עריכת הדף "שולחן ערוך/אבן העזר/קלו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן קלו'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דין איזה לשון צריך שיאמר בשעת הנתינה והמגרש בשבת''' ובו ז סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} {{ביהגרא|א}} המגרש צריך שיאמר כשיתן לה הגט ה"ז גיטיך וכיוצא בזה {{באר הגולה|ב}} {{ביהגרא|ב}} ואם נתן בידה {{טז|א}} ולא אמר לה כלום {{ביתש|א}} ה"ז גט פסול: <small>הגה {{ביהגרא|ג}} ולכתחילה יאמר לה ה"ז גיטיך {{באר הגולה|ג|•}}  (והתקבלי גיטך) (מרדכי פ' המגרש וב"י בשם הקונטרס) {{ביהגרא|ד}} והרי את מגורשת ממני והרי את מותרת לכל אדם (שם ובטור) מעכשיו (ב"י בשם י"א) ונוהגין שהבעל כופל הגט כמו אגרת ונותנו לה כדי שתוכל {{פתש|א}} לאחזו כולו בידה כשנתנו לה והבעל צריך לידע מה הוא אומר לה וכן כל מה שאומר לה יודיעו אותו פירושו  (הכל בסדר גיטין):</small>

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ג}} {{ביהגרא|ה}} במד"א בשלא היה מדבר עמה על עסקי גיטה אבל אם היה מדבר עמה על עסקי גיטה ונטל הגט ונתן בידה ולא אמר כלום ה"ז גט{{באר הגולה|ה|•}} :

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ד}} {{ביהגרא|ו}} כשיתן לה הגט יאמר לה הרי את מגורשת ממני בגט זה ומותרת לכל אדם או הרי את משולחת ממני ואם שלוחו נותנו לה אומר הרי את מגורשת מפלוני בגט זה והרי את מותרת לכל אדם {{באר הגולה|ה}} ואם אמר איני אישך איני בעליך {{באר הגולה|ו}} {{ביהגרא|ז}} יש מי שאומר שאינו גט אפילו היה מדבר עמה על עסקי גיטה דכתיב ושלחה ולא שישלח את עצמו {{ביתש|ב}} {{באר הגולה|ז}} ויש מי שאומר שאם היה מדבר עמה על עסקי גיטה הויא ספק {{באר היטב|א}} מגורשת:

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ח}} אמר לה הרי את לעצמך ה"ז גט {{באר הגולה|ט}} אבל אם אמר לה הרי את בת חורין לא אמר כלום:

{{אות סעיף|ה}} {{טז|ב}} צריך שיתננו לה בתורת גירושין {{באר הגולה|י}} אבל אם נתנו לה בתורת שהוא שטר חוב {{פתש|ב}} אינה מגורשת {{באר הגולה|כ}} {{ביהגרא|ח}} אא"כ יאמר אחר כך הרי זה גיטך {{ביהגרא|ט}} או {{באר הגולה|יד|•}} שיודיע כן לעדים בתחילה: {{ביתש|ג}} <small>הגה {{ביהגרא|י}} {{פתש|ג}} ובלבד שתדע האשה שנתגרשה בו או שהעדים מגידים לה אח"כ (כ"כ התוס' פרק הזורק) {{באר הגולה|טו|•}} ) .</small>

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|ל}} אם יש אחר בעיר ששמו כשמו ושם אשתו כשם אשתו {{טז|ג}} אינו יכול לגרש {{ביתש|ד}} {{פתש|ד}} אלא {{פתש|ה}} בפני האחר.  <small>הגה {{ביהגרא|יא}} ואפילו יצא גט מתחת יד אחת אינה מגורשת עד שתביא ראיה שגירשה בפני האחר או תביא עידי מסירה שזהו שגירש את אשתו (ר"י ח"ה) {{ביהגרא|יב}} י"א דאם שמות המגרשים שוות] {{ביתש|ה}}  אע"פ שאין {{באר היטב|ב}} שמות {{פתש|ו}} הנשים שוות {{טז|ד}} {{פתש|ז}} מ"מ {{פתש|ח}} {{ביהגרא|יג}} יכתבו סימן במגרש או {{פתש|ט}} מצד כינוי שלו (בסדר גיטין) או שהאחד כהן והשני אינו כהן (פסקי מהרא"י סי' ו') {{ביתש|ו}} ולכן נהגו לתת הגט ברבים שאם היו בעיר שנים ששמותיהם שוים (שיהיה) אצל הגט (חדושי אגודה פרק כל הגט):</small>

{{אות סעיף|ז}} {{ביהגרא|יד}} {{פתש|י}} {{באר הגולה|מ}} אין מגרשין {{באר היטב|ג}} בשבת {{באר הגולה|נ}} ואם השעה צריכה לכך כגון שכיב מרע שתקף עליו החולי ורוצה לגרשה כדי שלא תזקק ליבם אם הגט ברשותו {{ביתש|ז}} {{באר הגולה|יט|•}} {{ביהגרא|טו}} יקנה לה אותו {{ביהגרא|טז}} ותזכה בו ובגט שבתוכו {{באר הגולה|ס}} ואם אי אפשר בלא טלטול כגון שאין הגט מונח ברשותו יטלנו בידו ויתננו לה {{ביתש|ח}} {{ביהגרא|יז}} <small> (וי"א דבזמן הזה דכותבין תורה שבעל פה מותר {{פתש|יא}} לטלטל גט בשבת (מרדכי ריש הזורק {{באר הגולה|ע}} והסמ"ג) ויכול ליתנו לה בכל ענין):</small>
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>