עריכת הדף "שולחן ערוך/חושן משפט/קיא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|סימן קיא}}

{{מרכז|'''דין מלוה בשטר גובה ממשעבדי והמלוה על פה''' ובו כ"ד סעיפים}}

{{אות סעיף|א}} {{ביהגרא|א}} {{שך|א}} {{באר הגולה|א|1}} המלוה את חבירו על פה אינו גובה אלא ממה שימצא ביד הלוה {{אורים|א}} {{סמע|א}} {{קצהח|א}} אבל אינו טורף לא מהלקוחות שקנו ממנו ולא {{באר היטב|א}} ממתנות שנתן {{באר הגולה|ב|2}} אבל מכל מה שימצא בידו גובה {{סמע|ב}} בין קרקע {{תומים|א}} {{אורים|ב}} {{ביהגרא|ב}} בין {{אורים|ג}} מטלטלים {{ביהגרא|ג}} {{באר הגולה|ג|3}} אפי' קנאם אחר הלואה {{אורים|ד}} {{שך|ב}} {{נתיבותב|א}} {{באר הגולה|ד|4}} אבל המלוה {{באר היטב|ב}} בשטר טורף מהלקוחות וממקבלי המתנה שקנו ושקבלו ממנו קרקע אחר הלואה {{אורים|ה}} {{סמע|ג}} {{באר הגולה|ה|5}} אפי' אם אינו מפורש בשטר כן {{באר הגולה|ו|6}} {{ביהגרא|ד}} אבל אם פירש בפירוש שהלוה לו על תנאי שלא יטרוף מהלקוחות ולא ממקבלי מתנה תנאו קיים ואינו טורף מהם.

{{אות סעיף|ב}} {{אורים|ו}} {{ביהגרא|ה}} {{שך|ג}} {{קצהח|ב}} {{באר הגולה|ז|7}} הקדשות הרי הם כמשועבדי' ואין נפרעים מהם כל שיש לו בני חורין {{ביהגרא|ו}} {{באר הגולה|ח|8}} אם קדם המכר או המתנה להלואה דבר פשוט הוא שאינו טורף מהם {{ביהגרא|ז}} אלא א"כ יש הוכחה שלא נתכוין במכר ומתנה אלא להבריחם מבעל חוב {{סמע|ד}} וכמו שנתבאר ב[[שולחן ערוך/חושן משפט/צט|סימן צ"ט]] {{באר היטב|ג}} שהמתנה בטלה ואפי' קדמה להלואה בעל חוב גובה ממנה {{ביהגרא|ח}} אפי' אם היא מלוה על פה:

{{אות סעיף|ג}} {{ביהגרא|ט}} {{שך|ד}} {{באר הגולה|ט|9}} אם נתנו ללוה מתנה על תנאי שלא תחול עליה שום שעבוד לא חוב ולא כתובה שקדם למתנה ולא יחול עליו להבא {{אורים|ז}} {{סמע|ה}} התנאי קיים ולא {{באר היטב|ד}} יגבה בעל חוב ממנה {{סמע|ו}} אפילו כתב לו דאקנה {{באר הגולה|י|10}} {{ביהגרא|י}} אבל אם קנה קרקע {{אורים|ח}} {{סמע|ז}} {{נתיבותב|ב}} והתנה עמו {{באר היטב|ה}} המוכר על מנת שלא יחול עליו שום שעבוד אינו מועיל וב"ח (של לוקח) גובה ממנה.

{{אות סעיף|ד}} {{ביהגרא|יא}}  {{באר הגולה|כ|11}} מי שנתן קרקע לבנו על תנאי שלא יחול עליו שום שיעבוד {{אורים|ט}} {{סמע|ח}} {{שך|ה}} {{קצהח|ג}} ואין לו {{אורים|י}} {{סמע|ט}} בן {{באר היטב|ו}} אחר ומת האב {{תומים|ב}} {{פתש|א}} {{באר הגולה|ל|12}} בע"ח של הבן גובה {{באר היטב|ז}} ממנה:

{{אות סעיף|ה}} {{ביהגרא|יב}} {{באר הגולה|מ|13}} מי שיש לו חובות הרבה וב"ד מכרו קרקע הלוה כדי לפרוע לבעל חוב המוקדם {{סמע|י}} אין {{באר היטב|ח}} שאר בעלי חובות יכולים לחזור על הקרקע {{באר הגולה|נ|14}} ולהוציאו מיד הלוקח אבל אם מכרו הלוה עצמו כדי להגבות לבע"ח המוקדם יכולים שאר בעלי חובות לטרפו מהלוקח:

