עריכת הדף "שולחן ערוך/אורח חיים/שיז"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן שיז'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דין קשירה ועניבה בשבת.''' ובו ז סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{טז|א}} {{באר הגולה|א}} הקושר קשר של קיימא והוא מעשה אומן חייב כגון קשר הגמלים וקשר הספנים וקשרי רצועות מנעל וסנדל שקושרין הרצענים בשעת עשייתן וכן כל כיוצא בזה אבל הקושר קשר של קיימא ואינו מעשה אומן {{באר הגולה|ב}} פטור: <small>הגה {{טז|ב}} ויש חולקים וסבירא להו דכל קשר של קיימא אפי' של הדיוט חייבי' עליו [רש"י והרא"ש ור' ירוחם וטור] וי"א שכל קשר שאינו עשוי להתיר באותו יום עצמו {{מגא|א}} מקרי של {{באר היטב|א}} קיימא [כל בו והגה"מ פ"י] ויש מקילין לומר {{מגא|ב}} דעד שבעה ימים {{באר היטב|ב}} לא מיקרי של קיימא (טור ומרדכי ע"ל סי' שי"ד סע' י') </small> {{באר הגולה|ג}} וקשר שאינו של קיימא ואינו מעשה אומן מותר לקשרו לכתחלה: <small>הגה וכן לענין התרתו דינו כמו לענין קשירתו (טור) </small> {{באר הגולה|ד}} כיצד נפסקה לו רצועה וקשרה נפסקה החבל וקשרו או שקשר חבל בדלי או שקשר רסן בהמה הרי זה פטור וכן כל כיוצא באלו הקשרים שהם מעשה הדיוט וכל אדם קושר אותם לקיימם וכל קשר שאינו של קיימא אם קשרו קשר אומן הרי זה אסור {{מגא|ג}} {{באר היטב|ג}} {{באר הגולה|ה}} ולצורך מצוה כגון שקושר למדוד אחד משיעורי התורה מותר לקשור {{באר הגולה|ו}} קשר שאינו של קיימא: <small>הגה וי"א דיש ליזהר שלא להתיר שום קשר שהוא שני קשרים זה על זה {{מגא|ד}} דאין אנו בקיאים איזה מקרי קשר של אומן דאפי' בשאינו של קיימא אסור לקשרו {{מגא|ה}} והוא הדין להתירו וכן נוהגין (הגה' אלפסי פ' אלו קשרים) ומ"מ נראה דבמקום צערא אין לחוש ומותר להתירו דאינו אלא איסור דרבנן ובמקום צער {{מגא|ו}} לא גזרו והא דבעינן ב' קשרים זה על זה היינו כשקושר שני דברים ביחד אבל אם עשה קשר בראש אחד של חוט או משיחה דינו כשני קשרים: (סמ"ג)</small>

{{אות סעיף|ב}} {{מגא|ז}} {{באר היטב|ד}} {{באר הגולה|ז}} נשמטו לו רצועות מנעל וסנדל {{טז|ג}} או {{באר היטב|ה}} שנשמט רוב הרגל מותר להחזיר הרצועות למקומם ובלבד {{מגא|ח}} שלא {{באר היטב|ו}} יקשור: <small>הגה {{טז|ד}} ודוקא שיוכל להחזירו בלא {{באר היטב|ז}} טורח אבל אם {{מגא|ט}} צריך טורח לזה אסור דחיישי' שמא יקשור (תו' והרא"ש פ' במה טומנין):</small>

{{אות סעיף|ג}} {{טז|ה}} {{באר הגולה|ח}} מתירין בית הצואר מקשר שקשרו כובס שאינו קשר של קיימא אבל {{מגא|י}} אין {{באר היטב|ח}} פותחין אותו מחדש דמתקן מנא הוא: <small>הגה אפי' כבר נפתח רק {{מגא|יא}} שחזר {{באר היטב|ט}} האומן וקשרו או תפרו ביחד כדרך שהאומנים עושין (ר' ירוחם חי"ד) ולכן אסור לנתק או לחתוך זוג של מנעלים התפורים יחד כדרך שהאומנים עושין אע"ג דהתפירה אינה של קיימא דאין חילוק בתפירה בין של קיימא לאינו של קיימא (הגהות מרדכי פ' במה טומנין) ויש מתירין בתפירה שאינה של קיימא ואין להתיר בפני עם הארץ: (ב"י):</small>

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ט}} קושרין {{מגא|יב}} {{באר היטב|י}} דלי במשיחה או באבנט וכיוצא בו {{טז|ו}} אבל לא {{מגא|יג}} {{באר היטב|יא}} {{באר הגולה|י}} בחבל והני מילי בדליים הקבועים בבור {{באר הגולה|כ}} אבל דליים שלנו שאינם קבועים בבור {{מגא|יד}} אינו קשר של {{באר היטב|יב}} קיימא:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|ל}} עניבה מותר דלאו קשר הוא: <small>הגה {{טז|ז}} ואפי' אם עושה {{באר היטב|יג}} קשר אחד למטה {{מגא|טו}} נוהגין בו היתר: (אגור):</small>

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|מ}} קושרים חבל בפני הפרה בשביל שלא תצא {{באר הגולה|נ}} ואפי' {{מגא|טז}} בב' {{באר היטב|יד}} ראשי הפתח ולא חיישינן שמא יתיר ראש האחד ויוציאנה דרך שם ויניח ראש השני קשור:

{{אות סעיף|ז}} {{טז|ח}} {{באר הגולה|ס}} מטלטלין חבל {{מגא|יז}} של גרדי <small>[פירוש אורג] </small> לקשרו באבוס ובפרה ולא חיישינן שמא יתיר ראש האחד ויניח השני קיים אבל חבל {{מגא|יח}} דעלמא לא והני מילי לקשרו באבוס ובפרה {{מגא|יט}} {{טז|ט}} {{באר הגולה|ע}} אבל אם היה קשור באבוס ורוצה לקשרו בפרה או אם היה קשור בפרה ורוצה לקשרו באבוס {{מגא|כ}} מותר בכל חבל:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>