עריכת הדף "שו"ת תשב"ץ/ג/רמו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''ענין רמו: ''' 

ולענין קדוש היום. אם לא תמצא יין אדום אם תקדש ביין חוור או לא לפי שהרמב"ן ז"ל הוא אוסר זה. אני חושב ששאלתך אינה על קדוש של שעת סעודה שהרי אפשר בפת. ובארבע כוסו' אפשר ביין של צמוקי'. ואם הוא טורח לדרוך אותם לכבוד המצו' לפום צערא אגרא. ובכל יום אתה ממשיך כמה פרפראו' לכבוד עצמך. ועכשו אינך ממשיך פרפרת אחת לכבוד קונך כמ"ש בסוכה {{ממ|כ"ז ע"א}} לענין אכילה בסוכה. אבל אני חושב ששאלתך היא בקדוש של בית הכנסת שנהגו כל ישראל לקדש שם. אע"פ שלא נתקן אלא משום אורחים דאכלי בבי כנישתא והאידנא לא אכלי שם אורחי'. ומפני זה היו רוצים לבטלו קצת מהגדולים. אבל אנו אומרים תקנת חכמים תקנו' קבועו' הם. וכיון שנתקנו מפני טעם אע"פ שבטל הטעם לא בטלה התקנ'. ואם אפשר לטרוח לצאת ידי הספקות לעשו' יין אדום מוטב. ואם אי אפשר כדאי הוא הרמב"ם ז"ל לסמוך עליו בשעת הדחק לקדש על חמר חוור וגם יש מהאחרוני' שאומרים שאם הוא יותר משובח מהאדום הוא קודם. ואם יש בו תערובת דבש יש אוסרין לומר עליו קדוש היום מפני שאינו ראוי לנסוך ע"ג המזבח ויש מתירין. וכבר כ' שתי הדעות הרמב"ם ז"ל {{ממ|פכ"ט מה' שבת הי"ד}}. ודעת מתירין נרא' שאם אפשר להקל מפני המראה. אין להחמיר מפני הדבש המעורב בו. כי זה לא נאסר לגבי מזבח מפני עצמו של יין אלא מפני הדבש המעורב בו. אבל הוא בעצמו יין הוא. ומפני הדבש אין לנו לאסרו שהדבש לא הקפידה בו התור' לאסרו אלא למזבח. וכן כ' הרמב"ן ז"ל והרשב"ם ז"ל הוא רבינו שמואל ב"ר מאיר רומרוגי שהי' ממקום רומרוג. וחבר פירוש בתלמוד. וג' אחים היו והוא הי' הגדול. ואחריו רבינו יעקב הוא הנקרא רבינו תם והוא יותר גדול מכולם בתור' וחבר ספר הישר. ואחריו רבי יצחק. והיו בני בתו של רש"י ז"ל המפרש ורבינו יצחק בר' שמואל שקורין אותו ר' יצחק הזקן בעל התוספו' הי' בן אחותם נכד בת רש"י ז"ל ורבי אלחנן הי' בן רבי יצחק הזקן. ובנו הי' הרב רבי שמואל זצ"ל:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>