עריכת הדף "שולחן ערוך/חושן משפט/צג"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|סימן צג}}

{{מרכז|'''דין שבועת ספק ושבועת השותפין''' ובו י"ח סעיפים}}

{{אות סעיף|א}} {{אורים|א}} {{באר הגולה|א|1}} {{שך|א}} אלו {{סמע|א}} נשבעים {{נתיבותב|א}} {{נתיבותח|א}} {{פתש|א}} בטענת {{באר היטב|א}} שמא השותפים והאריסים {{ביהגרא|א}} והאפוטרופסים {{אורים|ב}} {{סמע|ב}} {{נתיבותח|ב}} {{באר הגולה|ב|2}} {{ביהגרא|ב}} שמינו {{פתש|ב}} אותם {{אורים|ג}} {{באר היטב|ב}} ב"ד על היתומים {{באר היטב|ג}} {{באר הגולה|ג|3}} והאשה שהיא נושאת ונותנת בתוך הבית {{ביהגרא|ג}} {{סמע|ג}} או שהושיבה בעלה חנונית {{אורים|ד}} {{סמע|ד}} {{שך|ב}} {{באר היטב|ד}} ובן הבית {{באר הגולה|ד|4}} שהוא נושא ונותן בענייני בעל הבית כל אחד מאלו נשבע מדבריהם {{באר הגולה|ה|5}} {{ביהגרא|ד}} בנקיטת חפץ {{תומים|א}} {{אורים|ה}} {{נתיבותח|ג}} בטענת ספק {{סמע|ה}} שמא גזל חבירו במשא ומתן או שמא לא דקדק בחשבון שביניהם {{סמע|ו}} ואין כל אחד מאלו נשבע בטענת ספק {{תומים|ב}} {{אורים|ו}} {{סמע|ז}} {{שך|ג}} {{נתיבותח|ד}} {{פתש|ג}} {{ביהגרא|ה}} {{באר הגולה|ו|6}} עד שיחשוד {{פתש|ד}} המשביע אותן {{תומים|ג}} {{אורים|ז}} {{פתש|ה}} בשתי מעין {{באר היטב|ה}} כסף: <small>הגה {{ביהגרא|ו}} בין בקרן בין בריוח {{ממ|הגהות מרדכי פ' כל הנשבעין}} {{ביהגרא|ז}} וכל אלו יכולין להשביע אימת שירצה ואינן צריכין להמתין עד שיחלוקו וישביעם לבסוף (הרא"ש פ' אלמנה ניזונית)</small>:

{{אות סעיף|ב}} {{אורים|ח}} {{ביהגרא|ח}} {{סמע|ח}} {{באר הגולה|ז|7}} אע"פ שאין עדים שזה שותפו או אריסו <small>(עיין לקמן [[שולחן ערוך/חושן משפט/קמט|סי' קמ"ט]])</small> אלא הוא מודה בפני עצמו ואומר שותפו אני או אריסו או בן ביתו אבל לא גזלתי כלום הרי זה נשבע {{סמע|ט}} {{שך|ד}} {{נתיבותח|ה}} <small>({{תומים|ד}} דאין אומרים) {{נתיבותב|ב}} {{קצהח|א}} {{באר היטב|ו}} מיגו {{אורים|ט}} ליפטר מן השבועה {{ממ|טור בשם הרמב"ם והר"י הלוי פ' הנשבעין}}</small>:

{{אות סעיף|ג}} {{תומים|ה}} {{ביהגרא|ט}} {{באר הגולה|ח|8}} אם מת {{פתש|ו}} הרי היורש משביע את שותף אביו או אריסו {{אורים|י}} {{שך|ה}} בטענת שמא:

{{אות סעיף|ד}} {{תומים|ו}} {{אורים|יא}} {{ביהגרא|י}} {{שך|ו}} {{נתיבותח|ו}} {{באר הגולה|ט|9}} המשלח ביד חבירו חפץ למכרו או ששלח מעות בידו לקנות לו פירות או סחורה {{סמע|י}} אע"פ שלא נתן לו {{באר היטב|ז}} שכר על זה ואין לו חלק ולא הנאה בשליחות זו הואיל ונשא ונתן בממון חבירו הרי זה כבן בית ויש לו להשביעו מספק שלא עכב משלו כלום {{באר הגולה|י|10}} {{ביהגרא|יא}} ויש מי שחולק ואומר שאינו חייב לישבע {{אורים|יב}} {{סמע|יא}} {{שך|ז}} {{נתיבותב|ג}} {{נתיבותח|ז}} אלא כשבא ליטול: <small>הגה {{ביהגרא|יב}} (היינו) אם בא ליטול חלק בריוח {{אורים|יג}} {{שך|ח}} או שהוציא הוצאות ובא ליטול אין חילוק בין אם נושא שכר או לא {{ממ|[[בית יוסף/{{כאן}}#|ב"י]] בשם תשובת הרשב"א [[שו"ת הרשב"א/א/תתקכד|סי' תתקכ"ד]]}} {{אורים|יד}} {{ביהגרא|יג}} וכן המקבל עיסקא למחצית שכר {{סמע|יב}} אף ע"פ שנתן לו שכר עמלו צריך לישבע כשאר השותפין (כן משמע ברמב"ם) {{אורים|טו}} {{שך|ט}} {{נתיבותח|ח}} {{פתש|ז}} ויש חולקין {{באר היטב|ח}} בזה {{ממ|תוס' ומרדכי פרק הנשבעין והגהמ"י [[הגהות מיימוניות/שלוחין/ט|פ"ט דשלוחין]]}} וע"ל [[שולחן ערוך/חושן משפט/צא|סי' צ"א ס"ג]] אימת שליח נשבע ונוטל</small>:

{{אות סעיף|ה}} {{ביהגרא|יד}} {{באר הגולה|כ|11}} השותפים שנושאים ונותנים ביחד או שהיה א' מהם נושא ונותן ומפקיד הסחורה או מקצתה או מעות ביד השני בלא משקל ובלא מנין ובלא מדה הרי שניהם נכנסים לספק {{פתש|ח}} ויכול כל אחד להשביע את חבירו אבל אם היה האחד נושא ונותן והשני לא נתעסק אין נשבעים אלא זה שנשא ונתן:

{{אות סעיף|ו}} {{סמע|יג}} {{באר הגולה|ל|12}} חלקו השותפים והאריסין ונתגרשה האשה ונפרד מעליו בן הבית והביא לו השליח סחורה שקנה לו או מעות שמכר לו בהם ושתק והלכו להם ולא תבעם מיד אינו יכול לחזור ולהשביעם בטענת ספק {{באר הגולה|מ|13}} אלא מחרים סתם על מי שגזלו כלום כשהיה שותפו או אריסו או בן ביתו {{ביהגרא|טו}} אבל אם היתה לו טענת ודאי משביעו עליה ומגלגל בה כל מה שירצה {{באר הגולה|נ|14}} וכן אם לאחר זמן נתחייב לו שבועה {{ביהגרא|טז}} בין של תורה בין של דבריהם בין של שותפות מגלגל עליו {{אורים|טז}} {{שך|י}} {{נתיבותח|ט}} שותפות ראשון:

{{אות סעיף|ז}} {{תומים|ז}} {{ביהגרא|יז}} {{באר הגולה|ס|15}} יש מי שאומר {{אורים|יז}} {{פתש|ט}} שאם פטרו משבועה א"י לגלגל:

{{אות סעיף|ח}} {{ביהגרא|יח}} {{באר הגולה|ע|16}} חלקו השותפים ונשאר להם חובות אצל אחרים אינם יכולים להשביע {{קצהח|ב}} זה את זה מספק שהרי חלקו {{פתש|י}} והחוב שנשאר להם אצל אחרים דבר ידוע הוא בכל מה שיפרעו יקח כל אחד חלקו וכחלוק דמי וכן אם נשאר לא' מהם ביד חבירו דבר קצוב אף ע"פ שלא נטלו ה"ז כאילו חלקו {{באר הגולה|פ|17}} אבל כל זמן {{סמע|יד}} שנשאר כל שהוא שלא חלקו אותו ואינם יודעים משקלו או שנשאר ביניהם צד מהשותפות {{אורים|יח}} {{סמע|טו}} {{באר הגולה|צ|18}} שלא עשו {{נתיבותח|י}} בו חשבון ולא ידע כל אחד מהם כמה הוא חלקו עדיין השותפות קיימת {{נתיבותח|יא}} {{פתש|יא}} ומשביעין {{אורים|יט}} זה את זה:

{{אות סעיף|ט}} {{ביהגרא|יט}} {{באר הגולה|ק|19}} תבע א' מהם את חבירו ואמר לו השבע לי כי עדיין השותפות קיימת והנתבע אומר חלקנו כבר או שאמר התובע כן חלקנו אבל {{נתיבותב|ד}} תנאי היה שאשביעך בכל עת שארצה ועדיין לא נשבעת לי אינו יכול להשביעו בטענת {{באר היטב|ט}} ספק אפי' אמר הנתבע חלקנו וכך וכך נשאר לך אצלי וזה שנשאר לך אצלי אינו אלא חוב שזקפת עלי מלוה או הנחתו אצלי פקדון א"י להשביעו בטענת ספק וגם א"י להשביעו היסת שכבר חלק או שמעולם לא נשתתפו ואפי' ע"י גלגול לפי שאין משביעין היסת ולא מגלגלין אלא טענה {{סמע|טז}} שאם יודה בה חייב ממון אבל דבר {{תומים|ח}} {{קצהח|ג}} שאפילו {{באר היטב|י}} הודה {{אורים|כ}} {{סמע|יז}} {{שך|יא}} אינו חייב אלא שבועה {{קצהח|ד}} אינו נשבע עליו אפי' ע"י גלגול:

{{אות סעיף|י}} {{ביהגרא|כ}} {{באר הגולה|ר|20}} טענו עדיין שותפי אתה ונשאר לי אצלך כך וכך וזה אומר כבר חלקנו ולא נשאר לך אצלי כלום או לא הייתי שותפך מעולם הרי הנתבע {{שך|יב}} נשבע היסת שאין לו בידו כלום ומגלגל עליו {{אורים|כא}} {{שך|יג}} שלא גזלתני כלום מעולם {{אורים|כב}} {{סמע|יח}} {{נתיבותח|יב}} {{ביהגרא|כא}} ואינו מגלגל עליו שלא הי' שותפו {{שך|יד}} או שכבר {{באר היטב|יא}} חלקו {{אורים|כג}} {{סמע|יט}} מהטעם שאמרנו:

{{אות סעיף|יא}} {{ביהגרא|כב}} {{באר הגולה|ש|21}} טען עדיין שותפין אנחנו ויש לי להשביעך בטענת ספק והלה אומר לא נשתתפנו מעולם והביא התובע עדים שהיה שותפו וחזר הנתבע אח"כ ואמר חלקנו אין שומעין לו {{אורים|כד}} {{סמע|כ}} שהרי {{נתיבותח|יג}} {{קצהח|ה}} הוחזק {{באר היטב|יב}} כפרן לשבועה זו וישבע שבועות השותפין וכן כל כיוצא בזה:

{{אות סעיף|יב}} {{ביהגרא|כג}} {{באר הגולה|ת|22}} שותף שטען על חבירו שכך היה התנאי ביניהם והלה אומר לא היה תנאי זה מעולם או שטען הקרן שלי היה כך וכך והלה אומר אינו {{תומים|ט}} {{אורים|כה}} {{סמע|כא}} אלא {{נתיבותח|יד}} {{באר היטב|יג}} פחות מזה או שטען כבר נתתי לך מהשותפות והלה אומר לא לקחתי או סחורה זו שלי היא והלה אומר משל אמצע וכל כיוצא בטענת אלו אם רצה התובע שלא ישבע השותף שבועת השותפים וישביענו היסת על הטענה שכופר בה ואומר לא היו דברים מעולם הרי זה משביעו {{סמע|כב}} ואם רצה {{באר היטב|יד}} מגלגל עליו כל אלו הדברים בשבועת השותפים:

{{אות סעיף|יג}} {{ביהגרא|כד}} {{באר הגולה|א|23}} ראובן שהטיל לכיס ת' דינרים והטיל שמעון מאתים ונשתתפו ונשאו ונתנו ביחד והרי הממון כולו ביד ראובן וטען {{סמע|כג}} ראובן שנפחת (מן) הקרן ת"ק דינרים {{נתיבותח|טו}} {{פתש|יב}} אין אומרים שישבע ראובן {{סמע|כד}} שבועת השותפים {{אורים|כו}} שפחתו כך {{ביהגרא|כה}} {{סמע|כה}} וישלם שמעון מביתו חמשים אלא ישבע ראובן שבועת השותפים שפחתו וילך במנה שבידו בלבד {{נתיבותב|ה}} ולא ישלם שמעון {{באר היטב|טו}} כלום {{ביהגרא|כו}} ואם טען ראובן {{סמע|כו}} ששמעון {{אורים|כז}} {{נתיבותח|טז}} יודע {{באר הגולה|ג|24}} בודאי זה שפחתו {{באר הגולה|ג|כה}} ישביע את שמעון {{סמע|כז}} {{באר היטב|טז}} שבועת השותפים {{שך|טו}} ויגלגל עליו {{אורים|כח}} שאינו יודע בודאי סכום הפחת הזה ואם לא נתעסק שמעון {{שך|טז}} בשותפות זו כלל ישבע שמעון היסת שאינו יודע בודאי בזה ההפסד {{באר היטב|יז}} ויפטר {{סמע|כח}} ולא {{באר היטב|יח}} עוד אלא אם היה זה המנה הנשאר ביד שמעון {{נתיבותב|ו}} חולקין אותו בשוה {{תומים|י}} שאין השותף {{אורים|כט}} {{נתיבותח|יז}} מהנשבעים {{תומים|יא}} {{אורים|ל}} ונוטלים {{קצהח|ו}} {{פתש|יג}} כדי שישבע {{אורים|לא}} ויטול מה שביד חבירו אלא נשבע ונפטר או נוטל מדבר שהוא תחת ידו {{ביהגרא|כז}} {{שך|יז}} {{באר הגולה|ד|כו}} טען שמעון שיש ללוי עליו {{באר היטב|יט}} חוב מזה השותפות מנה אם היה בידו כדי החוב והיה יכול ליתנו ללוי נאמן ונותנים החוב {{סמע|כט}} ואח"כ מחשבין {{ביהגרא|כח}} ואם אין בידו ליתן א"נ להוציא מיד ראובן או מהסחורה הידועה לשותפים שמא קנוניא הם עושים שמעון ולוי על נכסי ראובן אפי' היתה המלוה בשטר אין ראובן חייב ממנה כלום {{סמע|ל}} {{ביהגרא|כט}} אבל אם טען שמעון שראובן יודע {{באר היטב|כ}} בודאי שזה החוב שעלי מחמת השותפות הוא והחוב אצלנו הוא ישבע ראובן היסת או ע"י גלגול שאינו יודע שהחוב זה אצלנו וישלם שמעון החוב משלו:

{{אות סעיף|יד}} {{ביהגרא|ל}} {{שך|יח}} {{באר הגולה|ה|כז}} וכן אם {{באר היטב|כא}} יצא שטר חוב על לוי בשם שמעון בק' דינרים מממון השותפות ואמר שמעון נפרעתי והחזרתי לכיס או שאמר קבעתי לו זמן לשנה או לשתים א"נ שמא קנוניא הוא עושה על נכסי ראובן וכיצד דנין בדין זה {{נתיבותב|ז}} לוי כבר נפטר בהודאת שמעון ואם לא הביא שמעון ראיה {{תומים|יב}} {{אורים|לב}} {{נתיבותח|יח}} ישלם מביתו {{סמע|לא}} ויתבע מלוי בסוף זמן שאמר: <small>הגה {{שך|יט}} ואם מפורש בשטר שהוא ממון השותפות {{אורים|לג}} והשטר יוצא מתחת יד ראובן {{תומים|יג}} {{סמע|לב}} אין שמעון נאמן בהודאתו רק על המחצה שלו וראובן יכול לתבוע {{אורים|לד}} מחצה שלו משמעון או מלוי אם אינו יכול להוציא משמעון {{ממ|[[טור/{{כאן}}#|טור]] בשם {{באר הגולה|ו|כח}} הראב"ד}}</small>:

{{אות סעיף|טו}} {{ביהגרא|לא}} {{באר הגולה|ז|כט}} ראובן ושמעון שותפים {{נתיבותב|ח}} וקנה ראובן בגדים מעכו"ם ומכרם ללוי ויצא לוי לעכו"ם במעות וכתב ראובן שטר לעכו"ם שאם לא יפרענו לוי לזמן שקבע שיפרענו הוא ואח"כ חלקו ראובן ושמעון השותפות חייב שמעון לעשות שטר לראובן {{שך|כ}} שאם יברר ראובן {{סמע|לג}} בעדים {{תומים|יד}} {{אורים|לה}} {{נתיבותח|יט}} {{פתש|יד}} שלא פרע {{באר היטב|כב}} לוי לעכו"ם ויצטרך ראובן לפרוע לעכו"ם שיפרע חלקו ובכל מה שיוציא על עסק זה הוצאות ושוחד ושאר דברים {{אורים|לו}} {{סמע|לד}} בכל {{נתיבותח|כ}} מה {{באר היטב|כג}} שיברר ראובן בעדים שיפרע שמעון חלקו:

{{אות סעיף|טז}} {{ביהגרא|לב}} {{שך|כא}} {{באר הגולה|ח|ל}} ראובן שותף שמעון נשא ונתן עם עכו"ם {{באר הגולה|•|לא}} {{סמע|לה}} והטעה בחשבון ונתן המעות לשותפות וירא שיזכור טעותם {{באר היטב|כד}} ובקש שיעשה לו שמעון שטר עליו כשיצטרך להחזיר שיפרע לו חלקו {{באר הגולה|ט|32}} עוד תובעו שהיו לו משכונות מאחרים ומכרם וירא שיבא לו הפסד מזה שיעשה לו שטר שיפרע לו חצי ההפסד שיבא לו מזה {{אורים|לז}} {{סמע|לו}} אינו חייב {{נתיבותח|כא}} לעשות לו {{באר היטב|כה}} שטר אלא יודה שמעון בפני עדים שהמעות שסכומן כך וכך שהטעה ראובן לעכו"ם פלו' שהכניסם לשותפות {{תומים|טו}} {{אורים|לח}} {{סמע|לז}} ועדים {{באר היטב|כו}} יכתבו הודאת שמעון ויחתמו עליה ויתנו אותם ליד ראובן וכן במשכונות שמכר ראובן יודה שמעון בפני עדים כל הדברים כמו שהיו ויכתבו הודאה ויתנוה לראובן:

{{אות סעיף|יז}} {{ביהגרא|לג}} {{באר הגולה|י|33}} ראובן ושמעון שותפים ואמר ראובן לאחיו {{באר היטב|כז}} תשתדל עמנו בשותפות ותניח מעותך עם שלנו וקח ריוח בכדי מעותיך {{אורים|לט}} {{סמע|לח}} {{שך|כב}} {{נתיבותח|כב}} ושמעון {{באר הגולה|כ|34}} ידע בדבר עתה אומר שמעון מאחר שלא הודעתני אין לי ליתן מחלקי לאחיך חלק מהריוח {{באר הגולה|ל|35}} הדין עם ראובן ויטול אחיו חלקו בריוח {{אורים|מ}} {{נתיבותח|כג}} כפי חלקו במעות:

{{אות סעיף|יח}} {{ביהגרא|לד}} {{באר הגולה|מ|36}} באו לחלוק והוציא ראובן קצת שטרות שמכר ליהודים בהקפה אם מנהג העיר למכור בהקפה צריך שמעון לקבל ואם ירצה ישביע לראובן שאלו ההקפות הם מעסק השותפות ושעשאם לצורך העסק ולטובתו ואם אין מנהג העיר למכור בהקפה לא יתן שמעון חלקו בהקפה אלא במעות ובסחורה:

<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:שולחן ערוך: חושן משפט|צג]]</noinclude>