עריכת הדף "שולחן ערוך/חושן משפט/מב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|סימן מב}}

{{מרכז|'''שכותבין השטר בכל לשון ודין אם אין המטבע מפורש''' ובו ט"ו סעיפים}}

{{אות סעיף|א}} {{ביהגרא|א}} {{באר הגולה|א|1}} אין כותבין שט"ח על דבר שיכול להזדייף {{פתש|א}} {{ביהגרא|ב}} ואם כתבו עליו {{שך|א}} פסול {{אורים|א}} {{תומים|א}} {{סמע|א}} {{נתיבותח|א}} אפי' {{פתש|ב}} לגבות בו {{באר היטב|א}} לאלתר {{ביהגרא|ג}} <small>ודוקא שטר חוב {{אורים|ב}} {{תומים|ב}} {{סמע|ב}} {{שך|ב}} {{באר הגולה|•|ב}} {{ביהגרא|ד}} אבל {{נתיבותח|ב}} {{נתיבותב|א}} {{קצהח|א}} שטר אקניית' כשר {{ממ|ר"ן פ"ב דגיטין}} {{שך|ג}} {{ביהגרא|ה}} כל שטר שאינו עשוי כתקנת חכמים אע"פ שאין טעם לפסלו פסול {{אורים|ג}} {{ביהגרא|ו}} ולכן אם עשה בזמן הזה {{ביהגרא|ז}} שטר מקושר פסול {{ממ|נ"י ר"פ ג"פ לדעת הרא"ש}} {{אורים|ד}} {{תומים|ג}} {{נתיבותח|ג}} {{ביהגרא|ח}} וי"ח והכי קי"ל {{ממ|רמב"ן ועוד הרבה פוסקים}} (ועיין {{באר היטב|ב}} לקמן [[שולחן ערוך/חושן משפט/מד#א|סי' מ"ד סעיף א']])</small>:

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ב|3}} נכתב בכל לשון וכל כתב {{ביהגרא|ט}} ובלבד שידקדק הסופר בכתב ההוא שלא יהא בו שום שינוי:

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ג|4}} מתיקון שטרות להתבונן בוואוי"ן וזייני"ן שלו שלא יהיו דחוקים בין התיבות שמא זייף והוסיף וא"ו או זיי"ן ולא יהיו מרוחקים שמא מחק אות אחת כגון ה"א או חי"ת והניח רגלה אחת מקום וא"ו וכל כיוצא בו מדקדקים בו בכל לשון <small>(טור כאן)</small> ובכל כתב לכן {{באר הגולה|ד|5}} צריך הסופר ליזהר בכתיבת השטר שיהיו אותיותיו דומות זו לזו ויהיה הכתב מיושר ושוה בכל דבריו שלא ירחיק האותיו' זו מזו יותר מדאי {{ביהגרא|י}} ואל ידחוק הכתב יותר מדאי {{אורים|ה}} {{סמע|ג}} ואל ידחוק במקו' אחד וירחיק במקו' אחר לפיכך אין העדים רשאין לחתום עד שידקדקו היטב בכל אותיותיו ולפיכך כשיבא השטר לפני הדיין צריך לעיין בכל אותיותיו ולדמות אות לאות {{ביהגרא|יא}} ואם רואה בו שום שינוי לא יגבה בו עד שיבדוק הדבר היטב {{ביהגרא|יב}} <small>({{אורים|ו}} וכל דבר {{סמע|ד}} שנוכל לתלות במחק {{באר הגולה|•|ו}} תלינן) {{ממ|נ"י פ' ג"פ}} {{באר הגולה|ה|7}}</small> ואם צריך לכוף בעל השטר ולהכותו כדי שיודה יעש' כדי שיוציא הדין לאמיתו {{ביהגרא|יג}} {{באר הגולה|ו|8}} ויש מי שאומר דה"מ היכא דאתי לאפוקי מיורשים או מלקוחות {{ביהגרא|יד}} דקיי"ל טוענים ליורש וללוקח {{שך|ד}} אבל היכא דאתי לאפוקי מלוה או ממוכר ומנותן גופייהו ולא טוען נתבע {{ביהגרא|טו}} (טענו' {{באר הגולה|ז|9}} דשייכי) כההיא ריעותא דאשתכח בשטרא {{אורים|ז}} {{סמע|ה}} {{נתיבותח|ד}} {{באר הגולה|ח|10}} {{באר היטב|ג}} לא טענינן ליה:

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ט|11}} צריך ליזהר {{סמע|ו}} שלא יכתוב בסוף {{באר היטב|ד}} שיטה {{אורים|ח}} {{שך|ה}} {{נתיבותח|ה}} משלש ועד עשר {{סמע|ז}} שמא יעשה מעשר עשרים ומשלש {{אורים|ט}} {{נתיבותח|ו}} שלשים: {{שך|ו}} <small>הגה ואם כתב {{באר היטב|ה}} שלשה או עשרה שפיר דמי דהא ליכא למיחש לזיוף {{ממ|[[בית יוסף/{{כאן}}#|ב"י]] בשם תוס' והגהמ"יי}} {{אורים|י}} {{שך|ז}} {{נתיבותח|ז}} {{באר הגולה|י|12}}</small> ואם {{באר היטב|ו}} נזדמן לו בסוף שטה {{אורים|יא}} {{סמע|ח}} {{נתיבותח|ח}} מחזיר הדבר פעמים הרבה עד שיבא בתוך שטה {{באר הגולה|כ|13}} וכן יזהר שלא יכתוב החשבון באותיו' {{סמע|ט}} {{שך|ח}} {{באר היטב|ז}} כגון ב' או ד' שלא יעשו כ"ף או {{באר הגולה|ל|14}} רי"ש: <small>הגה {{ביהגרא|טז}} ואם לא עשה כן הוי שטר שאפשר לזייף {{באר הגולה|מ|טו}} ופסול {{ביהגרא|יז}} אבל אי כתב {{אורים|יב}} {{נתיבותח|ט}} גמטריאות או ראשי תיבות [מדברים] שא"א לזייף כשר {{ממ|הגהות מרדכי דגיטין}}</small>:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|נ|טז}} היה כתוב בו למעלה דבר אחד ולמטה דבר אחר {{אורים|יג}} {{תומים|ד}} {{ביהגרא|יח}} {{שך|ט}} {{סמע|י}} {{נתיבותח|י}} {{באר הגולה|ס|יז}} ואפשר {{באר היטב|ח}} לקיימם <small>(שניהם)</small> מקיימים אותם אבל אם הם סותרים זה את זה {{באר הגולה|ע|יח}} כגון שכתוב למעל' מנה ולמטה מאתים או איפכא {{אורים|יד}} {{סמע|יא}} {{נתיבותב|ב}} הולכים {{נתיבותח|יא}} {{פתש|ג}} אחר {{באר היטב|ט}} התחתון {{אורים|טו}} {{באר הגולה|פ|יט}} והוא {{סמע|יב}} שלא יהיה {{נתיבותח|יב}} בשטה אחרונה {{סמע|יג}} {{ביהגרא|יט}} {{שך|י}} {{באר הגולה|צ|כ}} ואין כתוב בשטר והכל שריר וקיים: <small>הגה מיהו לאפקועי מבעל השטר למדין ואפי' משיטה אחרונה (נ"י פרק ג"פ בשם ריטב"א והרמ"ה) {{ביהגרא|כ}} ואם נמחק סכום שלמטה הכל פסול דאפשר שהיה כתוב בו למטה רק דינר אחד {{ממ|הגהות אשיר"י}} {{ביהגרא|כא}} {{באר הגולה|ק|כא}}</small> ויש מי שאומר {{סמע|יד}} שאם למעלה היה פורט והולך ולמטה כתוב סכום הכל כך וכך ופיחת או הוסיף בזה אנו אומרים ודאי טעה בחשבון ואחר הפרט אנו הולכים ונראין דבריו {{באר הגולה|ר|כב}} {{ביהגרא|כב}} בד"א שהולכים אחר התחתון כשאין הא' תלוי בחבירו אבל אם היה כתוב בו {{אורים|טו}} {{סמע|טו}} מאה שהם מאתים או מאתים שהם מאה אינו גובה אלא מאה {{באר הגולה|ש|כג}} שהוא הפחות שבשניהם {{אורים|טז}} {{תומים|ה}} {{נתיבותב|ג}} {{נתיבותח|יג}} {{סמע|טז}} {{שך|יא}} דיד בעל השטר {{אורים|יז}} {{תומים|ו}} {{פתש|ד}} על {{באר היטב|י}} התחתונה:

{{אות סעיף|ו}} {{סמע|יז}} {{שך|יב}} {{באר הגולה|ת|כד}} אם נמחק מהתחתון אות אחת שאפשר להבין עניינו מהעליון למדין ממנו {{באר הגולה|א|כה}} כגון שכתוב למעלה שנתחייב לחנני ולמטה כתוב לחנן {{אורים|יח}} {{תומים|ז}} {{סמע|יח}} {{נתיבותח|יד}} ילמד תחתון מעליון {{נתיבותב|ד}} וינתן לחנני {{אורים|יט}} {{באר היטב|יא}} אבל שני אותיות אין למדים כגון למעלה חנני ולמטה חן ואפי' אם יש בתיבה העליונ' ששה אותיות ולא נמחק בתחתון אלא {{נתיבותח|טו}} שתים אין למדין ממנו {{ביהגרא|כג}} וכיון שאין למדין {{תומים|ח}} {{סמע|יט}} {{שך|יג}} וידוע שנמחק השטר פסול ואין גובין בו אבל אות אחת למדין אפי' אין בעליון אלא שתי אותיות ואנו צריכים ללמוד חצי תיבה ואם היה חסרון בלא מחק שלמעלה כתב חנני ולמטה כתב חן ודאי {{באר הגולה|•|כו}} חזרה היא שהסופר לא היה טועה שתי אותיות {{באר הגולה|ב|כז}} וינתן לחן:

{{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|ג|כח}} כתוב בו {{אורים|כ}} {{סמע|כ}} מלמעלה {{נתיבותח|טז}} {{באר הגולה|•|כט}} ספל <small>(פי' מדה שמחזקת סאה וחצי) {{נתיבותב|ה}}</small> ומלמטה קפל <small>(פי' מדה שמחזקת קב וחצי בלבד) הכל הולך אחר התחתון {{אורים|כא}} {{תומים|ט}} {{סמע|כא}} {{ביהגרא|כד}} {{שך|יד}} שהקפל פחות מספל כתוב בו מלמעלה קפל ומלמטה ספל {{באר הגולה|ד|ל}} חוששים {{אורים|כב}} שמא {{באר הגולה|•|לא}} זבוב הסיר רגל הקוף ונעשה סמך ואינו גובה אלא קפל וכן כל כיוצא בזה שיד בעל השטר על התחתונה</small>:

{{אות סעיף|ח}} {{ביהגרא|כה}} {{באר הגולה|ה|לב}} בכל הני דאמרינן לעיל שיד בעל השטר על התחתונ' {{אורים|כג}} {{סמע|כב}} {{שך|טו}} {{נתיבותב|ו}} {{נתיבותח|יז}} {{פתש|ה}} {{ביהגרא|כו}} אי תפס {{אורים|כד}} {{שך|טז}} {{באר היטב|יב}} מטלטלים לא מפקינן מיניה: <small>הגה {{אורים|כה}} {{תומים|י}} {{סמע|כג}} {{שך|יז}} {{נתיבותב|ז}} {{ביהגרא|כז}} וכ"ש שאומרי' {{באר היטב|יג}} בשובר יד בעל השטר {{באר הגולה|•|לג}} על העליונה הואיל והוא מוחזק {{ממ|נ"י פ' ג"פ בשם הרא"ה}} {{אורים|כו}} {{תומים|יא}} {{שך|יח}} {{נתיבותב|ח}} {{נתיבותח|יח}} {{פתש|ו}} דלא כיש {{באר היטב|יד}} חולקין ואומרים דאפי' בשובר אמרי' ידו על התחתונה {{ממ|שם בשם הריטב"א תלמידו}}</small>:

{{אות סעיף|ט}} {{ביהגרא|כח}} {{באר הגולה|ו|לד}} לא אמרי' יד בעל השטר על התחתונה אלא בכל כי הני גווני דלעיל שאין השטר בטל לגמרי {{אורים|כז}} {{תומים|יב}} {{סמע|כד}} אבל בדבר {{קצהח|ב}} {{פתש|ז}} שהשטר בטל בו {{ביהגרא|כט}} לא כגון שכתוב בשטר פלוני נתחייב לפלוני מנה {{אורים|כח}} {{שך|יט}} {{נתיבותח|יט}} לפרעו {{פתש|ח}} בפסח צריך לפרעו בפסח הבא ראשון {{ביהגרא|ל}} ואינו יכול לומר לא אפרענו {{סמע|כה}} אלא לפסח שאחר כמה שנים וכן כל כיוצא בזה: <small>הגה {{אורים|כט}} {{שך|כ}} {{ביהגרא|לא}} {{נתיבותח|כ}} וי"א {{שך|כא}} היינו דוקא בדבר דליכא למיתלי בטעות אבל בדבר {{שך|כב}} {{סמע|כו}} {{פתש|ט}} שאפשר {{באר היטב|טו}} שטעה בו הנותן כגון דאמר {{אורים|ל}} {{נתיבותח|כא}} לשון דלא מהני במתנה ודאי נתבטל השטר {{ממ|תשו' הרשב"א מהרי"ק [[שו"ת מהרי"ק/צד|שורש צ"ד]]}}</small>:

{{אות סעיף|י}} {{תומים|יג}} {{פתש|י}} {{באר הגולה|ז|לה}} הרבה מהמפרשים כתבו שעכשיו {{אורים|לא}} {{שך|כג}} שנהגו לכתוב {{ביהגרא|לב}} דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי אמרינן בכל לשון מסופק יד בעל השטר על העליונה: <small>הגה {{שך|כד}} {{ביהגרא|לג}} וכל לשון שהוא {{אורים|לב}} {{סמע|כז}} {{נתיבותח|כב}} כולל יותר ליפוי כח בעל השטר {{פתש|יא}} וסתמא משמע כך {{אורים|לג}} {{סמע|כח}} לפי {{פתש|יב}} דעת {{באר היטב|טז}} השומעים דנין אותו כך אפי' ליפוי בעל השטר {{ממ|ב"י מחו' ה' בשם תשו' הרשב"א}}</small>:

{{אות סעיף|יא}} {{באר הגולה|ח|לו}} כתוב בשטר ממטבע פלוני {{סמע|כט}} דאינון כך וכך חייב פלוני לפלוני {{נתיבותב|ט}} ונמחק אותו סכום ואינו ניכר {{אורים|לד}} {{סמע|ל}} {{נתיבותח|כג}} אין לו אלא שנים מאותו מטבע:

{{אות סעיף|יב}} כתוב בשטר סלעים מלוה אומר חמש ולוה אומר שתי' {{סמע|לא}} נותן לו שתים {{אורים|לה}} {{נתיבותח|כד}} {{באר הגולה|ט|לז}} ונשבע לו {{באר היטב|יז}} היסת על השאר {{אורים|לו}} {{תומים|יד}} {{סמע|לב}} {{ביהגרא|לד}} {{שך|כה}} {{נתיבותב|י}} {{נתיבותח|כה}} {{באר הגולה|י|לח}} ואי {{שך|כו}} {{באר היטב|יח}} תפיס {{אורים|לז}} {{תומים|טו}} {{שך|כז}} {{נתיבותח|כו}} {{באר היטב|יט}} מפקינן {{שך|כח}} מיניה:

{{אות סעיף|יג}} {{באר הגולה|כ|לט}} כתוב בשטר פלוני לוה מפלוני כסף נותן לו {{באר היטב|כ}} חתיכ' של כסף כל דהו {{אורים|לח}} {{סמע|לג}} פחות שבמשקלות כתוב בו מטבע של כסף אם פרוטות של כסף יוצאות באותו מקום נותן לו פרוטה ואם אין פרוטות של כסף יוצאות בו נותן לו מטבע של כסף {{סמע|לד}} {{נתיבותח|כז}} הקטן {{אורים|לט}} שיוצא שם {{אורים|מ}} {{סמע|לה}} {{שך|כט}} ואם כתוב בו {{נתיבותח|כח}} {{באר היטב|כא}} דינרי כסף או כסף דינרי נותן לו ב' דינרין של כסף ואם כתוב בו כסף בדינרי {{סמע|לו}} נותן לו כסף ששוה שני דינרין של זהב {{שך|ל}} ואם כתוב בו זהב בדינרי נותן לו דהבא פריכא שוה שני דינרי זהב ואם כתוב בו כסף בדינרים נותן לו שברי כסף ששוה שני דינרים של כסף ואם כתוב בו זהב נותן לו חתיכה של זהב פחות שבמשקלות ואם כתוב בו מטבע של זהב נותן לו מטבע קטן היוצא של זהב כתוב בו זהב דינרים או דינרי זהב נותן לו שני דינרי זהב ואם כתוב בו זהב בדינרים נותן לו זהב שוה שני דינרין של כסף: <small>(ועכשיו בזה"ז אין חילוק בין אמר דינרין לדינרי) {{ממ|מגיד סוף ה' מלוה}} {{ביהגרא|לה}} (ונ"ל דנותן לו הפחות)</small>:

{{אות סעיף|יד}} {{שך|לא}} {{באר הגולה|ל|מ}} המוציא שטר חוב על חבירו בסך מאה דינרים או סלעים {{סמע|לז}} {{שך|לב}} {{ביהגרא|לו}} {{נתיבותח|כט}} <small>({{אורים|מא}} ולא {{באר היטב|כב}} מתפרש איזה מטבע) {{ממ|[[טור/{{כאן}}#|טור]]}}</small> אם היה כתוב בו בבבל מגבהו ממעות בבל ואם היה כתוב בא"י מגבהו ממעות א"י לא היה כתוב בשטר שם מקום {{באר הגולה|מ|מא}} והוציאו בבבל מגבהו ממעות בבל הוציאו בא"י מגבהו ממעות א"י {{ביהגרא|לז}} {{באר הגולה|נ|מב}} בא לגבות ממעות המקום שיצא בו השטר וטען הלוה שהמעות שאני חייב לו מכסף שהוא פחות מזה המטבע {{אורים|מב}} {{תומים|טז}} {{שך|לג}} {{נתיבותח|ל}} ישבע המלוה ויטול: <small>הגה {{שך|לד}} {{נתיבותח|לא}} {{באר היטב|כג}} מיהו {{אורים|מג}} אם הביא הלוה ראיה שהיו דרין תחילה במקום שהמטבע פחות מזו נותן לו פחות {{ממ|ר"ן {{באר הגולה|ס|מג}} סוף כתובות}} {{באר הגולה|ע|מד}}</small> ואם היה כתוב בו מאה כסף ולא פירש אם סלעים אם פונדיוני' מה שירצה לוה מגבהו:

{{אות סעיף|טו}} {{באר הגולה|פ|45}} היה כתוב בו חשבון סתם הולכים אחר המנהג שרגילים לעשות בו באותו מקום סכום חשבונם {{אורים|מד}} {{סמע|לח}} {{נתיבותח|לב}} {{באר הגולה|צ|46}} כההוא {{באר היטב|כד}} שטרא דכתיב ביה {{נתיבותב|יא}} שית מאה וזוזי דאיכא לספוקי בשית מאה {{סמע|לט}} {{באר הגולה|•|מז}} איסתרא וזוזא או בשית מאה זוזי וזוזא {{ביהגרא|לח}} דאמרי' שיתן לו שית מאה איסתרי שהוא פחות אבל אין לספק בשית מאה פרוטות לפי {{אורים|מה}} {{נתיבותח|לג}} {{סמע|מ}} שאין עושים סכום חשבון מפרוטות {{אורים|מו}} {{שך|לה}} {{נתיבותח|לד}} {{באר הגולה|ק|48}} לשון שרגילים לכתוב בשטרות אע"פ שאינו מתיקון חכמים אלא לשון שנהגו ההדיוטות לכתוב במקום ההוא הולכים אחריו {{שך|לו}} {{באר הגולה|ר|49}} {{ביהגרא|לט}} ואפי' לא נכתב {{באר היטב|כה}} דנין אותו כאלו נכתב: <small>הגה {{ביהגרא|מ}} וה"ה תקנות הקהל {{ביהגרא|מא}} או דבר שהוא מנהג העיר {{ממ|[[רמב"ם/אישות/כג#|רמב"ם פכ"ג דאישות]]}} {{ביהגרא|מב}} מי שמגדל יתום בתוך ביתו וכתב עליו בשטר בני או היתום כתב על המגדלו אבי {{סמע|מא}} או אמי לא מקרי מזויף וכשר {{אורים|מז}} {{נתיבותח|לה}} {{פתש|יג}} הואיל וגדלוהו {{באר היטב|כו}} ראוי לכתוב כך {{ממ|תשובת מיימוני ס' משפטים סי' מ"ח}}</small>:

<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:שולחן ערוך: חושן משפט|מב]]</noinclude>