{{אות סעיף|ו}} {{אורים|יא}} {{ביהגרא|יג}} {{באר הגולה|ס|15}} אפוטרופסי יתומים שמכרו לאחרים לא אמרינן דאחריות דנפשייהו קבילו עלייהו {{סמע|יא}} אלא חוזרים וטורפים {{באר היטב|ט}} בחובם:

{{אות סעיף|ז}} {{סמע|יב}} {{ביהגרא|יד}} {{באר הגולה|ע|16}} בעל חוב {{באר היטב|י}} מוקדם שבא לגבות <small>(ויש כאן {{פתש|ב}} עוד בע"ח מאוחר) {{ממ|רבינו ירוחם סוף נל"ב}}</small> ואין ללוה נכסים יותר מכדי חובו של זה אין מורידין אותו לנכסי לוה {{אורים|יב}} {{באר הגולה|פ|17}} אפילו יש נאמנות בשטר {{ביהגרא|טו}} עד שישבע שבועת המשנה שלא נפרע כלום כדין טורף שהרי טורף מהשני {{סמע|יג}} מי {{באר היטב|יא}} שנמחק שטר חובו וכתבו לו בית דין שטר אחר וכן מי שהלוה את חבירו מלוה על פה ונתחייב לו בדין ולא היה לו מה לפרוע וכתבו לו מעשה ב"ד אם טורפין מהלקוחות נתבאר ב[[שולחן ערוך/חושן משפט/ע#ו|סי' ע' ס"ו]]:

{{אות סעיף|ח}} {{באר הגולה|צ|18}} בד"א שטורף ממשעבדי כשאינו מוציא ביד הלוה בני חרי לגבות חובו מהם אבל אם מצא {{פתש|ג}} ביד הלוה בני חרי לגבות {{תומים|ג}} {{אורים|יג}} {{סמע|יד}} אפילו הם זיבורית {{תומים|ד}} {{אורים|יד}} {{נתיבותח|א}} {{נתיבותב|ג}} לא יטרוף ממשעבדי {{ביהגרא|טז}} לא שנא אם הם לקוחות או מקבלי מתנה {{אורים|טו}} {{סמע|טו}} {{שך|ו}} לפיכך {{באר הגולה|ק|19}} אם נתן הלוה מתנה לאחרים וכתב להם {{סמע|טז}} ק"ק לפלו' וש' לפלו' ות' לפלוני ואין בנכסיו כדי שיספיק לכולם {{סמע|יז}} אין אומרים כל הקודם בשטר זכה {{פתש|ד}} {{ביהגרא|יז}} אלא {{באר היטב|יב}} {{סמע|יח}} חולקים הנכסים {{אורים|טז}} לט' חלקים ויקח בעל הק"ק ב' חלקים ובעל הש' ג' חלקים ובעל הת' ד' חלקים ואם יצא עליהם שטר חוב גובה מכולם {{באר הגולה|ר|20}} וכפי החלוקה יפרע כל אחד מחלקו אבל {{באר הגולה|ש|21}} אם אמר ק"ק זוז לפלוני ואחריו ש' לפלוני ואחריו ת' לפלוני {{אורים|יז}} כל הקודם בשטר זכה לפיכך יצא עליהן שט"ח גובה מהאחרון ואם אינו מספיק גובה משלפניו ואם אינו מספיק גובה משלפני פניו: <small>הגה {{ביהגרא|יח}} י"א דה"ה אם אמר ר' זוז לפלוני ור' זוז לפלוני ור' לפלוני דמאחר דנותן לכולם בשוה ולא כללם ביחד הוי {{באר היטב|יג}} כאילו אמר אחריו לפלוני {{ממ|הרא"ש סוף פרק יש {{באר הגולה|ת|22}} נוחלין}} {{ביהגרא|יט}} ויש חולקי' {{ממ|המ"מ [[מגיד משנה/זכיה ומתנה/י#|פ"י מהל' זכייה]] בשם הסכמת המפרשים}}</small>:

{{אות סעיף|ט}} {{ביהגרא|כ}} {{באר הגולה|א|23}} ראובן צוה מחמת מיתה לתת מנה לשמעון ומכרו היורשים כל הנכסים שלא מצא שמעון לגבות מנה שלו גובה מהלקוחות {{שך|ז}} {{באר הגולה|ג|24}} ואין היורשים יכולים לומר שנתנו לו כיון ששטר הצוואה יוצא מתחת ידו {{אורים|יח}} {{סמע|יט}} {{ביהגרא|כא}} ולא חיישי' {{באר היטב|יד}} לקנוניא:

{{אות סעיף|י}} {{קצהח|ד}} {{ביהגרא|כב}} יורשים {{באר הגולה|ג|כה}} שמכרו נכסי אביהם יש להן דין משועבדים ואין בע"ח טורף מהם כיון שיש בני חורין דאביהם ואם לא השאירו בנכסי אביהן בני חורין ורוצים לסלקו בקרקע שלהם {{סמע|כ}} נתבאר ב[[שולחן ערוך/חושן משפט/קז|סימן ק"ז]]:

{{אות סעיף|יא}} {{ביהגרא|כג}} {{באר הגולה|ד|כו}} אם מכר הלוה קרקע שיש לו בעירו {{תומים|ה}} ויש לו {{נתיבותב|ד}} {{נתיבותח|ב}} קרקע בעיר אחרת ב"ח טורף מהלוקח ואינו יכול לומר הנחתי לך בני חורין {{אורים|יט}} כיון שאינו בעירו <small>(כ"כ לעיל [[שולחן ערוך/חושן משפט/קב#ג|סי' ק"ב ס"ג]])</small> {{סמע|כא}} שגם הלוה עצמו לא היה יכול להגבות מנכסיו שיש לו בעיר אחרת: <small>הגה {{ביהגרא|כד}} מיהו הכל {{אורים|כ}} לפי ראות הדיינים כי אם אין היזק למלוה במה שגובה בעיר אחרת לגבות שם מבני חורין גובה שם {{ממ|תשובת רשב"א [[שו"ת הרשב"א/א/א'ה|סי' אלף ה']]}}</small>:

{{אות סעיף|יב}} {{באר הגולה|ה|כז}} הניחו הלקוחות בני חורין ביד הלוה ונתקלקלו בעל חוב טורף מהלקוחות ודוקא נתקלקלו {{באר הגולה|ו|כח}} אבל לא נתקלקלו אלא שאינו יכול לגבות מהם מחמת פשיעתו {{אורים|כא}} {{שך|ח}} כגון {{באר היטב|טו}} שסילק שעבודו מהם {{ביהגרא|כה}} ולקח בקנין שלא יגבה מהם {{אורים|כב}} אינו גובה מהלקוחות שיאמרו לו הנחנו לך מקום לגבות ממנו:

{{אות סעיף|יג}} {{ביהגרא|כו}} {{באר הגולה|ז|כט}} ואם לא נתקלקלו {{תומים|ו}} {{אורים|כג}} {{סמע|כב}} {{שך|ט}} אבל {{נתיבותב|ה}} גזלן אנס אינו טורף ממשועבדים מפני שמצויים הם בעלי זרוע ליפול {{באר היטב|טז}} וסוף שיגבה חובו: <small>הגה {{תומים|ז}} {{ביהגרא|כז}} מיהו {{אורים|כד}} אם {{נתיבותב|ו}} המיר לעכו"ם הלוה ולא יוכל לגבות בדיניהם הוי כנתקלקלו בידו וטורף ממשעבדי {{ממ|תשובת הרא"ש [[שו"ת הרא"ש/מא|כלל מ"א]]}} {{ביהגרא|כח}} וי"א {{פתש|ה}} דה"ה אם הניח הלוה {{תומים|ח}} {{אורים|כה}} {{סמע|כג}} {{שך|י}} יתומים {{באר היטב|יז}} קטנים {{סמע|כד}} {{נתיבותב|ז}} ויש חולקין {{ממ|רבינו ירוחם [[רבנו ירוחם/כו/ג|נכ"ו ח"ג]] שתי הדיעות}} {{ביהגרא|כט}} לוה שבא למכור קרקעותיו לעכו"ם שלא יוכל המלוה לטרוף אח"כ חובו ממנו ובא למחות המכירה אינו יכול למחות כמו שלא יכול למחות כשמוכר מטלטלים שלו {{אורים|כו}} {{סמע|כה}} אע"פ שלא יכול לטורפן דשמא יפרענו עדיין קודם שיבא זמנו מיהו המוכר לא טוב עושה שמזיק שעבודו של חבירו {{ממ|תשובת רשב"א}} ונ"ל {{פתש|ו}} דאם נראה לב"ד שלא יהיה מקום לגבות חובו אח"כ יכול למחות וע"ל [[שולחן ערוך/חושן משפט/עג#י|סימן ע"ג סעיף י']]</small>:

{{אות סעיף|יד}} {{באר הגולה|ח|ל}} אפי' הגיע זמן הפרעון {{אורים|כז}} ונתרשל המלוה מלתבוע חובו וליפרע מבני חרי ואחר זמן רב אשתדוף בני חרי גבי ממשעבדי.

