עריכת הדף "שואל ומשיב/ד/א/נד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
שלום וכל טוב לכבוד הרב החריף ושנון המופלג בתורה ומורה גם הוא יורה כ"ש מוה' יעקב יצחק הלוי איש הורוויץ ני' האבד"ק ראדמישלע יצ"ו.

מכתבו הגיעני היום. וע"ד שאלתו בענין מכירת ס"ת שהי' לשלשה אנשים משם ס"ת והי' חייבים עדיין להסופר מקצת מעות ולא הוליכו עדיין את הס"ת לבהכ"נ כנהוג רק איזה פעמים קראו בהס"ת בבית א' מהאנשים הנ"ל. וכעת רוצים למכור את הס"ת להחבורה תהלים ולפרוע להסופר את חובו. ובהמותר מעות לעשות כרצונם ומע"ל פלפל בחכמה בענין ספרי יחידים שלא נעשו לקרות ברבים. והביא דברי הש"ך יו"ד [[ש"ך/יורה דעה/עו|סי' ע"ו]]. וביו"ד סי' רנ"ט ס"ב בהג"ה ובש"ך שם סק"ח. ודברי הטו"ז יו"ד סי' רפ"ב ס"ק י"ב. ודברי הש"ע או"ח סי' קנ"ג סעיף יו"ד ובמג"א שם סק"ג ומ"ש במג"א שם ס"ק כ"ב מש"ס כ"ב ומבואר בחו"מ סי' רמ"ח דמשמע שם דס"ת אפי' של יחיד לא מזדבני יש לתרץ דכוונת הש"ס משום דמנהג העולם הוא להקפיד על מכירת ס"ת ולכן לא הוי בכלל נכרי והמג"א שם כ' סמך למנהג העולם שמוכרין ס"ת מחמת לב ב"ד מתנין. ובס' בל"י וס' יד הקטנה מחלקים בין כותב ס"ת דאפי' יחיד אסור למוכרה ובקונה ס"ת מותר ובס' ברכי יוסף יו"ד סי' ע"ר חולק.

ויעוי' בס' באה"ט או"ח סי' קנ"ג ס"ק י"ט בשם שו"ת גינת וורדים מיקל במכירת ס"ת בזה"ז ויעוי' בפרמ"ג או"ח סי' קנ"ג באשל ס"ק כ"ב כ"ג.

מכל הנ"ל נראה פשוט דרשאין לשלשה אנשים הנ"ל למכור את הס"ת להחבורה הנ"ל כנ"ל. ובפרט שנמצא טעותים הרבה בהס"ת. זה תוכן דברי כ"ת. והנה הדברים נכונים ופשוטים כדברי מע"ל ויכולין למכור את הס"ת וע"ד שאלתו בס"ת שנשתנה כעת מראה של הכתב לאודם, והביא דברי המג"א [[מגן אברהם/אורח חיים/לב#לח|סי' ל"ב ס"ק ל"ח]]. דמשמע דכשר באם מתחילת הכתיבה בכשרות. ויש להביא סמך לזה מציצית דג"כ הקפידא הוא אשעת עשי' ובניתק אח"כ למטה מאגודל כשר. אכן מדברי הפרמ"ג שם באשל ס"ק ל"ט משמע דפסול בנקלף השחרות ונשאר האודם. וצ"ע ובס' פתחי תשובה בשם ס' חמודי דניאל. וכן בשו"ת חתם סופר מחמירין בזה, אכן חכם א' היקל בזה. זה ת"ד מע"ל.

הנה לפענ"ד דיו שנשתנה לאודם פסול. ובדבר השאלה בפיצול מקמא בחריץ הוורדא דמכשיר בזה בספר תפארת למשה הובא בס' מ"ע שורש ב'. ומע"ל כ' להקשות עליו מלשון הרמ"א יו"ד סי' ל"ה ס"ה, והבאים אחריו דלא משמע כדבריו. ורוצה לחלק בין הגנת החריץ להך דמכשיר בנו"ב משום החזקת הגרגרת ובפרט שאנחנו מטריפין בפיצול מקמא אפי' במושרשת יפה הנה לדעתי העיקר כדברי הס' תפארת למשה שמועיל הגנת החריץ. וע"ד אשר העיר שהסופרים נוהגים שאין מוציאין את הרצועות לחוץ בעת אשר פותחין התפילין להגי'. אם אין בזה חשש תעשה ולא מן העשוי הנה אין כאן חשש תעשה ולמ"ה. ויעוי' בארבעה טורי אבן להגאון החסיד מאמשטרדם. ויעוי' מג"א [[מגן אברהם/אורח חיים/יט|סי' י"ט]] והנני בזה הדו"ש באהבה הצעיר כו'.

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>