עריכת הדף "שו"ת תשב"ץ/ד/ג/יט"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
אל החכם כהה"ר יצחק שוכיריל נר"ו.

'''שאלה יט: ''' שאלת ממני להודיעך דעתי בענין ראובן ושמעון שהי' להם פקדון בעיר אחרת קרוב להפסד ואמר ראובן לשמעון בא ונשתדל ונוציא הוצאות ושוחד להציל את שלנו ולא רצה שמעון ונשתדל ראובן לבדו והוציא החצי ובא שמעון ורצה לחלוק עמו מה שהציל בטענת שהם שותפי' ואמר לו מאן פלג עלך וראובן משיבו כיון שאתה לא נתרצית לי ואני הוצאתי הוצאות משלי עד שהצלתי ולעצמי הצלתי:

'''תשובה: '''  לפני כ"ת גלוי שדבר זה עצמו לא נזכר בגמרא ולא בפוסקים ז"ל ומ"מ מצינו כיוצא בזה ונוכל ללמוד ממנו לנדון דידן והוא ממה שאמרו בפ' הגוזל בתרא {{ממ|בבא קמא קט"ז ע"ב}} תנו רבנן שיירה שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס וטרפה ועמד אחד מהם והציל הציל לאמצע ואם אמר לעצמי אני מציל לעצמו הציל. היכי דמי אי דיכול להציל אפי' סיפא נמי לאמצע ואי בדלא יכול להציל אפי' רישא נמי לעצמו אמר רמי בר חמא הכא בשותפין עסקינן וכגון זה שותף חולק שלא מדעת חבירו אמר פליג לא אמר לא פליג עכ"ל הגמרא ופסקוהו הפוסקים ז"ל להלכה ומוסיפין בה דברים שאם אמר לעצמי אני מציל והציל אם היו יכולין להציל אם לא הציל אלא כדי חלקו לעצמו ואם הציל יותר מכדי חלקו המותר לשותפין ואם אינם יכולין להציל כל מה שהציל הוא לעצמו. ואם לא אמר לעצמי אני מציל אפי' אינן יכולין להציל הכל לאמצע וכן כתב הרמב"ם ז"ל {{ממ|פ' י"ב מה' גזלה ואבדה ה"י}} וכתב הרב המגיד ז"ל וז"ל בדין זה ר"ל בדין שלא הציל אלא כדי חלקו אין חילוק בין יכולין להציל לאין יכולין להציל דכל כי האי גוונא שותף חולק שלא מדעת חברו ואם לא אמר לעצמי אני מציל בכל גוונא הציל לאמצע וזה עיקר עכ"ל. הרי נתבאר דבכל כה"ג שותף חולק שלא מדעת וא"כ בנ"ד נמי ראובן זה מה שהציל הוא לעצמו שיכול הוא לחלוק שלא מדעת שותפו כ"ש שאמר לו להשתדל עמו ולא רצה ואין לחלק בין נדון זה למה שמוזכר בגמרא ובפוסקים שהוא דין שיירה שטרפה גייס ולומר שאני התם שכבר נאבדו מהם הנכסי' ולוקחי' השוללים ולכן בדין הוא דלעצמו הציל דהוי כזוכה מן ההפקר משא"כ בנ"ד דבשעת הצלה עדיין לא נאבד שאר הפקדון אלא אח"כ הוא שנאבד ובשעת ההצלה עדיין היה הכל ברשות הנפקד ולכן אע"פ שלא הציל אלא האחד מהם הכל לאמצע ואפילו אמר לעצמי אני מציל לאו כל כמיניה כל שעדיין לא נאבד הפקדון. דכד דייקת תשכח דאין לחלק בכך שאלו בדין השיירה לא היו בענין אלא ביכולין להציל או אין יכולין היה מקום לומר דדוקא התם משום דהוי כזוכה מן ההפקר ושותפות שביניהם חלפה הלכה לה אבל כיון שהטילו תנאי דצריך לומר לעצמי אני מציל ואמרו שכל כה"ג שותף חולק שלא מדעת הרי אע"פ שנאבדו מהם הנכסים וטרפם הגייס עדיין שותפותם נמשכת עד שיחלוק השותף במה שאומר לעצמי אני מציל שבזה הוא מתפרד מן השותפות העיקר תלוי בפירוד שנעשה במאמר זה ולכן כל שיש הנכסי' בחזקת איבוד ותהיה לו סבה מכרחת להפרד יאמר כן ויפרד מהשותפות ויציל לעצמו דבמה שהעיקר תלוי הרי אמרו ובלבד שיאמר כן בפני שני עדי' ואם הוא במקום שאין עדים מצויים יאמר כן בפיו וצריך לישבע שאמר כן אבל אם הוא במקום שעדי' מצויים צריך להביא עדים שאמר כן ולא סגי ליה בשבועה שהרי אפי' שומר שהוא נשבע ליפטר אינו נפטר בשבועה במקום שעדים מצויים כדדרשו במציעא {{ממ|פ"ג ע"א}} מקרא דכתיב או נשבר או נשבה אין רואה שבועת ה' תהיה וכו' הא במקום דאיכא רואה עד שיהיו עדי'. ומייתי עובד' דריסקתא דמחוזא וכו' אמר רבא ריסקתא דמחוזא שכיחי סהדי ז"ל אייתי סהדי ומיפטרת. וכן עובדא דההוא דאמר דאתקיפו ליה ארבע מאה דני דחמרא ואמר רבא קלא אית להו זיל אייתי סהדי וכן כתב הרמב"ם ז"ל פ"ב מהלכות שלוחין ושותפין וכבר כתבתי זה בפסק אחר ואין שונין לחכם הכלל שאם ראובן הוא במקום שעדי' מצויי' צריך להביא עדים שאמר כן בפניהם ואין לזכותו במה שהציל בשבועה דכ"ש הוא משומר שאינו נפטר מלשלם בשבוע' במקום דאיכא רואי'. אבל אם ראובן במקום שאין עדי' מצויים ישבע שאמר כן בפיו ויזכה בחלקו. ומצאתי מפורש להר"ם מרוטנבורק שהשיב בנדון דומה לנדון דידן כמו שכתבתי וז"ל בראובן ושמעון שהיו דרים תחת שר אחר והיה להם חוב בשותפות ויצא ראובן משם לדור תחת שר אחר וכעס עליו השר הראשון ואמר לשמעון בחלקך אני מסייע שיפרעו לך אבל בחלק ראובן איני מסייע אם אמר שמעון לעצמי אני מציל לעצמו הציל דכל כי האי גונא במקום איבוד שותף חולק שלא מדעת חבירו ועוד דכל היכא דקאמר תלמודא כגון זה למדין ממנו דבר הדומה אע"פ שאינו דומה לגמרי אלא דומה קצת ע"כ. עוד השיב בשנים שיש להם חוב ביחד והחוב מקולקל וצריך ליתן שוחד ולהוציא עליו הוצאות והאחד רצה והשני לא רצה יכול האחד לחלוק שלא מדעת חבירו ולומר אציל לעצמי ואוציא חלקי דכיון דאיכא פסידא אי אמר הכי מצי פליג עכ"ל וכתב ראבי"ה ז"ל שצריך להביא עדים שאמר כן בפניהם ואם אין עדי' ישבע שאמר כך ויעמוד בשלו ע"כ. וכבר כתבתי זה בביאור ושלום לך ולכת"ר שלום.

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>