{{אות סעיף|טו}} {{ביהגרא|ל}} {{באר הגולה|ט|לא}} אם יש כאן שנים או שלשה לקוחות שקנו ממנו כאחד ואין אחד מהם קודם לחבירו ובא ב"ח לטרוף גובה מאיזה מהם שירצה {{אורים|כח}} {{סמע|כו}} ואינו צריך ליקח {{באר היטב|יח}} חצי שדה מזה וחצי שדה מזה: <small>הגה {{קצהח|ה}} אבל אם היו כאן שדות הרבה ויכול לגבות שדה מכל אחד גובה מהן {{שך|יא}} ולא מא' מהן {{באר הגולה|י|לב}} {{ממ|רבינו ירוחם [[רבנו ירוחם/ו/ה|נ"ו ח"ה]]}}</small>:

{{אות סעיף|טז}} {{ביהגרא|לא}} {{באר הגולה|כ|לג}} אם הלוקח שקנה מהלוה מכרו לאחר והאחר לאחר אפי' עד מאה ובא לטרוף מהלוקח האחרון אינו יכול לומר {{אורים|כט}} {{סמע|כז}} {{באר היטב|יט}} למה לא תבעת חובך מהראשון:

{{אות סעיף|יז}} {{באר הגולה|ל|לד}} {{ביהגרא|לב}} לוה שמכר נכסיו וחתם המלוה על שטר המכירה {{אורים|ל}} {{סמע|כח}} לא הפסיד בשביל זה {{באר היטב|כ}} זכותו וטורף מהלקוחות שיוכל לומר השני נוח לי והראשון קשה ממנו:

{{אות סעיף|יח}} {{ביהגרא|לג}} {{באר הגולה|מ|לה}} ראובן קנה בית משמעון ולוי היה לו שטר על אותו בית ולוי היה במעמד כשקנה ראובן הבית ולא הוציא שטרו וגם ראובן סתר הבית ובנה בו {{אורים|לא}} ומינה את לוי על הבנין ואח"כ הוציא לוי שטרו לא איבד זכותו בשתיקתו:

{{אות סעיף|יט}} {{באר הגולה|נ|לו}} {{ביהגרא|לד}} לוה שלוה ואח"כ נתן נכסיו {{שך|יב}} במתנה על מנת להחזיר {{אורים|לב}} {{סמע|כט}} אם הם {{באר היטב|כא}} קרקעות שקנה קודם שלוה או שקנאם אחר שלוה {{באר הגולה|ס|לז}} וכתב לו דאקנה אין מתנתו כלום ואם המתנה קדמה להלואה ונתנה לזמן ידוע זכה המקבל במתנה עד שיגיע זמנה {{ביהגרא|לה}} ואם נתנם לו במתנה על מנת להחזיר בסתם ולא פירש באיזה זמן יחזירנה לו ואח"כ לוה כשם שהמקבל יכול לדחות ללוה לזמן מרובה שיאמר לו {{תומים|ט}} {{אורים|לג}} {{סמע|ל}} {{שך|יג}} בכל {{באר היטב|כב}} פעם אחזירנה לך לאחר זמן כך הוא דוחה למלוה הבא מכחו אך המלוה יכול לכופו מדרבי נתן כשירצה להחזירם שלא יחזירנה אלא <small>(לו ולא)</small> לנותן:

{{אות סעיף|כ}} {{ביהגרא|לו}} {{באר הגולה|•|לח}} אף על גב דלא כתב דאקנה {{תומים|י}} {{סמע|לא}} {{שך|יד}} אם קנה {{אורים|לד}} {{באר היטב|כג}} והוריש גובה {{באר הגולה|ע|39}} ויש חולקין:

