/חושן משפט/רעה"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן רעה'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דין הזוכה בנכסי עכו"ם שנתגייר ומת בלא יורשין''' ובו ל"א סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{ביהגרא|א}} {{סמע|א}} {{באר הגולה|א}} גר שמת ולא הניח בן {{באר הגולה|ב}} שהורתו ולידתו בקדושה אע"פ שיש לו בנים שהורתם שלא בקדושה ולידתם בקדושה כל נכסיו הפקר וכל הקודם בהם זכה {{באר הגולה|ג}} :

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ד}} גר שמת ובזבזו ישראל כל נכסיו {{סמע|ב}} אין הזוכים בנכסיו חייבים {{באר היטב|א}} בקבורתו {{שך|א}} יותר משאר כל ישראל:

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ה}} שדה המסויימת במצריה {{סמע|ג}} {{קצהח|א}} כיון שהכיש <small>(פירש"י כיון שחפר בה בהכאה אחת) בה {{נתיבותב|א}} {{פתש|א}} </small>מכוש אחד קנה את כולה ואם אינה מסויימת במצריה קונה ממנה באותה מכוש {{סמע|ד}} {{באר הגולה|ו}} כדי שילך הצמד בשעת חרישה ויחזור:

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ז}}  המצר <small>(פי' כמו במשעול הכרמים שעוברים בו בני אדם משדה לשדה ערוך) {{סמע|ה}} </small> והחצב <small>(פי' חצב נגזר מן לחצוב להם בורות כלומר עשב ואילן ששרשיו חוצבין ויורדין בארץ אמות הרבה) {{ביהגרא|ב}} </small> שמתחמים <small>(פי' מתחמין מגבילין תרגום והגבלת ותתחם) </small>בו תחומין מפסיקין בנכסי הגר וכל המחזיק בשדה לא קנה אלא עד המצר או החצב:

{{אות סעיף|ה}} {{ביהגרא|ג}} {{סמע|ו}} {{באר הגולה|ח}} כל המפסיק לפאה מפסיק בנכסי הגר כיצד {{באר הגולה|ט}} היה שם {{באר היטב|ב}} נחל או אמת המים לא קנה אלא עד הנחל או עד האמה {{סמע|ז}} וכל המפסיק בר"ה <small>[נ"א {{באר הגולה|י}} </small>ברשויות שבת] מפסיק בנכסי הגר כגון שהיה בין שתי השדות רשות היחיד או כרמלית {{ביהגרא|ד}} {{באר הגולה|כ}} אפי' היה ביניהם רשות {{באר הגולה|ל}} שחולק לגיטין מפסיק:

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|מ}} כל דבר המפסיק לטומאה מפסיק בנכסי הגר כיצד כגון {{באר הגולה|נ}} שנכנס אדם לבקעה זו וטומאה בבקעה בצדה האחר ואינו יודע אם הגיע למקום הטומאה אם לאו {{סמע|ח}} כל מקום שמחזיקים אותה לטומאה הרי הוא כמקום אחר מוחלק בפני עצמו:

{{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|ס}} בקעה גדולה שיש בה שדות רבות וכולם של גר אחד ולא היה ביניהם לא מצר ולא חצב ולא דבר מדברים המפסיקים ובא אחד והחזיק במקצת הבקעה לקנות את כולה {{סמע|ט}} כל הנקרא על שם אותו הגר קונה אותו: <small>הגה {{ביהגרא|ה}} וי"א {{סמע|י}} {{באר הגולה|ע}} דוקא בשדה בית השלחין {{ביהגרא|ו}} אבל בשדה בית הבעל {{סמע|יא}} אם פירש לקנות כולן קנה כולן אבל אם החזיק סתם ולא פירש לקנות כולן לא קנה {{ביהגרא|ז}} אלא ממקום שהחזיק {{סמע|יב}} מענה {{ביהגרא|ח}} לארכה {{באר היטב|ג}} ולרחבה {{סמע|יג}} {{ביהגרא|ט}} ואם הוא שדה שיש לו {{באר היטב|ד}} מצר קנה כל מה שבמצר (טור בשם הרא"ש)</small>:

{{אות סעיף|ח}} {{שך|ב}} {{באר הגולה|פ}} {{באר היטב|ה}} שתי שדות בנכסי הגר ומצר אחד ביניהם החזיק באחד מהם לקנותה קנאה החזיק בה {{סמע|יד}} לקנותה ולקנות את חבירתה זו שהחזיק בה קנה {{באר הגולה|צ}} אבל חבירתה לא קנה החזיק בה כדי לקנות חבירתה לא קנה אחת מהן חבירתה מפני שלא החזיק בה ואותה מפני שלא החזיק בה כדי לקנותה:

{{אות סעיף|ט}} {{באר הגולה|ק}} החזיק בה לקנותה ולקנות את חבירתה ואת המצר שביניהם או שהחזיק במצר לקנות את שתיהן ה"ז ספק {{ביהגרא|י}} ואם {{באר הגולה|ר}} בא אחר והחזיק בה כדי לקנותה {{באר הגולה|ש}} זכה האחרון:

{{אות סעיף|י}} {{באר הגולה|ת}} וכן שני בתים זה לפנים מזה שהחזיק בא' מהם לקנותו ולקנות את השני לא קנה אלא זה שהחזיק בו בלבד {{באר הגולה|א}} החזיק באחד מהם כדי לקנות את השני אף זה שהחזיק בו לא קנה: <small>הגה וי"א דאם החזיק בפנימי כדי לקנותו עם החיצון {{סמע|טו}} קנה {{באר היטב|ו}} שניהם (טור בשם {{באר הגולה|ב}} רשב"ם והרא"ש)</small>:

{{אות סעיף|יא}} {{שך|ג}} {{נתיבותב|ב}} {{באר הגולה|ג}} {{קצהח|ב}} {{פתש|ב}} המחזיק {{באר היטב|ז}} בשטר מנכסי הגר כדי לקנות {{שך|ד}} הקרקע הכתובה באותו שטר לא קנה {{פתש|ג}} אלא השטר בלבד לצור על פי צלוחיתו:

{{אות סעיף|יב}} {{ביהגרא|יא}} {{באר הגולה|ד}} נכסי גר שאין לו יורשים {{ביהגרא|יב}} ונכסי ההפקר {{סמע|טז}} ושדה שמכרה העכו"ם {{באר היטב|ח}} לישראל ועדיין לא החזיק בה כולם דינם שוה כל המחזיק בהם {{באר הגולה|ה}} בדרך מדרכי החזקה שנתבארו {{סמע|יז}} בהלכות מכירה קנה חוץ מאכילת פירות {{באר הגולה|ו}} כיצד הלוקח קרקע מחברו {{סמע|יח}} והחזיק בה באכילת פירותיה קנה כמו שנתבאר בסי' קצ"ב {{באר הגולה|ז}} אבל בנכסי גר או נכסי הפקר אפי' אכל פירות האילן כמה שנים לא קנה לא גוף האילן ולא גוף הקרקע עד שיעשה מעשה {{ביהגרא|יג}} בגוף הארץ או יעבוד עבודה באילן: <small>הגה {{סמע|יט}} לפיכך אם מצא שדה הגר חרושה וזרעה ולא כיסה אחר הזריעה וצמחה ואכלה לא הוי חזקה ({{באר הגולה|ח}} טור)</small>:

{{אות סעיף|יג}} {{ביהגרא|יד}} {{שך|ה}} {{באר הגולה|ט}} יש דברים {{באר היטב|ט}} רבים שאם החזיק בהם הלוקח לא קנה ואם החזיק באחת מהם בנכסי הגר או נכסי הפקר קנה כיצד {{באר הגולה|י}} המוציא פלטרין גדולים בנויים בנכסי הגר או בנכסי הפקר וסייד בהם סיוד אחד {{באר הגולה|כ}} {{סמע|כ}} או כייר בהם כיור אחד כגון {{באר הגולה|ל}} אמה אחת או יותר {{באר הגולה|מ}} כנגד {{באר היטב|י}} הפתח קנה:

{{אות סעיף|יד}} {{סמע|כא}} {{באר הגולה|נ}} הצר צורה בנכסי הגר קנה:

{{אות סעיף|טו}} {{באר הגולה|ס}} המציע מצעות בנכסי הגר {{באר הגולה|ע}} כיון שייפה הקרקע בהצעתן קנה: {{ביהגרא|טו}} <small>(וי"א דוקא ששכב על המצעות {{באר הגולה|פ}} דהואיל {{סמע|כב}} ונהנה מן {{באר היטב|יא}} גוף הקרקע {{באר הגולה|צ}} וגם הציע אותן קנה (טור) {{ביהגרא|טז}} ערך שלחן ואכל עליו י"א דקנה) (שם בשם אביו הרא"ש)</small>:

{{אות סעיף|טז}} {{סמע|כג}} {{באר הגולה|ק}} הניר את השדה בנכסי הגר קנה:

{{אות סעיף|יז}} {{באר הגולה|ר}} המפצל זמורות הגפן או שריגי אילנות וכפות תמרים בנכסי הגר אם דעתו לעבודת האילן קנה ואם דעתו להאכיל העצים לבהמה לא קנה {{באר הגולה|ש}} כיצד היה כורת מכאן ומכאן חזקתו שנתכוין לעבודת האילן היה כורת מרוח אחת {{באר הגולה|ת}} אינו מתכוין אלא לעצים:

{{אות סעיף|יח}} {{באר הגולה|א}} וכן המלקט עצים ואבנים מן השדה אם דעתו לתקן הארץ קנה ואם דעתו לעצים לא קנה כיצד לקט הגס והדק הרי זה בחזקת שנתכוין לתקן הארץ לקט הגס ולא הדק ה"ז בחזקת שנתכוין לעצים {{ביהגרא|יז}} <small>(ואפי' אמר שכוון לתקנה לא קנה דבעינן שיהיו מעשיו מוכיחין) (טור)</small>:

{{אות סעיף|יט}} {{באר הגולה|ב}} וכן המשוה פני הארץ אם דעתו לתקן הארץ קנה ואם דעתו להשוות מקום שיעמיד בו גורן לא קנה כיצד היה לוקח עפר ממקום גבוה ונותנו למקום הנמוך הרי זה מתקן הארץ ואם אינו מקפיד על זה אלא משליך העפר והצרורות בכל מקום בלא הקפדה הרי זה בחזקה שאינו מתכוין אלא להשוות מקום לדוש בו:

{{אות סעיף|כ}} {{באר הגולה|ג}} וכן הפותח מים לתוך הארץ אם לתקן הארץ קנה ואם לצוד דגים לא קנה {{באר הגולה|ד}} כיצד עשה מקום שיכנסו בו המים בלבד ה"ז מתכוין לתקן הארץ עשה שני פתחים א' להכניס ואחד להוציא ה"ז מתכוין לצוד דגים:

{{אות סעיף|כא}} {{באר הגולה|ה}} הבונה פלטרין גדולים בנכסי הגר ובא אחד והעמיד להם דלתות קנה האחרון {{באר הגולה|ו}} שהראשון לא עשה בגוף הארץ כלום והרי הוא כמי שעש' גל אבנים שאינו קונה שהרי לא הועיל בגדר זה מפני שהוא רחב ביותר ומפולש ואין צורת אותו הבנין מועלת עד שיעמיד דלתות: <small>הגה {{ביהגרא|יח}} {{שך|ו}} וי"א {{סמע|כד}} דה"ה (אם) עשה הראשון דלתות ולא נעל ובא שני {{באר היטב|יב}} {{ביהגרא|יט}} ונעל קנה שני (טור כ"כ הרא"ש) וי"א דכל זה בבונה בעצים ואבנים שאינו שלו כגון בעצים ואבנים של גר {{פתש|ד}} ולא כוון לזכות בהן {{סמע|כה}} רק ע"י {{באר היטב|יג}} בנין {{סמע|כו}} או שבנה {{פתש|ה}} ע"י {{באר היטב|יד}} פועלים אבל אם זכה בהן או שהיו שלו תחילה {{סמע|כז}} שיוכל לומר אני אטול עני {{באר היטב|טו}} ואבני הרי האחרון לא החזיק בכלום {{סמע|כח}} ולכן הקרקע הפקר כמו שהיה וכל {{באר היטב|טז}} הקודם זכה (שם בשם הרא"ש) {{ביהגרא|כ}} וי"א {{סמע|כט}} דאפי' בונה בשלו השני זכה {{באר היטב|יז}} בכל {{ביהגרא|כא}} והא דראשון לא קנה בבנין שע"ג קרקע היינו כשלא בנה בנין המועיל אבל אם עשה בנין הראוי להעמיד בהמה או תרנגולי' {{ביהגרא|כב}} או שחפר בקרקע יסודות לבנין ובנה קנה הקרקע בבניינה (המגיד פ"ב דזכייה בשם הר"י הלוי אבן מיגש) {{ביהגרא|כג}} ויש חולקין וס"ל דלא קנה בחפירות היסודות (נ"י פ' ח"ה בשם רמב"ן וב"י בשם הרא"ש)</small>:

{{אות סעיף|כב}} {{סמע|ל}} {{באר הגולה|ז}} המפיץ הזרע לתוך התלמים לא קנה שבעת שהשליך הזרע לא השביח כלום ובעת שצמח והשביח {{סמע|לא}} שבח הבא מאליו הוא ואינו קונה:

