עריכת הדף "שולחן ערוך/אבן העזר/א"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן א'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דיני פריה ורביה ושלא לעמוד בלא אשה.''' ובו יד סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{ביתש|א}} {{טז|א}} {{ביהגרא|א}} חייב כל אדם {{פתש|א}} לישא {{באר היטב|א}} אשה כדי לפרות ולרבות {{באר הגולה|א}} וכל מי שאינו עוסק בפריה ורביה כאלו שופך דמים וממעט את הדמות {{באר הגולה|ב}} וגורם {{ביהגרא|ב}} לשכינה שתסתלק מישראל: <small>הגה {{באר הגולה|ג}} וכל {{ביהגרא|ג}} מי שאין לו אשה שרוי בלא ברכה בלא תורה כו' ולא {{ביהגרא|ד}} נקרא אדם וכיון {{ביהגרא|ה}} שנשא אשה עונותיו מפקפקים שנאמר מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מאת ה': {{ממ|[[טור/{{כאן}}#|טור]]}}</small>

{{אות סעיף|ב}} {{ביתש|ב}} {{חלקמ|א}} {{באר הגולה|ד}} אין {{טז|ב}} מוכרין ס"ת אלא כדי ללמוד {{באר היטב|ב}} תורה ולישא אשה:

{{אות סעיף|ג}} {{ביתש|ג}} {{טז|ג}} {{באר הגולה|ה}} מצוה על כל אדם {{חלקמ|ב}} שישא אשה {{באר היטב|ג}} בן י"ח {{פתש|ב}} {{באר הגולה|ו}} והמקדים {{ביהגרא|ו}} לישא בן י"ג מצוה מן {{באר היטב|ד}} המובחר {{חלקמ|ג}} {{באר הגולה|ז}} אבל קודם י"ג לא ישא {{ביתש|ד}} {{פתש|ג}} דהוי {{באר היטב|ה}} כזנות {{באר הגולה|ח}} ובשום ענין לא יעבור מך' שנה בלא אשה ומי {{ביהגרא|ז}} שעברו עליו עשרים שנה ואינו רוצה לישא {{פתש|ד}} {{באר הגולה|ט}} ב"ד כופין אותו לישא כדי לקיים מצות פריה ורביה {{באר הגולה|י}} ומיהו {{ביהגרא|ח}} אם עוסק בתורה וטרח בה ומתיירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה {{ביתש|ה}} {{טז|ד}} מותר {{באר היטב|ו}} להתאחר: <small>הגה {{ביתש|ו}} ובזמן הזה {{חלקמ|ד}} {{פתש|ה}} נהגו שלא {{פתש|ו}} לכוף ע"ז וכן מי שלא קיים פריה ורביה ובא לישא אשה שאינה בת בנים כגון {{ביהגרא|ט}} עקרה וזקנה או קטנה משום שחושק בה או משום ממון שלה אע"פ שמדינא היה למחות בו לא {{ביהגרא|י}} נהגו מכמה דורות לדקדק בענין הזיווגים {{ביתש|ז}} {{חלקמ|ה}} {{טז|ה}} ואפי' בנשא אשה ושהה עמה עשרה שנים לא נהגו לכוף אותו {{באר היטב|ז}} {{פתש|ז}} לגרשה אע"פ שלא קיים פריה ורביה וכן בשאר ענייני זיווגים: (ריב"ש סי' ט"ו) ובלבד {{ביהגרא|יא}} שלא תהא אסורה עליו:</small>

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|כ}} ומי שחשקה נפשו בתורה כבן עזאי תמיד ונדבק בה כל ימיו ולא נשא אשה {{טז|ו}} אין בידו עון {{באר הגולה|ל}} והוא שלא יהא יצרו מתגבר עליו:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|מ}} כיון שיש לאדם זכר ונקבה קיים מצות פריה ורביה {{ביתש|ח}} {{חלקמ|ו}} {{באר הגולה|נ}} והוא {{ביהגרא|יב}} שלא יהיה הבן {{באר היטב|ח}} {{פתש|ח}} סריס או {{ביהגרא|יג}} הנקיבה איילונית. <small> (פי' איל הוא זכר הצאן כלומר שיש לאשה טבע הזכר וסימנים הם שאין לה שדים כנשים וקולה עבה ואותו מקום אינו בולט מגופה כיתר הנשים:</small>

