עריכת הדף "שולחן ערוך/אבן העזר/לח"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן לח'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''המקדש על תנאי וכל דיני תנאי''' ובו לט סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{ביתש|א}} {{באר הגולה|א}} {{ביהגרא|א}} המקדש {{פתש|א}} על {{באר היטב|א}} תנאי אם נתקיים התנאי מקודשת {{חלקמ|א}} {{טז|א}} ואם לאו {{פתש|ב}} אינה {{באר היטב|ב}} מקודשת בין שיהיה התנאי מן האיש בין שיהיה מן האשה:

{{אות סעיף|ב}} {{ביהגרא|ב}} כל תנאי {{פתש|ג}} צריך להיות בו ד' דברים ואלו הן שיהיה {{באר הגולה|ב}} כפול ושיהיה הן {{באר הגולה|ג}} שלו קודם ללאו {{פתש|ד}} ושיהיה {{ביתש|ב}} {{טז|ב}} התנאי {{באר הגולה|ד}} קודם {{באר היטב|ג}} {{פתש|ה}} למעשה ושיהי' התנאי {{טז|ג}} דבר שאפשר {{באר היטב|ד}} לקיימו ואם חסר התנאי אחד מהם הרי התנאי בטל כאילו אין שם תנאי כלל אלא תהיה מקודשת מיד כאילו לא התנה כלל {{ביתש|ג}} <small>הזכיר לאו קודם להן וחזר והזכיר הלאו אחר הן {{חלקמ|ב}} הוי תנאי כאלו הזכיר הן קודם {{באר היטב|ה}} ללאו (הר"ן פרק מי שאחזו):</small>

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ה}} כל האומר {{באר היטב|ו}} מעכשיו או על {{באר היטב|ז}} מנת {{ביתש|ד}} אינו צריך לכפול תנאו ולא להקדים תנאי {{באר היטב|ח}} למעשה אבל צריך להתנות בדבר שאפשר לקיימו {{באר הגולה|ו}} יש חולקים ואומרים דאפי' באומר מעכשיו או על מנת צריך להיות בתנאי כל הד' דברים: <small>הגה {{ביהגרא|ג}} וי"א דאפי' לא פי' כל דיני תנאי {{ביתש|ה}} {{חלקמ|ג}} רק אמר סתם שמתנה כתנאי בני גד ובני ראובן הוי תנאי {{באר היטב|ט}} גמור (הגהות מיי' פ"ו):</small>

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ז}} {{ביהגרא|ד}} י"א {{ביתש|ו}} דלא בעי שיהיה בתנאי ד' דברים אלו אלא במקום {{טז|ד}} דאתי מינייהו חומרא {{חלקמ|ד}} ולא היכא דאתי מינייהו {{באר היטב|י}} קולא: <small>הגה {{ביהגרא|ה}} וי"א עוד דאע"ג דאיכא כל הני ד' דברים בעינן ג"כ שיהא {{ביתש|ז}} התנאי בדבר א' והמעשה בדבר {{באר היטב|יא}} א' אבל {{חלקמ|ה}} אם {{טז|ה}} הכל הוא בדבר א' אינו תנאי (הרא"ש והטור) ויש לחוש לדבריו לחומרא {{חלקמ|ו}} {{ביהגרא|ו}} התנה עמה {{ביתש|ח}} {{טז|ו}} שתאכל חזיר או שאר איסור דאורייתא מקרי אפשר לקיימו (טור) {{חלקמ|ז}} {{ביהגרא|ז}} אבל אם התנה עמה שתבעל {{ביתש|ט}} לאסור לה מקרי א"א לקיימו שאחר לא {{באר היטב|יב}} יתרצה לה (שם) {{ביהגרא|ח}} אבל אם התנה עמו שפלוני יתן לו חצירו או ישיא בתו לבנו מיקרי אפשר לקיימו דהרי תוכל ליתן לפלוני ממון הרבה עד שיתרצה לדבר (גם זה שם) ועיין לקמן סי' קמ"ג סעיף י"ב:</small>

