עריכת הדף "שולחן ערוך/אורח חיים/שצז"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן שצז'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דין שביתת היחיד וכליו ומהלך אלפים אמה''' ובו יח"ס}}}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} כל אדם יש לו אלפים אמה לכל רוח חוץ מארבע אמותיו או מהמקום ששבת בו:

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ב}} קדש עליו היום בבקעה ואינו יודע תחום שבת מהלך אלפי' פסיעו' {{מגא|א}} {{באר היטב|א}} <small> (בינוניות) (טור) </small> שהם תחום שבת:

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ג}} כשם שאין אדם רשאי להלך בשבת וביום טוב אלא אלפי' אמה לכל רוח כך {{מגא|ב}} {{באר היטב|ב}} כליו ובהמתו אין יכול שום אדם להוליכ' חוץ לאלפים אמה של בעליה' {{באר הגולה|ד}} ואם עירבו בעליה' לרוח א' אין שום אדם יכול להוליכם לרוח האחרת אפי' פסיעה אחת במקו' שאין הבעלי' יכולי' לילך: <small>הגה ועיין לעיל סוף סימן ש"ה אם מותר למסור בהמה לעכו"ם במקום שיש לחוש שיוציאנה חוץ לתחום:</small>

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ה}} המוסר בהמתו {{מגא|ג}} לבנו הרי היא כרגלי האב:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|ו}} מסרה {{מגא|ד}} {{באר היטב|ג}} לרועה אפי' נתנה לו בי"ט הרי הוא כרגלי הרועה {{באר הגולה|ז}} ואם מסרה {{מגא|ה}} {{באר היטב|ד}} לשני רועים הרי הוא כרגלי בעליה מפני שלא קנה א' מהם:

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|ח}} שור של {{מגא|ו}} פטם כרגלי מי שלקחו לשחטו ביו"ט {{באר הגולה|ט}} וכן אם שחטו בעליו בי"ט ומכר בשרו כל א' מהלוקחי' מוליך מנתו למקום שהוא הולך:

{{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|י}} שור של רועה {{טז|א}} {{באר היטב|ה}} כרגלי אנשי אותה העיר:

{{אות סעיף|ח}} {{באר הגולה|כ}} כלים המיוחדי' לא' מהאחי' שבבית הרי הם כרגליו ושאינם מיוחדי' אין יכולי' להוליכם אלא למקום שכולם יכולים לילך:

{{אות סעיף|ט}} {{באר הגולה|ל}} שנים ששאלו חלוק זה לילך בו שחרית וזה לילך בו ערבית לא יוליכו אלא למקום ששניה' יכולים לילך ואם עירב זה לסוף אלפים למזרח וזה לסוף אלפים למערב לא יזיזוהו ממקומו:

{{אות סעיף|י}} {{באר הגולה|מ}} ב' שלקחו {{מגא|ז}} בהמה בשותפות ושחטוה ביום טוב אע"פ שלקח כל א' מנתו הרי כל הבשר {{טז|ב}} כרגלי {{באר היטב|ו}} שניהם אבל אם לקחו {{מגא|ח}} חבית של יין וחלקוה ביום טוב חלקו של כל א' מהם כרגליו:

{{אות סעיף|יא}} {{באר הגולה|נ}} השואל כלי מחבירו מערב יום טוב אפי' לא לקחו עד הלילה הוא {{טז|ג}} כרגלי השואל ואם שאלו ממנו ביום טוב אע"פ שדרכו לשאלו ממנו בכל יום טוב הרי הוא כרגלי המשאיל:

{{אות סעיף|יב}} {{באר הגולה|ס}} האשה ששאלה מחברתה מים ומלח לעיסתה ותבלין לקדירתה בי"ט {{מגא|ט}} הרי {{באר היטב|ז}} העיסה ותבשיל כרגלי שתיהן:

{{אות סעיף|יג}} {{באר הגולה|ע}} לקח מחבירו בי"ט גחלת לא יוליכנה אלא כרגלי הנותן אבל אם הדליק נר או עץ משלהבת חבירו הרי הוא כרגלי זה שהדליק:

{{אות סעיף|יד}} {{באר הגולה|פ}} {{מגא|י}} בור של יחיד הרי הוא כרגלי בעליו ושל אותה העיר כרגלי {{מגא|יא}} אנשי {{באר היטב|ח}} אותה העיר ושל הפקר כרגלי הממלא:

{{אות סעיף|טו}} {{באר הגולה|צ}} נהרות {{מגא|יב}} {{באר היטב|ט}} המושכי' ומעיינו' {{מגא|יג}} {{באר היטב|י}} הנובעים {{באר הגולה|ק}} הרי הם כרגלי הממלא {{באר הגולה|ר}} היו באים {{באר היטב|יא}} מחוץ לתחום לתוך התחום ממלאים מהם בשבת ואין צריך לומר ביום טוב:

{{אות סעיף|טז}} {{באר הגולה|ש}} מילא מים מבור של הפקר לצורך חבירו הרי הם {{מגא|יד}} כרגלי הממלא:

{{אות סעיף|יז}} {{באר הגולה|ת}} מי שהיו לו פירות מופקדים בעיר אחרת רחוקה ממנו ועירבו בני אותה העיר לבא אצלו לא יביאו לו מפירותיו שפירותיו כמוהו במה דברים אמורים {{באר הגולה|א}} כשייחד להם {{מגא|טו}} קרן זויות {{באר הגולה|ב}} אבל אם לא ייחד להם הם כרגלי זה שהם מופקדים אצלו:

{{אות סעיף|יח}} {{באר הגולה|ג}} מי שזימן אצלו אורחים בי"ט לא יוליכו בידם מנות למקום שאין בעל הסעודה יכול לילך בו אא"כ זיכה להם מערב יו"ט ע"י אחר במנות אלו:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>