עריכת הדף "שולחן ערוך/אורח חיים/תקמח"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן תקמח'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דין אבילו' בחול המועד''' ובו כ סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} הקובר את מתו בתוך הרגל {{באר היטב|א}} {{שערי תשובה|א}} לא חל עליו אבילו' ברגל אלא לאחר הרגל מתחיל למנות ז' ונוהג בהם אבילות {{מגא|א}} {{באר היטב|ב}} ומונה שלשים מיום הקבורה ונוהג בשאר השלשים ככל גזירות שלשים:

{{אות סעיף|ב}} במקומות שעושין שני ימים טובים {{באר הגולה|ב}} {{טז|א}} מונה השבעה {{מגא|ב}} מיום טוב {{באר היטב|ג}} {{שערי תשובה|ג}} שני האחרון אף ע"פ שאינו נוהג בו אבילות הואיל ומדבריהם הוא עולה לו מן המנין ומונה מאחריו ו' ימים בלבד: <small>הגה אם יום שני של ראש השנה עולה למנין ז' עיין בי"ד סי' שצ"ט סי"ג בהגהות</small>:

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ג}} הקובר את {{מגא|ג}} מתו ביו"ט שני של גליות שהוא יו"ט האחרון או ביו"ט שני של עצרת נוהג בו אבילות אם היה אותו היום {{באר הגולה|ד}} יום מיתה וקבורה {{באר הגולה|ה}} הואיל ויום טוב שני מדבריהם ואבילו' יום ראשון של תורה ידחה עשה של דבריהם מפני עשה של תורה אבל אם קברו אותו ביו"ט שני של ראש השנה אינו נוהג בו אבילו' ששניהם כיום ארוך: <small>הגה {{מגא|ד}} ויש חולקים וס"ל דאין נוהג אבילות בשום י"ט שני וכן מנהג פשוט ואין לשנות (ר"ת והרא"ש)</small>:

{{אות סעיף|ד}} זה שאמרנו שהקובר מתו ברגל {{מגא|ה}} לא חלה עליו אבילו' הני מילי דברים של {{באר היטב|ד}} {{שערי תשובה|ד}} פרהסיא {{באר הגולה|ו}} אבל דברים {{באר היטב|ה}} {{שערי תשובה|ה}} שבצנעה נוהג <small> (מיהו מותר לישן עם אשתו בחדר וא"צ שמירה)</small>:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|ז}} אע"פ שאין אבילו' נוהג במועד {{מגא|ו}} {{באר היטב|ו}} אנינו' נוהג בו שאם מת לו מת בחול המועד אסור בדברים שאונן אסור בהם ואם מת ביום טוב {{מגא|ז}} ואינו רוצה לקברו בו ביום אין עליו דין אנינו' אלא אם כן צריך להחשיך על התחום להכין לו צרכי קבורה אז חל עליו דין אנינות {{מגא|ח}} משעה {{באר היטב|ז}} שמחשיך אבל אם מת בי"ט שני והוא רוצה לקברו בו ביום או ביום טוב ראשון ורוצה לקברו ע"י עכו"ם חל עליו אנינו':

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|ח}} אף ע"פ שאין אבילו' ברגל אם מת לו מת ברגל מתעסקים בו ברגל לנחמו ולאחר הרגל כשיכלו שבעה למיתת המת אע"פ שעדיין לא כלה האבילו' מלאכתו נעשית ע"י אחרים {{באר הגולה|ט}} בבתיהם {{אשל אברהם|א}} ועבדיו עושים לו בצנעא בתוך {{באר היטב|ח}} ביתו ואין צריכים לנחמו אחר הרגל {{באר הגולה|י}} מנין הימים שנחמוהו ברגל:

{{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|כ}} מת לו מת קודם הרגל ונהג אבילו' {{באר הגולה|ל}} אפי' {{מגא|ט}} {{באר היטב|ט}} שעה א' לפני הרגל בטלה ממנו גזירת שבעה {{טז|ב}} וימי הרגל עולים למנין {{באר היטב|י}} שלשים הרי ז' לפני הרגל והרגל ומשלים עליהם עד שלשים {{באר הגולה|מ}} ודוקא שנהג אבילו' באותו שעה אבל אם שגג או הזיד ולא נהג אבילו' או שהיה סמוך לחשכה ולא היה יכול לנהוג אין הרגל מבטל האבילו' ודינו כדין קובר מתו ברגל:

{{אות סעיף|ח}} {{באר הגולה|נ}} אם נהג שבעה ופגע בו הרגל מבטל ממנו גזיר' שלשים {{באר הגולה|ס}} אפי' חל יום שבעה בערב הרגל מותר לספר ולכבס בערב הרגל: <small>הגה וה"ה הרחיצה לדידן דנוהגין איסור רחיצה כל שלשים ומותר לרחוץ סמוך לערב {{מגא|י}} {{באר הגולה|טז|•}} ואין צריך להמתין עד הלילה (הגהות מיימוני ומרדכי והגהות אשירי) </small> {{מגא|יא}} ואין צריך לו' אם חל יום ח' להיו' בשבת ערב הרגל שמותר לספר בערב שבת {{באר הגולה|ע}} ואם לא גילח בערב הרגל מותר לגלח אחר הרגל שהרי כבר נתבטל ממנו גזיר' שלשים אבל בתוך הרגל לא יגלח כיון שהיה אפשר לו לגלח קודם הרגל {{באר הגולה|פ}} ואם חל יום שבעה שלו בשבת ערב הרגל מותר לגלח בחול המועד כיון שלא היה אפשר לו לגלח {{באר היטב|יא}} {{שערי תשובה|יא}} קודם:

{{אות סעיף|ט}} {{באר הגולה|צ}} הא דרגל מבטל גזיר' שלשים בשאר מתים אבל באביו ואמו שאסור לספר עד שיגערו בו חבריו אפילו פגע בו הרגל לאחר שלשים יום אינו מבטל:

{{אות סעיף|י}} {{באר הגולה|ק}} ואם חל {{מגא|יב}} א' {{באר היטב|יב}} מימי האבילו' חוץ מהשביעי בערב הרגל מותר לכבס ולא ילבשנו עד הלילה וטוב ליזהר מלכבס עד אחר חצות כדי שיהא ניכר שמפני הרגל הוא מכבס {{באר הגולה|ר}} אבל לרחוץ אסור {{מגא|יג}} עד הלילה {{באר הגולה|ש}} ויש מתירין לרחוץ {{מגא|יד}} אחר תפלת המנחה סמוך לחשיכה: <small>הגה {{מגא|טו}} ולדידן דנוהגים {{באר היטב|יג}} {{שערי תשובה|יג}} איסור רחיצה כל ל' אסור {{טז|ג}} לרחוץ דהא הרגל לא בטל ממנו רק גזירת שבעה וה"ה לענין כבוס במקום דנוהגין איסור כבוס כל שלשים</small>:

{{אות סעיף|יא}} {{באר הגולה|ת}} ראש השנה ויום הכפורים חשיבי כרגלים לבטל האבילות:

{{אות סעיף|יב}} {{באר הגולה|א}} נהג שעה אחת לפני הפסח אותה שעה חשובה כשבעה ושמונה ימי הפסח הרי חמשה עשר ומשלים עליהם (עוד) ט"ו:

{{אות סעיף|יג}} {{באר הגולה|ב}} שעה אחת לפני עצרת חשובה כשבעה ועצרת כיון שאם לא הקריב קרבנות עצרת בעצרת יש לו תשלומין כל ז' חשיב כז' הרי י"ד ומשלים עליהם (עוד) י"ו ויום שני של עצרת עולה למנין הי"ו:

{{אות סעיף|יד}} {{באר הגולה|ג}} שעה אחת לפני ראש השנה בטלה ממנו גזירת שבעה מפני ראש השנה וגזרת שלשים מבטל ממנו יום הכפורים {{באר הגולה|ד}} ומגלח בערב יום הכפורים והוא הדין לקובר מתו בשלשה בתשרי שמגלח בערב יום הכפורים:

{{אות סעיף|טו}} {{באר הגולה|ה}} שעה אחת לפני יום הכפורים בטלה ממנו גזירת {{באר היטב|יד}} {{שערי תשובה|יד}} שבעה מפני יום הכפורים וגזיר' שלשים מבטל ממנו החג ומגלח בערב החג:

{{אות סעיף|טז}} {{באר הגולה|ו}} שעה אחת לפני החג {{טז|ד}} והחג הרי י"ד ושמיני עצרת שבעה הרי כ"א יום ויום שני של שמיני עצרת הרי כ"ב ומשלים עליהם ח':

{{אות סעיף|יז}} {{באר הגולה|ז}} שמע שמועה קרובה בשבת או ברגל ולמוצאי שבת ורגל נעשית רחוקה דינו כדין שמע שמועה רחוקה אחר השבת והרגל {{באר הגולה|ח}} אלא שבשבת וברגל נוהג דברים שבצנעה:

{{אות סעיף|יח}} {{באר הגולה|ט}} שמע שמועה רחוקה בשבת או ברגל אינו נוהג בהם אפי' דברים שבצנעה אלא למוצאי שבת או הרגל נוהג שעה אחת ודיו:

{{אות סעיף|יט}} {{באר הגולה|י}} שמע שמועה קרובה {{באר היטב|טו}} בשבת שבת עולה ליום אחד ולמחר קורע {{טז|ה}} והוי ליה יום ששי שביעי לאבילות:

{{אות סעיף|כ}} {{באר הגולה|כ}} אם עשרה ימים אחר החג שמע שמת לו מת בערב החג אע"פ שאם נמנה שעה אחת לפני החג שבעה ושבעת ימי החג ויום שמיני עצרת כ"א ועשרה ימים אחרים הרי ל"א אין לזה דין שמועה רחוקה אלא דין שמועה קרובה שאין הרגל עולה למי שלא נהג אבילות קודם לו כלל וכל שכן למי שלא היה יודע שמת לו מת:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>