עריכת הדף "שולחן ערוך/אורח חיים/תנא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן תנא'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דיני הגעלת כלים''' ובו כז סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} {{חק יעקב|א}} {{באר היטב|א}} {{שערי תשובה|א}} {{עטז|א}} קדרות {{חק יעקב|ב}} של חרס {{באר היטב|ב}} שנשתמש בהם חמץ {{חק יעקב|ג}} כל השנה {{באר הגולה|ב}} אפילו אותם שעושים בהם דייס' ומיני קמחים {{חק יעקב|ד}} {{באר היטב|ג}} משפשפן היטב בענין שלא יהא חמץ {{אשל אברהם|א}} ניכר בהם {{מגא|א}} ומותר לשהותן לאחר הפסח להשתמש בהם בין במינו בין שלא במינו {{באר הגולה|ג}} {{מגא|ב}} {{חק יעקב|ה}} ומצניען בפסח במקום {{באר היטב|ד}} צנוע שאינו רגיל לילך שם {{חק יעקב|ו}} כדי שלא יבא להשתמש בהם בפסח {{באר הגולה|ד}} {{טז|א}} {{חק יעקב|ז}} וטוב לסוגר' בחדר ולהצניע המפתח {{באר הגולה|ה}} אבל היסק שיסיקם באש אינו מועיל להם {{חק יעקב|ח}} ולא לשום כלי חרס שנשתמש בהם חמין אפילו שלא ע"י האור אלא שעירה לתוכו רותחין: <small>הגה ויש אוסרים {{מגא|ג}} אפילו {{באר היטב|ה}} בכלי שני (המגיד פ"ה) </small> ואפילו אם ימלאום גחלים דחיישי' {{חק יעקב|ט}} {{מגא|ד}} דלמא חייס עלייהו שמא פקעו <small> (פי' שמא יתבקעו) </small> ולא עביד להו הסקה מעליא {{באר הגולה|ו}} ומיהו אם החזירן {{באר היטב|ו}} לכבשן שמצרפן בו כלי חרש חדשים מותר דכיון שמכניסן להיסק גדול כזה ודאי לא חייס עלייהו דילמא פקעי {{טז|ב}} אבל לתנורים שלנו לא: <small>הגה {{חק יעקב|י}} כל כלי הצריך ליבון או הגעלה {{חק יעקב|יא}} אסור להשתמש בו אפי' {{באר היטב|ז}} צונן {{אשל אברהם|ב}} בלא הכשר (מרדכי ר"פ כל שעה) {{טז|ג}} וע' בי"ד סי' קכ"א</small>:

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ז}} כוביא שהוא כלי שעושין {{חק יעקב|יב}} {{באר היטב|ח}} מלבנים ועפר ואופים ומטגנין בו וכן תנור קטן שקורין פירלי"א הסיקו מבחוץ אסור לאפות בו בפסח דאין חמץ שבו נפלט בכך {{טז|ד}} {{חק יעקב|יג}} ואם מלאו גחלים {{באר היטב|ט}} מבפנים {{אשל אברהם|ג}} שרי:

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ח}} {{טז|ה}} {{מגא|ה}} {{חק יעקב|יד}} {{עטז|ב}}  סכינים {{מגא|ו}} {{באר היטב|י}} מגעילן {{חק יעקב|טו}} בכלי ראשון {{אשל אברהם|ד}} ומותרין וכלי ראשון נקרא שהרתיחו בו מים על האש {{באר הגולה|ט}} אפי' אינו עתה על האש רק {{חק יעקב|טז}} {{מגא|ז}} שעודנו {{באר היטב|יא}} רותח {{באר הגולה|י}} וקודם ההגעלה צריך לשופם יפה {{באר היטב|יב}} במשחזת או ברחיים {{חק יעקב|יז}} להעביר {{טז|ו}} {{חק יעקב|יח}} כל {{באר היטב|יג}} חלודה שבהם קודם הכשרה הילכך {{חק יעקב|יט}} אם יש בו גומות ואינו יכול לנקותו יפה אין מועיל לו הגעלה <small> (פי' הפלטה שהכלי פולטים האיסור שבהם והוא מלשון שורו עבר ולא יגעיל) </small> לבד {{טז|ז}} {{חק יעקב|כ}} וצריך {{באר היטב|יד}} ליבון במקום הגומות: <small>הגה {{מגא|ח}} והנדן של סכינים {{חק יעקב|כא}} אין לה {{באר היטב|טו}} תקנה בהגעלה ואסור להכניס בה הסכין בפסח (מהרי"ל)</small>:

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|כ}} כלים שמשתמשים בהן {{מגא|ט}} {{באר היטב|טז}} ע"י האור {{טז|ח}} כגון שפודים ואסכלאות וכיוצא בהם {{מגא|י}} {{חק יעקב|כב}} צריכים ליבון {{באר הגולה|ל}} {{חק יעקב|כג}} והליבון הוא {{חק יעקב|כד}} עד שיהו נצוצות {{באר היטב|יז}} נתזין מהם: <small>הגה {{מגא|יא}} {{חק יעקב|כה}} ויש {{באר היטב|יח}} מקילין אם נתלבן כל כך {{אשל אברהם|ה}} שקש נשרף {{באר הגולה|יג|•}} עליו מבחוץ (מרדכי סע"א והגהות מיימוני פי"ו מהלכות מ"א) ונוהגין כסברא הראשונה בכל דבר שדינו בלבון אבל דבר שדינו בהגעלה רק שיש בו סדקים או שמחמירין ללבנו סגי בלבון קל כזה {{מגא|יב}} {{חק יעקב|כו}} {{באר היטב|יט}} חצובה {{אשל אברהם|ו}} צריך ליבון (מהרי"ל)</small>:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|מ}} כלים שנשתמש בהם בחמין כפי תשמישן הכשרן {{חק יעקב|כז}} אם תשמישן בכלי ראשון כגון כף שמגיסין בו בקדרה צריך להכשירן בכלי ראשון ואם {{מגא|יג}} תשמישן בכלי שני {{חק יעקב|כח}} הכשרן {{אשל אברהם|ז}} בכלי שני וכלי שמשתמשים בו בעירוי שמערה מכלי ראשון לא סגי ליה {{מגא|יד}} בהכשר דכלי שני {{טז|ט}} אלא {{באר הגולה|נ}} {{חק יעקב|כט}} צריך {{באר היטב|כ}} לערות עליו מכלי ראשון: <small>הגה כל הכלים שיש בהם {{מגא|טו}} {{באר היטב|כא}} סדקים או גומות או חלודה {{טז|י}} {{חק יעקב|ל}} והוא {{מגא|טז}} {{באר היטב|כב}} {{שערי תשובה|כב}} בתוך הכלי ולא יוכל לנקרן ולנקותן אין להגעילן וצריכין {{אשל אברהם|ח}} ליבון במקום הסדק והחלודה: (רשב"א בתשובה)</small>:

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|ס}} כל כלי הולכין בו אחר רוב תשמישו הילכך קערות {{חק יעקב|לא}} אע"פ {{מגא|יז}} שלפעמים משתמשין בהם בכלי ראשון על האש כיון שרוב תשמישן הוא בערוי שמערה עליהם מכלי ראשון כך הוא הכשרן: <small>הגה ויש מחמירין {{טז|יא}} להגעיל הקערות בכלי ראשון (טור בשם אבי העזרי ומרדכי פ' כל שעה ותוס' סוף מסכת ע"ז) וכן הוא המנהג וכן בכל דבר שיש לחוש שמא נשתמש בו בכלי ראשון כגון כפות וכדומה לזה (הגהות מיימוני פ"ה ואגור) ויש מחמירין להגעיל כל כלי שתייה אע"פ שתשמישן בצונן משום שלפעמים משתמשין בהם בחמין (רבינו ירוח') וכן הוא המנהג להגעילן {{חק יעקב|לב}} ובדיעבד סגי להו {{חק יעקב|לג}} {{באר היטב|כג}} {{אשל אברהם|ט}} בשטיפ' {{עטז|ג}} וקערות גדולות שלא יוכל להכניס תוך כלי ראשון {{חק יעקב|לד}} יתן עליהן {{מגא|יח}} אבן {{באר היטב|כד}} מלובן ויערה עליהם רותחין מכלי ראשון והוי ככלי ראשון וכן כל כיוצא בזה {{טז|יב}} ויעביר האבן {{חק יעקב|לה}} על כל הכלי שאז מגעיל כולו: (מרדכי פרק כל שעה והגהת מיימוני פ"ה ואגור ואיסור והיתר הארוך כלל נ"ח)</small>:

{{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|ע}} יש מי שאומר {{טז|יג}} {{באר היטב|כה}} דכפות העשויות מקרן אין להם תקנה בהגעלה דכיון שמתקלקלין במים חמין חיישינן {{מגא|יט}} דלמא חייס עלייהו:

{{אות סעיף|ח}} {{באר הגולה|פ}} אחד כלי עץ ואחד {{חק יעקב|לו}} כלי אבן ואחד כלי מתכת דינם להכשירם {{אשל אברהם|י}} בהגעלה: <small>הגה וכן כלי עצם צריכים הגעלה (מרדכי פרק כל שעה)</small>:

{{אות סעיף|ט}} {{באר הגולה|צ}} המגעיל {{טז|יד}} קודם שעה חמישית יכול להגעיל ביחד כלי ראשון וכלי שני וכלים שבלעו דבר מועט ואינו חושש <small> (ג"כ אם מגעיל מקצת הכלי שני פעמים) (ד"ע)</small>:

{{אות סעיף|י}} {{באר הגולה|ק}} {{טז|טו}} {{מגא|כ}} סלים שמולחים בהם הבשר יש מצריכים להם {{אשל אברהם|יא}} הגעלה ויש מי שחולק {{אשל אברהם|יב}} ונראין דבריו: <small> (וטוב {{באר היטב|כו}} להגעילן {{חק יעקב|לז}} או לקנות חדשים)</small>:

{{אות סעיף|יא}} {{באר הגולה|ר}} {{טז|טז}} מחבת שמטגנין <small> (פי' שיוצקין בה שמן לאפותו) </small> בה {{מגא|כא}} {{חק יעקב|לח}} מותרת {{באר היטב|כז}} {{שערי תשובה|כז}} בהגעלה ואם היא ארוכה משים חציה והופך עוד ומשים חצי' האחר ואם היא ארוכ' ביותר מלבנ' באמצע {{מגא|כב}} ויש מחמירין ללבן המחבת <small> (טי"ד בשם ר' יואל ותשובת רשב"א וטור בשם רש"י ור"ת) (ובלבון כל דהו שקש נשרף עליו מבחוץ סגי ליה) (ד"ע) {{מגא|כג}} ונוהגין ללבנו לכתחלה {{חק יעקב|לט}} מיהו סגי ליה {{באר היטב|כח}} בהגעלה אם אין בו גומות (מהרי"ל)</small>:

{{אות סעיף|יב}} {{באר הגולה|ש}} כל הכלים {{טז|יז}} צריך להגעיל {{אשל אברהם|יג}} ידותיהן כמותן: <small>הגה מיהו אם לא הגעילו הידות {{מגא|כד}} {{חק יעקב|מ}} אין לאסור {{באר היטב|כט}} בדיעבד אפי' לכתחלה יכול להגעילו {{מגא|כה}} ע"י עירוי שמערה עליהן: (איסור והיתר הארוך כלל ע"א)</small>:

{{אות סעיף|יג}} {{באר הגולה|ת}} {{עטז|ד}} כלי שיש בו {{חק יעקב|מא}} {{באר היטב|ל}} {{שערי תשובה|ל}} טלאי אם {{מגא|כו}} קדם הטלאי לבליעת האיסור אין צריך להסירו {{טז|יח}} דכבולעו כך פולטו ואם קדמה בליעת האיסור לטלאי צריך להסיר הטלאי קודם הגעלה {{חק יעקב|מב}} או {{מגא|כז}} ישים {{אשל אברהם|יד}} גחלים על מקום הטלאי עד שישרוף גוף {{באר היטב|לא}} האיסור אם ישנו ואח"כ מגעיל כל הכלי ואם הוא של עץ אין לו תקנה אא"כ ירחיב הסדק כל כך שיוכל להוציא משם מה שבתוכו: <small>הגה רושם שעושים האומנים בתוך כלים מותר להגעילן מאחר שנעשה מחדש {{מגא|כח}} {{חק יעקב|מג}} {{באר היטב|לב}} וינקרם היטב: (איסור והיתר והגהות)</small>:

{{אות סעיף|יד}} {{באר הגולה|א}} {{מגא|כט}} כסוי של ברזל {{חק יעקב|מד}} שמכסים בו הקדרה צריך הגעלה כיון שמזיע בכל שעה מחום הקדרה {{באר הגולה|ב}} ואם נתנוהו בפסח על הקדרה בלא הגעלה {{חק יעקב|מה}} כל התבשיל {{באר היטב|לג}} אסור שזיעת הכסוי מתערב בתבשיל:

{{אות סעיף|טו}} {{באר הגולה|ג}} כסוי של ברזל {{חק יעקב|מו}} שמשימים אותו על החררה כשנאפית על הכירה {{מגא|ל}} צריך {{אשל אברהם|טו}} ליבון:

{{אות סעיף|טז}} {{באר הגולה|ד}} {{מגא|לא}} מדוכה מותרת {{אשל אברהם|טז}} בהגעלה {{באר הגולה|ה}} ואם היא גדולה שאינו יכול להכניסה ביורה משים בה מים רותחים ומכניס בתוכה אבן רותחת ועולה הרתיחה על שפת' דכל כהאי גונא הוי הגעלה {{אשל אברהם|יז}} דכלי ראשון: <small>הגה {{טז|יט}} ויש מחמירין {{חק יעקב|מז}} {{אשל אברהם|יח}} ללבן המדוכה (טור י"ד בשם ר' יואל ותשו' רשב"א וטור בשם רש"י ור"ת) אך בלבון כל דהו דהיינו שישרוף עליו קש מבחוץ סגי (ד"ע) {{חק יעקב|מח}} ונוהגין {{באר היטב|לד}} ללבן לכתחלה מיהו סגי ליה בהגעלה אם אין בו גומות (מהרי"ל) ואם המדוכה של עץ יש לקלפו בכלי אומנות דחיישינן לגומות ולהגעילו אח"כ: (הגהות מיימוני פ"ה)</small>:

{{אות סעיף|יז}} {{באר הגולה|ו}} הדף שעורכים עליו כל השנה וכן {{באר הגולה|ז}} עריבה שלשין בה {{אשל אברהם|יט}} צריכים הגעלה: <small>הגה ולא מהני בה {{מגא|לב}} קילוף בכלי אומנות וכן כל דבר הצריך הגעלה לא מהני ליה קליפה (מהרי"ו) והמנהג {{מגא|לג}} {{חק יעקב|מט}} שלא להשתמש בפסח בעריבות {{באר היטב|לה}} ודפין שלשין עליהן כל השנה {{טז|כ}} {{חק יעקב|נ}} אפי' ע"י הגעלה וכן עיקר (מרדכי פ' כל שעה וכל בו) וכבר נתבאר לעיל סי' תמ"ב סעיף י"א</small>:

{{אות סעיף|יח}} {{מגא|לד}} {{באר הגולה|ח}} הנפה צריך לדקדק בה מאוד לנקות' מפתיתי החמץ הנדבק בה ונסרך ונדבק בנקבי אריגת הנפה ובעץ שבה וישפשפו אותו במים יפה יפה והוא הדין לכל שאר כלי הלישה שהשפשוף בהם עיקר גדול: <small>הגה ונהגו {{חק יעקב|נא}} שלא להשתמש {{באר היטב|לו}} {{שערי תשובה|לו}} בנפה על ידי הגעלה ואין לשנות (מהרי"ל וב"י) וכן בכל כיוצא בזה כגון הכלי שקורין {{מגא|לה}} {{באר היטב|לז}} רי"ב אייז"ן או הכיס של רחיים (מהרי"ל) בכולן לא מהני להו הגעלה וכן סלים שמשתמשין בהם חמץ דינם כנפה אבל {{חק יעקב|נב}} שקים {{באר היטב|לח}} ישנים נוהגין בהם היתר {{מגא|לו}} ע"י כבוס וצריך להתיר {{חק יעקב|נג}} כל {{באר היטב|לט}} התפירות שבהן קודם הכבוס: (ת"ה סי' קי"ו)</small>:

{{אות סעיף|יט}} {{באר הגולה|ט}} {{אשל אברהם|כ}} הרחת שקורין {{טז|כא}} {{באר היטב|מ}} פאל"ה {{באר הגולה|י}} יש אומרים {{מגא|לז}} {{חק יעקב|נד}} שאין מועיל לה {{באר היטב|מא}} הגעלה וצריך לקנות {{באר היטב|מב}} {{שערי תשובה|מב}} חדשה:

{{אות סעיף|כ}} {{באר הגולה|כ}} השלחנות והתיבות {{מגא|לח}} שמצניעים בהם אוכלין כל השנה רגילים {{באר היטב|מג}} לערות עליהם רותחין {{חק יעקב|נה}} לפי שלפעמים נשפך מרק מן הקדרה לתוכן:

{{אות סעיף|כא}} {{באר הגולה|ל}} חביות של חרס שנתנו בהם שכר שעורים {{טז|כב}} מותרי' בהגעלה {{טז|כג}} או {{מגא|לט}} {{חק יעקב|נו}} בעירוי שלשה {{באר היטב|מד}} ימים: <small>הגה {{טז|כד}} {{חק יעקב|נז}} והגעלת {{באר היטב|מה}} החביות יעשה בדרך זה ילבן אבנים וישימם בהם ויערה עליהם רותחים מכלי ראשון ויגלגל החבית שיגיע הגעלה לכל מקום (הגהות מיימוני פ"ה) {{טז|כה}} {{מגא|מ}} {{חק יעקב|נח}} {{באר היטב|מו}} ובדיעבד אם נתנו בהם יין או דבש בלא הגעלה רק שהדיחן היטב תחלה מותר לשתות ממנו בפסח (מרדכי פ' כל שעה והגהות אשירי פ"ב דע"א ותה"ד סימן ר"א)</small>:

{{אות סעיף|כב}} {{באר הגולה|מ}} כל הכלים אפי' של חרס שנשתמש בהם חמץ בצונן מותר להשתמש בהם מצה אפי' בחמין חוץ {{חק יעקב|נט}} מבית שאור {{מגא|מא}} {{חק יעקב|ס}} {{אשל אברהם|כא}} ובית {{באר היטב|מז}} חרוסת שאע"פ שלא נשתמש בהם חמץ אלא בצונן אסור להשתמש בהם מצה בחמין {{חק יעקב|סא}} אבל בצונן להניח בהם מצה אפויה מותר {{טז|כו}} אבל אסור ללוש בהם וכל זה בלא הגעלה {{באר הגולה|נ}} {{טז|כז}} אבל {{מגא|מב}} על ידי {{באר היטב|מח}} הגעלה אפילו בית שאור וחרוסת מותרים אם אינם של חרס {{באר הגולה|ס}} אבל לשל חרס לא מהני הגעלה {{באר הגולה|ע}} ואפי' לא נשתמש בהם חמץ אלא בצונן לא ישתמש בהם מצה {{חק יעקב|סב}} אפילו בצונן והאידנא נהגו עלמא {{מגא|מג}} דלא לאשתמושי בפסחא במאני דפחר' עתיקי <small> (פי' כלי חרס ישנים) {{טז|כח}} {{חק יעקב|סג}} {{עטז|ה}} ותנור של בית החורף דינו ככלי חרס ואסור לשום שום דבר {{מגא|מד}} על {{באר היטב|מט}} {{שערי תשובה|מט}} התנור בפסח (מהרי"ו)</small>:

{{אות סעיף|כג}} {{באר הגולה|פ}} {{עטז|ו}} כלי חרס המצופין {{מגא|מה}} {{חק יעקב|סד}} בהתוך {{באר היטב|נ}} {{שערי תשובה|נ}} זכוכית דינם ככלי חרס: <small>הגה {{מגא|מו}} ויש מקומות שנהגו שלא להשתמש בכלי חרס {{אשל אברהם|כב}} גלייזיאר"ט {{מגא|מז}} {{טז|כט}} אפילו חדשים (מהרי"ל) ואין להחמיר רק במקום המנהג (תשובת מהרי"ל)</small>:

{{אות סעיף|כד}} {{באר הגולה|צ}} כלי עץ המצופים בסממנים שקורין ברניס דינם ככלי חרס: <small>הגה ויש מקומות שמחמירים שלא להשתמש {{חק יעקב|סה}} בכלים {{באר היטב|נא}} צבועים אפי' הן חדשים (מהרי"ל) וכן {{מגא|מח}} המחופין {{באר היטב|נב}} בבדיל ואין להחמיר בזה רק במקום שנהגו איסור (תשובת מהרי"ל)</small>:

{{אות סעיף|כה}} {{באר הגולה|ק}} כל כלי השתי' בין צלוחיות בין כוסות מותרי' בשטיפה בין שהם {{חק יעקב|סו}} של זכוכית בין שהם של עץ בין שהם של מתכת בין שהם של חרס {{באר הגולה|ר}} ואע"פ שלפעמים נותנים בהם לחם חם כיון שרוב תשמישן אינו אלא בצונן סגי בשטיפה שלא הלכו בכל כלי אלא אחר רוב תשמישו: <small>הגה {{חק יעקב|סז}} מיהו יש {{באר היטב|נג}} מחמירין ומצריכין הגעלה וכן נוהגין וע"ל ס"ו</small>:

{{אות סעיף|כו}} {{באר הגולה|ש}} כלי זכוכית אפי' מכניסן לקיום {{באר הגולה|ת}} ואפילו משתמש בהם בחמין אין צריכים שום הכשר שאינם בולעים ובשטיפה בעלמא סגי להו. <small>הגה {{טז|ל}} ויש מחמירים ואומרים דכלי זכוכית אפי' הגעלה לא מהני להו {{מגא|מט}} {{חק יעקב|סח}} וכן {{באר היטב|נד}} המנהג באשכנז ובמדינות אלו (סמ"ג ואגור) וכן כלי כסף שיש בתוכן התוך זכוכית שקורין גשמעלצ"ט אין להגעילו אבל מבחוץ {{מגא|נ}} אינו מזיק. (תה"ד סימן קלב)</small>:

{{אות סעיף|כז}} {{באר הגולה|א}} {{טז|לא}} שפוד ישן {{מגא|נא}} שצלו בו עופות בפסח מותרין אע"פ שמקודם {{חק יעקב|סט}} צלו בו בשר {{באר היטב|נה}} מלוח ממלח {{אשל אברהם|כג}} שלא נבדק: <small>הגה מיהו אין להתיר רק בדיעבד וכן {{מגא|נב}} {{חק יעקב|ע}} הברזות שבחביות של יין נוהגין {{אשל אברהם|כד}} להדיחן (אגור ומהרי"ל) . וכן העצים {{חק יעקב|עא}} שתוחבין בהם {{מגא|נג}} כלי {{באר היטב|נו}} שתיה צריכין הדחה לשום בהם כלים בפסח (מהרי"ו)</small>:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>