עריכת הדף "שו"ת תשב"ץ/א/קא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
ברשך לה"ר שמואל בר דוד חלאיו יצ"ו

'''שאלה קא: ''' שאלת זה לשונך תודיעני בביאור רחב מה בין קרי לזיבות וידמה לי כי זב טומאתו חמורה ובעל קרי טומאתו קלה אמנם אין לי ידיעה להבחין מה בין זה לזה בעצם אע"פ שרש"י ז"ל כ' בפי' התורה וז"ל זוב דומה למי בצק של שעורים ודיהו דומה ללובן ביצה המוזרת שכבת זרע קשור כלובן ביצה שאינה מוזרת עכ"ל ואלו קרי לא קאמר ולא זכרו למה הוא דומה:

'''תשובה: '''  דע כי בעל קרי הוא מי שיצאה ממנו שכבת זרע וז"ש {{ממ|ברכו' כ"ב ע"ב}} עזרא תקן טבילה לבעלי קריין וטעמא {{ממ|שם ע"א}} כדי שלא יהיו ת"ח מצרים אצל נשותיהם כתרנגולים משמע שהמשמש מטתו נקרא בעל קרי מפני שיצאה ממנו שכבת זרע וכן הוא מפורש בגמ' בפ' יוצא דופן {{ממ|נדה מ"ג ע"א}} דאמרי' התם אמאי דתנן {{ממ|שם מ' ע"א}} זב ובעל קרי אינן מטמאין עד שתצא טומאתן לחוץ זב דכתיב איש כי יהי' זב מבשרו ובעל קרי דכתיב ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע והרי בכאן מפורש שהבעל קרי הוא מי שיצא ממנו ש"ז ודברים פשוטים הם א"צ להרחיב בהן יותר מזה. וא"ת מפני מה קראוהו בעל קרי והניחו לישנא דקרא ולא קראוהו יוצא ממנו שכבת זרע איברא לישנא דקרא נמי הוא דכתיב כי יהיה בך איש אשר לא יהי' טהור מקרה לילה ומשם למדנו שהבעל קרי טמא טומאת ערב ולמדנו משם גם כן שאפילו אינה ראוי' להזריע כגון שאינו יורה כחץ היא טמאה כדאמרי' בפ' יוצא דופן {{ממ|נדה מ"ג ע"א}} דאמר שמואל כל שכבת זרע שאינה יורה כחץ אינה מזרעת אזרועי הוא דלא מזרעא אבל טמויי מטמאה שנאמר כי יהיה בך איש אשר לא יהי' טהור מקרה לילה אפילו קרי בעלמא. וממקרא זה יצא להם לחכמים ז"ל לקרות ליוצא ממנו שכבת זרע בעל קרי שהוא לשון נקיה וקצרה ולישנא דקרא וכן כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור פי' ראה קרי ולא טבל מטומאתו כי לא טהור הוא הוא פעל עבר על משקל פעול כמו ולא יכול משה. וכבר עמדת על מה שהביא רש"י ז"ל מתורת כהני' מה יש בין קרי לזוב וז"ל התוספתא במסכת זבים והביאוה פ' בנות כותים {{ממ|נדה ל"ה ע"ב}} מה בין זוב לשכבת זרע זוב בא מבשר המת וש"ז בא מבשר החי זוב דומה כלובן ביצה המוזרת ושכבת זרע קשורה כלובן ביצה שאינה מוזרת ע"כ ביארו לך כי הזיבה היא באה מבשר המת כלומר שלא נחחמם כל גופו כמשמש באבר המת שהזכירו בסנהדרין פרק ד' מיתות {{ממ|סנהדרין נ"ה ע"א}} ובפ"ב דשבועות {{ממ|י"ח ע"א}} אלא שיצא מגופו דרך ריר ודרך מחלה היא לפיכך החמיר' תור' בטומאתו שאם הוא בעל ראיה אחת יש לו דין בעל קרי אלא שלב"ש תולין בראיה אחת עד שנראה אם יראה ראי' אחרת עושה משכב ומושב מראי' ראשונ' ולב"ה הוא כבעל קרי גמור ואינו מטמא משכב ומושב כלל אלא מראי' שני' ואילך כדאי' בפ' בתרא דנדה {{ממ|ע"ב ע"א}} ובפ"ק דזבים {{ממ|מ"א}} ואם ראה ראיי' שני' הרי הוא כזב גמור אלא שאינו זקוק לצפרים כדאמרי' בפ"ק דמגל' {{ממ|ח' ע"א}} מנה הכתוב שתים וקרא' טמא שלש וקרא' טמא הא כיצד שתים לטומאה ושלש לקרבן שאינו חייב קרבן בשתי ראיות אע"פ שהוא זב גמור לענין טומאה עד שיראה שלש ראיות ואע"פ שטומאת זיבה חמורה מטומאת קרי וטומאת נדה חמורה מטומאת פולטת ש"ז אפ"ה כשתקן עזרא טבילה לבעלי קריין לא היתה בכלל תקנתו זב ונדה שלא מפני הטומאה תיקן טבילה שכל הטמאים מותרין הם להתפלל ולברך בלא טבילה דהא קי"ל {{ממ|בכורו' כ"ז ע"א}} דנדה קוצה לה חלה ומברכת קודם שתטבול שתקנת עזרא אינה אלא כדי שלא יהיו ת"ח מצויין אצל נשותיהן כתרנגולים וכיון שמפני טעם זה היתה תקנתו א"כ אין בכלל תקנה זו אלא בעל קרי לא זב וכן פולטת ש"ז ולא נדה דזב ונדה מתפללין ומברכין בלא טבילה ובעל קרי ופולטת אסורין וזהו שאמרה המשנה {{ממ|ברכות כ"ו ע"א}} שהבאת בכתב' זב שראה קרי ונדה שפלטה ש"ז והמשמשת שראתה דם צריכין טבילה ורבי יהודה פוטר כלומר דאע"ג דמשום זיבות ונדות לא מיחייבי בטבילה משום קרי בימי זיבות ופליטה בימי נדות מחייבי בטבילה ורבי יהודה פוטר לאו משום דס"ל דבעלי קריין לא צריכי טבילה כר"י בן בתירא אלא דס"ל כיון דטבילה זו אינה מטהרת טהר' גמור' פטור ור"י בן בתירא ס"ל דאין דברי תורה מקבלין טומאה וא"צ טבילה כלל והכי קי"ל. וכן נהגו בארצותינו להתפלל בלא טבילה ובלא נתינת תשעה קבין. ויש מקומו' נוהגין בעלי קריין לטבול לתפלה וכמ"ש הרי"ף ז"ל בפ' מי שמתו וזה מספיק במקום זה:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>