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|ס}} נולדו לו זכר ונקבה ומתו והניחו בנים הרי זה קיים מצות פריה ורביה {{ביתש|ט}} {{חלקמ|ז}} בד"א {{ביהגרא|יד}} {{טז|ז}} {{באר הגולה|ע}} כשהיו בני הבנים זכר {{פתש|ט}} {{באר היטב|ט}} ונקבה והיו באים מזכר ונקבה אף על פי שהזכר בן בתו והנקבה בת בנו הואיל ומשני בניו הם באים הרי קיים מצות פריה ורביה אבל {{ביהגרא|טו}} אם היו לו בן ובת ומתו {{טז|ח}} {{ביתש|י}} והניח א' מהם זכר ונקבה עדיין לא קיים מצוה זו: <small>הגה {{ביתש|יא}} {{חלקמ|ח}} {{ביהגרא|טז}} היה הבן {{באר היטב|י}} ממזר או חרש {{פתש|י}} שוטה וקטן קיים המצוה (ב"י בשם הרשב"א):</small>

{{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|פ}} {{פתש|יא}} היו לו {{ביתש|יב}} בנים בהיותו עכו"ם {{חלקמ|ט}} {{טז|ט}} {{באר היטב|יא}} {{ביהגרא|יז}} ונתגייר הוא {{באר הגולה|צ}} והם ה"ז קיים מצוה זו אבל אם היו לו בנים כשהוא עבד {{באר הגולה|ק}} ונשתחרר הוא והם לא קיים מצוה זו עד שיוליד אחר שנשתחרר:

{{אות סעיף|ח}} {{ביהגרא|יח}} {{באר הגולה|ר}} אע"פ שקיים פריה ורביה {{ביתש|יג}} אסור לו לעמוד {{פתש|יב}} בלא {{באר היטב|יב}} אשה {{באר הגולה|ש}} וצריך שישא {{ביתש|יד}} {{טז|י}} אשה בת {{באר היטב|יג}} בנים אם יש ספק בידו אפילו יש לו כמה בנים ואם אין ספק בידו לישא אשה בת בנים אא"כ ימכור ס"ת {{באר הגולה|ת}} אם אין לו בנים ימכור כדי שישא אשה בת בנים אבל אם יש לו בנים לא ימכור {{ביתש|טו}} {{חלקמ|י}} {{טז|יא}} אלא ישא אשה {{פתש|יג}} שאינה בת {{באר היטב|יד}} בנים ולא יעמוד בלא אשה {{ביתש|טז}} {{חלקמ|יא}} {{ביהגרא|יט}} {{באר הגולה|א}} וי"א שאפי' אם יש לו בנים ימכור {{באר היטב|טו}} ס"ת כדי שישא אשה בת בנים: <small>הגה {{ביהגרא|כ}} מיהו אם מכיר שאינו בן בנים עוד ואינו ראוי עוד להוליד {{ביהגרא|כא}} ישא אשה שאינה בת בנים (נ"י בפ' הבא על יבמתו) {{ביהגרא|כב}} וכן אם יש לו בנים הרבה {{חלקמ|יב}} {{טז|יב}} ומתיירא שאם ישא אשה בת בנים יבאו קטטות ומריבות בין הבנים ובין אשתו מותר לישא אשה שאינה בת בנים אבל {{ביהגרא|כג}} אסור {{ביתש|יז}} לישב בלא אשה משום חשש {{באר היטב|טז}} זו: {{ממ|[[תרומת הדשן/א/רסג|ת"ה סי' רס"ג]]}}:</small>

{{אות סעיף|ט}} {{באר הגולה|ב}} נושא אדם כמה נשים {{ביתש|יח}} {{חלקמ|יג}} {{טז|יג}} והוא {{ביהגרא|כד}} דאפשר למיקם {{באר היטב|יז}} בסיפוקייהו ומ"מ נתנו חכמים עצה טובה שלא ישא אדם יותר מד' נשים {{חלקמ|יד}} כדי שיגיע לכל אחת {{ביתש|יט}} {{באר הגולה|ג}} עונה {{באר היטב|יח}} בחודש {{ביתש|כ}} {{טז|יד}} ובמקום {{ביהגרא|כה}} שנהגו שלא לישא אלא אשה {{באר היטב|יט}} א' {{חלקמ|טו}} אינו רשאי לישא אשה אחרת {{באר הגולה|ד}} על אשתו: <small> (וע"ל [[שולחן ערוך/אבן העזר/ב#|ס"ס ב']] דאסור לישא שני נשים בשני מקומות)</small>