{{אות סעיף|כג}} {{באר הגולה|ח}} היתה מחיצה בנכסי הגר ובא זה ועשה מחיצה אחרת על גבה לא קנה {{סמע|לב}} {{באר הגולה|ט}} ואפי' {{באר היטב|יח}} נבלעה מחיצה תחתונה והרי העליונה קיימת שבעת שבנה לא הועיל ובעת שהועיל מאליו בא המעשה:

{{אות סעיף|כד}} {{באר הגולה|י}} המחזיק בנכסי הגר ובהפקר {{קצהח|ג}} ואין דעתו לקנות אע"פ שגדר ובנה לא קנה:

{{אות סעיף|כה}} {{באר הגולה|כ}} העודר בנכסי הגר {{קצהח|ד}} {{פתש|ו}} וכסבור שהם שלו לא קנה:

{{אות סעיף|כו}} {{באר הגולה|ל}} עדר בנכסי גר זה כסבור שהיה של גר אחר הואיל ונתכוין במעשיו אלו לזכות מההפקר ה"ז קנה:

{{אות סעיף|כז}} {{באר הגולה|מ}} היה משכון ישראל {{שך|ז}} ביד הגר וכשמת הגר בא ישראל אחר והחזיק במשכון זה מוציאין אותו מידו שכיון שמת הגר בטל שעבודו {{ביהגרא|כד}} {{באר הגולה|נ}} והוא הדין {{סמע|לג}} {{שך|ח}} אם יש לו לגר שטר חוב {{שך|ט}} על {{באר היטב|יט}} משכונות קרקע מוחזקת:

{{אות סעיף|כח}} {{באר הגולה|ס}} היה משכון הגר ביד ישראל ובא ישראל אחר והחזיק בו לוקח ממנו הראשון כנגד מעותיו והאחרון קונה את השאר {{באר הגולה|ע}} בד"א כשלא היה המשכון בחצר הראשון {{סמע|לד}} אבל אם היה בחצרו {{באר הגולה|פ}} חצרו קונה לו שלא מדעתו ואין לזה האחרון כלום: <small>הגה {{ביהגרא|כה}} וה"ה לפקדון של גר שביד ישראל (ב"י בשם התרומות) {{סמע|לה}} {{ביהגרא|כו}} מיהו אם הוא דבר {{באר הגולה|סב|•}} דלא הוה ליה לידע לבעל החצר לא קנה (מרדכי פ"ב דמציעא) וע"ל סי' רס"ח {{ביהגרא|כז}} היה הגר חייב לישראל בשטר {{סמע|לו}} {{שך|י}} או {{באר היטב|כ}} בעדים {{באר הגולה|צ}} אין שום אדם יכול להחזיק [ {{באר הגולה|ק}} בשעור החוב] {{קצהח|ה}} והמחזיק בנכסיו יש לו דין יורש והבא לפרוע ממנו {{סמע|לז}} כבא ליפרע מן היורשין (המגיד פ"ב דזכיה וב"י בשם בעל העיטור)</small>:

{{אות סעיף|כט}} {{ביהגרא|כח}} {{באר הגולה|ר}} גר שמת ובזבזו ישראל נכסיו והיו בהם עבדים גדולים {{סמע|לח}} קנו {{באר היטב|כא}} עצמם בני חורין קטנים כל המחזיק בהם זכה:

{{אות סעיף|ל}} {{ביהגרא|כט}} {{באר הגולה|ש}} גר שמת ובזבזו ישראל נכסיו ושמעו שעדיין לא מת או שיש לו בן או שאשתו מעוברת כולם חייבים להחזיר החזירו כולם ואח"כ שמעו ששמועה ראשונה אמת היתה {{סמע|לט}} ובראשונה מת או מת בנו מקודם או הפילה אשתו {{סמע|מ}} כל המחזיק {{באר היטב|כב}} בשניי' קנה {{סמע|מא}} {{שך|יא}} {{באר הגולה|ת}} {{באר היטב|כג}} ובראשונה לא קנה:

{{אות סעיף|לא}} {{ביהגרא|ל}} {{באר הגולה|א}} גר שמת ובזבזו ישראל נכסיו והיו עלו חובות כל מלוה שנגבית מהיורשים ומהלקוחות נגבית גם מאלו שזכו בהם {{ביהגרא|לא}} ואין גובים מהם אלא בשבוע' {{באר הגולה|ב}} היו רבים שהחזיקו בהם {{קצהח|ו}} האחרון נפסד אין לו גובין משלפניו:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>