עריכת הדף "שו"ת תשב"ץ/א/קד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''שאלה קד: ''' עוד לו. שאלת לפרש לך מה שאמרו רז"ל בפ"ב דראש השנה {{ממ|כ"ה ע"א}} פעמים בא בארוכה פעמים בא בקצרה ואמרת שראית בו פי' למפרש אחד שאמר כי בסוף החדש שהלבנה קודמת לשמש היא הולכת במרוצה מפני חום השמש שלא ישרפוה בהתקרבה אליה. אבל בתחלת החדש השמש קודם אל הלבנה. והולכת לפניה והלבנה מתאחרת והולכת בארוכה. ותמתין שלא ישרפו' אם תתקרב אליה ולא ידעתי בבירור אם זאת היתה כוונתם במאמר ההוא אם לא עכ"ל:

'''תשובה: '''  זה הפירוש אינו כלום ודברי הבאי הם מכמה פנים הא' שאין לשמש חום שיגיע ממנו שריפה ללבנה לפי שהחום הוא ממקרי היסודות שהם למטה מגלגליהם. ואין לאחד מהגלגלים והכוכבים מקרה מאלו המקרי' אשר הם ביסודות כמו שבארו זה חכמי יון וזולתם. וכן כ' הרמב"ם ז"ל בפ"ג מה' יסודי התורה. וזה החום המגיע אלינו אינו מעצם השמש אלא שבתנועתו הוא מניע יסוד האש ומגיע אלינו חמימות מזה. אבל הלבנה שהיא למעלה מכל היסודות אין מגיע אליה חום ולא שריפה מזה כי החומר ההוא אינו מקבל הפעולות ממקרי היסודות שהם יותר פחותים מהחומר ההוא. ואלו היתה הלבנה מתפחדת מחום השמש שלא ישרפנה כ"ש שהית' נשרפת מיסוד האש שהוא דבק בה בלתי נפרד ממנה לעולם. וזה הבל כי לא יוכלו היסודות שהם נפסדים לפעול במקריהם בחמר הגלגלים שהוא קיים. זה אחד מהפנים המבטלים הפי' הזה. והשני שאין הלבנה בגלגלה ממהרת פעם ומאחרת פעם לא מפני פחד שריפה ולא מפני זולת זה. אבל מהלכ' בגלגלה לעולם הוא שוה וכן ביארו חכמי יון זאת החכמה. וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ' י"א מה' קידוש החודש זה לשונו השמש והירח וכן שאר השבעה כוכבים מהלך כל אחד מהם בגלגלו מהלך שוה. אין בו לא קלות ולא כבידות אלא כמו מהלכה היום מהלכה אמש כמו מהלכה למחר וכו'. והנה נתבטל זה הפי' לגמרי מאלו השני פנים. ועוד שדברי הפי' הזה הם מהופכים כי בתחלת החדש השמש הוא מתאחר אל הלבנ' והלבנ' היא בכל עת מתרחקת ממנו והיה לה למהר כדי להתרחק ממנו. ובסוף החודש הוא בהפך. ועוד שדברי זה המפרש הם משתברים מהדעת ואפי' תינוקת של בית רבן יוכלו להבין זה מתוך לשון הגמ' כי משם יש הוכחה בפירוש שעל סוף החודש אמרו שם {{ממ|שם}} שהוא בא בארוכה שע"י מעש' שבא לפניהם בעדים שראו את החודש ליל שלשים ואחרים ראו הלבנה יום כ"ח במזרח ותמהו על עדות זו והעלו שם אע"פ שיש תמה בדבר אינ' עדות שקר לפי שעכשיו בא בקצרה. אבל פעמים האחרים בא בארוכה והכל בסוף החודש. והרמב"ם ז"ל בפירש המשנ' פירש שהרי על יום כ"ט אמרו שראוהו במזרח ולא פסלום שמא כך נראה להם. וכמו שאמרו בגמ' {{ממ|שם ע"ש}} דמות עבים נראה להם כלבנה וקבלו עדותם כמו שאמרו שראוהו במערב שזה הוא עקר העדות וראית המזרח בבוקר אינו מעקר העדות. ולא נשגיח בדבריהם. וכן בעדות אחרת שאמרו שראוהו ליל שלשים וליל ל"א לא ראהו קבל עדותם בראית ליל ל' ולא פסלם במה שלא ראוהו ליל ל"א כי שמא הסתירוהו העבים. ומה שאמרו פעמים בא בארוכה ופעמים בא בקצרה הוצרך לזה לפי' שאפי' שהחכמים היו אומרים כי לפי חשבונם לא הי' אפשר להראות אותה הלילה. והוא גלה להם סוד זה דפעמים בא בארוכה וכו' זהו תורף פירושו ז"ל סוף דבר התשובה על פי' זה שכתבת הם דברים בטלים. והפי' הנכון ידענו מי שחוננו השם ידיע' בחכמת הכוכבי' והבין בענין תכונת הגלגלים מה שבארו ממנו חכמי יון. כי זאת החכמה אע"פ שהיא חכמתינו ובינתינו כמו שאמר הכתוב כי היא חכמתכם ובינתכם וכו' ופירש