{{אות סעיף|י}} {{ביתש|כא}}  ר"ג {{באר היטב|כ}} החרים על הנושא {{פתש|יד}} על אשתו {{באר הגולה|ה}} אבל {{ביהגרא|כו}} ביבמה לא החרים {{ביתש|כב}} {{טז|טו}} {{באר הגולה|ו}} וכן {{ביהגרא|כז}} בארוסה: <small>הגה אם אינו רוצה {{באר היטב|כא}} {{פתש|טו}} לכנוס אלא לפטור {{ממ|[[שו"ת מהרי"ק/קא|מהרי"ק שורש ק"א]]}} וה"ה בכל מקום שיש דיחוי מצוה כגון ששהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה {{ממ|מרדכי פרק החולץ רשב"א [[שו"ת הרשב"א/א/רפ|סימן ר"ף]] ומהר"ם פדוואה [[שו"ת מהר"ם פדוואה/יט|סי' י"ט]]}} {{טז|טז}} אמנם {{ביהגרא|כח}} יש חולקים וס"ל דחרם ר"ג נוהג אפי' {{ביהגרא|כט}} במקום מצוה ואפי' במקום יבום וצריך {{ביהגרא|ל}} לחלוץ (הגהות מרדכי דיבמות והגהות מרדכי דכתובות וכ"כ נ"י פ' החולץ) {{טז|יז}} ובמקום שאין הראשונה בת גירושין {{ביתש|כג}} כגון {{באר היטב|כב}} {{פתש|טז}} שנשתטית או שהוא מן הדין לגרשה ואינה רוצה ליקח גט ממנו {{חלקמ|טז}}  יש להקל להתיר לו לישא אחרת (כן משמע בתשובת הרשב"א) וכ"ש אם היא ארוסה {{פתש|יז}} ואינה רוצה להנשא לו או לפטור ממנו </small> {{באר הגולה|ז}} ולא פשטה תקנתו בכל הארצות: <small>הגה ודוקא במקום שידוע שלא פשטה תקנתו אבל מן הסתם נוהג בכל מקום {{ממ|[[שו"ת מהר"י מינץ/קי|תשובת ר"י מינץ סי' ק"י]]}} {{באר הגולה|ח}} ועיין ב[[שולחן ערוך/יורה דעה/רכח#|יורה דעה סי' רכ"ח]] אם הלך ממקום שנהגו {{באר היטב|כג}} {{פתש|יח}} להחמיר למקום שנהגו להקל </small> {{חלקמ|יז}} ולא החרים אלא {{פתש|יט}} עד סוף האלף {{באר היטב|כד}} החמישי: <small>הגה {{ביהגרא|לא}} ומ"מ בכל מדינות אלו התקנה והמנהג במקומו עומד ואין {{ביהגרא|לב}} נושאין ב' נשים וכופין בחרמות ונדויין מי שעובר ונושא ב' נשים {{ביתש|כד}} {{חלקמ|יח}} {{טז|יח}} לגרש אחת {{באר היטב|כה}} מהן {{פתש|כ}} וי"א דבזמן הזה אין לכוף מי שעבר חרם ר"ג (ב"י בסי' ע"ו) מאחר שכבר נשלם אלף החמישי (שם בשם מהרי"ק) ואין נוהגין כן י"א מי שהמירה אשתו {{ביתש|כה}} {{חלקמ|יט}} מזכה {{ביהגרא|לג}} לה גט ע"י {{באר היטב|כו}} אחר {{פתש|כא}} ונושא אחרת וכן נוהגין בקצת מקומות {{ממ|[[תרומת הדשן/ב/רנו|פסקי מהרא"י סי' רנ"ו]]}} {{טז|יט}} ובמקום שאין מנהג {{פתש|כב}} אין להחמיר ומותר לישא אחרת בלא גירושי הראשונה (שם מנהגי רינ"וס):</small>

{{אות סעיף|יא}} {{באר הגולה|ט}} טוב {{ביהגרא|לד}} לעשות תקנה בחרמות ונידויים על מי שישא אשה על אשתו:

{{אות סעיף|יב}} נשבע שלא ישא אחרת על אשתו ושהה י' שנים שלא ילדה יתבאר בסימן קי"ח:

{{אות סעיף|יג}} {{באר הגולה|י}} אישה אינה מצווה על פריה ורביה <small> (ועיין בסי' קנ"ד ומ"מ {{ביהגרא|לה}} י"א דלא תעמוד בלא איש משום {{באר היטב|כז}} {{פתש|כג}} חשדא (הגהות אלפסי פרק הבא על יבמתו בשם א"ז):</small>

{{אות סעיף|יד}} דין מי שנשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה יתבאר שם:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>