עריכת הדף "שו"ת תשב"ץ/ג/רכו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
בגאייה בענין חשמשת סלעים של פדיון בכור כמה הם

'''ענין רכו: ''' 

בגמרא בכורו' {{ממ|נ' ע"א}} אמרו כי שקל של תורה תלתא דינרי ותלתא הויא וחמשת שקלים שיתסר ותרי תלת' וזה קודם שהוסיפו על המדו' שתו' כי מן התורה אין השקל אלא עשרים מעין כמו שתרגם אנקלוס. וחכ"א שש מעה כסף דינר והשקל שהוא ד' דינרין חזרו להיו' כ"ד מעין א"כ חזרו שיתסר ותרי תילתי עשרים דינרין וכן כתבו הראשונים והאחרוני' ז"ל ודבר מוסכם הוא שחמשת שקלים הם עשרים דינרים ורש"י ז"ל היה אומר כי השקל שהוא ד' דינרי הוא חצי אוקיא של מקומו והיא האוקיא של צורפים במקום הזה אשר עשרים זהובים הם ג' אוקיא. ובזה אין ספק ויהי' חמשת שקלים שני אוקיות וחצי. והרמב"ן ז"ל ראה בארץ ישראל זה השקל משקלו כמו שכתב רש"י ז"ל אבל הגאונים ז"ל שאומרים שהדינר משקל צ"ו חבאת והוא הדינר הזה שהוא יוצא היום. וכ"כ הרמב"ן ז"ל שהוא ראה אותו שם. והוא זה שאומרים הגאונים ז"ל. א"כ יהיו ה' שקלים משקל עשרים זהובי' שהם ג' אוקיות וזה אינו סותר דברי רש"י ז"ל כי השקל שראה הרמב"ן ז"ל אינו אלא שקל של תורה קודם שהוסיפו שתו' שהרי ביד כותיים היה ואינם מחזיקים בדברי חז"ל שהוסיפו שתו'. אבל אחר שהוסיפו שתות והשקל לא היה אלא עשרים מעין עשאוהו כ"ד מעין. א"כ חזרו ב' אוקיות וחצי שכתב רש"י ז"ל ג' אוקיות כדברי הגאונים ז"ל. אבל בלא ספק כי הגאונים כבר ראו אותו שקל ובזה היא הסכמ' הרמב"ן ז"ל עם הגאונים ז"ל כי הוא כתב שהדינר הוא ג' ארגינץ ובכל ארגינץ יש ל"ב חבאת. כי יש בו ח' גרעיני חרוב ובכל גרעין ד' שעורות יהי' הדינר צ"ו חבאת כדברי הגאונים ז"ל והוא הדינר זהב שנוהגין בו באלו הארצו' שהם שוקלים בו כ"ד גרעינים חרוב ובכל גרעין חרוב ד' חבאת הכל צ"ו חבאת. וזה שיצאה מדברי הרב ז"ל בחידושי כתובו' שהם י"ו ארגינץ באוקיא ולפי זה יהיו עשרי' דינרין של פדיון הבן שהם ששים ארגינץ ג' אוקיות ושלש רביעית אוקיא וכ"כ הרשב"א בתשו' שהדינר לדעת הגאונים ז"ל ג' ארגינץ נמצאו ה' סלעים שהם ך' דינרים שהם ששים ארגינץ שהוא חצי זקוק פחו' רביע אוקיא. ע"ב וחצי זקוק הוא ד' אוקיות וזה בזקוק אוקיו' של מארק מקומם אבל באוקיות של צורפים בכאן שיש ב' ארגינץ באוקיות הם ב' אוקיות וכן הוא משקל ב' דינרי זהב שבארצו' אלו ויבא הכל מכוון דעת הרמב"ם ז"ל ששקל באוקיות המארק. והגאונים ששקלו בדינר שהם עשרים בג' אוקיות הכל שיעור אחד. כי הדינר ג' ארגינץ אשר בכל ארגינץ ח' גרעיני חרוב ובכל חרוב ד' שעורות כי כן כתב רבי' ז"ל בסוף חדושי כתובו' ובהל' בכורות שלו ועשרים דינרים הם ס' ארגינץ שהם ח' אוקיות המארק שהם י"ו ארגינץ באוקיא ג' אוקיו' וב' רביעי אוקיא ומאוקיות הצורפים במקום הזה שיש כ' ארגינץ באוקיו' ג' אוקיות. וכדברי הרמב"ן בחדושי כתובו' בסופו יתבאר כי הוא שקל במארק שיש בו ח' אוקיו' כל אוקיא י"ו ארגינץ ובזה טועים הרבה בני אדם כי לא הרגישו בדברי הרמב"ן זכרונו לברכה בהבדל שיש בין אוקיות המארק ואוקיות הצורפים שיש בעשרים זהובים שלש אוקיות:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>