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|ח}} התנה בשעת הקידושין שלא יהא לה {{ביתש|י}} {{טז|ז}} שאר וכסות תנאו {{באר היטב|יג}} קיים ואינו מתחייב לה בהם אבל אם התנה שלא יתחייב בעונה {{ביתש|יא}} {{באר הגולה|ט}} תנאו {{באר היטב|יד}} בטל וחייב בה: <small>הגה {{ביתש|יב}} {{ביהגרא|ט}} {{פתש|ו}} דכל המתנה על מה שכתוב בתורה ואינו ממון תנאו בטל (דעת עצמו) {{ביהגרא|י}} וי"א {{ביתש|יג}} {{חלקמ|ח}} דכל מה דתיקון {{באר היטב|טו}} רבנן הוי כמ"ש בתורה (הגהות מיי' ריש הכותב):</small>

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|י}} נתן לה פרוטה ואמר לה התקדשי לי בזה על מנת {{באר היטב|טז}} שאתן ליך {{פתש|ז}} מנה כשיתקיים התנאי יחולו הקדושין {{באר הגולה|כ}} למפרע {{ביהגרא|יא}} אע"פ שלא אמר מעכשיו {{פתש|ח}} שכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי {{באר הגולה|ל}} ואם קבלה קדושין מאחר קודם שיתקיים התנאי ואחר כך נתקיים התנאי אין קדושי השני כלום {{באר הגולה|מ}} ואם אמר לה על מנת שאתן ליך מנה תוך ל' יום אם נתן לה תוך ל' יום הוי קידושין למפרע ואם לא נתן תוך ל' יום אינה מקודשת {{באר הגולה|נ}} ואם קבלה קידושין מאחר תוך ל' יום {{ביהגרא|יב}} מקודשת ואינה מקודשת עד ל' יום וכי שלמו ל' יום אם לא קיים ראשון תנאו פקעו קידושי קמא וגמרו קידושי בתרא ואינה צריכה גט מראשון ואם קיים ראשון תנאו אינה צריכ' גט משני:

{{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|ס}} {{ביהגרא|יג}} לא אמר לה על מנת אלא אמר אם אתן ליך מנה תוך ל' יום תהא מקודשת לי בפרוטה זו אין הקדושין חלים אלא משעה שנתנו לה לפיכך אם קדשה אחר קודם שיתקיים התנאי מקודשת לשני <small> (וע"ל ס"ס ט' בסמוך):</small>

{{אות סעיף|ח}} {{ביהגרא|יד}} {{באר הגולה|ע}} האומר לאשה הרי את מקודשת לי {{פתש|ט}} {{טז|ח}} על מנת שירצה {{באר היטב|יז}} אבי {{ביתש|יד}} {{חלקמ|ט}} רצה האב מקודשת {{ביתש|טו}} {{חלקמ|י}} לא רצה או ששתק או שמת קודם שישמע הדבר אינה מקודשת:

{{אות סעיף|ט}} {{באר הגולה|פ}} על מנת שלא ימחה אבי ושמע ומיחה אינה מקודשת {{חלקמ|יא}} לא מיחה או שמת {{ביתש|טז}} הרי זו מקודשת <small> (וע' בסמוך ס"ס י') </small> מת הבן ואח"כ שמע האב {{ביתש|יז}} {{חלקמ|יב}} מלמדין את האב שיאמר איני רוצה כדי שלא יהיו קידושין ולא תפול לפני היבם {{ביתש|יח}} {{באר הגולה|צ}} וי"א דאומר ע"מ שירצה דינו כאומר ע"מ שלא ימחה {{ביתש|יט}} {{באר הגולה|ק}} {{ביהגרא|טו}} ויש מי שאומר {{חלקמ|יג}} שדינו כאומר ע"מ {{באר היטב|יח}} שישתוק:

{{אות סעיף|י}} {{באר הגולה|ר}} {{ביהגרא|טז}} אמר על מנת שיאמר הן {{ביתש|כ}} {{פתש|י}} אף על פי שאמר בתחילה איני רוצה {{חלקמ|יד}} כל שחזר ואמר הן נתקיים {{באר היטב|יט}} התנאי {{טז|ט}} ולכן לעולם הוי ספק עד שימות האב {{באר הגולה|ש}} {{ביהגרא|יז}} והאומר ע"מ שישתוק אם שתק בשעת שמיעה מקודשת אף על פי שחזר ומיחה: <small>הגה {{ביתש|כא}} {{חלקמ|טו}} {{ביהגרא|יח}} מיהו אם לא היה {{באר היטב|כ}} בביתו כששמע וכשבא לביתו מיחה הוי מחאה דמה ששתק בתחילה משום שלא היה בביתו (כך משמע לריב"ש סי' י"ד וקנ"ג) </small> {{חלקמ|טז}} {{ביהגרא|יט}} {{באר הגולה|ת}} ואם מיחה בשעת שמיעה אפי' חזר ונתרצה אינה מקודשת {{ביתש|כב}} {{חלקמ|יז}} מת האב עד שלא שמע מקודשת {{באר הגולה|א}} והאומר {{חלקמ|יח}} {{ביהגרא|כ}} ע"מ שלא ימחה {{ביתש|כג}} כל זמן שמיחה נתבטל התנאי אפילו נתרצה בשעת שמיעה {{ביתש|כד}} {{טז|י}} <small> (וי"א דאם אמר הן פעם א' שוב אינו יכול {{באר היטב|כא}} למחות) (טור):</small>

{{אות סעיף|יא}} {{באר הגולה|ב}} {{ביהגרא|כא}} מת הבן {{ביתש|כה}} {{חלקמ|יט}} מלמדין את האב שימחה כדי שלא תזקק ליבם:

{{אות סעיף|יב}} {{באר הגולה|ג}} אמר לה התקדשי בפרוטה ע"מ שאעשה עמך כפועל {{חלקמ|כ}} או {{טז|יא}} אדבר עליך {{באר היטב|כב}} לשלטון {{ביתש|כו}} {{חלקמ|כא}} {{ביהגרא|כב}} אם יש עדים שעשה עמה כפועל {{פתש|יא}} {{ביתש|כז}} או דבר עליה לשלטון מקודשת בודאי {{באר הגולה|ד}} ואם אין עדים מקודשת מספק:

{{אות סעיף|יג}} לא נתן לה כלום ואמר לה התקדשי לי {{ביתש|כח}} בשכר שאעשה {{באר היטב|כג}} עמך כפועל או שאדבר עליך לשלטון {{באר הגולה|ה}} אינה מקודשת שישנה לשכירות מתחילה ועד סוף והוה ליה מקדש במלוה:

{{אות סעיף|יד}} {{באר הגולה|ו}} על מנת שיש לי מנה {{ביתש|כט}} {{חלקמ|כב}} {{טז|יב}} {{ביהגרא|כג}} אם ידוע בעדים שיש לו מנה מקודשת בודאי {{באר הגולה|ז}} ואם אין ידוע מקודשת מספק אפי' הוא אומר אין בידי:

{{אות סעיף|טו}} על מנת שיש לי מנה ביד פלוני אם ידוע מעדים {{חלקמ|כג}} שיש לו {{באר היטב|כד}} מנה ביד פלוני מקודשת בודאי {{באר הגולה|ח}} ואם אין ידוע מקודשת מספק {{ביתש|ל}} {{באר הגולה|ט}} {{ביהגרא|כד}} אפילו אומר אותו פלוני אין לו {{באר היטב|כה}} בידי:

{{אות סעיף|טז}} {{באר הגולה|י}} ע"מ שיאמר פלוני שיש לי מנה בידו {{ביתש|לא}} אמר יש לו בידי מקודשת לא אמר יש לו {{באר היטב|כו}} בידי אינה מקודשת:

{{אות סעיף|יז}} {{באר הגולה|כ}} {{ביהגרא|כה}} על מנת שיש לי מנה במקום פלוני אם יש לו {{ביתש|לב}} באותו מקום הרי זו מקודשת ואם אין לו באותו מקום שאמר הרי זו מקודשת מספק שמא יש לו באותו מקום והוא מתכוין לקלקלה:

{{אות סעיף|יח}} {{באר הגולה|ל}} על מנת שאראך מנה אינה מקודשת {{ביתש|לג}} {{חלקמ|כד}} עד שיראנה מנה שלו {{באר הגולה|מ}} ואפילו הראה לה מנה שיש לו בעסקא מאחרים אינה מקודשת: <small>הגה {{ביהגרא|כו}} {{באר הגולה|לו|•}} וי"א דאפילו הגיע מחלקו מן הריוח מנה אינה מקודשת {{חלקמ|כה}} מאחר {{ביתש|לד}} שעדיין לא {{באר היטב|כז}} חלקו (ר"ן פרק האומר) {{ביהגרא|כז}} הראה לה מנה משלו {{ביתש|לה}} {{חלקמ|כו}} והיא משועבדת {{באר היטב|כח}} לבעל חוב מקודשת (ר"י בשם הרמ"ה) {{טז|יג}} {{ביהגרא|כח}} לא היה לו בשעת קדושין {{חלקמ|כז}} והרויח אח"כ והראה לה {{ביתש|לו}} י"א דמקודשת (טור) אבל באומר לה {{פתש|יב}} ע"מ שיש לי לכ"ע בכה"ג אינה מקודשת (ס"ה) {{ביתש|לז}} {{ביהגרא|כט}} ולא חיישינן דילמא מראה לה {{חלקמ|כח}} בתר הכי למהוי ספק קידושין (טור) {{ביהגרא|ל}} אמר לה {{ביתש|לח}} ע"מ להביא לה ר' זוז דינו {{חלקמ|כט}} כמו בע"מ שאראך מנה וצריך להיות משלו (הרשב"א בתשובה הובאה בב"י):</small>

{{אות סעיף|יט}} {{באר הגולה|נ}} ע"מ שיש לי בית כור עפר {{ביהגרא|לא}} אם יש עדים שיש לו הרי זו מקודשת ואם לאו הרי זו {{ביהגרא|לב}} {{באר הגולה|ס}} מקודשת מספק שמא יש לו והוא אומר אין לי כדי לקלקלה:

{{אות סעיף|כ}} {{באר הגולה|ע}} הרי את מקודשת לי בזה ע"מ שיש לי בית כור עפר במקום פלוני אם יש לו {{ביתש|לט}} באותו מקום מקודשת בודאי ואם לאו מקודשת מספק שמא יש לו שם והוא מתכוין לקלקלה:

{{אות סעיף|כא}} {{באר הגולה|פ}} על מנת שאראך בית כור עפר הרי זו {{חלקמ|ל}} מקודשת {{ביתש|מ}} ויראנה ואם הראה ששכר מאחרים {{חלקמ|לא}} או {{ביתש|מא}} שלקח {{פתש|יג}} באריסות אינה מקודשת: <small>הגה {{ביהגרא|לג}} אבל יש לו קרקע שמעלה ממנו מס הרי היא מקודשת דהא הקרקע שלו ובלבד שיהא לו בכדי בית כור עפר {{ביתש|מב}} {{חלקמ|לב}} {{ביהגרא|לד}} שאינו מעלה מס דע"מ שיהא לו בית כור עפר שלו גמור משמע (הר"ן פ' האומר):</small>

{{אות סעיף|כב}} {{באר הגולה|צ}} היה לו בית כור עפר והיו בו בקעים {{חלקמ|לג}} עמוקים י' טפחים או סלעים גבוהים י' טפחים אם היו הבקעים {{ביתש|מג}} מלאים מים הרי הן כסלעים ואין נמדדין עמו מפני שאינם ראויים לזריעה ואם אינם מלאים מים נמדדין עמו מפני שהן ראוים לזריעה {{ביהגרא|לה}} {{באר הגולה|ק}} ובור מלא מים אע"פ שאינו בר זריעה נמדד עמו:

{{אות סעיף|כג}} {{ביהגרא|לו}} {{באר הגולה|ר}} בית כור עפר שאמרו צריך שיהיה במקום אחד {{ביהגרא|לז}}  (<small>וסלעים ובקעים אינן מפסיקין אע"פ שאינן נמדדין עמו) (הר"ן פרק האומר בשם הרשב"א) </small> אבל אם היה בשנים או בג' מקומות מחולקים לגמרי אין מצטרפין:

{{אות סעיף|כד}} {{פתש|יד}} {{באר הגולה|ש}} ע"מ שאני עשיר ונמצא עני או {{ביתש|מד}} עני {{טז|יד}} ונמצא עשיר {{באר הגולה|ת}} על מנת שאני כהן ונמצא לוי או לוי ונמצא כהן נתין ונמצא ממזר או ממזר ונמצא נתין בן עיר ונמצא {{באר היטב|כט}} בן כרך בן כרך ונמצא בן עיר ע"מ שביתי קרוב למרחץ ונמצא רחוק רחוק ונמצא קרוב ע"מ שיש לי שפחה או בת {{ביהגרא|לח}} גדולה או אופה ואין לו ע"מ שאין לו ויש לו ע"מ שיש לו אשה ובנים ואין לו ע"מ שאין לו ויש לו בכל אלו {{באר הגולה|א}} או שאמר התקדשי לי בכוס זה של יין {{ביתש|מה}} ונמצא {{באר היטב|ל}} של דבש {{ביתש|מו}} או דבש {{באר היטב|לא}} ונמצא מים {{חלקמ|לד}} {{באר הגולה|ב}} כגון שהיה מכוסה {{ביתש|מז}} ולא {{באר היטב|לב}} הכירה בו עד אחר כך בכל אלו והדומה להם {{באר הגולה|ג}} אפילו אמרה בלבי היה להתקדש לו אפילו לא יתקיים התנאי אינה מקודשת לא שנא אם קיבלה היא הקידושין {{ביתש|מח}} {{חלקמ|לה}} לא שנא {{באר הגולה|ד}} אמרה לשליח לקבלם בתנאי ושינה השליח {{באר הגולה|ה}} וכן אם היא הטעתו {{באר הגולה|ו}} אפילו אמר בלבי היה לקדשה אף על פי שהטעני אינה מקודשת: <small>הגה {{ביהגרא|לט}} אא"כ {{ביתש|מט}} {{חלקמ|לו}} אמרה כן {{באר היטב|לג}} בפירוש בשעת הקדושין {{טז|טו}} ושמע הבעל ושתק {{באר הגולה|ז}}  (טור) {{חלקמ|לז}} וכן אם היא {{באר היטב|לד}} הטעתו (ואמר בפירוש ואע"פ שלא יהיה כן) קידושיו קידושין </small> {{חלקמ|לח}} {{באר הגולה|ח}} אבל אם כנסה סתם ואמר כסבור הייתי שהיא כהנת והיא לויה או לויה והיא כהנת עשירה והיא עניה עניה והיא עשירה הרי זו מקודשת:

{{אות סעיף|כה}} {{ביהגרא|מ}} {{באר הגולה|ט}} ע"מ שאני יודע לקרות צריך שיקרא התורה ויתרגם אותה תרגום אונקלוס הגר {{ביהגרא|מא}} {{באר הגולה|י}} <small> (וי"א דאם יודע לקרות ולתרגם ג' פסוקים סגי) </small> {{באר הגולה|כ}} ואם אמר לה ע"מ שאני קראה צריך להיות יודע תורה נביאים וכתובים {{ביתש|נ}} {{חלקמ|לט}} בדקדוק יפה:

{{אות סעיף|כו}} {{באר הגולה|ל}} ע"מ שאני יודע לשנות {{ביתש|נא}} {{חלקמ|מ}} צריך להיות יודע המשנה {{באר היטב|לה}} <small> (וי"א דאם יודע {{ביתש|נב}} {{חלקמ|מא}} מדרשי התלמוד {{באר היטב|לו}} מקודשת) {{באר הגולה|מ}}  (טור בשם הרא"ש) </small> ואם אמר ע"מ שאני תנאה צריך להיות יודע לקרות המשנה וספרא וספרי {{חלקמ|מב}} ותוספתא של רבי חייא:

{{אות סעיף|כז}} {{באר הגולה|נ}} על מנת שאני תלמיד כל ששואלים אותו דבר אחד בתלמודו ואומרו {{ביתש|נג}} {{ביהגרא|מב}} ואפילו {{טז|טז}} בהלכות {{באר היטב|לז}} החג שמלמדים אותן ברבים מדברים הקלים סמוך לחג כדי שיהיו כל העם בקיאים בהם:

{{אות סעיף|כח}} {{באר הגולה|ס}} ע"מ {{ביתש|נד}} שאני {{באר היטב|לח}} חכם כל ששואלים אותו דבר חכמה {{באר הגולה|ע}} דהיינו {{חלקמ|מג}} דבר התלוי בסברא בכל מקום {{באר היטב|לט}} ואומרה:

{{אות סעיף|כט}} {{באר הגולה|פ}} ע"מ שאני גבור כל שחביריו מתיראים ממנו מפני גבורתו:

{{אות סעיף|ל}} {{באר הגולה|צ}} ע"מ {{פתש|טו}} שאני עשיר כל שבני עירו מכבדים אותו מפני עשרו:

{{אות סעיף|לא}} {{באר הגולה|ק}} ע"מ שאני צדיק אפי' רשע גמור הרי זו מקודשת {{ביהגרא|מג}} מספק {{ביתש|נה}} שמא {{חלקמ|מד}} הרהר תשובה {{באר היטב|מ}}  בלבו:

{{אות סעיף|לב}} {{באר הגולה|ר}} ע"מ שאני רשע אפי' צדיק גמור הרי זו מקודשת מספק שמא {{באר הגולה|ש}} הרהר ע"א בלבו:

{{אות סעיף|לג}} {{באר הגולה|ת}} ע"מ שאני בן עיר ונמצא בן עיר ובן כרך ע"מ שאני בושם ונמצא בושם ובורסקי <small> (פי' אומן לעבד העורות) </small> ע"מ ששמי יוסף ונמצא שמו יוסף ושמעון הרי זו מקודשת אבל אם אמר לה ע"מ שאין שמי {{באר היטב|מא}} אלא יוסף ונמצא שמו יוסף ושמעון שאיני אלא בן עיר ונמצא בן עיר ובן כרך שאיני אלא בושם ונמצא בושם ובורסקי אינה מקודשת:

{{אות סעיף|לד}} {{באר הגולה|א}} המקדש את האשה וחזר בו מיד הוא או היא {{טז|יז}} אע"פ שחזרו בתוך כדי דיבור אין חזרתם כלום {{ביתש|נו}} {{חלקמ|מה}} והרי היא {{באר היטב|מב}} מקודשת:

{{אות סעיף|לה}} {{ביהגרא|מד}} {{באר הגולה|ב}} המקדש על תנאי וחזר אחר כמה ימים {{ביתש|נז}} {{פתש|טז}} וביטל התנאי אע"פ שביטלו {{פתש|יז}} {{באר היטב|מג}} {{ביתש|נח}} {{חלקמ|מו}} {{ביהגרא|מה}} בינו לבינה {{חלקמ|מז}} שלא בפני עדים בטל התנאי והרי היא מקודשת סתם וכן אם היה התנאי מן האשה וביטלה אותו בינה ובינו בטל התנאי לפיכך המקדש על תנאי {{פתש|יח}} {{ביתש|נט}} {{חלקמ|מח}} {{טז|יח}} {{באר הגולה|ג}} ובעל סתם {{באר הגולה|ד}} או כנס {{באר היטב|מד}} סתם הרי זו צריכה גט אע"פ שלא נתקיים התנאי שמא ביטל התנאי כשבעל או כשכנס {{ביהגרא|מו}} <small> (ואם קדשה אחר {{חלקמ|מט}} צריכה גט משניהם) (ד"ע):</small>

