עריכת הדף "שולחן ערוך/אורח חיים/רסו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן רסו'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דין מי שהחשיך לו בדרך.''' ובו י"ג סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} מי שהיה בא בדרך וקדש עליו היום והיו עמו מעות ויש לו {{מגא|א}} {{באר היטב|א}} חמורו וגם יש עמו עכו"ם לא יניח כיסו על חמורו מפני שהוא מצווה על שביתתו אלא {{טז|א}} נותן {{מגא|ב}} כיסו {{באר היטב|ב}} לעכו"ם להוליכו לו ולמוצאי שבת לוקחו ממנו {{באר הגולה|ב}} ואפי' לא נתן לו שכר על זה {{באר הגולה|ג}} ואע"פ שנתנו לו {{מגא|ג}} משחשיכה מותר {{באר הגולה|ד}} אבל אם מצא מציאה אינו יכול ליתנה לעכו"ם אא"כ באה לידו מבעוד יום דהשתא הוי ככיסו:

{{אות סעיף|ב}} {{מגא|ד}} {{באר הגולה|ה}} אם אין עמו {{באר היטב|ג}} עכו"ם מניחו על חמורו וכדי שלא יהיה חייב {{מגא|ה}} {{טז|ב}} משום {{באר היטב|ד}} מחמר <small> (פי' מנהיג את החמור) </small> אי איכא עקירה והנחה {{מגא|ו}} {{באר הגולה|ו}} מניחו לאחר שעקרה יד ורגל ללכת דלאו עקירה היא וכשהיא עומדת נוטלו הימנה ולאחר שתחזור ותעקור רגלה יניחנו {{מגא|ז}} {{באר הגולה|ז}} וי"א שצריך ליזהר מלהנהיגה בקול רם כל זמן שהכיס עליה: <small>הגה והוא לא ירכוב על החמור אלא ילך ברגליו ואם הוא צריך לצאת חוץ לתחום מפני שמתיירא מן הליסטים או שאר סכנה {{טז|ג}} ואפי' הוא תוך התחום יכול לישב על החמור ולרכוב (ריב"ש וב"י בשם תשב"ץ):</small>

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ח}} היה עמו חמור וחרש שוטה וקטן יניחנו על החמור ולא יתננה לאחד מאלו:

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ט}} היה עמו חרש ושוטה יתננו לשוטה לפי שאין לו דעת כלל:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|י}} שוטה וקטן יתננו לשוטה שהקטן יבא לכלל דעת {{באר הגולה|כ}} חרש וקטן יתננה למי שירצה:

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|ל}} י"א שכשנותנו לאחד מאלו מניחו עליו כשהוא מהלך ונוטל ממנו כשהוא עומד <small>הגה ודוקא כשנותן להם משחשיכה אבל כשנותן להם {{מגא|ח}} {{באר היטב|ה}} מבע"י מותר בכל ענין:</small>

{{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|מ}} אם אין עמו שום אחד מכל אלו {{טז|ד}} יטלטלנו {{מגא|ט}} פחות פחות {{באר היטב|ו}} מד' אמות ודוקא כיסו או מציאה שבאה לידו אבל אם לא בא לידו לא:

{{אות סעיף|ח}} {{באר הגולה|נ}} י"א דוקא מי שהחשיך לו בדרך שהיה סבור שעדיין יש שהות ביום אבל מי שיצא מביתו {{מגא|י}} סמוך לחשיכה ושכח והוציא לרשות הרבים לא התירו לו שום אחד מהדרכים האלו:

{{אות סעיף|ט}} {{מגא|יא}} {{באר הגולה|ס}} הגיע {{אשל אברהם|א}} לחצר החיצונה המשתמרת {{מגא|יב}} נוטל מעל החמור כלים הניטלים ושאינן ניטלים מתיר את החבלים והשקים נופלים {{באר הגולה|ע}} ואם היתה טעונה כלי זכוכית שאסור לטלטלם כגון שהם כוסות של מקיזי דם שאין ראויין בשבת לכלום {{מגא|יג}} לפי שהם מאוסים ואם יפלו לארץ ישברו מניח תחתיהם כרים וכסתות ודוקא במשואות קטנים {{מגא|יד}} שיכול לשמטן מתחתיהן אבל אם הם גדולות שאינו יכול לשמוט הכרים מתחתיהן אסור להניחם תחתיהן מפני שמבטל כלי {{באר היטב|ז}} מהיכנו <small> (פירוש מהתשמיש שהיה מוכן לו) </small> אלא פורקן בנחת שלא ישברו ולא יניח על הבהמה משום צער בעלי חיים:

{{אות סעיף|י}} {{באר הגולה|פ}} חשכה לו בדרך ותפילין בראשו או שיושב בבהמ"ד בשדה וחשכה לו {{טז|ה}} {{מגא|טו}} מניח ידו עליהם עד שמגיע לביתו ואם יש בית סמוך לחומה שנשמרים בתוכו מניחן שם:

{{אות סעיף|יא}} {{באר הגולה|צ}} היתה חבילתו מונחת על כתיפו וקידש עליו היום רץ תחתיה עד ביתו ודוקא רץ אבל לילך לאט לא כיון דלית היכירא אתי למעבד עקירה והנחה {{מגא|טז}} דזמנין {{באר היטב|ח}} קאי ולאו אדעתיה אבל רץ אית ליה היכירא וכי מטא לביתיה כי היכי דלא קאי פורתא ואשתכח דקא מעייל מרשות הרבים לרה"י זריק לה כלאחר יד דהיינו שלא כדרך זריקה כגון מכתפיו ולאחריו:

{{אות סעיף|יב}} {{באר הגולה|ק}} יש אומרים דדוקא בחבילה התירו לעשות כן אבל {{מגא|יז}} לא בכיסו {{באר הגולה|ר}} וי"א {{מגא|יח}} דה"ה {{באר היטב|ט}} לכיסו: <small>הגה ומי ששכח כיסו עליו בשבת אם הוא בביתו {{מגא|יט}} יכול לילך עמו לחדר להתיר חגורו וליפול שם למצניעו {{מגא|כ}} ואם הוא בשוק {{טז|ו}} אסור להביאו לביתו רק מתיר חגורו בשוק והוא נופל ואומר לעכו"ם {{באר היטב|י}} {{שערי תשובה|י}} לשמרו ואם מביאו אין לחוש (אגודה מסכת ביצה ב"י סי' ש"ט) ועיין לקמן סי' ש"י אם הכיס תפור בבגדו מה דינו:</small>

{{אות סעיף|יג}} {{באר הגולה|ש}} מצא ארנקי בשבת {{מגא|כא}} אסור {{באר היטב|יא}} ליטלו אע"פ שירא פן יקדמנו אחר:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>