עריכת הדף "שואל ומשיב/ב/ד/קפט"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
להמופלג מו"ה מענדיל נ"י נכד הרב מו"ה יחזקאל סופר ז"ל מ"ק ראהטין:

אשר שאל בקדרה שנבלע בו בשר בחלב על ידי בישול ונאסר הכלי אם מותר למכרה לעכו"ם כיון דמוכרה לגוף הכלי ואינו נהנה מהבשר בחלב שהכלי שוה כ"כ אם בשלו בה בשר בב"ח או שאר בישול. והנה אמרתי כי לכאורה מבואר כן בהג"א בשם א"ז והובא ביו"ד סי' צ"ד בש"ך ס"ק י"א שכתב דאם בישל בה אח"כ כשאינה בת יומא ישליך דמי הקדירה לנהר אלמא דמשליך כל דמי הקדירה והא א"צ להשליך רק כפי מה ששוה במה שלא נבלע בו שכבר שבע מלבלוע אבל למה ישליך כל הקדירה וע"כ שכל הקדרה נאסרה וע"ז רצה לדחוק דבאמת אין צריך להשליך כל דמי הקדירה רק כפי מה שנהנה אבל זה דחוק בלשון הג"א וא"ז. ובגוף הדין הראה לי דברי הפרי מגדים ביו"ד בפתיחה להלכות בב"ח שהביא שם בשם או"ה דכל איסורין שבתורה אפילו יש בנותן טעם שרי למכור חוץ מדמי איסור שבו ע"ש וא"כ ממילא כל שאינו לוקח יותר בעד הקדירה שוב מהראוי להתיר למכור. הן אמת דדברי הפרי מגדים צ"ע שלא הזכיר כלל דברי הג"א הנ"ל והת"ח חולק באמת על הג"א הנ"ל והביא דברי האו"ה הנ"ל אבל המהרש"ל בפרק כ"ה סי' מ"ו החזיק דברי הג"א וא"כ עכ"פ לאו מלתא דפשיטא הוא: אמנם גוף הדבר לכאורה דבר פשוט הוא דמה"ת לאסור והא אינו נהנה מגוף האיסור. ולפענ"ד היה נראה דכיון דבקדרה של חרס אי אפשר שתפלוט באיסור בשום פנים דהתורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו לעולם וא"כ הו"ל רוצה בקיומו ע"י ד"א דאם יצא הדפיו אז ע"כ תשבר הכלי והוא רוצה שתתקיים הכלי והבלוע שבתוכה וא"כ הו"ל רוצה בקיומו ע"י ד"א ע"י שחפץ בהכלי ומצאתי בד"מ בסי' צ"ד שכתב על דברת הטור מותר להשתמש בהכלי פירות או צונן דאינו נהנה מגוף האיסור וכתב הד"מ ולא דמי לכלים בפסח דאסור להשתמש בהן כמ"ש באו"ח סי' ת"ן משום דרוצה בקיומו של איסור ע"י ד"א ויש לומר דשא"ה דרוצה להנות מגוף האיסור אחר הפסח משא"כ כאן ולפענ"ד דבריו צ"ע דגם שם אינו רוצה להנות מהאיסור עצמו דטעם החמץ שנבלע בו הוא פגום ופוגם ואינו רוצה להנות מזה רק מהכלי. אך באמת קושית הד"מ ל"ק דהטור באמת לא ס"ל ענין רוצה בקיומו רק בע"ז וחמץ דהתורה צותה להשבית ולבער האיסור אבל בבשר בחלב לא שייך זאת וכ"כ הפר"ח באו"ח סי' ת"נ אבל לא ראה דברי הרמ"א וכמ"ש בגליון הפר"ח שם אבל הג"א שפיר ס"ל דאף בבשר בחלב שייך ענין רוצה בקיומו ולכך אוסר ומצריך ליה שישליך דמי קדירה לנהר כנלפענ"ד וע"כ שוב אין ראיה מכריא דחיטי דנפל עליו יי"נ דשריא לזבוני משום דשם לא שייך זאת דרוצה בקיומו לא שייך שם כנלפענ"ד ועדן צ"ע. והנה שמעתי בשם כבוד אבי מורי הרב הגאון נ"י שהקשה על הג"א הנ"ל מהא דאמרינן בפסחים דף מ"ד ולשהינהו לאחר הפסח ולעביד בהו בשלא במינו וקשה הא הכלי נאסרה ואיך יכול לבשל בו ולא הבינותי דפשיטא דכל היכא דמותר לבשל כגון לאחר פסח דשלא במינו אינו במשהו דפשיטא דהכלי מותרת וע"כ לא כתב הג"א הנ"ל רק בנאסרה ואין ששים דאז הרי נאסרה הקדירה ושפיר אסור לבשל בה אבל במקום שאינו רק משהו א"כ הקדירה לא נאסרה ושפיר מותר להשהותו ולבשל בה אח"כ וז"ב ופשוט:

והנה בשנת תרי"ב ב' בהר בחקותי ל"ו למספר ב"י נשאלתי במה שאירע שלקחו כף של עץ חולבת ושפתו בו כמה קדירות של בשר במקצת מקדירות היה ששים נגד הכף ובמקצת לא היה ששים וגוף הכף היה ספק ב"י עד"מ שלא נודע אם שמשו תמול בו בשעה הלז או שעה קודם ולא נודע אם יש בו ששים. ואמרתי דבר חדש דיש להתיר וחילי דילי דהנה בהא דמבואר בסי' צ"ד דאם יש ששים נגד הכף הכף אסור הקשה הגהת ש"ד והובא בב"י וט"ז שם דיהיה הגעלה במה שנתחב הכף וכתב דלמא אתו למטעי להתיר גם אם לא תחבו כלו דאז לא היה הגעלה. ולפ"ז נראה לפענ"ד ברור דמותר דהרי יש ס"ס מה"ת וספק אחד בדרבנן דמן התורה יש ס"ס ספק שמא אינו ב"י והתבשיל והקדירה מותר ואת"ל ב"י דלמא נתחב מתחלה להקדירה שהיה ששים ואז נעשה הגעלה ואף דמדרבנן אסור דלמא אתי למטעי הא בדרבנן סמכינן על ספק אחד שמא אינו בן יומו וכאן הוה ס"ס המתהפך דספק שמא היה סמ"ך ואת"ל שאין בו ששים דלמא לא היה בן יומו וגם לא הוה משם אחד וכבר נודע מ"ש הסמ"ק לענין ציר דגים והובא בש"ך סי' ק"ז דכל שיש ס"ס מדאורייתא וספק אחד בדרבנן דשרי כן נראה לפענ"ד דבר חדש:

והנה בשנת תרי"ג י"א טבת נשאלתי מהמופלג החריף מוהר"ר בעריש נ"י חתן הרב האבד"ק שטעריטץ במעשה שאחד עירה תבשיל עם שומן בשר לקדירת חרס ובדופן הקדירה בחוץ נדבק גבינה מה משפט הקדירה והנה המאכל מותר כי כ"ש אינו מפליט ומבליע אבל הקדירה נראה לאסור ואף דכ"ש אינו מפליט ומבליע. ולכאורה רציתי לומר דזה דוקא כששניהם צוננים רק שע"י הכ"ש יצא הבליעה מזה לזה הוא דאינו מבליע ומפליט אבל כאן שהכ"ש חם א"כ שפיר מפליט ומבליע כאחת וראיתי בפרי מגדים סי' ק"ה ס"ק ד' שכתב שני פירושים בזה ומסכים לדינא לפירוש השני ע"ש במשבצות ואעפ"כ נראה לפענ"ד דזה דוקא להמאכל מכלי או מהמאכל למאכל בכ"ש להפליט ולהבליע אבל בכהאי גוונא להבליע בכ"ש ודאי דשפיר מפליט מהגבינה ובולע הכלי שהכלי נוח לבלוע וכן מבואר בש"ך סי' ק"ה ס"ק ה' ומה גם בכ"ח יש הרבה פוסקים דמפליט ומבליע ועיין סי' ס"ט וע"כ נראה דאסור דכל שהכלי בולע אם יבשלו בו אח"כ ופליט להמאכל שבשלו בו ואסור מיהו יש לעיין אם יניחו הכלי מעל"ע ואז יהיה לפגם ואף דבכלי כל שכבר נאסר אסור הכלי כאן לענין איסור בשר בחלב לא נאסרה הקדירה מהבליעה של הגבינה עדיין וכשיבא לבשל אחר מעל"ע יהיה נו"ט לפגם ומותר אף בבשר בחלב דכל דנפגם קודם שנעשה בב"ח לכ"ע שרי וצ"ע בזה:

והנה נשאלתי מבן הרב ד"ק סטריזוב במה שאירע כ"פ בכף בשר שנתחב לתוך החלב ועל הרוב נוגע בשפתי הקדירה במקום שאינו כנגד הרוטב וא"כ לא מועיל מה שיש ששים בקדירה דסוף סוף אינו נוגע בשפת הקדירה ואינו מתפשט בכולו ונעשה נבילה וצריך ששים נגד כולו. והשבתי דבב"ח ודאי ליכא למיחש דהא באמת אינו רק צלי ואינו בב"ח מן התורה וכן נרשם אצלי בגליון הש"ע יו"ד סי' צ"ב ס"ו במ"ש דאין להתיר אם נפל נגד האש אלא א"כ נגד הרוטב וע"י ששים וכתבתי על הגליון הש"ע ששמעתי בשם הגאון הקצוה"ח ז"ל דעכ"פ בהנאה אינו אסור וכתבתי הטעם דעכ"פ לא עדיף מעל ידי צלי דדעת הפר"ח דאינו רק דרבנן וא"כ גם כאן כיון דהוא ספק אם מתפשט בכולו או לא ועיין ט"ז שם ס"ק י"ט וא"כ הו"ל ספיקא דרבנן ולקולא ובשאר איסורין חנ"נ אינו רק דרבנן וגם טעם כעיקר בשאר איסורים אינו רק דרבנן ומיהו בבלוע בכלי גם בבשר בחלב אפשר דאינו רק דרבנן כמ"ש מהריב"ל והארכתי בזה בתשובה וא"כ אין לחוש. ואגב אכתוב במה שנשאלתי עוד ממנו במה שאירע שפת לחם נפל עליו חלב צונן ונשאל הוא אם יש לאסרו במקום שאינו פת מועט גזירה שמא יאכלנו עם בשר. והשבתי דלפענ"ד ליכא למיחש דהרי הכו"פ סי' צ"ז כתב בשם זקנו הגאון מוהר"ל צינץ דיש לחלקו להרבה ב"ב ע"ש ואף דהפרמ"ג חולק ואף בלש בשוגג נסתפק אם יש לאסור היינו דשייך לומר דקנסו שוגג אטו מזיד אבל כל זה הוא בעשה מעשה שאפאו וזב תחתיו וכדומה אבל באירע מקרה שנפל חלב ע"ג לחם בזה לא שייך קנס דלא עשה מעשה כלל והוה כשאר איסור שנפל על הלחם דאין לאסור ויש לחלקו לכמה ב"ב ולהזהירם שלא ישתמשו בו רק בחלב. עוד נראה לי דיש למרח עליו מבחוץ חלב או חמאה שיהיה ניכר שהוא חלב או להיפך ואין לחוש כלל ודו"ק היטב:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>