{{אות סעיף|כא}} {{באר הגולה|פ|40}} {{ביהגרא|לז}} ראובן הלוה לשמעון על פה ושמעון הלוה ליהודה בשטר ומכר יהודה כל נכסיו ובא ראובן לטרוף מהלקוחות שקנו מיהודה מכח שטר שיש לשמעון על יהודה {{אורים|לה}} {{סמע|לב}} הדין {{באר היטב|כד}} עמו {{באר הגולה|צ|41}} הואיל ושמעון מודה שהוא חייב לו {{ביהגרא|לח}} {{באר הגולה|ק|42}} לא היו ללוה נכסים אלא שטרי חובות שיש לו על אחרים {{סמע|לג}} {{ביהגרא|לט}} לא מיבעיא בעודם בידו שהמלוה גובה שלו מדרבי נתן {{באר הגולה|ר|43}} אלא אפילו מת הלוה ונפלו השטרות לפני יורשים גובה מהם {{ביהגרא|מ}} {{סמע|לד}} אפי' נעשו השטרות שיש ללוה על בעלי חובות אחר שלוה הוא מהמלוה {{אורים|לו}} {{סמע|לה}} {{ביהגרא|מא}} ואפי' קנו בעלי חוביו של לוה נכסים אחר שלוה הלוה מהמלוה שלו המלוה גובה מהם {{ביהגרא|מב}} ומיורשיהם מדרבי נתן:

{{אות סעיף|כב}} {{תומים|יא}} {{אורים|לז}} {{ביהגרא|מג}} {{נתיבותח|ג}} {{באר הגולה|ש|44}} אם מכר הלוה שטרי חובות או נתנם לאחר {{סמע|לו}} {{שך|טו}} {{ביהגרא|מד}} או שבעלי חוביו {{שך|טז}} מכרו {{באר היטב|כה}} נכסיהם {{סמע|לז}} אחר {{באר היטב|כו}} שלוה הוא מהמלוה {{קצהח|ו}} אם יש בשטר שיש למלוה {{סמע|לח}} {{שך|יז}} {{באר הגולה|ת|45}} וכן בשטר שיש ללוה על בעלי חוביו {{סמע|לט}} {{שך|יח}} {{קצהח|ז}} שעבודא {{נתיבותב|ח}} דמטלטלי {{שך|יט}} {{נתיבותב|ט}} אגב {{באר היטב|כז}} מקרקעי אז יש בהם דין קדימה ונכסיהם של בעלי חוביו של לוה משועבדים למלוה שלו מכחו כיון שהוא קודם למכירה שמכרו:

{{אות סעיף|כג}} {{ביהגרא|מה}} {{באר הגולה|א|46}} אם היו ללוה שני מלוים שהלוו לו ובאים כאחד לגבות מבעלי חובים שלו {{באר הגולה|ב|47}} אם הלוה הלוה לבעלי חוביו בשטר {{סמע|מ}} {{שך|כ}} לאחר שלוה הוא משניהם {{אורים|לח}} {{שך|כא}} {{באר היטב|כח}} יחלוקו {{ביהגרא|מו}} ואם תפס א' מהם זכה בתפיסתו {{ביהגרא|מז}} ואם חובותיו של לוה קודם שלוה משניהם או קודם שלוה מהאחרון {{תומים|יב}} {{אורים|לט}} {{סמע|מא}} {{שך|כב}} {{קצהח|ח}} {{באר הגולה|ג|48}} וכתב {{שך|כג}} {{באר היטב|כט}} לראשון {{שך|כד}} אגב זכה בהם {{באר היטב|ל}} הראשון:

{{אות סעיף|כד}} {{ביהגרא|מח}} {{שך|כה}} {{באר הגולה|ד|49}} ראובן היה לו שטר על שמעון ונתנו ללוי בכתיבה ומסירה וכשבא לוי לגבותו הוציא יהודה שטר שהיה לו על ראובן מוקדם לשטר שהיה לראובן על שמעון ואמר כי השטר שנתן ראובן ללוי הוא ממונו של בעל חובו וזכה בו מדין קדימה {{אורים|מ}} {{סמע|מב}} הדין עם יהודה כיון ששטרו מוקדם {{באר הגולה|ה|50}} ושעבד לו מטלטלים {{באר היטב|לא}} אגב מקרקעי {{ביהגרא|מט}} ואין בזה משום {{באר הגולה|ו|51}} תקנת השוק <small>(וע' לקמן [[שולחן ערוך/חושן משפט/קיג|ס"ס קי"ג]])</small>:

<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:שולחן ערוך: חושן משפט|קיא]]</noinclude>