עריכת הדף "שולחן ערוך/חושן משפט/קפה"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן קפה'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''סרסור שמכר בפחות או ביותר ממה שאמר לו בעל הבית ושאר טענות שבינו לבין בעל הבית.''' ובו י"ס:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{סמע|א}} {{שך|א}} {{נתיבותח|א}} {{נתיבותב|א}} {{ביהגרא|א}} {{באר הגולה|א}} הסרסור {{פתש|א}} {{באר היטב|א}} שליח הוא אלא שנוטל שכר שליחותו {{ביהגרא|ב}} לפיכך אם שינה דעת הבעלים משלם מה {{באר היטב|ב}} שהפסיד כיצד ראובן שנתן חפץ לשמעון הסרסור וא"ל מכור לי זה ואל תמכור בפחות ממאה והלך ומכרו בחמשים {{נתיבותב|ב}} {{נתיבותח|ב}} משלם החמשים מביתו {{סמע|ב}} {{נתיבותח|ג}} מכר במאתים הכל {{באר היטב|ג}} לראובן: <small>הגה {{סמע|ג}} {{שך|ב}} {{ביהגרא|ג}} מי ששלח שליח להוליך לו דבר למקום אחד ובתוך כך {{נתיבותח|ד}} שלח לו {{באר היטב|ד}} דורון הוי שומר שכר (הגהות מרדכי דב"מ)</small>:

{{אות סעיף|ב}} {{שך|ג}} {{סמע|ד}} {{נתיבותח|ה}} {{ביהגרא|ד}} {{באר הגולה|ב}}  אין שליח יכול לקנות {{באר היטב|ה}} לעצמו אפי' באותם דמים שהרשוהו בעלים למכרו:

{{אות סעיף|ג}} {{ביהגרא|ה}} {{שך|ד}} {{באר הגולה|ג}} נתן {{באר היטב|ו}} חפץ לסרסור למכרו בארבעה ואמר הסרסור כשבא החפץ לידו הילך ארבעה בשבילו {{נתיבותח|ו}} ונתפייס המוכר אינו יכול לחזור בו אע"ג דמעיקרא לאו אדעתא דהכי נתנו לו:

{{אות סעיף|ד}} {{ביהגרא|ו}} {{באר הגולה|ד}} אמר בעל הבית לסרסור המותר שימכר על כך יהיה שלך {{סמע|ה}} אף על פי ששתק הסרסור {{שך|ה}} {{נתיבותח|ז}} {{נתיבותב|ג}} זכה {{באר היטב|ז}} במותר:

{{אות סעיף|ה}} {{ביהגרא|ז}} {{באר הגולה|ה}} ראובן אומר במאה אמרתי לך למכרו והסרסור אומר בחמשים אמרת לי וכן מכרתי {{שך|ו}} {{נתיבותח|ח}} {{נתיבותב|ד}} {{באר הגולה|ו}} {{ביהגרא|ח}} נשבע הסרסור שבועת התורה שהרי הודה {{באר היטב|ח}} במקצת {{סמע|ו}} {{באר הגולה|ז}} ואם כבר נתן לו החמשים {{סמע|ז}} או שאמר ליה הילך {{באר הגולה|ח}} נשבע היסת שעשה שליחותו {{סמע|ח}} {{נתיבותב|ה}} וזכה הלוקח {{שך|ז}} {{נתיבותח|ט}} {{נתיבותב|ו}} {{פתש|ב}} {{ביהגרא|ט}} {{באר הגולה|ט}} ואם {{באר היטב|ט}} ידע הלוקח שחפץ זה של ראובן הוא וזה המוכר לו סרסור הוא {{סמע|ט}} {{שך|ח}} {{נתיבותח|י}} {{באר היטב|י}} יחזיר החפץ לבעלים ויחרים על מי שנתן לו רשות למכור בחמשים {{סמע|י}} או {{באר הגולה|י|•}} שרצה בחמשים {{סמע|יא}} וחזר בו אחר שקניתי: <small>הגה {{ביהגרא|י}} וי"א דאין הקונה צריך להחזיר {{סמע|יב}} {{שך|ט}} {{נתיבותח|יא}} אפי' {{באר היטב|יא}} מודה סרסור לדברי המוכר (טור בשם הראב"ד{{באר הגולה|י}} )</small>:

{{אות סעיף|ו}} {{סמע|יג}} {{באר הגולה|כ}} {{ביהגרא|יא}} כל סרסור {{סמע|יד}} שהודיע ללוקח שחפץ זה או קרקע זה של ראובן ואחר שקנה הלוקח {{נתיבותב|ז}} אמר המוכר {{נתיבותח|יב}} איני רוצה למכור בדמים אלו {{סמע|טו}} {{נתיבותח|יג}} {{נתיבותב|ח}} {{באר הגולה|ל}} מחזיר הלוקח שהרי לא פסק לו דמים ואמד לו מכור בכך וכך: <small>הגה {{סמע|טז}} {{ביהגרא|יב}} וי"א דוקא שלא אמר לו כלום בשעת {{באר הגולה|יד|•}} שהפקידו {{סמע|יז}} {{שך|י}} {{באר היטב|יב}} אבל (אם) {{נתיבותח|יד}} אמר לו מכור במה שתמצא לא יוכל המוכר לחזור בו ומה שעשה הסרסור עשה (טור בשם הראב"ד) {{ביהגרא|יג}} {{באר הגולה|מ}} ראובן היה לו בית למכור ובא שמעון וסרסר למכרו ללוי ואמר ראובן שלוי שונאו ואינו רוצה למכור לו {{פתש|ג}} ואח"כ מכרו ללוי ע"י אחר חייב ליתן לשמעון סרסרותו (ב"י בשם הרא"ש כלל ק"ה סי' א')</small>:

{{אות סעיף|ז}} {{ביהגרא|יד}} {{באר הגולה|נ}} כל סרסור שאבד החפץ מידו או נגנב {{סמע|יח}} {{נתיבותח|טו}} {{באר הגולה|ס}} {{ביהגרא|טו}} אפי' בשעת הליכה חייב לשלם מפני שהוא נושא שכר:

{{אות סעיף|ח}} {{באר הגולה|ע}} ראובן נתן טבעת לסרסור למכור והפסיד האבן מהטבעת {{ביהגרא|טז}} ישבע הסרסור שאינה {{באר היטב|יג}} ברשותו {{נתיבותח|טז}} {{באר הגולה|פ}} {{ביהגרא|יז}} {{סמע|יט}} וישבע כמה היה שוה האבן {{סמע|כ}} {{שך|יא}} {{נתיבותח|יז}} ויפרע {{באר היטב|יד}} שוויה:

{{אות סעיף|ט}} {{באר הגולה|צ}} {{ביהגרא|יח}} הנותן כליו לסרסור למשכנם לו ואמר איני יודע היכן משכנתים {{סמע|כא}} {{שך|יב}} {{נתיבותח|יח}} {{באר היטב|טו}} פשיעותא היא וחייב לשלם {{באר הגולה|ק}} {{ביהגרא|יט}} ואם א"ל משכנם ביד פלוני וכן עשה {{סמע|כב}} ואח"כ כפר בו אותו פלוני {{סמע|כג}} {{נתיבותח|יט}} {{באר הגולה|ר}} פטור הסרסור:

{{אות סעיף|י}} {{ביהגרא|כ}} {{באר הגולה|ש}} סרסור שנתן כלי לבקרו ולא רצה המבקר להחזירו {{סמע|כד}} {{פתש|ד}} חייב הסרסור {{באר הגולה|ת}} {{ביהגרא|כא}} וכ"ש שאין לסרסור למכור חפץ באשראי אלא א"כ נוטל רשות מבעל הכלי: <small>הגה {{סמע|כה}} השדכן הוי כמו סרסור ואם השדכן רוצה שישלמו לו מיד שכר שדכנותו והבעלים אינם רוצים לשלם עד הנשואין {{ביהגרא|כב}} תלוי במנהג המדינה ובמקום שאין מנהג {{ביהגרא|כג}} הדין עם הבעלים {{ביהגרא|כד}} ובמקום שאין צריך לשלם לו עד הנישואין {{סמע|כו}} אם חזרו בהן {{באר היטב|טז}} ונתבטל השדכנות {{נתיבותח|כ}} פטורים הבעלים מלשלם לו שכרו {{ביהגרא|כה}} אלא אם כן התנו בהדיא {{שך|יג}} על מנת שיתפייס ואז צריך לשלם לו {{ביהגרא|כו}} מיד אפי' יחזרו בהן (פסקים וכתבים מהרא"י סי' פ"ה{{באר הגולה|כה|•}} )</small>:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>