עריכת הדף "שולחן ערוך/אורח חיים/תקנא"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|{{גופן|5||'''סימן תקנא'''}}}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דין שבוע שחל ט' באב להיות בתוכה. ובו י"ח סעיפים'''}}}}



{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} משנכנס אב {{מגא|א}} {{משנב|א}} ממעטין {{באר היטב|א}} בשמחה {{באר הגולה|ב}} ובר ישראל דאית ליה דינא בהדי עכו"ם {{מגא|ב}} {{באר היטב|ב}} {{משנב|ב}} לישתמיט מיניה דריע מזליה: <small>הגה ° מילה שהיא מר"ח עד ט' באב נוהגין שהמוהל {{מגא|ג}} {{באר היטב|ג}} {{שערי תשובה|ג}} {{משנב|ג}} ובעל ברית {{משנב|ד}} ואבי הבן לובשין בגדי שבת (מנהגים) אבל בלאו הכי אסור אפי' בשבת של חזון {{משנב|ה}} אין מחליפין ללבוש בגדי שבת {{משנב|ו}} כי אם {{מגא|ד}} {{באר היטב|ד}} {{שערי תשובה|ד}} הכתונת לבד (מרדכי הל' ט"ב והגהות אשירי פ"ד דתענית ואגודה ורוקח) אבל פורשין {{מגא|ה}} {{באר היטב|ה}} {{משנב|ז}} פרוכת של שבת אם לא שאירע ט' באב בשבת ונדחה שאז אין פורשין פרוכת של שבת {{עטז|*}} ומי שיש לו נישואין בשבת נחמו {{משנב|ח}} מותר ללבוש {{מגא|ו}} {{באר היטב|ו}} {{שערי תשובה|ו}} {{משנב|ט}} בגדי שבת {{משנב|י}} בשבת של חזון: (מהרי"ל)</small>:

{{אות סעיף|ב}} {{עטז|*}} {{באר הגולה|ג}} {{בהל|מר"ח}} מר"ח עד תענית {{טז|א}} {{משנב|יא}} {{בהל|ממעטים}} ממעטים במשא ומתן {{באר הגולה|ד}} {{משנב|יב}} ובבנין {{מגא|ז}} של {{באר היטב|ז}} שמחה כגון בית חתנות לבנו {{באר הגולה|ה}} {{בהל|או}} או בנין של ציור וכיור ובנטיע' של שמחה כגון {{באר הגולה|ו}} אבורנקי של מלכי' שנוטעים לצל להסתופף בצילו או {{באר הגולה|ז}} מיני הדס ומיני אהלי' {{באר הגולה|ח}} {{טז|ב}} ואם היה כותלו {{באר היטב|ח}} {{משנב|יג}} נוטה ליפול אע"פ שהוא של שמחה מותר לבנות {{מגא|ח}} {{משנב|יד}} <small>(ולצורך {{באר היטב|ט}} {{שערי תשובה|ט}} מצוה הכל שרי) (ר"ן ספ"ק דתענית)</small> {{באר הגולה|ט}} {{מגא|ט}} {{משנב|טו}} ואין נושאין {{באר היטב|י}} נשים {{עטז|*}} ואין עושין סעוד' אירוסין {{באר הגולה|י}} {{משנב|טז}} אבל ליארס בלא סעודה מותר ואפי' בתשעה באב עצמו מותר {{באר היטב|יא}} {{שערי תשובה|יא}} ליארס {{טז|ג}} {{מגא|י}} {{משנב|יז}} שלא יקדמנו אחר: <small>הגה {{משנב|יח}} ונוהגין להחמיר {{משנב|יט}} שאין נושאים מי"ז בתמוז ואילך עד אחר תשעה באב: (מנהגים)</small>:

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|כ}} שבוע שחל בו ט' באב *) {{משנב|כ}} אסורים {{מגא|יא}} {{באר היטב|יב}} {{שערי תשובה|יב}} לספר {{מגא|יב}} {{באר היטב|יג}} {{משנב|כא}} ולכבס אפי' אינו רוצה ללובשו עתה אלא להניחו לאחר ט' באב {{באר הגולה|ל}} ואפי' אין לו אלא חלוק אחד אסור וכן המכובסים מקודם בין ללבוש בין להציע בהם המטה {{טז|ד}} ואפי' מטפחו' הידים והשלחן אסור {{באר הגולה|מ}} {{משנב|כב}} וכיבוס שלנו מותר אבל גיהוץ <small>(פי' מעבירין על הבגדים אבן חלוק להחליקו. ערוך)</small> שלנו אסור {{טז|ה}} {{משנב|כג}} {{בהל|וכלי}} וכלי פשתן אין בהם {{משנב|כד}} משום גיהוץ והרי הם ככיבוס שלנו ומותר {{באר הגולה|נ}} והני מילי לגוהצן ולהניחן עד אחר תשעה באב {{משנב|כה}} אבל אסור ללבשן בשבוע זה {{באר הגולה|ס}} ונהגו לאסור אפי' כלי פשתן ואפי' בכיבוס שלנו {{משנב|כו}} בין ללבוש בין לכבס ולהניח {{באר הגולה|ע}} ואין להקל בדבר כיון שנהגו וכ"ש דאפשר דמדינא נמי אסור {{בהל|שהרי}} שהרי יש {{באר הגולה|פ}} מי שכתב {{משנב|כז}} דכיבוס שלנו {{משנב|כח}} קרוי (גיהוץ) לשל בני בבל שאין מתלבנים יפה לפי שמימיהם הם עכורים שאינה ארץ הרים וגבעות כארץ ישראל וכיבוס של שאר ארצות אפשר שהוא ככיבוס של ארץ ישראל ואסור ועוד {{באר הגולה|צ}} יש מי שפירש דגיהוץ היינו מים ואפר או נתר ובורית וכבוס היינו במים לבד ובזמן הזה אין מכבסים במים לבד ונמצא שכל כיבוס של זמן זה הוי גיהוץ ואסור מדינא אפי' בכלי פשתן ללבשן מיהא: <small>הגה {{בהל|ואנו}} ואנו נוהגין להחמיר בכל זה מתחילת ר"ח {{משנב|כט}} עד אחר התענית אם לא לצורך מצוה כגון אשה הלובשת לבנים {{משנב|ל}} מותרת לכבס וללבוש לבנים ולהציע תחתיה (רוקח וא"ז) אבל {{מגא|יג}} בט' באב עצמו {{באר היטב|יד}} לא תלבש לבנים {{משנב|לא}} רק לובשת חלוק בדוק ויפה (הגהות שערי דורא) {{מגא|יד}} {{משנב|לב}} {{בהל|וכן}} וכן {{באר היטב|טו}} לכבוד שבת לובשים כלי פשתן {{באר היטב|טז}} {{משנב|לג}} ומציעין לבנים כמו בשאר שבתות ואסור ליתן כלים לכובסת עכו"ם {{באר היטב|יז}} {{שערי תשובה|יז}} {{משנב|לד}} לכבס {{מגא|טו}} מר"ח ואילך אבל קודם ר"ח מותר לתת אע"פ שכובסת {{משנב|לה}} אחר ר"ח (תוספות פ"ד דתענית ומהרי"ל)</small>:

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ק}} {{מגא|טז}} {{משנב|לו}} לאחר התענית מותר לספר ולכבס {{משנב|לז}} מיד {{באר הגולה|ר}} ואם חל תשעה באב ביום ראשון או בשבת ונדחה לאחר השבת מותר בשתי השבתות בין שקודם התענית בין שאחריו {{עטז|*}} {{באר הגולה|ש}} ויש *) מי שאומר {{מגא|יז}} {{משנב|לח}} שנהגו לאסור כל שבוע שלפניו {{משנב|לט}} חוץ {{מגא|יח}} מיום ה' ויום ו': <small>הגה ונוהגין להחמיר {{משנב|מ}} מתחלת ר"ח לענין כיבוס אבל תספורת נוהגים {{באר היטב|יח}} {{שערי תשובה|יח}} להחמיר {{משנב|מא}} מי"ז בתמוז: (מנהגים)</small>:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|ת}} {{מגא|יט}} {{עטז|*}} {{טז|ו}}  אסור לעבריות {{משנב|מב}} לכבס בגדי {{באר היטב|יט}} העכו"ם {{משנב|מג}} בשבוע זו:

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|א2}} {{מגא|כ}} {{משנב|מד}} {{בהל|כלים}} כלים חדשים בין לבנים בין צבועים בין של צמר בין של פשתן אסור ללבוש בשבת זה: <small>(ואנו מחמירין {{מגא|כא}} {{באר היטב|כ}} {{משנב|מה}} מראש חדש ואילך)</small>:

{{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|ב2}} יש אומרי' {{משנב|מו}} שאסור לתקן בגדי' חדשי' {{מגא|כב}} {{באר היטב|כא}} {{משנב|מז}} ומנעלים חדשים בשבת זה {{באר הגולה|ג2}} {{מגא|כג}} ויש להחמיר בזה {{באר היטב|כב}} {{משנב|מח}} מר"ח: <small>הגה וה"ה דאסור {{משנב|מט}} לקנותן וכן אומן ישראל {{משנב|נ}} אסור לעשותן לאחרים בין בשכר בין בחנם (תה"ד וב"י) {{מגא|כד}} {{בהל|ונהגו}} ונהגו {{באר היטב|כג}} {{משנב|נא}} להקל בזה {{משנב|נב}} אבל אם ידוע ומפורסם שהמלאכה {{בהל|של}} של עכו"ם שרי (תה"ד) וכן נהגו לתת {{מגא|כה}} {{משנב|נג}} לאומנים עכו"ם לתקן כלים חדשים תוך זמן זה כדי שיהיו מוכנים לאחר {{באר היטב|כד}} התענית ומיהו טוב למעט בזה במקום דאפשר דלא עדיף משאר משא ומתן דממעט לן</small>:

