עריכת הדף "שולחן ערוך/חושן משפט/קכה"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|סימן קכה}}

{{מרכז|'''השולח חובו או פקדונו ע"י שליח''' ובו י' סעיפים}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א|1}} ראובן {{אורים|א}} {{שך|א}} שהיה חייב מנה לשמעון או שהיה לו פקדון בידו ואמר ללוי {{תומים|א}} {{אורים|ב}} {{סמע|א}} {{שך|ב}} {{באר היטב|א}} הולך {{אורים|ג}} {{שך|ג}} {{נתיבותב|א}} מנה זה לשמעון {{באר הגולה|ב|2}} אם בא לחזור וליטלו ממנו אינו יכול {{סמע|ב}} דהולך כזכי דמי ומיד כשהגיע ליד לוי {{סמע|ג}} זכה בשבילו לשמעון {{באר הגולה|ג|3}} {{ביהגרא|א}} לפיכך {{אורים|ד}} {{סמע|ד}} {{שך|ד}} בין {{באר הגולה|•|ד}} מת {{שך|ה}} לוה {{אורים|ה}} {{סמע|ה}} {{שך|ו}} או מלוה יתנוהו {{באר היטב|ב}} ליורשי שמעון {{סמע|ו}} {{שך|ז}} {{באר הגולה|ד|5}} ומ"מ ראובן {{שך|ח}} חייב {{באר היטב|ג}} באחריותו עד שיגיע ליד שמעון: <small>הגה {{ביהגרא|ב}} וה"ה אם אמר שא מנה זו לפלוני או יהא מנה זו לפלוני כולם הוי כהולך והוי כזכי {{ממ|ר"ן ספ"ק דגיטין}} {{אורים|ו}} {{שך|ט}} {{ביהגרא|ג}} {{סמע|ז}} אבל אמר {{באר היטב|ד}} החזר לפלוני לא הוי כהולך {{תומים|ב}} ולא הוי כזכי {{ממ|[[בית יוסף/{{כאן}}#|ב"י]] בשם הריטב"א}} {{באר הגולה|ה|6}} {{ביהגרא|ד}}</small> ואם החזיר לוי המנה לראובן {{סמע|ח}} {{נתיבותב|ב}} והעני (ראובן) אח"כ ולא היה לו ממה לפרוע בענין שהפסיד שמעון שלו לוי חייב לשלם שהוא פשע במה שהחזירו לראובן {{סמע|ט}} {{שך|י}} {{נתיבותב|ג}} {{באר הגולה|ו|7}} ואם {{אורים|ז}} מחמת אונסו החזירו לראובן שאיים עליו בדבר {{ביהגרא|ה}} שיש בידו לעשות עד שהוצרך להחזיר {{באר היטב|ה}} פטור {{אורים|ח}} {{סמע|י}} {{שך|יא}} {{באר הגולה|ז|8}} {{ביהגרא|ו}} ויש אומרים שכשהחזיר לו המנה לראובן {{תומים|ג}} {{באר היטב|ו}} שניהם חייבים באחריותו עד שיגיע ליד שמעון כל חובו: <small>הגה {{ביהגרא|ז}} ראובן שהיה לו מעות ביד שמעון ואמר ללוי לקבלן משמעון והלך לוי וקבלן ואח"כ אמר שמעון ללוי שיחזיר לו מעותיו שקבל בשביל ראובן {{באר הגולה|ח|9}} [כי בטעות פרעו] ואם לא יחזירם יכפור לו חוב שחייב שמעון ללוי ממקום אחר והנה לוי אומר לראובן לא קבלתי בשבילך כדי שאפסיד את שלי ורוצה להחזירם וראובן אומר שלא יחזירם מאחר שכבר עשה שליחותו וזכה בשבילו {{תומים|ד}} {{אורים|ט}} {{סמע|יא}} {{שך|יב}} הדין עם {{באר היטב|ז}} ראובן {{ממ|מרדכי והגהות אשירי ספ"ק {{באר הגולה|ט|10}} דגיטין}}</small>:

{{אות סעיף|ב}} {{סמע|יב}} {{שך|יג}} {{באר הגולה|י|11}} הא {{אורים|י}} {{באר היטב|ח}} דבפקדון אינו יכול לחזור וליטול מיד לוי דוקא כשהוחזק הנפקד כפרן דאז זכות למפקיד שתצא מתחת ידו אבל לא הוחזק כפרן {{אורים|יא}} {{סמע|יג}} {{שך|יד}} {{באר הגולה|כ|12}} יכול הוא {{אורים|יב}} {{פתש|א}} {{שך|טו}} {{באר היטב|ט}} לחזור וליטלן {{ביהגרא|ח}} {{באר הגולה|ל|13}} ואי שווייה מריה דפקדון שליח להביא לו כיון דגלי דעתיה דניחא ליה דליתביה ליה אם בא לחזור {{תומים|ה}} אינו חוזר {{אורים|יג}} {{סמע|יד}} {{ביהגרא|ט}} ואפילו בממציא לו שליח {{שך|טז}} דלא {{באר היטב|י}} מיפטר בהכי שומר מאחריות {{ביהגרא|י}} או אפי' לא ממצי ליה שליח אלא {{נתיבותב|ד}} דשליח מהימן גבי מפקיד {{שך|יז}} {{ביהגרא|יא}} ובכל {{באר היטב|יא}} יומא הוה מפקיד גביה {{אורים|יד}} {{סמע|טו}} אם בא לחזור אינו חוזר:

{{אות סעיף|ג}} {{ביהגרא|יב}} {{באר הגולה|מ|14}} אם אמר שליח למלוה הנה מעותיך ששלח לך פלוני בחובך בידי אך {{סמע|טז}} אני רוצה {{באר היטב|יב}} להחזיק בהם בשביל חוב שיש לי בידך אם המלוה מודה לשליח שיש לו בידו {{תומים|ו}} {{אורים|טו}} {{סמע|יז}} {{שך|יח}} ואין לו שאר נכסים שיגבה מהם זה חובו והגיע זמן הלואתו אין כח ביד המלוה לערער על המשלח ולומר הפסדתני מעותי שמסרתם ליד מי שאינו יכול להוציאם מידו שהרי המשלח יאמר אף אם היו עדיין בידי {{באר הגולה|נ|15}} היו מוציאין מידי מדרבי נתן הואיל ואין לך {{פתש|ב}} נכסים אחרים {{שך|יט}} {{ביהגרא|יג}} אבל {{נתיבותב|ה}} אם {{באר היטב|יג}} יש לו נכסים אחרים {{שך|כ}} המשלח {{באר היטב|יד}} כופה לשליח ליתנם למלוה שכל זמן שלא נתנם לו {{סמע|יח}} לא נפטר המשלח מהחוב והשליח חוזר וגובה אותו ממנו (מהמלוה) {{ביהגרא|יד}} וכ"ש אם אין המלוה מודה לשליח שחייב ליתנם לו {{תומים|ז}} {{אורים|טז}} {{סמע|יט}} {{שך|כא}} {{נתיבותב|ו}} אפי' אם {{נתיבותב|ז}} אין לו נכסים {{באר היטב|טו}} אחרים:

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ס|16}} {{נתיבותב|ח}} ואם מת המשלח {{סמע|כ}} {{שך|כב}} {{באר הגולה|ע|17}} ולא הניח נכסים חזר הדין בין השליח ובין המלוה שנשתלחו לו {{ביהגרא|טו}} ואפי' קבלם השליח מהמשלח בעדים מגו שיכול לומר למלוה <small>(פרעתיך)</small> ונאמן בהיסת נאמן גם בהיסת לומר לו אני תופסם בחובי שאתה חייב לי כיון שאין תובעו בהם המשלח ולא יורשיו {{אורים|יז}} {{סמע|כא}} {{שך|כג}} {{באר הגולה|פ|18}} {{נתיבותב|ט}} {{ביהגרא|טז}} ויש מי שאומר {{קצהח|א}} שאם בא השליח להחזיק בהם בשביל חוב שיש לו ביד המלוה או המפקיד {{שך|כד}} אינו יכול:

{{אות סעיף|ה}} {{ביהגרא|יז}} {{באר הגולה|צ|19}} בד"א דהולך הוי כזכי במלוה או בפקדון {{סמע|כב}} {{שך|כה}} אבל {{אורים|יח}} {{באר היטב|טז}} במתנה לא הוי כזכי {{באר הגולה|ק|20}} {{ביהגרא|יח}} אפי' עשאו שליח לקבל {{סמע|כג}} וא"ל הנותן {{באר היטב|יז}} הולך לו לא הוי כזכי {{סמע|כד}} {{ביהגרא|יט}} לפיכך אם אמר הולך מנה לפלוני שאני נותן לו יכול לחזור עד שיגיע ליד המקבל {{ביהגרא|כ}} {{באר הגולה|ר|21}} ואם היה {{פתש|ג}} המקבל עני {{שך|כו}} שאין לו ק"ק זוז {{תומים|ח}} {{אורים|יט}} {{סמע|כה}} {{שך|כז}} {{קצהח|ב}} {{פתש|ד}} נעשה {{באר היטב|יח}} {{באר הגולה|ש|22}} נדר ואינו יכול לחזור בו:

{{אות סעיף|ו}} {{ביהגרא|כא}} אם אמר {{שך|כח}} {{באר היטב|יט}} תן ק' לפלוני במתנה י"א {{באר הגולה|ת|23}} שאינו כזכי ויכול לחזור בו {{שך|כט}} כל זמן שלא הגיע {{באר היטב|כ}} לידו {{ביהגרא|כב}} אא"כ א"ל זכי לו ואז זכה לו וקנה {{תומים|ט}} {{אורים|כ}} {{שך|ל}} {{באר הגולה|א|24}} {{ביהגרא|כג}} וכגון {{שך|לא}} שהיה {{באר היטב|כא}} ברשותו אבל אם אינו ברשותו לא {{ביהגרא|כד}} ומיהו אפי' אינו ברשותו לכשיבא לרשותו יזכה לו {{תומים|י}} {{אורים|כא}} {{ביהגרא|כה}} אם לא יחזור בו הנותן קודם לכן:

{{אות סעיף|ז}} {{נתיבותב|י}} {{ביהגרא|כו}} {{באר הגולה|ב|25}} {{קצהח|ג}} {{פתש|ה}} וי"א דתן הוי כזכי במתנה {{קצהח|ד}} והוא שנותן לו עתה החפץ בידו ואומר לו תן חפץ זה לפלו' אבל אם מתחלה לא בא לידו על דעת לזכות לזה ואח"כ אמר לו תנהו לפלו' לא קנה אלא במעמד שלשתן {{ביהגרא|כז}} ואפי' אם הוא תופס החפץ בידו בשעה שאמר ({{באר הגולה|•|כו}} לו) תן כיון שלא בא מתחלה לידו לשם כך אבל אם א"ל זכה לו בעוד שהחפץ בידו זכה לו אע"פ שלא בא לידו תחלה לשם כך {{סמע|כו}} {{ביהגרא|כח}} או אפי' לא היה בידו בשעה שאמר לו זכה לו אלא {{אורים|כב}} {{באר היטב|כב}} שהגביהו אח"כ כדי לזכות לו זכה אפי' שלא בפני הנותן ושלא בפני המקבל {{ביהגרא|כט}} {{סמע|כז}} {{שך|לב}} אבל אם {{אורים|כג}} לא אמר {{באר היטב|כג}} זכי {{תומים|יא}} אפי' איתיה לפקדון בחצרו של שליח לא זכה למקבל מתנה:

{{אות סעיף|ח}} {{באר הגולה|ג|כז}} ראובן שאמר לשמעון הולך מנה ללוי שאני נותן לו מתנה והלך שמעון ליתנו ללוי {{סמע|כח}} ומצאו שמת אם בריא היה הנותן ומת בחיי מקבל {{תומים|יב}} {{סמע|כט}} {{שך|לג}} יתן {{אורים|כד}} {{באר היטב|כד}} ליורשי מקבל {{סמע|ל}} דמצוה לקיים דברי המת ואם מת מקבל בחיי נותן {{ביהגרא|ל}} אע"פ שאח"כ מת הנותן {{סמע|לא}} {{שך|לד}} יחזיר ליורשי {{באר היטב|כה}} משלח:

{{אות סעיף|ט}} {{באר הגולה|ד|כח}} {{נתיבותב|יא}} {{קצהח|ה}} ואם שכיב מרע היה הנותן אם בשעה שנתן המנה לשליח כבר מת מקבל {{סמע|לב}} {{שך|לה}} {{באר היטב|כו}} יחזיר ליורשי משלח אבל אם היה חי המקבל בשעה שנתן המנה לשליח יתן {{אורים|כה}} ליורשי מקבל {{שך|לו}} {{באר הגולה|ה|כט}} {{ביהגרא|לא}} אפי' אם מת המקבל {{באר היטב|כז}} בחיי נותן {{סמע|לג}} {{שך|לז}} {{ביהגרא|לב}} ואפי' {{באר היטב|כח}} נולדו יורשי מקבל אחר מיתת נותן משום דדברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמי {{תומים|יג}} {{סמע|לד}} {{ביהגרא|לג}} {{שך|לח}} {{באר הגולה|ו|ל}} ואין הנותן יכול לחזור בו {{אורים|כו}} כל זמן שלא עמד {{סמע|לה}} {{שך|לט}} {{נתיבותב|יב}} ואם עמד {{באר היטב|כט}} חוזר אפי' אם בא כבר ליד המקבל:

{{אות סעיף|י}} {{באר הגולה|ז|לא}} {{ביהגרא|לד}} ומ"מ כל זמן שלא נתברר שנתרפא {{סמע|לו}} צריך השליח לעשות {{אורים|כז}} {{באר היטב|ל}} שליחותו ואם ימות הנותן ישאר למקבל ואם יתרפא יחזיר לנותן:

<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:שולחן ערוך: חושן משפט|קכה]]</noinclude>