עריכת הדף "שואל ומשיב/א/ג/קכח"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
שלום וכו' לכבוד הרב החריף המופלג בתורה ויראה מו' יהושיע ני' אבד"ק קאראטשין מכתבו הגיעני היום ואני עמוס הטרדות מבית ומחוץ ובכ"ז אמרתי להשיבו בקצרה מה שהאריך באחד ששכר האראנדע בכפרים זה י"ד שנים ובנה הכפרים בהוצאות גדולות ויש לו חובות הרבה בכפרים ויש לו עוד קאנטראקק על הכפרים שישב בהן עוד ה' שנים וכעת עשה האדון שטר מברחת ונתן לאשתו כפרים והיא רוצה למוכרם ורוצים יהודים לקנות ושאל אם יש רשות לישראלים לקנות אף שבדיניהם שטר קנין שובר כח שיש לשוכר אבל היהודים אפשר דאין להם לקנות אחר שהוא מוחזק בכפרים הללו ועוד יש לו קאנטראקט על חמשה שנים והביא דברי המוהרי"ט חלק חו"מ שכתב שחזקות הללו דין קרקע להו ויש לו דין מוחזק דשכירות ליומא ממכר הוא ויכול להניח זכותו לבניו אחריו והנה אין הזמן מסכים לעיין במהרי"ט כי אני יושב בקרית חוצות ועוסק ברפואות ואני מחוסר ספרים בכאן ובאמת מ"ש דשכירות ליומא ממכר הוא אמת שבמחנה אפרים החזיק כן אבל באמת אנן קי"ל דשכירות ליומא ממכר הוא רק לענין תשמיש לבד וכמ"ש הנמוק"י והריב"ש הובא בש"ך חו"מ ס' שט"ז אך לכאורה לא ידעתי אם יוכלו להחזיק בם אחר שיש לו עדיין קאנטראקט על ה' שנים ובתוך זמן השכירות נסתפק המלמ"ל פ"א ממכירה ה"ח בשם חכמי הדור אם מועיל שכירות השני והחזיק בכסף ושטר או חזקה ואני כתבתי לעיין בסמ"ע ס' שט"ו ס"ק ב' ובשו"ת בית יעקב הביא ג"כ דברי הסמ"ע אלו אבל לפענ"ד יש לדחות דשם מיירי שלא רצה להחזיק רק אחר שיכלה השכירות דראשון אבל ברוצה להחזיק אפשר דמועיל וע' קצוה"ח ס' רט"ז שרצה לחלק בין חזקה לכסף ושטר ולא ראה שו"ת בית יעקב הנ"ל שהכריח בטוב דאין לחלק בין חזקה לכסף ושטר ועש"ך חו"מ ס' שי"ב ס"ך שהביא בשם המבי"ט דיכול להשכירו תוך זמנו לכשיכלה הזמן שוב מצאתי במלמ"ל פ"ו משכירות ה"ט שכתב בשם שו"ת מוהריטץ ס' פ"ט שיכול להשכיר אך כ"ז דוקא לאחר שיכלה הזמן אבל קודם שכלה זמן ודאי אינו מועיל אך דיש לחלק בין שכירות למכירה דבמכירה ודאי מועיל וחפשתי בשו"ת שלי ומצאתי שהערתי באריכות ואפס קצהו הזכרתי בהגהותי לחו"מ ואכ"מ ומצאתי שהראי' שמביא מש"ס ערובין ד' ס"ה אני זכיתי בה תחלה אך כ"ז לענין הדין אם קנה בחזקה בכסף או בשטר תוך משך זמן השכירות אמנם לענין שיהא רשאי לקנות ולהפסיד לזה באמת כיון דהחזקות הוא משום ועשית הישר והטוב א"כ בודאי א"י לקנות דא"כ מפסיד השוכר הא' פשיטא דשייך ועשית וכו' וגדולה מזו מצינו בריש האשה שנפלו דנפלו לה משנתארסא ב"ה אומרים לא תמכור ופרש"י ע"ח ב' ד"ה ה"ג דלב"ה אם בא הלוקח לקנות אומרים לו שלא יקנה וביאר התוי"ט דניהו דיש לה רשות למכור אבל אומרים ללוקח שלא יקנה דלמה יפסיד הבעל והוא יכול לקנות ממקום אחר וע' מלמ"ל פ"י ממתנה ה"א בסוף התשובה הגדולה שם א"כ מכ"ש כאן דכיון דיכול לקנות במק"א למה יפסיד את הראשון ואף דיש לחלק דשם מוכרין ליהודים יש כח ביד ב"ד למנוע הלוקח שלא יקנה אבל כאן שהוא ע"י ליצטאציא וכיון שיכולין עכו"ם לקנות מהם בודאי לא יציית לנו א"כ גם ליהודים אין למחות וכעין זה כתב הריב"ש ובשו"ת רמ"א לענין ספרי הרמב"ם שנדפסו ע"י עכו"ם ע"ש וכבר האריכו בזה הגאונים מהר"ם באנע"ט והגאון מוהר"ם סופר אודת השסין וגם אני הארכתי בזה מ"מ לפענ"ד מצד ועשית הישר והטוב אין לישראל לקנות אך בעוה"ר מה כח ב"ד יפה וכל אשר יראת ד' בודאי ימנע מזה שלא להזיק לישראל הראשון השוכר ואשרי מי שיאחז ויחזיק בידו שוב הגיעני שו"ת מוהרי"ט ובדקתי בו ובס' למ"ד כתב שכירות ליומא ממכר הוא דשוויא בעלי התקנה הרי לא כתב דממכר הוא רק דבעלי התקנה שויא כמכירה עיי"ש והנה מ"ש לחלק מיתומים שמכרו דירת אלמנה ע"ש הנה כעין זה מבואר בתוס' יבמות ל"ו ובב"ק דף פ"ט פ"ט יעו"ש הכ"ד הדו"ש באהבה.

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>