{{אות סעיף|לו}} {{באר הגולה|ה}} {{ביהגרא|מז}} אמר לה התקדשי לי בפרוטה זו על מנת שאתן ליך מנה ואח"כ אמר שאינו רוצה לקיים תנאו לעולם אין כופין אותו לקיימו אלא קידושיו בטלים ואינה צריכה גט {{טז|יט}} {{ביהגרא|מח}} ומ"מ {{ביתש|ס}} {{חלקמ|נ}} בעל נפש לא ישאנה בלא גט שמא אח"כ יאמר שרוצה לקיים התנאי לקלקלה על השני {{ביהגרא|מט}} ואם אמר שעדיין רוצה לקיימו {{ביתש|סא}} אין יכולים {{חלקמ|נא}} לכופו {{באר היטב|מה}} {{באר הגולה|ו}} כל י"ב חדש כדין זמן שנותנין לבתולה ומי"ב חדש ואילך {{ביהגרא|נ}} כותבין עליו אגרת מרד {{ביהגרא|נא}} ואם מת קודם שקיים התנאי אפילו חליצה לא בעיא ואם מחלה היא התנאי {{ביתש|סב}} {{חלקמ|נב}} בחיי {{באר היטב|מו}} המקדש גמרו הקדושין מיד כאלו קיימו {{ביהגרא|נב}} וכ"ז כשלא כנסה אבל כנסה מקודשת מיד {{ביתש|סג}} {{חלקמ|נג}} דמסתמא בשעת כניסתה {{באר היטב|מז}} לחופה מחלה לתנאי וחייב ליתן לה כתובתה:

{{אות סעיף|לז}} {{ביהגרא|נג}} {{באר הגולה|ז}} מי שהלך למדינת הים וקידש על תנאי אם באתי מכאן עד י"ב חדש תהיה מקודשת מעכשיו וקודם שהלך {{ביתש|סד}} {{טז|כ}} נתרצו שניהם להאריך {{באר היטב|מח}} הזמן ועבר י"ב חדש ולא בא ובא קודם הזמן האחרון הוי קידושין דכל מעשה שנעשה על תנאי יכול לבטל התנאי {{ביתש|סה}} {{ביהגרא|נד}} <small> (או להוסיף או לגרוע ממנו) (הרא"ש ור' ירוחם) </small> {{חלקמ|נד}} {{באר הגולה|ח}} ואפילו נתאכלו המעות הוו קידושין למפרע כשנתקיים תנאי השני:

{{אות סעיף|לח}} {{ביהגרא|נה}} {{באר הגולה|ט}} בקדושין תנאי שהוא לטובתו כגון ע"מ שאין בה מומין או שאין עליה נדרים {{ביתש|סו}} {{חלקמ|נה}} יכול לבטלו אבל אם הוא לטובת האשה כגון ע"מ שאתן ליך מאתים זוז נהי שהתנאי יכול לבטל מ"מ {{ביתש|סז}} {{חלקמ|נו}} אינה מקודשת אם לא {{באר היטב|מט}} יתן לה מאתים זוז:

{{אות סעיף|לט}} {{ביהגרא|נו}} {{באר הגולה|י}} האומר לאשה {{ביתש|סח}} הרי את מקודשת לי חוץ מפלוני כלומר שלא תאסר עליו אלא תהיה אשת איש לכל העולם ולפלוני כפנויה הרי זו מקודשת {{באר היטב|נ}} מספק {{ביהגרא|נז}} {{פתש|יט}} {{באר הגולה|כ}} אבל אם אמר לה הרי את מקודשת לי ע"מ שתהיה מותרת לפלוני ה"ז מקודשת ותהיה אסורה עליו כשאר העם מפני שהתנה בדבר שאי אפשר לקיימו: <small>הגה {{ביתש|סט}} {{חלקמ|נז}} {{באר הגולה|עט|•}} אם חולקין אם נתקיים התנאי {{פתש|כ}} {{באר היטב|נא}} או לא) {{ביהגרא|נח}} י"א דכל תנאי שהוא בקום ועשה אין א' מהן נאמן לומר שקיים התנאי שהיה עליו לקיים {{ביתש|ע}} {{חלקמ|נח}} אלא צריך עדים אבל תנאי שהוא בשב ואל תעשה כל א' מהם נאמן אם אין שכנגדו מכחישו (הר"ן פרק האומר בשם האחרונים) וי"א דאפי' בקום ועשה נמי נאמן כל שאין כנגדו מכחישו. (הרמב"ן ור"י):</small>
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>