עריכת הדף "שולחן ערוך/אבן העזר/לה"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן לה'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דיני שליחות לקדושין''' ובו טו סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} האיש {{פתש|א}} {{ביתש|א}} יכול לעשות {{באר היטב|א}} שליח לקדש לו אשה {{באר הגולה|ב}} בין אשה סתם בין אשה פלונית {{באר הגולה|ג}} {{ביהגרא|א}} ויאמר לה השליח הרי את מקודשת לפלוני {{באר הגולה|ד}} {{ביהגרא|ב}} אבל אם אפשר לו לקדשה בעצמו אסור לקדשה ע"י שליח אא"כ מכירה שמא אח"כ ימצא בה דבר מגונה ותתגנה עליו {{ביהגרא|ג}} ומ"מ אע"פ שמכירה {{ביתש|ב}} {{חלקמ|א}} {{פתש|ב}} {{באר הגולה|ה}} מצוה {{טז|א}} שיקדשנה {{באר היטב|ב}} בעצמו אם אפשר:

{{אות סעיף|ב}} {{טז|ב}} {{ביהגרא|ד}} {{באר הגולה|ו}} השליח נעשה עד {{ביהגרא|ה}} לפיכך אם עשה {{באר הגולה|ז}} שני שלוחים לקדש לו אשה א"צ עדים אחרים {{באר הגולה|ח}} {{ביהגרא|ו}} בד"א כשאין שם כפירת ממון כגון שקידשה בשטר {{ביהגרא|ז}} או אפילו בכסף {{ביתש|ג}} {{חלקמ|ב}} {{באר הגולה|ט}} והיא מודה {{באר היטב|ג}} שקבלתו אלא שאומרת שלא קבלתו לשם קדושין אלא לשם {{באר היטב|ד}} פקדון אבל אם יש שם כפירת ממון שאומרת שלא קבלה מהם כסף {{ביהגרא|ח}} <small> (או {{טז|ג}} {{ביתש|ד}} שטר שיש בו שוה פרוטה) (המגיד משנה פ"ג) </small> {{חלקמ|ג}} הרי זו {{ביתש|ה}} {{באר הגולה|י}} ספק {{באר היטב|ה}} מקודשת:

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|כ}} {{ביהגרא|ט}} א"צ עדים במינוי האיש שליח לקדש לו אשה רק שהשליח והמשלח מודים בדבר {{חלקמ|ד}} {{ביהגרא|י}} <small>ולא מקרי הודה רק אם הודה בפני עדים {{ביתש|ו}} {{פתש|ג}} כדרך הודאה (ריב"ש סי' קצ"ג) </small> {{חלקמ|ה}} {{טז|ד}} {{באר הגולה|ל}} {{פתש|ד}} אבל בשליחות האשה שהיא עושה שליח לקבל קדושין צריך שיהי' בעדים {{ביתש|ז}} {{חלקמ|ו}} {{באר הגולה|מ}} {{ביהגרא|יא}} וי"א שגם {{באר היטב|ו}} בשליחות האיש צריך עדים: <small>הגה {{ביתש|ח}} {{טז|ה}} וי"א דאף {{חלקמ|ז}} בשליחות האשה בלא עדים יש להחמיר (טור בשם הרא"ש) {{ביתש|ט}} {{חלקמ|ח}} ואם לא היו עדים אצל {{באר היטב|ז}} הקדושין והאשה והשליח אומרים שנתקדשה כראוי {{חלקמ|ט}} ובא אחר וקדשה צריכה גט (ריב"ש סי' פ"ב) {{ביהגרא|יב}} ואם אין עדים בדבר {{חלקמ|י}} והמשלח כופר שעשאו שליח י"א דהוי {{ביתש|י}} ספק מקודשת (מרדכי פרק האיש מקדש) וי"א דאינה מקודשת כלל (ראבי"ה ור"י מינץ) {{ביתש|יא}} {{חלקמ|יא}} וכן נראה עיקר:</small>

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|נ}} יש מי שאומר שאפילו לא מינוהו שליח בהדיא אלא {{ביתש|יב}} שגילה דעתו שהוא חפץ באשה פלונית וא"ל לשדכה לו {{פתש|ה}} {{חלקמ|יב}} והלך {{באר היטב|ח}} השדכן וקדשה לו בלא מינוי שליחות הרי זו מקודשת:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|ס}} {{ביהגרא|יג}} יש מי שאומר שאם האב הרצה הדברים לפני הבן שהוא רוצה לקדשה לו ושתק הבן והלך האב וקידשה לו {{ביתש|יג}} {{חלקמ|יג}} הרי זו מקודשת {{טז|ו}} דמחמת {{באר היטב|ט}} כיסופא דאב שתק ועשאו שליח לקדש לו אבל באיניש אחריני כה"ג הרי זו ספק מקודשת:

