עריכת הדף "שואל ומשיב/ג/א/קמה"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
מכתבו הגיעני תמול ואני יושב קרית חוצות ומחוסר ספרים ויאמין לי שאף טור וב"י יו"ד אין אתי וגם הב"ד הביאה כמה מכתבים ובכ"ז נתתי לזה משפט הקדימה יען כי ענין נחוץ הוא להמקוה ובפרט כי המערערים מערערים בחנם בדברי הבל. ע"ד השאלה שמקוה ישינה היתה תיבה של עצים בלא שולים וכן קבעו אותה בקרקע המקוה ואח"כ קבעו בתוך הדפנות האלו אבן אחד שיהיה לשוליים והמקוה הלז מביאין אליה מים מן הנהר דרך סילונות וכשרוצים להכשיר המקוה שואבין ממנה המים שבתוכה ומנקין אותה היטב ואח"כ מביאין מים דרך הסילונות הנ"ל להמקוה ובקרקעית המקוה יש שם מעיינות קטנים ששותתין מים מעט ולא יוכלו להכשיר את המקוה בדרך הנ"ל ע"י המים הבאים מרצפת המקוה דרך הסדקים שבין האבן הנ"ל ובין הדפנות מן הצדדים לזאת סתמו אותה כל הסדקים שבה היטב בפשתן הנקרא קלאטשיע והדקו היטב את הסדקים הנ"ל כדי שלא יבואו המים מרצפת המקוה ויוכלו להכשירה גם כדי שיוכלו להחם אותה בימות החורף ולא תתקרר תיכף כן היה המקוה הישינה. וכעת בנו מרחץ חדש חומה של אבנים וגם המקום על מקוה ג"כ נעשה חומת אבנים ובאו אנשי העיר לשאול אותו כיצד לעשות המקוה החדשה כי צריכים המה ג"כ לעשות תיבה של עצים בתוך בנין החומה הנ"ל כדי שלא יהי' המים קרים גם כדי שלא ינוסו המים ולא הוטב בעיני מעלתו לעשות כפי הנ"ל בהמקוה הישינה מחמת שהמקוה הזאת היא חומה של אבנים לכן לא יוכלו לקבוע את הדפנות מעצים שיעשו להחומה הנ"ל כי הדפנות הנ"ל יהי' רחוקים מדופני החומה קצת וגם בכאן אינם לוקחים יתדות של ברזל למקוה זה ת"ד השאלה. והנה באמת מה שחשש שלא יקבע אבן בשוליים הוא חומרא בעלמא כי באמת אין שם כלי עליה כיון שנעשית תחלה לשמש עם הקרקע ומחובר לקרקע והרי אף בלא קבעו בקרקע רק שנעשה לשמש עם הקרקע רצה בשו"ת נוב"י מהד"ת חלק יו"ד סימן קל"ז להכשיר ואח"כ חזר בו אבל כל שמחובר לקרקע והיינו במונח בארץ אין שם כלי עליה לכ"ע ואין בו שום חשש. אמנם אף אם החמיר בזה כראוי לירא ד' ולחושבי שמו להחמיר במקוה שיש בו חשש כרת וקדושת ישראל להחמיר בכל עוז אבל כל מה שעשה מעלתו בודאי בטוב עשה. והנה מה שחששו המערערים משום מדרס הנה מלבד שכבר מלאו בזה כל האחרונים הט"ז והש"ך והביאו דברי המהר"ם פדוואה וכל האחרונים האריכו בזה אף גם יפה חדש מעלתו דכל שאין גבוה טפח אין חשש מדרס בזה וכמ"ש בפכ"ב דכלים. והנה זכה מעלתו לכוין לשו"ת פנים מאירות כמדומה שהוא בחלק ב' שם ימצא כתוב דבר זה ומדברי המשנה הנ"ל ואף שאני הארכתי הרבה בתשובה על דבריו אבל הגאון פנים מאירות כ"כ בפרט בקבעו ובנה עליו ויפה כתב מעלתו שיש בזה ליישב קושית הנו"ב וכבר קדמו בשו"ת מהרח"ש מהא דאמר בב"ב שאני שאיבה דרבנן ובאמת כבר זכיתי בה תחלה והבאתי דברי זקני מהר"ם פדוואה דבכה"ג שקבעו ובנה לכ"ע מועיל אף בדאורייתא והבאתי דברי הסדרי טהרה סימן קצ"ח שביאר הדברים באורך ואינו לפני כעת. גם מה שערערו כל שכבר נעשה כלי לא מהני מה שנקבע בקרקע הנה יפה כתב מעלתו כי אין בכאן שום מיחוש ומהטעמים שביאר. אמנם אני מוסיף שכיון שעכ"פ נעשה מתחלה לשמש עם הקרקע ומחובר וטמון בקרקע כ"ע מודו דלית בזה שם כלי. דרך כלל המקוה הלז נעשה באופן היותר מועיל והמערער יחוש לנפשו ולא יוציא לעז על דבר שנעשה בתכלית ההכשר ולא יחוש להמלעיגים עליו כי הוא עשה כדין והמערערים הם כפי הראות אינם בני תורה ואף אם הם בני תורה אינם בני יראה וקנטרנים הם וד' ששמו שלום ישפות שלום:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>