רז"ל בפ' כלל גדול {{ממ|שבת ע"ה ע"א}} זה חשוב תקופות ומזלות והיתה חכמת בני יששכר כדכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים. אבל מפני הגלות אבדה זאת החכמה ממנו כדכתיב ואבדה חכמת חכמיו וכו' והוצרכנו לחצוב לנו בורות נשברי' ובילדי נכרי' נשפיק באלו העניני' וחכמי יון חקרו יפה בזאת החכמה מחקר מסכים לקבלתנו ואולי הגיעו אליהם ספרינו בבית שני כשגברה ידם עלינו וקראו אותם החכמות על שמם אע"פ שהם חכמתנו באמת וצריכות לתורתינו לדעת ענין קביעות החדשים והמועדים אשר תלויים בהם הרבה מצות חמורות כחיוב כרת וזולתם. וכבר השגיח בזה הרב הגדול רבינו משה ב"ר מיימון ז"ל והיתה עליו רוח ה' לשום בספר ממה שעלה בידו מזאת החכמה למה שהוא צריך לתורתינו מה שהוא קב ונקי לפאר לרומם את תורתינו שלא נצטרך בזה לספר מחכמי האומות הכל מסור בידינו מחכמי תורתינו. והוא פי' ע"ד האמת הלכה זו פעמים בא בארוכה פעמים בקצרה יבינוהו במעט עיון מי שעיין בחכמה זאת. ובסוף דבריו כתב זה לשונו בפ' {{ממ|י"ח}} [י"ז הכ"ג כ"ד] מה' קדוש החודש וכבר ראית מן המעשים האלו כמה חשבונות יש בו וכמה תוס' וכמה גירועי' אחר שיגענו הרבה. עד שמצאנו דרכים קרובים שאין בחשבונות עומק גדול. שהירח עקלקלות גדולות יש במעגלותיו. ולפיכך אמרו חכמים {{ממ|ר"ה כ"ה ע"א}} שמש ידע מבואו ירח לא ידע מבואו. ואמרו חכמים {{ממ|שם כ' ע"ב}} פעמים בא בארוכה פעמים בא בקצרה. כמו שתראה בחשבונו' אלו שפעמים תוסיף ופעמי' תגרע עד שתהא קשת הראיה פעמים ארוכה פעמים קצרה כמו שביארנו עכ"ל. ומפני שאיני יודע אם ראית בחכמה זו כלום אם לאו איני יכול להרחיב לך בכאן הפירוש פן יהיו דברי אצלך כדברי ספר החתום. אבל אכתוב לך ממנו מעט ממה שיהי' לך נקל להבין דע כי גלגל הירח אין אמצעו מרכז הארץ אבל הוא יוצא ממרכז הארץ. וגם אין הירח קבוע בגלגלו. אבל יש גלגל קטן בעובי גלגל הירח. ובאותו גלגל קטן שקורין אותו גלגל היקף הוא קבוע גלגל הירח. ומתנועע עליו. וכן יש לו גלגלים אחרים וגלגל המזלות אמצעו הוא מרכז הארץ אינו יוצא כלל ממנו ומפני זה אנו רואים הירח לפעמים גדול ולפעמים קטן. לפעמים ממהר בהליכתו ולפעמים מאחר כי כשהירח הוא בגלגלו באותו צד היותר רחוק מן הארץ ובגלגל היקף שלו ג"כ ביותר גבוה ממנו. אז הוא רחוק ממרכז הארץ תכלית מרחקו ויראה לנו שהוא מאחר במהלכו ויראה בתכלית קטנותו וכשהוא בהפך שהוא ביותר קרוב מגלגלו אל הארץ. וגם בגלגל היקף שלו ביותר שפל ממנו. אז הוא קרוב קרוב אל הארץ תכלית קורבתו וירא' לנו אז ממהר במהלכו ונראה אותו גדול יותר בתכלית גדולתו. ואע"פ שלפי האמת גופו ומהלכו אינם משתנים אלא לפי ראות העין בסיבת יציאת מרכזו וגלגל הקיפו וזהו פעמים בא בארוכ' כשהוא בגובה רומו וגבה רום גלגל היקפו הוא בא בארוכה. וכשהוא בשפל רומו ושפל רום גלגל היקפו הוא בא בקצרה וזו דרך קצרה וזהו סבת המולד האמתי והמולד האמצעי כי המולד האמצעי הוא לפי תנועתה בגלגלו ולעולם הוא שוה לא יוסיף ולא יגרע. והמולד האמתי הוא כשנערך מהלכו לגלגל המזלות ולפעמים הוא מקדים ולפעמים הוא מאחר לא יקדים יותר מי"ד שעות ולא יאחר יותר מהם אבל במה שבין אלו המספרים ישתנה המולד האמתי מהאמצעי עד שלפעמים ישתוו וישתנו הן מעט הן הרבה עד י"ד שעות בקדימה וכן עד י"ד שעות באיחור ולפרש דברים אלו לא יספיק הזמן אשר אני בו מטרדת לבי וגם הם דברים אי אפשר ללמדם על רגל אחד ובשעה קלה כי בזה נתחברו ספרים הרבה אין קץ ולשלום אין קץ:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>