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|ע}} {{ביהגרא|יד}} הכל כשרין לשליחות קדושין {{פתש|ו}} חוץ מחש"ו לפי שאינן בני דעת {{באר היטב|י}} {{ביתש|יד}} {{חלקמ|יד}} והכותי לפי שאינו בן ברית והעבד לפי שאינו בתורת קדושין: <small>הגה {{חלקמ|טו}} {{ביהגרא|טו}} וי"א {{ביתש|טו}} דשליח ראשון יוכל לעשות שליח שני (מרדכי פ' המקבל בשם י"א) אם מוסר לו הקידושין שמסר לו הבעל אבל אם לא מסר לו הבעל הקדושין {{טז|ז}} רק צוה אותו לקדשה בכל כסף שירצה אין עושה שליח {{חלקמ|טז}} {{ביהגרא|טז}} וי"א דבכל ענין אין שליח ראשון עושה שליח שני (הגהות מרדכי פרק האיש מקדש) {{ביתש|טז}} {{חלקמ|יז}} {{ביהגרא|יז}} השולח כתב ע"י כותי לחבירו ישראל שבמקום אחר וממנו להיות שלוחו לקדש לו אשה י"א שדינו כמו בגיטין שיתבאר לקמן סי' קמ"א (ר' ירוחם) {{חלקמ|יח}} {{טז|ח}} {{ביהגרא|יח}} וי"א דגבי קידושין לכ"ע הוי {{ביתש|יז}} מקודשת מדאורייתא (כ"כ הב"י):</small>

{{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|פ}} האומר לשליח {{חלקמ|יט}} קדש לי {{טז|ט}} אשה במקום פלוני וקידשה במקום אחר {{ביתש|יח}} אינה מקודשת {{ביהגרא|יט}} {{באר הגולה|צ}} {{פתש|ז}} וכן בכל {{פתש|ח}} מה ששינה שאם אמר לו לקדש סתם וקידשה על תנאי או שאמר לו לקדשה על תנאי וקידשה סתם או ששינה בתנאי אינה מקודשת:

{{אות סעיף|ח}} {{באר הגולה|ק}} אמר לו קדשה לי והרי היא במקום פלוני וקדשה במקום אחר מקודשת שאינו מקפיד אלא מראה מקום הוא לו:

{{אות סעיף|ט}} {{ביתש|יט}} {{באר הגולה|ר}} העושה {{באר היטב|יא}} שליח לקדש לו אשה פלונית והלך שליח וקדשה לעצמו {{ביתש|כ}} הרי זה מנהג {{באר היטב|יב}} רמאות {{פתש|ט}} ומה שעשה {{פתש|י}} עשוי {{ביתש|כא}} {{באר הגולה|ש}} אם {{טז|י}} לא קדשה {{באר היטב|יג}} במעות המשלח {{באר הגולה|ת}} {{ביהגרא|כ}} אפי' אמר לה תחלה פלוני שלחני לקדשך לו {{באר היטב|יד}} <small>ובשעת קדושין אומר לה הרי את מקודשת לי הרי זו מקודשת לשליח (טור) </small> {{ביהגרא|כא}} {{באר הגולה|א}} ודוקא שהאשה שמעה {{ביתש|כב}} {{חלקמ|כ}} והבינה {{באר היטב|טו}} יפה קודם קבלת הקדושין שאמר הרי את מקודשת לי דאם לא כן {{טז|יא}} אדעתא דמה שאמר לה בתחלה לקדשה לפלוני קבלה הקידושין {{ביתש|כג}} {{באר הגולה|ב}} אבל אם טעה {{באר היטב|טז}} השליח ואמר מקודשת לי אין כאן בית מיחוש {{טז|יב}} {{ביהגרא|כב}} דהקדש בטעות לא הוי הקדש {{ביתש|כד}} {{טז|יג}} {{ביהגרא|כג}} <small>ונאמן השליח לומר {{באר היטב|יז}} {{ביתש|כה}} דטעה {{ביתש|כו}} {{חלקמ|כא}} {{באר הגולה|ג}} {{ביהגרא|כד}} ויש מי שמחמיר להצריכה גט:</small>

{{אות סעיף|י}} {{חלקמ|כב}} {{באר הגולה|ד}} אם לא רצתה האשה להתקדש למשלח וקידשה השליח לעצמו {{פתש|יא}} {{ביתש|כז}} {{טז|יד}} אינו נקרא {{באר היטב|יח}} רמאות:

{{אות סעיף|יא}} {{באר הגולה|ה}} האומר לשליח צא וקדש לי אשה ומת השליח ואינו יודע אם קידש לו אשה או לא קידש ה"ז בחזקת שקידש {{ביתש|כח}} {{חלקמ|כג}} {{טז|טו}} שחזקה שליח עושה שליחותו והואיל ואין יודע איזו אשה קידש לו ה"ז אסור בכל אשה שיש לה קרובות {{ביתש|כט}} {{חלקמ|כד}} שהן {{פתש|יב}} ערוה {{באר היטב|יט}} עמה כגון אשה שיש לה {{טז|טז}} בת או אם או אחות וכיוצא בהן שאם תאמר ישא זו שמא אמה קידש לו שלוחו או אחותה או בתה {{באר הגולה|ו}} ומותר באשה שאין לה קרובות כגון אלו היתה לה קרובה כגון אם או אחות וכיוצא בהן והיתה הקרובה א"א בשעה שעשה שליח אע"פ שנתגרש קודם שימות השליח ה"ז מותר בה ואין אומרים שמא קידש השליח את קרובתה אחר שנתגרשה מפני שלא היתה ראויה בשעה שעשה השליח {{באר הגולה|ז}} {{פתש|יג}} ואין אדם עושה שליח לקדש לו אלא אשה שיכול הוא לקדשה {{פתש|יד}} {{באר היטב|כ}} בשעת השליחות: <small>הגה {{ביתש|ל}} {{ביהגרא|כה}} וכן אם באו הקרובות ואמרו לא נתקדשנו {{חלקמ|כה}} {{טז|יז}} ועמדו {{באר היטב|כא}} ונשאו מותר באשה זו דהא ודאי לא נתקדשו הקרובות (הר"ן פ' המקבל ריב"ש סי' פ"ב) {{ביהגרא|כו}} י"א {{חלקמ|כו}} דה"ה אם צוה לקדש {{טז|יח}} אשה פלונית ומת השליח נאסר מיד בקרובותיה מטעם חזקה שליח עושה שליחותו (תוס' פ' המקבל) {{ביתש|לא}} {{חלקמ|כז}} {{ביהגרא|כז}} ויש חולקין {{פתש|טו}} {{באר היטב|כב}} בזה:</small>

{{אות סעיף|יב}} {{ביהגרא|כח}} {{באר הגולה|ח}} העושה שליח לקדש לו אשה פלונית והלך וקידשה לו וקידש המשלח בעצמו לאמה או לבתה או לאחותה ואין ידוע איזה מהן נתקדשה ראשונה שתיהן צריכות גט ואסורות עליו:

{{אות סעיף|יג}} {{באר הגולה|ט}} {{פתש|טז}} עשה שליח וביטל {{באר היטב|כג}} השליחות קודם הקדושין הרי הוא בטל {{באר הגולה|י}} ואם אין ידוע אם בטל השליחות קודם או אחר הקדושין הרי זו ספק מקודשת:

{{אות סעיף|יד}} {{באר הגולה|כ}} {{ביהגרא|כט}} אין לבטלה אלא בפני השליח עצמו {{ביהגרא|ל}} ואם בטלו {{פתש|יז}} שלא בפניו מבוטל:

{{אות סעיף|טו}} {{ביתש|לב}} {{חלקמ|כח}} {{באר הגולה|ל}} {{ביהגרא|לא}} לא הוחזק השליח בעדים הוא אומר לעצמי קדשתי והיא אומרת לראשון {{באר הגולה|מ}} השני כאומר לאשה קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני שהוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו היא כאומרת לראשון קדשתני {{ביתש|לג}} {{חלקמ|כט}} והוא אומר לא קדשתיך {{ביתש|לד}} אמרה איני יודעת {{חלקמ|ל}} חזקה לשני הוחזק השליח בעדים הוא אומר לעצמי והיא אומרת לראשון {{ביתש|לה}} {{חלקמ|לא}} חזקה לראשון {{ביהגרא|לב}} <small> (ואפ"ה השני אסור בקרובותיה) (המ"מ בשם הר"א) </small> אמרה איני יודעת {{ביתש|לו}} {{חלקמ|לב}} שניהם נותנים גט ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס: <small>הגה {{חלקמ|לג}} {{ביהגרא|לג}} וי"א {{ביתש|לז}} דאף אם {{פתש|יח}} הוחזק {{באר היטב|כד}} השליחות אם השליח אומר שחזר משליחותו אינה מקודשת לראשון וכן אם לא הוחזק השליחות והמשלח אומר שעשאו שליח הוא אסור בקרובותיה (טור בשם הרא"ש) {{ביתש|לח}} מיהו אם אח"כ חזר השליח ואמר סבור הייתי שקדשתי לעצמי ונזכרתי שקדשתיה לשולחי {{חלקמ|לד}} {{טז|יט}} יש לסמוך אסברא הראשונה (הגהות מרדכי דקדושין בשם תשובת מוהר"ם) {{ביהגרא|לד}} שליח שאמר קדשתיה למשלח והיא אומרת לא קדשתני {{ביתש|לט}} {{חלקמ|לה}} המשלח אסור בקרובותיה ע"פ השליח {{באר הגולה|לו|•}} :</small>
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>