עריכת הדף "שולחן ערוך/אורח חיים/שא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן שא'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים.''' ובו נא סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{מגא|א}} {{באר הגולה|א}}  אין לרוץ בשבת {{באר הגולה|ב}} אא"כ הוא לדבר מצוה כגון לבה"כ או כיוצא בו: <small>הגה ואסור לפסוע {{מגא|ב}} יותר {{באר היטב|א}} מאמה בפסיעה אחת אם אפשר לו בפחות [א"ז והגהות אשירי פרק מי שהוציאוהו]:</small>

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ג}} בחורים המתענגים בקפיצתם {{מגא|ג}} ומרוצתם {{באר היטב|ב}} מותר {{מגא|ד}} {{טז|א}} וכן לראות כל דבר שמתענגים בו <small>[וכן {{מגא|ה}} מותר {{באר היטב|ג}} לטייל בשבת] [ב"י]:</small>

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ד}} היה הולך והגיע לאמת המים יכול לדלג ולקפוץ עליה אפילו היא רחבה שאינו יכול להניח רגלו ראשונה קודם שיעקור שנייה ומוטב שידלג ממה שיקיפנה מפני שמרבה בהלוך {{מגא|ו}} ואסור לעבור בה שלא יבא לידי סחיטה:

{{אות סעיף|ד}}  {{באר הגולה|ה}} היה הולך לדבר מצוה כגון {{מגא|ז}} להקביל פני {{באר היטב|ד}} רבו {{טז|ב}} או פני מי שגדול ממנו בחכמה יכול לעבור בה ובלבד שיעשה שינוי כגון שלא יוציא ידו מתחת שפת חלוקו {{באר הגולה|ו}} כדי שיזכור ולא יבא לידי סחיטה <small>[וע' לקמן סי' תרי"ג ס"ה ובסעיף ח' בהג"ה] </small> {{באר הגולה|ז}} ואסור לעבור בסנדלו דכיון דאינו יכול להדקו ולקשרו יפה חיישינן דלמא נפיל ואתי לאתויי אבל במנעלו מותר:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|ח}} ההולך לדבר מצוה מותר לעבור במים אף בחזר' כדי שלא תהא מכשילו לעתיד לבא:

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|ט}} ההולך {{מגא|ח}} {{באר היטב|ה}} לשמור פירותיו מותר לו לעבור במים בהליכה {{טז|ג}} {{באר הגולה|י}} אבל לא בחזרה:

{{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|כ}} כל היוצא בדבר שאינו תכשיט ואינו דרך מלבוש והוציאו כדרך שרגילים להוציא אותו דבר {{מגא|ט}} {{באר היטב|ו}} חייב וכל תכשיט שהוא רפוי שאפשר לו בקל ליפול אסור לצא' בו ואם יצא פטור ואשה לא תצא בתכשיטים שדרכה לשלפם <small>[פי' להסירם מעליה] </small> ולהראותם: <small>הגה וע' לקמן סי' ש"ג סעיף י"ח אם אסור אפי' בחצר או בבית] </small> הלכך {{באר הגולה|ל}} לא יצא איש לא {{מגא|י}} בסייף לא בקשת ולא בתריס <small>[פי' מגן] </small> ולא {{באר הגולה|יג|•}} באלה ולא ברומח ולא בכלים שאינם תכשיט ואם יצא חייב חטאת ולא בשריון ולא {{מגא|יא}} בקסדא ולא במגפיים ואם יצא פטור שהם דרך מלבוש {{באר הגולה|מ}} ולא יצא בתפילין {{מגא|יב}} מפני שצריך להסירם כשיכנס לבית הכסא {{באר הגולה|נ}} ולא יצא קטן במנעל גדול דילמא נפיל ואתי לאתויי אבל יוצא הוא בחלוק גדול {{באר הגולה|ס}} ולא יצא {{מגא|יג}} במנעל אחד אם אין לו מכה ברגלו דילמא מחייכי עליה ואתי לאתויי אבל אם יש לו מכה ברגלו {{באר הגולה|ע}} יוצא {{טז|ד}} באותו {{באר היטב|ז}} שאין בו מכה:

{{אות סעיף|ח}} {{טז|ה}} {{באר הגולה|פ}} לא יצא במחט התחובה לו {{מגא|יד}} בבגדו בין {{מגא|טו}} נקובה בין שאינה נקובה {{באר הגולה|צ}} ואם יצא בנקובה חייב ובשאינה נקובה פטור {{באר הגולה|ק}} וי"א {{באר היטב|ח}} בהיפך:

{{אות סעיף|ט}} {{באר הגולה|ר}} לא יצא בטבעת שאין עליה חותם {{מגא|טז}} ואם יצא חייב ואם יש עליה חותם לרש"י פטור ולר"ת והרמב"ם מותר {{באר הגולה|ש}} דאינו תכשיט אלא לאיש אבל דבר שהוא תכשיט לאיש ולאשה אסור גם לאיש <small>[וע"ל סי' ש"ג סי"ח]:</small>

{{אות סעיף|י}} {{באר הגולה|ת}} טבעת שקבוע בה אבן וכן אם כתובים בה אותיות אין עליה חותם מקרי שלא נקרא חותם אלא א"כ חקוקין בה אותיות {{מגא|יז}} או {{באר היטב|ט}} צורות:

{{אות סעיף|יא}} {{באר הגולה|א}} דבר העשוי {{טז|ו}} לתכשיט ולהשתמש בו כגון מפתחות נאות של כסף כמין תכשיט אסור שהרואה אומר שלצורך תשמיש מוציא {{באר הגולה|ב}} ויש מתירים אם הוא של {{באר היטב|י}} כסף: <small>הגה ומ"מ אסור לצאת בתיק של ברילי"ן אע"פ שהתיק הוא של כסף דהבתי עינים בעצמם הם משוי [ב"י] ואם המפתח {{טז|ז}} של נחושת וברזל אפי' מחובר וקבוע בחגורה אסור [מרדכי פ' במה אשה וב"י בשם תשובת הרשב"א] ויש שכתבו שנוהגין {{מגא|יח}} בזה {{באר היטב|יא}} להתיר [ב"י בשם תשובה אשכנזית סי' פ"א והרי"ף והאגודה וכן משמע בא"ז:]</small>

{{אות סעיף|יב}} {{באר הגולה|ג}} לא יצא החייט {{טז|ח}} במחט התחובה לו בבגדו ולא נגר בקיסם שבאזנו ולא סורק במשיחה שבצוארו {{מגא|יט}} {{טז|ט}} ואם יצא {{באר היטב|יב}} פטור:

{{אות סעיף|יג}} {{באר הגולה|ד}} לא יצא הזב {{באר היטב|יג}} בכיס שעושה להצילו מזיבתו שלא יטנף בה וכן אשה נדה שקושרת בגד לפניה שלא תתלכלך בדם נדותה {{באר הגולה|ה}} אסורה לצאת בו אם לא יהא {{מגא|כ}} סינר עשוי כעין מלבוש אבל אם {{מגא|כא}} קושרתו כדי {{מגא|כב}} שלא יכאב לה {{באר היטב|יד}} הדם ולא תצטער מותר לצאת בו:

{{אות סעיף|יד}} {{באר הגולה|ו}} דבר שהוא דרך מלבוש אפילו אם אינו לובשו אלא משום אצולי טינוף מותר לצאת בו בשבת: <small>הגה ולכן מותר ללבוש בגד מפני הגשמים או כובע על ראשו אבל אסור לאשה ליתן {{טז|י}} בגד {{מגא|כג}} על {{באר היטב|טו}} צעיפה מפני הגשמים דאין זה דרך מלבוש [הגהות מיי']:</small>

{{אות סעיף|טו}} {{באר הגולה|ז}} אין הקטע יוצא בקב שלו דהיינו שעושה כמין דפוס של רגל וחוקק בו מעט לשום ראש שוקו בתוכו {{באר הגולה|ח}} ואינו עושה זה להלך בו שעל כל פנים צריך הוא למקלו אלא כוונתו כדי שלא יראה חסר רגל אלא נכה רגל כיון דאינו צורך הלוכו אסור:

{{אות סעיף|טז}} קטע שאינו יכול לילך כלל על שוקיו אלא יושב על {{באר הגולה|ט}} כסא ומשנעקר ממקומו נסמך על ידיו ועל שוקיו ונדחף לפניו ועושה סמוכות של עור או עץ לראשי שוקיו או רגליו התלוים וכשהוא נשען על ידיו ועוקר עצמו נשען גם על רגליו קצת אין יוצאין בהם בשבת דאיידי דתלו ולא מנחי אארעא זמנין דמשתלפי {{באר הגולה|י}} אבל בכסא וספסלים הקטנים שבידו מותר לצאת. קטע בשתי רגליו ומהלך על שוקיו ועל ארכבותיו ועושה {{באר הגולה|כ}} סמיכות של עור לשוקיו יוצא בהם בשבת: <small>הגה וכן מותר לצאת במנעל של עץ שהרגל נכנס בו וליכא למיחש שיפול [ר' ירוחם ח"ה] וכן {{מגא|כד}} בפנטני"ש דמשתלפי במהרה וממילא [רשב"א סימן תר"ז] {{מגא|כה}} {{באר היטב|טז}} ויש {{טז|יא}} מחמירים ואוסרים [אגור] ולא ילך אדם יחף בשבת {{מגא|כו}} במקום שאין דרך לילך יחף ולא יצא אדם בשבת כמו שהוא יוצא בחול בלתי דבר אחר שיזכור על ידו שהוא שבת ולא יבא לחללו: [כל בו]:</small>

{{אות סעיף|יז}} {{באר הגולה|ל}} חיגר שאינו יכול לילך בלא מקל מותר לילך בו אפי' אינו קשור בו {{מגא|כז}} אבל אם אפשר לו לילך זולתו ואינו נוטל אלא {{טז|יב}} {{באר היטב|יז}} {{שערי תשובה|יז}} להחזיק עצמו אסור <small>[וחולה שעמד מחליו דינו כחיגר] [רוקח]</small>:

{{אות סעיף|יח}} {{מגא|כח}} {{באר הגולה|מ}} סומא אסור לו לצאת {{באר היטב|יח}} {{שערי תשובה|יח}} במקל:

{{אות סעיף|יט}} מי שהוא אסור {{מגא|כט}} וכבלים <small>[פי' כעין טבעות גדולים שסוגרין בהם הרגלים] </small> ברגליו {{באר הגולה|נ}} מותר לצאת בהם:

{{אות סעיף|כ}} אין יוצאים {{באר הגולה|ס}} באנקטמין {{באר הגולה|ע}} והוא כמין חמור שעושים הליצנים ונראה כרוכב עליו והוא נושאו והולך ברגליו {{באר הגולה|פ}} ולא בקשרים והם עצים גבוהים שיש בהם מושב לכף הרגל והולכים בהם בטיט {{באר הגולה|צ}} ולא בפרמי והן כמין צורת פרצוף שנותנין על הפנים להפחיד התינוקות:

{{אות סעיף|כא}} {{באר הגולה|ק}} אין יוצאים בתיבה וקופה ומחצלת אבל יוצאים {{מגא|ל}} {{באר היטב|יט}} בשק ויריעה וחמילה <small> (פי' בגדים גסים):</small>

{{אות סעיף|כב}} {{באר הגולה|ר}} יוצאים במוך וספוג שעל המכה לפי שהם מרפאים הילכך הוי כמו תכשיט וכן בקליפת שום ובצל או באספלנית ומלוגמא ורטייה שעליה ואם נפלו מעליה לא יחזירנה וכל שכן שלא יתנם בתחלה אבל {{מגא|לא}} אסור {{באר היטב|כ}} לכרוך חוט או משיחה על המכה לצאת בו דכיון שאינם מרפאים הוי משאוי אבל באגוד שכורך על הרטייה שלא תפול מעליו יכול לילך בו וקושרו ומתירו:

{{אות סעיף|כג}} {{באר הגולה|ש}} הבנים יוצאין בזגין <small> (פי' כמין פעמונים קטנים) </small> {{באר הגולה|מה|•}} {{באר הגולה|ת}} הארוגים להם בכסותם אבל אם {{מגא|לב}} אינם ארוגים לא: <small>הגה ולא מהני הא דמחובר לכסות רק {{טז|יג}} בדבר {{מגא|לג}} {{אשל אברהם|א}} שדרכו להיות מחובר שם אבל אם חיבר שם דבר שאין דרכו בכך אסור (הגהות מיי' פי"ט וב"י בשם תשו' רשב"א ומרדכי פ' במה אשה) ואותן עגולים ירוקים שגזרה מלכות שכל יהודי ישא א' מהן בכסותו מותר לצאת בהן אפי' אינו תפור בכסותו רק מחובר שם קצת (א"ז) וכן {{עטז|א}} מותר לצאת במטפחת שמקנחין בו האף שקורין {{טז|יד}} {{באר היטב|כא}} פצולי"ט אם {{מגא|לד}} מחובר לכסותו והא דמותר לצאת בזגין הארוגין דוקא שאין בהם ענבל {{מגא|לה}} ואין משמיעין קול (הגהות אלפסי סוף פ' במה אשה):</small>

{{אות סעיף|כד}}  יוצאים במיני עשבים {{באר הגולה|א}} שקושרין אותם בקשרים ותולין אותם לרפואה:

{{אות סעיף|כה}} {{באר הגולה|ב}} אין יוצאין {{טז|טו}} בקמיע שאינו מומחה ואם הוא מומחה יוצאין בו לא שנא {{באר הגולה|ג}} אתמחי גברא ולא קמיע כגון שכתב לחש אחד בשלש אגרות ורפאו שלשתם שלש בני אדם שאיתמחי גברא לאותו לחש בכל פעם שיכתבנו אבל לא לשאר לחשים וגם אין הקמיע מומחה אם יכתבנו אחר {{באר הגולה|ד}} לא שנא איתמחי קמיע ולא גברא כגון שכתב לחש אחד באגרת וריפא בו ג' פעמים שאותה אגרת מומחה {{מגא|לו}} לכל אדם וכ"ש אי איתמחי גברא וקמיע {{באר הגולה|ה}} כגון שכתב לחש אחד בג' אגרות וכל אחד הועילה לג' אנשים או לאדם אחד ג' פעמים איתמחי גברא ללחש זה בכל אגרת שיכתבנו ואתמחו אגרות הללו לכל אדם: <small>הגה ודוקא שבאו {{מגא|לז}} שתי המחאות {{באר היטב|כב}} ביחד אבל אם איתמחי גברא תחיל' ואח"כ עשה קמיע ורפא שלשה פעמים {{מגא|לח}} לא תלינן בהמחאת הקמיע {{באר היטב|כג}} רק בהמחאת הגברא שכבר איתחזק [הגהות אשירי וכן משמע מתוס' מהביאור שכ' ב"י]: </small> {{באר הגולה|ו}} אבל אם כתב שלשה קמעים לאדם אחד ורפאו שלשה פעמים לא איתמחי {{מגא|לט}} לא גברא ולא קמיע ומותר לצאת בקמיע מומחה {{באר הגולה|ז}} ל"ש היא {{באר היטב|כד}} {{מגא|מ}} של כתב או של עיקרים בין בחולה שיש בו סכנה בין בחולה שאין בו סכנה ולא שנכפה כבר ותולהו לרפואה אלא אפי' לא אחזו החולי אלא שהוא ממשפחת נכפין ותולהו שלא יאחזנו שרי וקושרו ומתירו ברה"ר ובלבד שלא יקשרנו בשיר או בטבעת ויצא בו לרשות הרבים שאז יאמרו שיוצא בו לשם תכשיט וזה אסור דלאו תכשיט הוא:

{{אות סעיף|כו}} {{באר הגולה|ח}} נאמן לומר הרופא על עצמו שהוא מומחה:

{{אות סעיף|כז}} {{טז|טז}} {{באר הגולה|ט}} יוצאין בביצת החרגול ובשן של שועל ובמסמר הצלוב בין בחול בין בשבת ואין בו משום דרכי האמורי {{באר הגולה|י}} וכן בכל דבר שהוא משום רפואה אבל אם עושה מעשה ואין ניכר בו משום רפואה אסור משום דרכי האמורי אבל {{באר הגולה|כ}} כל לחש מותר {{באר הגולה|ל}} ולא אסור אלא באותם שבדקו ואינם מועלים {{טז|יז}} {{באר הגולה|מ}} ויש מי שחושש בכל קמיע שאינה מומחה משום דרכי האמורי:

{{אות סעיף|כח}}  {{באר הגולה|נ}} מי שיש לו מכה בפיסת רגלו וקושר עליה מטבע להגין שלא ינגף ברגליו {{מגא|מא}} וגם הוא {{באר היטב|כה}} מרפא מותר לצאת בו:

{{אות סעיף|כט}} {{באר הגולה|ס}} היוצא בטלית מקופלת {{מגא|מב}} על כתפיו דהיינו שלאחר שנתנה על ראשו {{טז|יח}} מגביה שוליה על כתפיו חייב חטאת אבל אם אינה מקופלת על כתפיו אלא משולשת ברחבה למטה מכתפיו שרי {{באר הגולה|ע}} שמאחר שהוא מתעטף בטליתו ומתכסה בו כתיפו וגופו אע"פ שמתקצר קצת מלמטה מותר {{באר הגולה|פ}} ועפ"ז מותר {{באר היטב|כו}} להתעטף בטליתו תחת הגלימא ולהביאו לב"ה {{באר הגולה|סד|•}} :

{{אות סעיף|ל}} {{טז|יט}} {{באר הגולה|צ}} מותר לצאת בר"ה בטלית {{מגא|מג}} סביב הצואר: <small>הגה אע"פ שמניח צד ימין על כתיפו של שמאל דדרך ללבשו כך ולא הוי אלא להתנאות ושרי [ב"י]:</small>

{{אות סעיף|לא}} {{באר הגולה|ק}} היוצא מעוטף בטליתו {{טז|כ}} וקופלה מכאן ומכאן בידו או על כתפו אם נתכוון לקבץ כנפיו כדי שלא יקרעו או כדי שלא יתלכלכו אסור ואם קבצם להתנאות בה כמנהג אנשי המקום במלבושן מותר {{טז|כא}} {{באר הגולה|ר}} והני מילי בטליתות שלהם שהיו יריעה אחת מרובעת אבל מלבושים דידן כשהוא לבוש בהם {{מגא|מד}} ומוציא ידיו מתוכה מותר לתפוס קצתם בידו להגביהם כדי שלא יתלכלכו שוליו בטיט או כדי שלא {{באר היטב|כז}} יעכבוהו ללכת:

{{אות סעיף|לב}}  {{מגא|מה}} {{באר הגולה|ש}} היוצא במעות הצרורים לו בסדינו חייב: <small>הגה {{טז|כב}} אבל בבית מותר אם צריך לו אפי' אינן צרורים רק שהם {{באר היטב|כח}} מנוקבים:</small>

{{אות סעיף|לג}} {{באר הגולה|ת}} אסור לצאת בשבת במעות או בכסף וזהב התפורים בבגדו: <small>הגה {{טז|כג}} {{באר היטב|כט}} ויש מתירים {{מגא|מו}} במקום פסידא שירא שיגזלנו ממנו אם יניחם בבית וילך מהם [אגור ואיסור והיתר הארוך] וכן נוהגין להקל אם צריך לצאת אבל אם יוכל להיות יושב בבית ולא לצאת לא יצא ובמקום שאין צריך לו ויוכל להניח בבית יש להחמיר [או"ה]:</small>

{{אות סעיף|לד}} {{באר הגולה|א}} יוצא אדם {{טז|כד}} {{מגא|מז}} בסודר המקופל על כתיפו אף על פי שאין נימא כרוכה לו על אצבעו {{באר הגולה|ב}} ואם אין הסודר חופה ראשו ורובו אסור לצאת בו אא"כ קשר שני ראשיו למטה מכתפיו זה עם זה:

{{אות סעיף|לה}} {{מגא|מח}} {{באר הגולה|ג}} לבדים הקשים אסור להביאם ברשות הרבים או בכרמלית כשהוא מעוטף בהם ואם אינם קשים הרבה מותר:

{{אות סעיף|לו}} {{באר הגולה|ד}} מותר לצאת בשבת {{מגא|מט}} בשני מלבושים זה על גב זה בין לצרכו {{באר הגולה|ה}} בין לצורך חבירו {{באר הגולה|ו}} בין שהם שני חלוקים {{באר הגולה|ז}} בין שהם שני סרבלים <small>[פי' סרבל כסות העליון] </small> {{באר הגולה|ח}} בין שהם שתי חגורות זו על גבי זו ואפי' אין מלבוש מפסיק ביניהם: <small>הגה {{טז|כה}} ויש אוסרים {{באר היטב|ל}} שתי חגורות זה על זה אלא א"כ מלבוש מפסיק ביניהם [אור זרוע ותוס' ומרדכי פ' במה אשה] וכן ראוי לנהוג ומותר ללבוש שני כובעים זה על זה [א"ז] וכן שני אנפלאות [אגור]:</small>

{{אות סעיף|לז}} {{באר הגולה|ט}} מותר לצאת בשבת בבתי ידים {{טז|כו}} הנקראים גואנטי"ש {{באר הגולה|י}} ויש מי שמחמיר להצריך {{מגא|נ}} שיתפרם מערב שבת בבתי ידים של מלבושיו או שיקשרם בהם קשר של קיימא יפה {{באר היטב|לא}} וראוי לחוש לדבריו:

{{אות סעיף|לח}} {{באר הגולה|כ}} היוצא בשבת בטלית שאינה מצוייצת כהלכתה חייב {{באר הגולה|ל}} מפני שאותם החוטים חשובים הם אצלו ודעתו עליהם עד שישלים ויעשהו ציצית {{באר הגולה|מ}} ואם היא מצוייצת כהלכתה אע"פ שאין בה תכלת {{אשל אברהם|א}} מותר לצאת בה בשבת <small> (עיין לעיל סי' י"ג):</small>

{{אות סעיף|לט}}  {{באר הגולה|נ}} כילה <small>[פי' יריעה כעין אוהל] </small> שיש בו רצועות שמותחין אותה בהם מותר להתעטף בה ולצאת לרשות הרבים ואין הרצועות חשובות כמשאוי שמבוטלות אגבה {{באר הגולה|ס}} הלכך מותר לצאת ברצועות התלויות באבנט אף ע"פ שאין המנעלים קשורים בהם דלא חשיבי ובטלו אגב האבנט {{באר הגולה|ע}} אבל אם הם של משי חשיבי ולא בטלי ואסור אם אין המנעלים קשורי' בהם והוא הדין {{באר הגולה|פ}} לכל דבר שנפסק מן הבגד וראשו אחד מחובר כגון לולאות ואינו חשוב מותר לצאת בו ואם חשוב הוא אסור לצאת בו:

{{אות סעיף|מ}} {{באר הגולה|פז|•}} {{מגא|נא}} {{טז|כז}} {{באר הגולה|צ}} כובע שהוא מתפשט להלן מראשו טפח אסור להניח בראשו אפילו בבית משם {{באר היטב|לב}} {{שערי תשובה|לב}} אהל:

{{אות סעיף|מא}} לצאת בשבת {{מגא|נב}} בכובע שבראשו העשוי להגין מפני החמה {{באר הגולה|ק}} יש מי שאוסר משום דחיישינן שיגביהנו הרוח מראשו ואתי לאתויי ד' אמות ברה"ר אא"כ הוא מהודק בראשו {{באר הגולה|ר}} או שהוא עמוק שראשו נכנס לתוכו ואין הרוח יכול להפרידו מראשו {{באר הגולה|ש}} או שהוא קשור ברצועה תחת גרונו דבהכי ליכא למיחש למידי:

{{אות סעיף|מב}} {{באר הגולה|ת}} המוצא תפילין בשבת בבזיון במקום שאין משתמרין אם יש סכנה שגזרו שלא להניח תפילין מכסן והולך לו ואם אין סכנה {{באר הגולה|א}} אם יש בהם רצועות שבכך ניכר שהם תפילין {{מגא|נג}} ולא קמיעים והן קשורות שיכול ללבשן מכניסן זוג זוג דרך לבישה עד שיכניסן כלן {{באר הגולה|ב}} ואם היו רבים שלא יספיק ללבשן ולהכניסן {{מגא|נד}} זוג זוג יחשיך עליהם עד הלילה ויביאם ואם ירא להחשיך מפני לסטים מוליכם פחות פחות מד' אמות או נותנם לחבירו וחבירו לחבירו עד שמגיע לחצר החיצונה:

{{אות סעיף|מג}} {{באר הגולה|ג}} המוצא ספר תורה בשדה אם אינו שעת סכנה יושב ומשמרו ומחשיך עליו <small> (לשון הרמב"ם ובסכנה מניחו והולך לו) </small> ואם היו גשמים יורדים מתעטף בעור וחוזר ומכסה אותו ונכנס בו:

{{אות סעיף|מד}} {{באר הגולה|ד}}  הבא להציל כליו מפני הדליקה לובש כל מה שיכול ללבוש ועוטף כל מה שיכול לעטוף ופושט וחוזר ולובש ומוציא:

{{אות סעיף|מה}} {{באר הגולה|ה}} מי שנשרו כליו במים הולך בהם ואינו חושש שמא יבא לידי סחיטה {{מגא|נה}} ולא ישטחם לנגבם מפני מראית העין שלא יחשדוהו שכבסן בשבת {{מגא|נו}} {{טז|כח}} {{באר הגולה|ו}} ואפילו {{באר היטב|לג}} בחדרי חדרים שאין שם רואים אסור {{באר הגולה|ז}} ולא אסרו אלא לשוטחן בשבת אבל אם שטח מע"ש כלים המכובסים אינו חייב לסלקן בשבת:

{{אות סעיף|מו}} {{באר הגולה|ח}} בגדים השרוים במים אסור לנגבם {{מגא|נז}} סמוך לאש: <small>הגה {{מגא|נח}} ואסור לטלטלם שמא יבא לידי סחיטה והוא שמקפיד על מימיו (מרדכי פ' חבית) ואסור לילך בשבת במקום שיכול להחליק וליפול במים שמא ישרו כליו ויבא לידי סחיטה (רי"ו ח"ג):</small>

{{אות סעיף|מז}} {{באר הגולה|ט}} לא ישטח אדם את כליו בשבת אפי' מן הזיעה:

{{אות סעיף|מח}} {{באר הגולה|י}} מסתפג אדם באלונטית <small> (פי' בגד שמסתפגין בו לאחר שרוחצין) </small> ומביאה בידו ולא חיישינן שמא יבא לסחוט {{באר הגולה|כ}} ולא ימסור לבלנים שהם חשודים על הסחיטה:

{{אות סעיף|מט}} {{באר הגולה|ל}} מותר לרחוץ ידיו בנהר בשבת ובלבד {{מגא|נט}} שלא יוציאם עם המים שעליהם חוץ לנהר ד' אמות:

{{אות סעיף|נ}} {{באר הגולה|מ}} יוצאין בפשתן סרוק וצמר מנופץ שבראשי {{מגא|ס}} בעלי {{באר היטב|לד}} חטטין <small> (פי' בעלי נגעים) </small> אימתי בזמן {{באר הגולה|קו|•}} שצבען וכרכן {{מגא|סא}} או שיצא בהם שעה אחת מבע"י:

{{אות סעיף|נא}} {{באר הגולה|נ}} מותר לצאת במצנפת שתולין בצואר למי {{טז|כט}} שיש לו מכה בראשו או בזרועו וכן {{באר היטב|לה}} בסמרטוטין <small> (פי' חתיכות בגד בלוי) </small> {{מגא|סב}} הכרוכים על היד או על האצבע שיש בו מכה:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>