{{אות סעיף|ח}} {{באר הגולה|ד2}} נשי דנהיגי {{טז|ז}} דלא {{משנב|נד}} למשתי <small>(פי' מלשון או בשתי או בערב)</small> עמרא מדעייל אב מנהגא <small>(ונוהגין {{טז|ח}} שלא לקדש הלבנה {{משנב|נה}} עד {{באר היטב|כה}} אחר ת"ב) (מהרי"ל ודעת עצמו)</small>:

{{אות סעיף|ט}} {{באר הגולה|ה2}} יש נוהגים {{מגא|כו}} {{משנב|נו}} שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבת זו {{טז|ט}} {{מגא|כז}} {{משנב|נז}} <small>(ומותר בחומץ של יין) (אגודה ומהרי"ל)</small> {{באר הגולה|ו2}} ויש שמוסיפין {{טז|י}} {{באר היטב|כו}} {{משנב|נח}} מראש חדש עד התענית {{באר הגולה|ז2}} ויש שמוסיפין {{משנב|נט}} מי"ז {{באר היטב|כז}} בתמוז: <small>הגה {{מגא|כח}} {{עטז|*}} {{משנב|ס}} ומצניעים מר"ח ואילך {{באר היטב|כח}} {{שערי תשובה|כח}} הסכין של שחיטה (ר' ירוחם ני"א ח"ג והגהות מיימוני) שאין שוחטים כי אם לצורך מצוה *) כגון {{משנב|סא}} לחולה או שבת או מילה או פדיון הבן {{משנב|סב}} וכיוצא בו</small>:

{{אות סעיף|י}} {{באר הגולה|ח2}} יש מי שאומר שהנוהגים שלא לאכול בשר בימים הנזכרים {{טז|יא}} {{מגא|כט}} {{משנב|סג}} מותרים {{באר היטב|כט}} בתבשיל שנתבשל בו בשר {{באר הגולה|ט2}} {{משנב|סד}} ואסורים בבשר עוף {{מגא|ל}} {{משנב|סה}} ובשר מלוח ויין {{משנב|סו}} תוסס {{באר הגולה|י2}} {{משנב|סז}} ומותר לשתות יין הבדלה וברכת המזון: <small>הגה {{משנב|סח}} ונוהגין להחמיר {{משנב|סט}} שלא לשתות יין בברכת המזון ולא בהבדלה {{ממ|תשובת מהרי"ל [[שו"ת מהרי"ל/קו|סי' ק"ו]]}} {{משנב|ע}} אלא נותנים {{מגא|לא}} {{באר היטב|ל}} {{שערי תשובה|ל}} לתינוק {{עטז|*}} ובמקום דליכא תינוק מותר בעצמו {{מגא|לב}} {{משנב|עא}} לשתות {{באר היטב|לא}} הבדלה {{משנב|עב}} ובסעודת מצוה כגון מילה ופדיון הבן {{מגא|לג}} {{משנב|עג}} {{בהל|וסיום}} וסיום מסכת {{מגא|לד}} {{משנב|עד}} וסעודת {{באר הגולה|°}} {{באר היטב|לב}} {{שערי תשובה|לב}} אירוסין{{הערה|המגן אברהם תמה מדברי הרמ"א בסעיף ב שאסור לעשות סעודת אירוסין בתשעת הימים. ובספר חידושי תורה ותולדות קול אריה כתב בשם בעל לבושי מרדכי משמיה דהגר"א שתחילה נדפס "וסיום מסכת וס"א" והמדפיס פתחו "וסעודת אירוסין" אך באמת פתרונו "וספרים אחרים" דהיינו שאף בסיום ספרים אחרים דינו כסיום מסכת.}} אוכלין בשר ושותין יין {{טז|יב}} {{משנב|עה}} כל {{באר היטב|לג}} {{שערי תשובה|לג}} השייכין לסעודה אבל יש לצמצם {{מגא|לה}} {{משנב|עו}} שלא להוסיף ובשבוע שחל ט' באב בתוכה אין לאכול בשר ולשתות יין רק {{מגא|לו}} {{משנב|עז}} מנין מצומצם וזה אפי' {{מגא|לז}} {{באר היטב|לד}} {{משנב|עח}} בערב ת"ב שרי {{ממ|מנהגים ומהרי"ל}} ובלבד שלא יהיה בסעודה שמפסיק בה: (ד"ע)</small>:

{{אות סעיף|יא}} {{באר הגולה|כ2}} כל מי שאוכל בשר במקום שנוהגים בו איסור פורץ גדר הוא וינשכנו נחש: <small>(ומותר לשתות כל שכר אפי' של דבש שקורים מע"ד)</small>:

{{אות סעיף|יב}} {{באר הגולה|ל2}} {{טז|יג}} {{משנב|עט}} תספורת שבוע זה אחד ראשו ואחד כל שער שבו אסור:

{{אות סעיף|יג}} {{עטז|*}} {{באר הגולה|מ2}} {{משנב|פ}} ובזקן כל שמעכב את האכילה מותר:

{{אות סעיף|יד}} {{באר הגולה|נ2}} אסור לגדולים {{מגא|לח}} {{משנב|פא}} לספר לקטנים ולכבס כסותם {{משנב|פב}} בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה: <small>הגה {{מגא|לט}} {{משנב|פג}} מיהו בגדים שמלפפין בהם הקטנים לגמרי שמוציאים בהם רעי ומשתינין בהם הני ודאי {{באר היטב|לה}} {{משנב|פד}} משרא שרי ואפי' בבגדי שאר הקטנים נוהגים להקל: (ב"י)</small>

{{אות סעיף|טו}} {{באר הגולה|ס2}} מי שתכפוהו אבילות {{משנב|פה}} של מת ושל שבת זו והכביד שערו {{משנב|פו}} מיקל בתער {{טז|יד}} {{משנב|פז}} אבל לא במספרים ומכבס כסותו במים אבל לא בנתר ובחול:

{{אות סעיף|טז}} {{עטז|*}} {{באר הגולה|ע2}} יש נוהגים {{מגא|מ}} {{משנב|פח}} שלא לרחוץ {{באר היטב|לו}} {{משנב|פט}} מראש חודש {{באר הגולה|פ2}} ויש שאין נמנעין אלא בשבת זו {{באר הגולה|צ2}} {{טז|טו}} {{משנב|צ}} ויש מתענים מי"ז בתמוז {{משנב|צא}} עד ת"ב: <small>הגה {{בהל|ולצורך}} ולצורך מצוה שרי ולכן נדה רוחצת וטובלת (מהרי"ל) ואפי' אם טובלת ליל י' באב מותר לה {{משנב|צב}} לרחוץ בערב ת"ב {{בהל|אם}} אם א"א לה לרחוץ ליל י' (אגודה) ונראה דה"ה אשה הלובשת לבנים יכולה לרחוץ מעט כדרכה כשאר שנה {{משנב|צג}} הואיל ואינה עושה לתענוג רק לצורך מצוה ונוהגין שלא לרחוץ {{משנב|צד}} אפי' בצונן מר"ח ואילך (ת"ה [[תרומת הדשן/קנ|סי' ק"ן]]) {{משנב|צה}} אפי' בע"ש של חזון אסור לרחוץ כי אם ראשו ופניו ידיו ורגליו בצונן (מהרי"ל ותשובת מהרי"ל סי"ו וב"י) {{טז|טז}} ויש מקילין {{משנב|צו}} {{בהל|בחפיפת}} בחפיפת {{מגא|מא}} {{באר היטב|לז}} {{שערי תשובה|לז}} הראש בחמין {{משנב|צז}} למי שרגיל בכך כל שבת</small>:

{{אות סעיף|יז}} {{באר הגולה|ק2}} {{משנב|צח}} טוב ליזהר {{מגא|מב}} מלומר {{באר היטב|לח}} {{שערי תשובה|לח}} שהחיינו בין המצרים {{משנב|צט}} על פרי או על מלבוש {{באר הגולה|ר2}} אבל על פדיון הבן אומר {{מגא|מג}} {{משנב|ק}} ולא יחמיץ המצוה: {{טז|יז}} <small>(וכן בפרי {{מגא|מד}} {{באר היטב|לט}} {{משנב|קא}} שלא ימצא אחר ט' באב מותר לברך ולאכלו בין המצרים) {{ממ|בנימין זאב [[בנימין זאב/קסג|סימן קס"ג]] ותשובת מהרי"ל}}</small>:

{{אות סעיף|יח}} {{באר הגולה|ש2}} {{בהל|צריך}} צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב שלא לילך יחידי {{מגא|מה}} {{באר היטב|מ}} {{משנב|קב}} מד' שעות עד ט' שעות <small>(משום שבהם קטב מרירי שולט)</small> {{טז|יח}} {{משנב|קג}} ולא {{באר היטב|מא}} יכו התלמידים בימים ההם:

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:שולחן ערוך: אורח חיים]]