עריכת הדף "שולחן ערוך/אורח חיים/ו"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|{{גופן|5||'''סימן ו'''}}}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דין ברכת אשר יצר ואלהי נשמה ופירושיו''' ובו ד' סעיפים}}}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} כשיצא מבית הכסא יברך {{עטז|א}} {{אשל אברהם|א}} אשר יצר את האדם בחכמה שבריאת האדם היא בחכמה נפלאה {{באר הגולה|ב}} וי"מ על שם שהגוף דומה לנוד מלא רוח והוא מלא נקבים כדלקמן בסמוך {{באר הגולה|ג}} וי"מ בחכמה שהתקין מזונותיו של אדם הראשון ואח"כ בראו {{טז|א}} וברא בו נקבים נקבים {{מגא|א}} {{משנב|א}} חלולים חלולים {{באר הגולה|ד}} פירוש נקבים רבים כגון פה וחוטם ופי טבעת וגם ברא בו אברים רבים חלולים כמו לב וכרס ומעים {{משנב|ב}}. שאם יסתם אחד מהם {{מגא|ב}} {{משנב|ג}} כלומר שבנקבים יש נקב א' {{באר הגולה|ה}} שהוא הפה כשהוא במעי אמו הוא סתום וכשיוצא לאויר העולם הוא נפתח ואם כשיוצא לאויר העולם היה נשאר סתום לא היה אפשר להתקיים {{באר היטב|א}} {{שערי תשובה|א}} אפי' שעה אחת והאברים החלולים אם היה נפתח אחד מהם לא היה אפשר להתקיים {{טז|ב}} אפי' שעה אחת. ועוד יש לפרש {{באר הגולה|ו}} שגבול יש לאדם שיכולין נקביו ליסתם ולא ימות וכיון שעבר אותו הגבול {{באר היטב|ב}} {{שערי תשובה|ב}} {{משנב|ד}} אי אפשר להתקיים אפילו שעה אחת וכיון שבכלל הנקבים הם פי הטבעת ופי האמה ובכלל האברים החלולים שאם יפתח אחד מהם אי אפשר להתקיים הם כרס ומעים שפיר הוי שבח זה מענין עשיית צרכיו ואפשר עוד שמאחר שאם יוצא לנקביו ביותר עד שאם עבר הגבול ימות בכלל שאם יפתח אחד מהם הוא. והוי שאם יפתח אחד מהם נמי מענין עשיית צרכיו ממש. {{טז|ג}} {{באר היטב|ג}} {{באר הגולה|ז}} רופא {{מגא|ג}} {{משנב|ה}} חולי כל בשר על שם הנקבים שברא בו והוציא פסולת מאכלו כי אם יתעפש בבטן ימות והוצאתו הוא רפואה. ומפליא לעשות {{באר הגולה|ח}} מפני שהאדם דומה לנוד מלא רוח ואם יעשה אדם בנוד נקב כחודה של מחט הרוח יוצא והאדם מלא נקבים ורוחו משתמרת בתוכו הרי זה פלא {{באר הגולה|ט}} ועוד יש לפרש על שם שבורר טוב המאכל ודוחה הפסולת: <small>הגה ועוד יש לפרש שמפליא לעשות במה ששומר רוח האדם בקרבו וקושר {{משנב|ו}} דבר {{מגא|ד}} רוחני בדבר גשמי והכל הוא ע"י שהוא רופא כל בשר כי אז האדם בקו הבריאות ונשמתו משתמרת בקרבו {{ממ|דברי עצמו}}</small>:

{{אות סעיף|ב}} {{טז|ד}} {{באר הגולה|י}} יש נוהגין {{מגא|ה}} {{באר היטב|ד}} {{שערי תשובה|ד}} {{משנב|ז}} להמתין {{מגא|ו}} {{משנב|ח}} לברך על נטילת ידים עד בואם {{באר היטב|ה}} {{שערי תשובה|ה}} לבית הכנסת ומסדרים אותם עם שאר הברכות ובני ספרד {{מגא|ז}} {{משנב|ט}} לא נהגו כן:

<small>(ועכ"פ לא יברך ב' פעמים ומי {{משנב|י}} שמברכה בביתו לא יברך בבה"כ וכן מי שמברכה בבה"כ לא יברך בביתו (כל בו [[כל בו/ב|סי' ב']]) ומי שלומד קודם שיכנס לבה"כ או מתפלל קודם יברכה בביתו ולא יברך בבה"כ {{טז|ה}} ואפי' {{באר היטב|ו}} {{שערי תשובה|ו}} {{משנב|יא}} בכהאי גונא יש נוהגין לסדרה עם שאר ברכות בב"ה ואין מברכין בביתם): (מהרי"ל הלכות תפלה)</small>:

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|כ}} {{עטז|ב}} ברכת אלהי נשמה אינה פותחת בברוך מפני שהיא {{מגא|ח}} {{משנב|יב}} ברכת {{באר היטב|ז}} {{שערי תשובה|ז}} ההודאה וברכת ההודאות אין פותחת בברוך כמו שמצינו בברכת הגשמים:

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ל}} {{משנב|יג}} יש נוהגין שאחר שבירך א' ברכת השחר וענו אחריו אמן חוזר א' מהעונים אמן ומברך ועונין אחריו אמן וכסדר הזה {{מגא|ט}} עושין כל אותם שענו אמן תחלה ואין לערער עליהם ולומר {{משנב|יד}} שכבר יצאו באמן שענו תחלה מפני שהמברך אינו מכוין להוציא אחרים ואפילו אם היה המברך מכוין להוציא אחרים הם מכונים {{מגא|י}} שלא לצאת בברכתו:
{{ניווט כללי תחתון}}