עריכת הדף "שולחן ערוך/אבן העזר/לא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן לא'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''שאין מקדשין בפחות משוה פרוטה ואם צריך שומא''' ובו ט סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{טז|א}} {{באר הגולה|א}} אין מקדשין {{פתש|א}} בפחות משוה פרוטה {{ביהגרא|א}} ומיהו אם קדשה בחפץ סתם {{באר הגולה|ב}} אין צריך לשום אותו תחלה אם שוה פרוטה {{פתש|ב}} אלא אם שוה פרוטה {{ביתש|א}} {{באר היטב|א}} מקודשת {{ביהגרא|ב}} ואפי' אם אמר לה התקדשי לי בחפץ זה ששוה נ' זוז ולא שמו אותו תחלה אם נמצא אח"כ {{פתש|ג}} ששוה נ' זוז {{חלקמ|א}} מקודשת:

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ג}} {{ביהגרא|ג}} י"א שאם קדשה בדבר שאין בקיאין בשומתן {{ביתש|ב}} ופעמים טועים בהם הרבה כגון אבנים טובות ומרגליות וכיוצא בהם ואמר לה התקדשי לי באבן זו {{ביהגרא|ד}} ששוה נ' זוז {{חלקמ|ב}} צריך {{באר היטב|ב}} שומא דלא סמכה דעתה {{באר הגולה|ד}} ויש מי שאומר {{חלקמ|ג}} {{טז|ב}} שאפילו {{פתש|ד}} קידשה באבן סתם ולא אמר לה ששוה נ' זוז צריכה שומא {{באר הגולה|ה}} ולכך נהגו לקדש בטבעת שאין בה אבן: <small>הגה {{ביתש|ג}} {{ביהגרא|ה}} ואם קדשה בטבעת שיש בו {{באר היטב|ג}} אבן {{ביהגרא|ו}} או בסתם טבעת ונמצא של נחושת {{חלקמ|ד}} אע"פ שאין דרך לקדש בכך חיישינן לקידושין (ב"י בשם תשובת הר"ש בר צמח ומרדכי פ"ק דקדושין) {{ביהגרא|ז}} ואפי' אמרו העדים תחת החופה שהוא של זהב ונמצא נחושת אע"ג דלענין דינא נראה דלא הוי מקודשת {{ביתש|ד}} {{חלקמ|ה}} אפ"ה יש להחמיר לענין מעשה (תשו' מיימוני סוף הלכות נשים) {{חלקמ|ו}} ומ"מ נוהגין תחת החופה לשאול לעדים אם הטבעת שוה פרוטה כדי שתדע הכלה שאין מקדשה רק בשוה פרוטה (א"ח) {{ביתש|ה}} {{טז|ג}} גם נוהגין {{פתש|ה}} לכסות פני הכלות הצנועות {{חלקמ|ז}} ואינן מקפידות במה מקדש {{באר היטב|ד}} אותן (מבואר בתשו' הרשב"א):</small>

{{אות סעיף|ג}} {{ביהגרא|ח}} {{באר הגולה|ו}} קידש באוכל או בכלי וכיוצא בו ששוה פחות משוה פרוטה הרי זו {{פתש|ו}} מקודשת {{באר הגולה|ז}} מספק {{ביתש|ו}} {{חלקמ|ח}} שמא דבר זה שוה פרוטה {{פתש|ז}} במקום {{באר היטב|ה}} אחר {{חלקמ|ט}} {{באר הגולה|ח}} {{ביהגרא|ט}} וי"א שאם קידש בתבשיל או בירק {{טז|ד}}  שאינו מתקיים וכיוצ' בהם אם לא היה שוה פרוטה באותו מקום אינה מקודשת כלל שהרי דבר זה אינו מגיע למקום אחר עד שיפסיד ויאבד ולא יהיה שוה פרוט':

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ט}} {{ביהגרא|י}} הא דאמרינן שהיא מקודשת מספק שמא דבר זה שוה פרוטה במקום אחר צריכה גט להתירה לעלמא {{באר הגולה|י}} ואם רוצה לקיימה {{ביתש|ז}} צריכה קדושין {{באר היטב|ו}} אחרים {{חלקמ|י}} {{באר הגולה|כ}} ואם קדשה אחר {{ביתש|ח}} קדושין {{באר היטב|ז}} גמורים יגרש ראשון ונושא שני {{ביתש|ט}} אבל {{טז|ה}}  לא יגרש שני וישא ראשון: <small>הגה {{ביהגרא|יא}} {{פתש|ח}} ודוקא שלא בא עליה השני קודם גרושין אבל בא עליה הרי נאסרה לראשון (מרדכי פ"ק דקדושין) {{ביתש|י}} וכשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל (וע"ל סי' מ"ו סעיף ה') </small> {{ביהגרא|יב}} {{באר הגולה|ל}} וי"א שאם ילדה משני ולא גירש ראשון {{ביתש|יא}} {{חלקמ|יא}} {{טז|ו}} הולד {{באר היטב|ח}} כשר:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|מ}} {{פתש|ט}} האומר לאשה {{ביתש|יב}} {{ביהגרא|יג}} התקדשי לי בתמרה זו התקדשי לי בזו התקדשי לי בזו אם יש בא' מהן שוה פרוטה הרי זו מקודשת ואם לאו אינה מקודשת אלא מספק שמא תשוה תמרה אחת פרוטה במקום אחר ואם אמר לה התקדשי לי בזו ובזו ובזו כלן מצטרפות שאם יש בכולן שוה פרוטה מקודשת ואם לאו אינה מקודשת אלא מספק היתה אוכלת ראשונה ראשונה אם יש באחרונה שוה פרוטה מקודשת ואם לאו אינה מקודשת אלא מספק {{ביתש|יג}} שאותם תמרים שאכלה הרי הן כמלוה והמקדש במלוה אינה מקודשת {{חלקמ|יב}} שאין קדושין אלא בתמרה אחרונה:

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|נ}} אם אמר לה התקדשי לי באלו ואכלה אותם ראשונה ראשונה גם אותם שאכלה מצטרפות לשוה פרוטה כיון שגמר כל דבריו קודם שנתן לה כלום א"כ מיד כשנתן לה הראשונה בתורת קידושין בא לידה ומדידיה קא אכלה {{באר הגולה|ס}} וה"ה אם אמר בזו ובזו וגמר כל דבריו קודם שקבלה אותם כולם מצטרפות אפי' אכלה ראשונה ראשונה {{ביתש|יד}} {{חלקמ|יג}} {{באר הגולה|ע}} {{ביהגרא|יד}} ויש מי שחולק בזה:

{{אות סעיף|ז}} {{ביהגרא|טו}} {{באר הגולה|פ}} אמר לה התקדשי לי חצייך בחצי פרוטה וחצייך בחצי פרוטה או שאמר לה חצייך בפרוטה {{ביתש|טו}} וחצייך בפרוטה או חצייך בפרוטה היום וחצייך בפרוטה למחר או שני חצייך בפרוטה {{באר הגולה|צ}} או שאומר לחבירו {{פתש|י}} {{חלקמ|יד}} {{ביתש|טז}} שתי בנותיך לשני {{באר היטב|ט}} בני {{ביתש|יז}} בפרוטה או {{פתש|יא}} בתך מקודשת לי ופרתך מכורה לי בפרוטה {{באר הגולה|ק}} או בתך מקודשת לי וקרקעך מכורה לי בפרוטה {{ביהגרא|טז}} הרי זו ספק {{באר הגולה|ר}} מקודשת:

{{אות סעיף|ח}} {{באר הגולה|ש}} האומר לאשה {{פתש|יב}} התקדשי לחציי הרי זו מקודשת הא למה זה דומה לאומר לה תהיה אשתי את ואחרת שנמצא שאין לה אלא חצי איש {{ביתש|יח}} {{חלקמ|טו}} אבל אם אמר חצייך מקודשת לי אינה מקודשת שאין אשה אחת ראויה לשנים וכן האומר הרי את מקודשת לי ולזה אינה מקודשת:

{{אות סעיף|ט}} {{חלקמ|טז}} {{באר הגולה|ת}} קדשה בכסף פחות {{באר היטב|י}} משוה פרוטה אע"פ ששלח לה סבלונות <small> (פי' דורונות כי הוא לשון סבל ומשא ונמצא משא בלשון מתנה כמו וישא משאות) </small> אח"כ {{ביתש|יט}} {{ביתש|כ}} {{חלקמ|יז}} אין חוששין ששלח אותן סבלונות לשם קדושין {{באר הגולה|א}} {{ביהגרא|יז}} אבל אם קדשה בפחות משוה פרוטה ואח"כ בא עליה סתם {{ביהגרא|יח}} בפני עדים {{חלקמ|יח}} צריכה גט {{ביתש|כא}} שודאי בעל {{באר היטב|יא}} {{באר הגולה|ב}} לשם קידושין: <small>הגה {{חלקמ|יט}} {{ביהגרא|יט}} וה"ה {{פתש|יג}} קטן {{באר היטב|יב}} שקידש ונתגדל אצלה צריכה גט {{ביהגרא|כ}} דודאי בעל כשהגדיל לשם קדושין (טור סי' מ"ו) ({{באר הגולה|ג}} תשו' הרא"ש כלל ל"ה) {{ביהגרא|כא}} ודוקא בכה"ג שכל אדם יודע דאין קדושי קטן או בפחות מפרוטה כלום ולכן בעל לשם קדושין {{חלקמ|כ}} אבל {{ביתש|כב}} במקום דאיכא {{באר היטב|יג}} למיטעי צריך קידושין אחרים (תשו' מיי' סוף נשים) כמו שנתבאר סי' זה סעיף ד':</small>
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>