עריכת הדף "שולחן ערוך/אורח חיים/רעג"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן רעג'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''שיהיה הקידוש במקום סעודה''' ובו ז סעיפים}}}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} אין קידוש אלא {{טז|א}} במקום {{באר היטב|א}} סעודה ובבית אחד מפנה לפנה {{באר הגולה|ב}} חשוב מקום אחד {{מגא|א}} שאם קידש לאכול בפנה זו ונמלך לאכול בפנה אחרת אפי' הוא טרקלין גדול אינו צריך לחזור ולקדש: <small>הגה {{מגא|ב}} ומבית לסוכה חשוב כמפנה לפנה (מרדכי פ' ע"פ) </small> {{באר הגולה|ג}} ויש אומרים שכל {{מגא|ג}} שרואה מקומו אפי' מבית לחצר אינו צריך לחזור ולקדש {{באר הגולה|ד}} וי"א שאם קידש במקום א' על דעת לאכול במקום אחר שפיר דמי <small> (ועיין לעיל ריש סי' קע"ח) </small> {{באר הגולה|ה}} והוא שיהיו שני המקומות בבית אחד כגון מחדר לחדר או מאיגרא לארעא <small> (וכן עיקר)</small>:

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ו}} אם קידש בבית אחד על מנת לאכול שם {{מגא|ד}} ואחר כך נמלך לאכול במקום אחר צריך לחזור ולקדש במקום שרוצה לאכול שם:

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ז}} אם קידש ולא סעד אף ידי קידוש לא יצא: <small>הגה {{מגא|ה}} וצריך לאכול במקום קידוש לאלתר או שיהא בדעתו {{באר היטב|ב}} {{שערי תשובה|ב}} {{מגא|ו}} לאכול שם מיד אבל בלא"ה אפי' אכל במקום קידוש אינו יוצא (מהר"י מולין) ) {{טז|ב}} ואם היה בדעתו שלא לאכול שם מיד {{באר היטב|ג}} ונמלך ואכל יצא. (ב"י סוף הסימן):</small>

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ח}} יכול אדם {{מגא|ז}} לקדש לאחרים אע"פ שאינו אוכל עמהם דלדידהו הוי מקום סעודה {{באר הגולה|ט}} ואע"ג דבברכת היין אינו יכול להוציא אחרים {{טז|ג}} אם אינו נהנה עמהם כיון דהאי בפה"ג הוא חובה לקידוש כקידוש היום דמי ויכול להוציאם אע"פ שאינו נהנה: <small>הגה ואפי' בקידוש של יום {{באר היטב|ד}} בשחרית בשבת מותר לעשות כן (רבינו ירוחם וב"י בשם הרי"ף והרא"ש והטור סי' תפ"ד) </small> והוא שאינם יודעים {{באר הגולה|י}} ואם עדיין לא קידש לעצמו יזהר שלא יטעום עמהם שאסור לו לטעום עד שיקדש במקום סעודתו:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|כ}} כתבו הגאונים הא דאין קידוש אלא במקום סעודה אפילו אכל דבר {{באר היטב|ה}} מועט או שתה כוס של יין {{מגא|ח}} {{טז|ד}} שחייב עליו {{באר היטב|ו}} ברכה יצא ידי קידוש במקום סעודה {{מגא|ט}} וגומר סעודתו במקום אחר ודוקא אכל {{מגא|י}} לחם או שתה יין אבל אכל {{מגא|יא}} {{באר היטב|ז}} {{שערי תשובה|ז}} פירות לא: <small>הגה ולפי זה היה מותר למוהל ולסנדק לשתות מכוס של מילה בשבת בשחרית אם {{מגא|יב}} שותין כשיעור [ב"י] אבל נהגו ליתן לתינוק [הגהות מיי' פרק כ"ט]:</small>

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|ל}} ואם קידש בביתו {{מגא|יג}} ושמע {{באר היטב|ח}} שכנו ושלחן ערוך לפניו יוצא בו דשפיר הוי מקום סעודה {{מגא|יד}} {{באר הגולה|מ}} וכגון שנתכוין השומע לצאת ומשמיע {{באר היטב|ט}} להוציא:

{{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|נ}} י"א שאין מקדשין אלא לאור הנר {{באר הגולה|ס}} וי"א שאין הקידוש תלוי בנר ואם הוא נהנה בחצר יותר מפני האויר או מפני הזבובים מקדש בחצר ואוכל שם אע"פ שאינו רואה הנר שהנרות לעונג נצטוו {{באר היטב|י}} ולא לצער {{מגא|טו}} והכי מסתברא:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>