עריכת הדף "שולחן ערוך/אורח חיים/תנה"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן תנה'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דין מים שלנו.''' ובו ו סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} {{טז|א}} {{עטז|א}} אין לשין אלא במים שלנו בין שהם מי בורות ומעיינות בין שהם {{באר הגולה|ב}} מי נהרות ושואבים אותם מבעוד יום {{מגא|א}} <small> (סמוך {{באר היטב|א}} {{שערי תשובה|א}} לבין השמשות) (ד"ע והגהות מיימוני פ"ה) </small> {{חק יעקב|א}} או בין השמשות {{באר הגולה|ג}} ואין לשין בהן עד שיעבור הלילה כולה {{באר הגולה|ד}} ויכולים לשאוב יום אחד לימים הרבה {{באר הגולה|ה}} ואם הזמן חם יניחם במרתף שהוא קר ואם הזמן קר יניחם באויר כי המרתף הוא חם {{באר הגולה|ו}} וצריך להשכים ולהכניסם לבית קודם שיזרח השמש ואפילו ביום המעונן: <small>הגה ואם לא הכניסם בהשכמה אם לא עמדו כ"כ עד שהוחמו {{מגא|ב}} {{באר היטב|ב}} אינו מזיק ויותר טוב להעמידם {{חק יעקב|ב}} תחת התקרה שמא ישכח להכניסם בהשכמה (ב"י בשם א"ח) {{חק יעקב|ג}} וכשמוליך המים תחת אויר הרקיע {{מגא|ג}} {{חק יעקב|ד}} יש {{באר היטב|ג}} לכסותן (ת"ה סי' קט"ו בשם סמ"ג וסמ"ק ומהרי"ק) כשחל פסח באחד בשבת יש לשאוב המים {{חק יעקב|ה}} אור י"ג דהיינו {{מגא|ד}} {{באר היטב|ד}} {{שערי תשובה|ד}} בליל ה' (מרדכי ספ"ק דפסחים) {{טז|ב}} לכתחלה יש לשאוב {{מגא|ה}} מן הנהרות {{מגא|ו}} ולא מן הבארות (אשר"י ומרדכי) אבל כשהנהרות גדולות מהפשרת שלגים וגשמים טוב יותר {{חק יעקב|ו}} לשאוב מן הבארות (מהרי"ו) {{טז|ג}} {{מגא|ז}} אין לשפוך מים שלנו מכח מת {{מגא|ח}} או תקופה הנופלת (מרדכי פרק כל שעה והגהות מיימוני פ"ה) {{חק יעקב|ז}} ומ"מ טוב לכתחלה להשים בהם {{טז|ד}} {{מגא|ט}} {{באר היטב|ה}} {{שערי תשובה|ה}} ברזל {{חק יעקב|ח}} גם אסור לשאוב מים ע"י {{באר היטב|ו}} עכו"ם למצות של מצוה ואף לשאר מצות ישאב ישראל (מרדכי ומהר"י ברי"ן ומהרי"ל) אם אפשר {{חק יעקב|ט}} ונוהגים ליטול מים {{באר היטב|ז}} מיוחדים למצה של מצוה ונוהגין ליקח {{חק יעקב|י}} כלי חרס חדשים ואין לשנות המנהג אבל {{מגא|י}} בשל עץ אין להקפיד (כל בו)</small>:

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ז}} יש אומרים שמים המכונסין {{טז|ה}} {{מגא|יא}} {{חק יעקב|יא}} {{באר היטב|ח}} בסוסטירנ"ה מותר ללוש בהם סמוך לשאיבתן {{באר הגולה|ח}} ואין להקל בדבר {{חק יעקב|יב}} אם לא בשעת {{באר היטב|ט}} {{שערי תשובה|ט}} הדחק:

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ט}} {{חק יעקב|יג}}  אין ללוש במים חמין אפילו לא נתחממו אלא בחמה ולא במים הגרופים {{באר הגולה|י}} {{מגא|יב}} מדוד גדול {{מגא|יג}} {{חק יעקב|יד}} {{באר היטב|י}} שנחשתו עבה ותלוי על מקום האש ומים שבתוכו {{חק יעקב|טו}} {{באר היטב|יא}} פושרים אפילו כשאין האש תחתיו {{באר הגולה|כ}} ואם עבר ולש בין באלו {{באר הגולה|ל}} בין במים שלא לנו אסור ויש {{באר הגולה|מ}} חולקים ומתירים בלש במים שלא לנו {{באר הגולה|נ}} ויש אומרים דבשוגג מותר {{מגא|יד}} ובשעת הדחק יש לסמוך עליהם: <small>הגה {{טז|ו}} ואפי' בלא דחק יש להתיר {{חק יעקב|טז}} אם עבר {{באר היטב|יב}} {{שערי תשובה|יב}} בשוגג ולש במים שלא לנו: (רבי' ירוחם וב"י)</small>:

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ס}} מים שלא לנו שנתבטלו {{מגא|טו}} {{חק יעקב|יז}} חד {{באר היטב|יג}} בתרי במים שלנו לשין בהם:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|ע}} {{עטז|ב}} נוהגין שלא ליתן {{באר היטב|יד}} מלח במצה ונכון הדבר: <small>ואפי' בדיעבד {{מגא|טז}} {{חק יעקב|יח}} יש {{באר היטב|טו}} לאסור (מרדכי וד"ע)</small>:

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|פ}} לש המצ' {{באר היטב|טז}} בקצח ושומשמין ובמיני תבלין {{מגא|יז}} {{חק יעקב|יט}} כשר' {{מגא|יח}} כיון שיש בה טעם {{באר היטב|יז}} מצה {{באר הגולה|צ}} ומ"מ אין ליתן בה תבלין לפי שהוא חד ומחמם העיסה: <small>הגה {{מגא|יט}} {{חק יעקב|כ}} {{באר היטב|יח}} ופלפלין אפי' בדיעבד אסור וכן אם נפל בה {{באר היטב|יט}} סיד (מהרי"ב)</small>:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>