עריכת הדף "שולחן ערוך/חושן משפט/רכז"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן רכז'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''עד כמה הוה מחילה או חזרת האונאה ושליח שטעה ואחים שחלקו וטעו''' ובו ל"ט סעיפים.}}}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} {{ביהגרא|א}} אסור להונות את חבירו בין במקחו בין בממכרו ואיזה מהם שאינה בין לוקח בין מוכר {{סמע|א}} עובר בלאו:

{{אות סעיף|ב}} {{שך|א}} {{ביהגרא|ב}} {{באר הגולה|ב}} {{קצהח|א}} כמה תהיה אונאה ויהיה חייב להשיב {{סמע|ב}} שתות בשוה כיצד הרי שמכר {{נתיבותח|א}} שוה {{סמע|ג}} שש בחמש או שוה שבע בשש או שוה חמש בשש או שוה שש בשבע ה"ז {{באר היטב|א}} אונאה {{ביהגרא|ג}} ונקנה המקח וחייב המאנה לשלם האונאה {{סמע|ד}} {{ביהגרא|ד}} ולהחזירה {{באר היטב|ב}} כולה למתאנה:

{{אות סעיף|ג}} {{שך|ב}} {{באר הגולה|ג}} היתה האונאה פחות מזה בכל שהוא כגון {{סמע|ה}} שמכר שוה {{באר הגולה|ד}} {{באר היטב|ג}} שבעים בששים ופרוטה אינו חייב להחזיר כלום שכל פחות משתות {{נתיבותח|ב}} דרך הכל למחול בו:

{{אות סעיף|ד}} {{ביהגרא|ה}} {{באר הגולה|ה}} היתה האונאה יתירה על השתות כל שהוא כגון {{שך|ג}} שמכר שוה ששים בחמשים פחות פרוטה בטל המקח {{סמע|ו}} והמתאנה יכול להחזיר {{באר היטב|ד}} החפץ ולא יקנה כלל {{סמע|ז}} {{באר הגולה|ו}} {{ביהגרא|ו}} אבל {{נתיבותח|ג}} {{באר היטב|ה}} המאנה אינו יכול לחזור אם רצה זה וקבל {{ביהגרא|ז}} <small>(וי"א {{סמע|ח}} {{נתיבותח|ד}} {{נתיבותב|א}} דאף המאנה יכול {{באר היטב|ו}} לחזור בו {{ביהגרא|ח}} אא"כ נתרצה המתאנה פעם אחת או ששתק יותר מן השיעור שיתבאר בסמוך סעיף ז' (טור בשם הר"י והרא"ש) {{ביהגרא|ט}} מכר לו שוה {{באר הגולה|ז}} ס' בנ"א או להיפוך דליכא כאן אונאה שתות {{סמע|ט}} ולגבי א' הוי ביטול מקח ולגבי שני מחילה {{סמע|י}} {{נתיבותח|ה}} אזלינן בתר המקח הן לענין בטול מקח הן לענין מחילה {{סמע|יא}} {{קצהח|ב}} {{ביהגרא|י}} דטעו אינשי {{באר היטב|ז}} במקח ולא במעות) (מרדכי פ' הזהב)</small>:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|ח}} אין המאנה חייב להחזיר עד שתהיה האונאה יתר על פרוטה {{סמע|יב}} היתה פרוטה בשוה אינו מחזיר {{ביהגרא|יא}} {{סמע|יג}} <small>(וי"א דחייב להחזיר פרוטה) (טור בשם הרמ"ה והרא"ש)</small>:

{{אות סעיף|ו}} {{סמע|יד}} {{ביהגרא|יב}}  {{באר הגולה|ט}} יש {{באר היטב|ח}} להסתפק אם מותר להונות את חבירו בפחות משתות אם יש באונאה שוה פרוטה {{ביהגרא|יג}} אבל מטבע כל זמן שלא הגיע לכדי אונאה {{נתיבותח|ו}} {{סמע|טו}} מותר לכתחילה להוציאה {{באר היטב|ט}} ביפה:

{{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|י}} עד מתי יכול לחזור ולתבוע אונאתו בשתות ולבטל המקח ביותר משתות עד {{נתיבותב|ב}} כדי שיראה לתגר או לקרובו {{סמע|טז}} {{נתיבותח|ז}} {{באר הגולה|כ}} {{פתש|א}} ואם שהה {{באר היטב|י}} יותר אינו יכול לחזור {{שך|ד}} {{קצהח|ג}} {{פתש|ב}} ולא לתבוע {{באר היטב|יא}} אונאתו {{סמע|יז}} {{נתיבותח|ח}} {{באר הגולה|ל}} {{קצהח|ד}} {{ביהגרא|יד}} ואם יברר {{נתיבותב|ג}} {{פתש|ג}} שהיה לו אונס ועל כן לא חקר בתוך זמן זה לידע אם נתאנה יכול {{באר היטב|יב}} לחזור בו עדיין {{סמע|יח}} {{נתיבותב|ד}} {{קצהח|ה}} {{פתש|ד}} {{ביהגרא|טו}} {{באר הגולה|מ}} <small>היה {{באר היטב|יג}} יודע הלוקח בשעה שלקחו שנתאנה ושתק ומיד אחר הלקיחה קודם (זמן) שיראה לתגר או לקרובו תובע אונאתו {{נתיבותח|ט}} לא אמרינן דמחל הואיל וידע (מרדכי ס"פ הזהב)</small>:

{{אות סעיף|ח}} {{באר הגולה|נ}} בד"א {{נתיבותב|ה}} בלוקח {{נתיבותח|י}} {{פתש|ה}} שהרי המקח בידו ומראהו אבל המוכר {{סמע|יט}} חוזר באונאה לעולם {{פתש|ו}} {{ביהגרא|טז}} ואין צריך לומר בביטול מקח {{שך|ה}} שאינו יודע דמי זה שמכר עד שיראה כמותו שנמכר בשוק {{ביהגרא|יז}} לפיכך אם היה המקח דבר שאין במינו שינוי והוא כולו {{באר היטב|יד}} שוה כגון פלפלין וכיוצא בהם אינו חוזר אלא עד כדי שישאל על שער שבשוק בלבד {{סמע|כ}} {{באר הגולה|ס}} {{קצהח|ו}} וכן {{נתיבותח|יא}} {{נתיבותב|ו}} אם נודע {{באר היטב|טו}} שבא לידו בממכרו וידע שטעה ולא תבע אינו יכול לחזור ולתבוע שהרי מחל:

{{אות סעיף|ט}} {{ביהגרא|יח}} {{שך|ו}} {{באר הגולה|ע}} בד"א כשלא נשתנה {{באר היטב|טז}} השער {{פתש|ז}} אבל אם {{נתיבותח|יב}} {{נתיבותב|ז}} נשתנה השער ומפני כך רוצה לחזור בו אינו רשאי <small>הגה {{ביהגרא|יט}} אמר המאנה שנשתנה השער ומתאנה אומר שלא נשתנה {{נתיבותב|ח}} {{פתש|ח}} {{ביהגרא|כ}} על המתאנה להביא ראיה {{קצהח|ז}} דדרך השערים להשתנות תמיד (מרדכי ס"פ המדיר) {{באר הגולה|פ}} </small>וכן {{פתש|ט}} אם מכר מפני דוחקו וזלזל במכירתו יותר מכדי שהדעת טוע' שניכר שמפני דוחקו הוצרך לזלזל אינו יכול לחזו' דידע ומחיל:

{{אות סעיף|י}} {{באר הגולה|צ}} המוכר לחבירו שוה ארבע בחמש שהרי המקח בטל ולא הספיק להראותו לתגר או לקרובו והוקר ועמד בשבע לוקח יכול לחזור בו {{סמע|כא}} {{נתיבותח|יג}} ולא {{באר היטב|יז}} המוכר שהרי הלוקח אומר למוכר אלו לא הוניתני לא היית יכול לחזור ועתה שהוניתני תחזור היאך יהא חוטא נשכר:

{{אות סעיף|יא}} {{באר הגולה|ק}} וכן מוכר שמכר שוה חמש בארבע וזל ועמד בשלש מוכר יכול לחזור ולא לוקח שהרי אומר לו המוכר ללוקח לא מפני שהוניתני תחזור בי:

{{אות סעיף|יב}} {{ביהגרא|כא}} {{באר הגולה|ר}} המוכר שוה חמש בשש ולא הספיק להראותו עד שהוקר {{סמע|כב}} ועמד בשמנה הרי המוכר חייב להחזיר האחת של אונאה {{סמע|כג}} שהרי נקנה המקח וחייב להחזיר וכשהוקר ברשות לוקח הוקר:

{{אות סעיף|יג}} {{באר הגולה|ש}} וכן אם מכר שש בחמש והוזלו {{סמע|כד}} ועמדו על {{באר היטב|יח}} שלש הרי הלוקח חייב להחזיר סלע אחת של אונאה שהרי נקנה המקח וברשות לוקח הוזל:

{{אות סעיף|יד}} {{באר הגולה|ת}} כשם שיש אונאה להדיוט כך {{נתיבותב|ט}} יש אונאה לתגר אע"פ שהוא בקי:

{{אות סעיף|טו}} {{באר הגולה|כג|•}} בכל מטלטלים שייך אונאה {{סמע|כה}} {{פתש|י}} אפילו בספרים ואפי' {{פתש|יא}} באבנים טובות {{באר היטב|יט}} ומרגליות {{באר הגולה|א}} ויש ללוקח לחזור בהם עד שיראה אותם לתגרים הבקיאים בהם בכל מקום שהם שאין הכל בקיאין בדברים אלו {{באר הגולה|ב}} לפיכך אם לא היה מכיר באותה מדינה והוליך המקח למקום אחר או שבא הבקי לאחר זמן מרובה והודיעו שטעה ה"ז חוזר:

{{אות סעיף|טז}} {{סמע|כו}} {{שך|ז}} {{באר הגולה|ג}} {{ביהגרא|כב}} יש אונאה {{באר היטב|כ}} במטבעות עד שתות {{באר הגולה|ד}} כיצד {{ביהגרא|כג}} הרי שהיה דינר זהב בכ"ד דינר כסף {{נתיבותח|יד}} {{נתיבותב|י}} וצרפה בעשרים דינר {{באר הגולה|ה}} או בכ"ח ה"ז מחזיר האונאה היה יתר על זה בטל הצירוף {{באר הגולה|כט|•}} פחות מכאן מחיל' וכן אם היה הסלע חסר שתות {{ביהגרא|כד}} {{באר הגולה|ו}} והיו מוציאי' הסלעים במנין ולא במשקל מחזיר האונאה שאם היו מוציאים במשקל {{סמע|כז}} אפי' בכל שהוא חוזר: <small>הגה וי"א דשיעור אונאה במטבע {{סמע|כח}} {{נתיבותח|טו}} אחד {{באר היטב|כא}} מי"ב ופחות מזה הוי מחילה יתר על זה בטל מקח (טור בשם הרא"ש והמגיד פ' י"ב בשם הרמב"ן) {{באר הגולה|ז}} וכל זמן דהוי מחילה מותר להוציאו לכתחלה ביפה כמו שנתבאר סעיף ו'</small>:

{{אות סעיף|יז}} {{שך|ח}} {{באר הגולה|ח}} עד מתי חייב להחזיר הדינר או הסלע בכרכים עד {{סמע|כט}} כדי שיראה {{באר היטב|כב}} לשולחני ובכפרים {{באר הגולה|ט}} שאין השולחני מצוי שם יש לו להחזיר {{סמע|ל}} עד ערבי {{באר היטב|כג}} שבתו' שבא להוציאה שאין מכיר הסלע וחסרונה ודמיה אלא השולחני {{באר הגולה|י}} ואחר זמן זה אין המאנה חייב להחליפה ומיהו מדת חסידות להחליפה אפי' לאחר זמן זה אם הוא מכירה {{סמע|לא}} {{נתיבותח|טז}} {{ביהגרא|כה}} {{באר הגולה|לה|•}} ובלבד שתצא ע"י {{באר היטב|כד}} הדחק:

{{אות סעיף|יח}} {{ביהגרא|כו}} {{באר הגולה|כ}} נפחתה וחסר' כדי אונא' אסור לקיימה מפני שבקל מרמין בה ולא ימכרנ' לאנס או לתגר מפני שמרמין בה אחרים ולא יעשנה משקל ולא יזרקנה לתוך גרוטאותיו <small>(פי' שברי כלי כסף ושאר מתכות) </small>אלא יתיכנה {{באר הגולה|ל}} או יקבנה באמצעה ויתלנה בצואר בתו {{סמע|לב}} אבל לא יקבנה {{נתיבותח|יז}} מן {{באר היטב|כה}} הצד {{באר הגולה|מ}} ואם חסר עד שעמד על חציו כגון סלע שעמד על שקל ושקל שעמד על דינר ודינר על חציו מותר לקיימו שאז אי אפשר לרמאות בה מפני שניכר לכל הפחת שלו: <small>הגה {{ביהגרא|כז}} ומטבע שאין לוקחין אותה רק במשקל מותר לקיימה שכל הלוקח ישקלנה (רבי' ירוחם נ"ט ח"ג)</small>:

{{אות סעיף|יט}} {{שך|ט}} {{באר הגולה|נ}} הלוקח בדמים אכסרה <small>(פי' בלא מנין ובלא מדה ובלא משקל) </small>כגון שחפן מעות וא"ל {{סמע|לג}} מכור לי פרתך {{באר היטב|כו}} באלו קנה ומחזיר אונאה וה"ה ללוקח {{סמע|לד}} {{באר היטב|כז}} פירות אכסרה בסלע או בשתים שקנה ומחזיר אונאה: <small>הגה {{נתיבותח|יח}} {{נתיבותב|יא}} וי"א דספיקא הוי ואין מוציאין ממון מיד המאנה (טור בשם הרא"ש) {{באר הגולה|ס}} </small>:

{{אות סעיף|כ}} {{ביהגרא|כח}} {{סמע|לה}} {{שך|י}} {{נתיבותח|יט}} {{באר הגולה|ע}} {{פתש|יב}} המחליף כלים {{באר היטב|כח}} בכלים או בהמה בבהמ' {{ביהגרא|כט}} אפי' מחט בשריון או טלה בסוס {{סמע|לו}} {{נתיבותב|יב}} {{פתש|יג}} אין לו אונאה שזה רוצה במחט יותר מהשריון אבל המחליף פירות בפירות {{באר הגולה|פ}} בין ששמו אותם קודם מכירה בין ששמו אותם {{נתיבותח|כ}} {{פתש|יד}} אחר מכירה יש להם אונאה:

{{אות סעיף|כא}} {{ביהגרא|ל}} {{שך|יא}} {{באר הגולה|צ}} האומר לחבירו {{סמע|לז}} {{נתיבותח|כא}} {{נתיבותב|יג}} {{קצהח|ח}} ע"מ שאין לך עלי אונאה {{שך|יב}} {{נתיבותח|כב}} יש לו עליו {{באר היטב|כט}} אונאה בד"א בסתם {{קצהח|ט}} שאינו יודע כמה אונאה יש בו כדי שימחול {{סמע|לח}} ואצ"ל אם אמר {{נתיבותב|יד}} ע"מ {{נתיבותח|כג}} שאין {{באר היטב|ל}} בו אונאה שהרי יש בו {{פתש|טו}} אבל במפרש אין לו אונאה כיצד מוכר שאמ' ללוקח חפץ זה שאני נותן לך בק"ק {{סמע|לט}} יודע אני {{פתש|טז}} שאינו שוה אלא {{באר היטב|לא}} מאה ע"מ שאין לך עלי אונאה אני מוכר לך אין לו עליו אונאה וכן לוקח שאמר למוכר חפץ זה שאני לוקח ממך בק' יודע אני ששוה ק"ק ע"מ שאין לך עלי אונאה אני לוקח ממך אין לו עליו אונאה:

{{אות סעיף|כב}} {{ביהגרא|לא}} {{שך|יג}} {{באר הגולה|ק}} המוכר חפץ לחבירו במנה וא"ל {{נתיבותח|כד}} חפץ זה אינו שוה אלא זוז אחד ע"מ שאין לך עלי אונאה יש לו עליו אונאה שהרי אומר כיון שראיתי שאמר שאינו שוה אלא זוז ידעתי שאינו מכוין {{סמע|מ}} אלא {{באר היטב|לב}} להשביח דעתי עד שיפרש כדי האונא' שיש במקחו בודאי או קרוב לה {{סמע|מא}} בכדי שהדעת [טועה] שהרי ידע בודאי הדבר שמחל לו:

{{אות סעיף|כג}} {{נתיבותב|טו}} {{באר הגולה|ר}} בעל הבית המוכר את כלי תשמישו ואינה את הלוקח אין בו דין אונאה שאילו לא הרבה לו בדמים לא היה מוכר כלי תשמישו {{באר הגולה|ש}} {{ביהגרא|לב}} ואפי' מכרם מחמת דוחק אין בו אונאה {{באר הגולה|ת}} {{ביהגרא|לג}} ויש מי שאומר דדוקא שהלוקח יודע שזה המוכר בעל הבית {{נתיבותב|טז}} אבל אם לא ידע {{סמע|מב}} {{קצהח|י}} או {{נתיבותח|כה}} שקנה ע"י {{באר היטב|לג}} סרסור יש בו אונאה:

{{אות סעיף|כד}} {{ביהגרא|לד}} הא דמוכר כלי תשמישו ואינה את הלוקח אין לו דין אונאה {{באר הגולה|א}} הני מילי בשתות אבל ביותר משתות הרי הוא כשאר כל אדם {{באר הגולה|ב}} {{פתש|יז}} {{ביהגרא|לה}} ויש חולקים:

{{אות סעיף|כה}} {{ביהגרא|לו}} {{באר הגולה|ג}} מוכר ולוקח שנתרצו לגמור המקח {{נתיבותח|כו}} {{נתיבותב|יז}} על פי שומת לוי ושם אותו בסך ידוע ונמצא שיש בו אונאה {{סמע|מג}} {{באר היטב|לד}} יש בו דין אונאה {{באר הגולה|ד}} {{ביהגרא|לז}} ואם אי אפשר להחזיר האונא' כגון שהלך המאנ' לדרכו {{סמע|מד}} אם {{נתיבותח|כז}} לוי הוא {{באר היטב|לה}} תגר ובקי בשומא {{קצהח|יא}} ולא קיבל שכר על השומא פטור:

{{אות סעיף|כו}} {{ביהגרא|לח}} {{סמע|מה}} {{באר הגולה|ה}} עכו"ם אין לו אונאה שנאמר איש את אחיו וגו' ועכו"ם שהונה את ישראל {{באר הגולה|ו}} מחזיר אונאה בדינים שלנו שלא יהיה זה {{נתיבותב|יח}} {{נתיבותח|כח}} {{שך|יד}} חמור {{באר היטב|לו}} מישראל:

{{אות סעיף|כז}} {{נתיבותב|יט}} {{באר הגולה|ז}} הנו"נ {{פתש|יח}} באמונה {{פתש|יט}} אין לו עליו אונא' {{סמע|מו}} כיצד חפץ זה {{נתיבותח|כט}} {{באר היטב|לז}} {{פתש|כ}} בכך וכך לקחתיו כך וכך אני משתכר בו {{שך|טו}} אין לו עליו אונאה:

{{אות סעיף|כח}} {{באר הגולה|ח}} הנושא והנותן באמונה לא יחשוב הרע באמונ' והיפה בשויו {{סמע|מז}} שאם קנה י' יריעות בי' דינרים ויש בהם שאינם שוות דינר ויש בהן ששוות יותר לא יחשוב הרעות בדינר כל אחת והיפות בשוויין אלא הכל באמונה כמו שקנאם ביחד {{באר הגולה|ט}} ומעלה לו על דמי המקח שכר הכתף והפונדק וכוללם בדמי המקח אבל שכר טרחו לא יעלה על דמי המקח ולא יקח ממנו {{סמע|מח}} אלא כמו שנתפשר עמו שיתן לו ריוח:

{{אות סעיף|כט}} {{באר הגולה|י}} אלו דברים שאין להם אונאה {{סמע|מט}} {{שך|טז}} {{פתש|כא}} העבדים {{פתש|כב}} והשטרות {{באר היטב|לח}} והקרקעות {{נתיבותח|ל}} {{פתש|כג}} וההקדשות {{באר הגולה|כ}} {{ביהגרא|לט}} אפי' מכר שוה אלף בדינר או שוה דינר באלף אין בהם אונאה: <small>הגה {{ביהגרא|מ}} וי"א {{באר הגולה|ל}} דדוקא עד פלגא {{סמע|נ}} {{שך|יז}} {{ביהגרא|מא}} אבל {{נתיבותח|לא}} {{פתש|כד}} {{באר היטב|לט}} יותר מפלגא {{סמע|נא}} כגון שמכר לו אחד יותר משנים {{סמע|נב}} הוי אונאה ({{באר הגולה|מ}} טור בשם ר"ח והרא"ש)</small>:

{{אות סעיף|ל}} {{באר הגולה|נ}} בד"א במוכר נכסי עצמו אבל השליח {{ביהגרא|מב}} או {{באר הגולה|ס}} אפוטרופוס שטעה {{סמע|נג}} {{נתיבותח|לב}} ונתאנה בכל שהוא {{ביהגרא|מג}} בין במטלטלין בין בקרקע חוזר {{ביהגרא|מד}} ואם אינה את הלוקח {{באר הגולה|ע}} יש מי שאומר {{נתיבותח|לג}} {{סמע|נד}} שהוא הדין שמכרו {{באר היטב|מ}} בטל בכל שהוא {{סמע|נה}} {{באר הגולה|פ}} {{נתיבותח|לד}} {{ביהגרא|מה}} ויש מי שאומר {{שך|יח}} שדינו כשאר כל {{באר היטב|מא}} אדם דעד שתות הוי מחילה {{סמע|נו}} וזכה המשלח ביתרון:

{{אות סעיף|לא}} דין ב"ד שמכרו בשל יתומים וטעו נתבאר בסי' ק"ט:

{{אות סעיף|לב}} {{ביהגרא|מו}} {{באר הגולה|צ}} כשם שאין לקרקעות אונאה {{סמע|נז}} {{נתיבותח|לה}} כך שכירות קרקע אין לו אונאה {{באר הגולה|ק}} אפילו שכר {{פתש|כה}} טרקלין גדול {{סמע|נח}} {{נתיבותח|לו}} {{באר היטב|מב}} בדינר לשנה או רפת קטנה בדינר בכל יום אין לו אונאה:

{{אות סעיף|לג}} {{סמע|נט}} {{ביהגרא|מז}} {{נתיבותח|לז}} {{באר הגולה|ר}} השוכר את חבירו לעשות עמו בין בקרקע בין במטלטלין אין לו אונאה מפני שהוא כקונה אותו לזמן {{שך|יט}} {{נתיבותח|לח}} {{באר היטב|מג}} {{סמע|ס}} {{ביהגרא|מח}} ועבדים אין בהם אונאה: <small>הגה {{ביהגרא|מט}} שכר פועל עם סוס או חמור אע"פ שמצד עצמו אין בו אונאה מצד הבהמה יש בו אונאה {{ביהגרא|נ}} ומשערין מה בא לשכר הסוס {{סמע|סא}} {{נתיבותח|לט}} ומה שנתאנה בזה וצריך להחזיר לו (ת"ה סי' שי"ח)</small>:

{{אות סעיף|לד}} {{סמע|סב}} {{נתיבותח|מ}} {{נתיבותב|כ}} {{באר הגולה|ש}} שכרו {{פתש|כו}} לזרוע לו קרקע ואמר זרעתי בה זריעה הראוי בה ובאו עדים שזרע בה פחות מהראוי לה הרי זה {{באר היטב|מד}} ספק אם יש לו אונאה מפני הזרע או אם אין לו אונאה מפני הקרקע לפיכך אין מוציאין מיד הנתבע {{סמע|סג}} {{נתיבותב|כא}} {{ביהגרא|נא}} וכן {{נתיבותח|מא}} אין משביעין אותו היסת מפני הקרקע שיש כאן:

{{אות סעיף|לה}} {{באר הגולה|ת}} השוכר את הכלים או את הבהמה יש להם אונאה שהשכירות מכירה בת יומא היא {{סמע|סד}} ואם יש בה אונא' שתות או {{באר היטב|מה}} יותר בין שנתאנה שוכר בין שנתאנה משכיר ה"ז מחזיר אונאה {{סמע|סה}} {{נתיבותח|מב}} {{באר הגולה|א}} {{ביהגרא|נב}} ואפילו לאחר זמן {{באר היטב|מו}} מרובה:

{{אות סעיף|לו}} {{ביהגרא|נג}} {{סמע|סו}} {{באר הגולה|ב}} הקבלן יש לו אונאה כיצד כגון שקיבל עליו לארוג בגד זה בעשרה זוזים או לתפור חלוק זה בשני זוזים הרי יש לו אונאה {{סמע|סז}} וכל אחד משניהם בין קבלן בין בעל הבגד {{נתיבותח|מג}} {{באר הגולה|עב|•}} חוזר {{באר היטב|מז}} לעולם:

{{אות סעיף|לז}} {{באר הגולה|ג}} האחים והשותפים {{נתיבותח|מד}} {{נתיבותב|כב}} שחלקו המטלטלים {{סמע|סח}} {{פתש|כז}} הרי הם כלקוחות פחות משתות נקנה מקח ואין מחזיר כלום יתר על שתות בטל מקח שתות קנה ומחזיר אונאה {{באר הגולה|ד}} ואם חלקו קרקעות אפי' שמו שוה מנה בדינר או שוה דינר במנה קיים <small>(וי"א דדוקא עד פלגא) (טור) {{באר הגולה|ה}} </small>ואם הטעו זה את זה {{סמע|סט}} במדה או במשקל או במנין אפי' כל שהוא חוזרים ואם עשו שליח שחלק ביניהם וטעה בכל שהוא בטלה החלוקה:

{{אות סעיף|לח}} {{באר הגולה|ו}} ואם התנו ביניהם שיחלקו בשום הדיינים וטעו בשתות בטלה חלוקה {{סמע|ע}} שהדיינים {{באר היטב|מח}} ששמו ופחתו שתות או הותירו שתות מכרן בטל:

{{אות סעיף|לט}} {{באר הגולה|ז}} {{ביהגרא|נד}} ראובן ושמעון אחים חלקו על תנאי שמי שיפול לו בית פלוני שיפתח לו פתח למבוי ולא שמו אל לבם {{סמע|עא}} {{ביהגרא|נה}} שיכולים בני המבוי לעכב עליו ונפל אותו הבית לראובן אם רוצה ראובן לבטל החלוקה {{נתיבותח|מה}} {{באר היטב|מט}} {{סמע|עב}} הרשות בידו:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>