עריכת הדף "שולחן ערוך/אבן העזר/נב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן נב'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''הפוסק מעות לחתנו ואינו רוצה ליתן לו''' ובו סעיף אחד:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} הפוסק מעות לחתנו {{ביתש|א}} {{באר הגולה|ב}} והלך האב {{פתש|א}} למדינה {{באר היטב|א}} אחרת {{באר הגולה|ג}} או שאין לו יכולה היא לומר לבעל {{חלקמ|א}} אני לא פסקתי על עצמי או כנוס בלא נדוניא {{פתש|ב}} או פטרני בגט {{חלקמ|ב}} {{באר הגולה|ד}} {{ביהגרא|א}} {{ביתש|ב}} אבל אם פסקה היא על {{באר היטב|ב}} עצמה {{חלקמ|ג}} ולא הגיע ידה {{באר היטב|ג}} הרי זו יושבת עד שתמצא מה שפסקה או עד שתמות {{באר הגולה|ה}} בד"א בגדולה אבל בקטנה שפסקה על עצמה כופין אותו ליתן גט או יכנוס בלא נידוניא: <small>הגה {{ביהגרא|ב}} וכל זה כשאין יד האשה משגת ליתן מה שפסק אביה {{ביתש|ג}} {{חלקמ|ד}} אבל אם ידה משגת צריכה ליתן מה שפסק {{באר היטב|ד}} אביה ואינה יכולה לומר כנוס או פטור (הגהות אלפסי פ' שני דייני גזירות ותשובת מיי' סוף ה' אישות) וכל זה לא מיירי אלא קודם שנשאה אבל לאחר שנשאה {{חלקמ|ה}} ודאי {{ביתש|ד}} לא יוכל {{באר היטב|ה}} לבגוד באשתו משום שאין נותנין לו מה שפסקו לו אלא חייב בכל דבר שאיש חייב לאשתו (הגהות מרדכי פרק שני דייני גזירות) מי שפסק לתת לבתו ואח"כ אומר שנתן לבתו לא מהני אלא צריך לתת לזוג (מהרי"ל סי' קל"ז) וע"ל סי' ב' שלא יתקוטט אדם בעבור נדוניא אע"פ שפסקו לו:</small>
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>