עריכת הדף "שו"ת שארית יוסף/מא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
'''מא)''' שאלה וז"ל השואל שלום למר ולתורתו כבר קדמתי והטרחתי למעכ"ת בשאלה ותשובתו דמר הגיעוני ועדיין דברי דמר ערבים ומתוקים עלי לכן עתה באתי בשאלה קטנה אשר אנכי שואל ממעלת כ"ת. עיר שמנהגה מקודם ומאז כל יחיד ויחיד מי שיש לו ס"ת מעמיד אותה בהיכל בית הכנסת הנקרא בלשונינו ארון הקדש בלי רשות שום אדם מנהיגי הקהילה או גבאי צדקה וכן לוקח אותה מב"ה מתי שירצה בלי רשות שום אדם ואינו פורע כלום לגבאי צדקה או להקהל כך היה המנהג מעולם וכן עדיין ולראובן היה לו ס"ת איזה שנים בהיכל ב"ה ונתמנה מהקהל לאחד מגבאי ומחלקי צדקה והיה בחזקת איש מאומד וחבירו שהיה. ג"כ עמו גבאי צדקה נתן בידו מאה זהובים על רבית קודם סוכות ואח"כ נתמוטטו נכסיו של ראובן באיזה סיבה ובחדש שבט שאחריו השכין ומכר הס"ת הנ"ל עם המקומות מושב שלו שבב"ה הנ"ל לשמעון אחד מיושבי עירו בשטר אחד ובשיעבוד אחד הוא ואשתו בקנין גמורה וחליטה בסודר ובכל מיני קנין ושמעון הלוקח הניח הס"ת הנ"ל בהיכל הנ"ל בחזקתו כשאר יחידים שיש להם ס"ת והודיע לש"ץ נאמן דב"ה כמה פעמים שהמקומות והס"ת של ראובן שלי הן שקניתי ממנו בק"ס ויש לי שטר מכירה עליהם ובח"ה דפסח נתמנו מהקהל גבאי צדקה אחרים כדרך ומנהג כל שנה ואחד מהן הוא שמעון הלוקח הס"ת הנ"ל ואחר פסח נתגלה ונתפרסם הדבר שנתמוטטו נכסיו של ראובן הנ"ל ושיש לו נושין הרבה והגבאים תבעו ממנו המאה זהובי' והוציאו מאתו חמשים זהובי' והמותר לא יכלו להוציאו ממנו מחמת דחקו ודובר על לבם ופתה אותם עד שלקחו ממנו כתב על החמשים זהובים וזמן הפרעון מתי שירצו גבאי צדקה והחזירו לידו כתב הראשון של מאה זהובי' ואח"כ קודם שבועות ברח ונמלט ראובן מעיר אשר יושב בקרבה מחמת רוב נושיו שידחקו עליו ויש חשש וקרוב לודאי שיאבדו החמשים זהובים ויש לאיזה בעל דין לחלוק ולומר מאחר שהס"ת עדיין עומד בהיכל ב"ה והלוקח לא עשה משיכה מהיכל ב"ה אם כן הרי הוא תפיסת ממון של ראובן וזוכה בה גבאי צדקה והן כשלוחין להקהל ולהצדקה לענין זה עבור החמשים זהובי' הנ"ל ושמעון השיב שהרי הוא קנאה בכל מיני קנייה קודם כתיבת שטר האחרון שהוא כתיבת ידו של ראובן שאין בו שיעבוד שהוא תחילת הלואת צדקה של חמשים זהו' ואחריו אין שום אדם יכול לתפוס אם לא בשביל שמעון הקונה ועוד שמעות של צדקה הן ממון שאין לו תובעין כמעשה בסוף פרק החובל וכאשר הביאו הפוסקים כידוע למר ועתה מאחר שכל רז לא אנס למר ילמדני רבי ומורי להיכן הדין נוטה ולהוציא הדין לאמיתו מי זוכה בס"ת שמעון הקונה או הצדק' אף שכתבתי כמה דברים שאין נפקותא מצד הדין רק שכתבתי הענין כהוויתו מעשה שהי' כך היה כדי שלא יהא לבעל הדין לחלוק ואקוד ואשתחוה מרחוק אפים ארצה ויקבל מר ברכה וחיים מנותן בלתי מקבל כה עתירת אהובך אוהבך נאמן דמר משה בר אליקם זלה"ה מילדי היילפרון:. כמעט ששכחתי סניף אחד משורש ועיקר. אחר שנתפרסם לכל שנמלט וברח ראובן הנ"ל בא פריץ אחד לפני השופט והראשים והראה שטר על ראובן ועשה שפערונ"ג על כל נכסיו של ראובן ופרט המקומות שבב"ה ואז אמר שמעון הקונה תתנו לי הס"ת אולי יוודע לפריץ שיש לו ספר תורה בבית הכנסת ויקח אותו כדיניהם מי שעשה שפערונג בראשונה אז השיבו לו הראשים תקח אותה רק שיהא בחזקתה כאשר היא עתה ואמר שמעון כן והלא ת"ל יש עדיין אלקים ודינים בישראל וצוו הראשים לשמש דבית הכנסת שיתן אותה לשמעון וכן עשה השמש נתן אותה לשמעון ועתה היא ביד שמעון הקונה והוא מוחזק בו רק שהשיב על דברי הראשים כן וכנ"ל:

'''תשובה''' של"ש אתה אהובי היקר כהר"ר משה י"ץ וכל אשר לך שלום אהובי מכתב מ"כ הגיעני וענין ס"ת ומקומות ששאל מ"כ אהובי ידוע למ"כ שמהרא"י כתב שאין להשיב בדיני ממונות רק לדיין מכל מקום אני משיב למ"כ דרך משא ומתן וגם באולי מ"כ דיין בדבר אהו' בענין המקומות אין צורך להאריך שהרי יש בהן דין קדימה הואיל והיו לו המקומות קודם שלוה ושטר בעדים וק"ס אפילו היה מאוחר הוא קודם למלוה על פה אבל גם הספר תורה נ"ל שהיא לבעל השטר שהרי הקנה לו בק"ס שהוא חליפין ונקנה לו בכל מקום שהוא ואף כי היא בבית הכנסת ונאמר שהיא כמופקדת ביד גבאי צדקה הלא באותו פעם כשהקנה לו אי בעי לה המוכר הוו יהבו ליה הגבאים שהרי עדיין לא ידעו שאין לו כמו שבא בשאיל' מ"כ וא"כ מצי מקדיש ומצי יהיב. ולא דמי למאמר רבי יוחנן גזל ולא נתייאשו שניהם אינם יכולים להקדישו דהתם הגזלן אינו נותן לו אף אם יתבענו וק"ל ואף אם היה כתב של גבאים החוב בשטר ובעדים מכל מקום הלא אין שייך דין קדימה במטלטלין ולא שייך גם כן לטרוף מטלטלין שמכר אחר שלוה ואפילו בשטר ואם כן באיזה ענין יש לגרוע מסירת הספר תורה ואם מטעם שהגבאים תפסו עתה הספר תורה ובעל חוב מאוחר שקדם וגבה מה שגבה גבה אמת באם לא היה מכירה גמורה רק שעבוד מלוה בשטר אז אין המטלטלין בכלל שעבוד וכל הקודם זכה ואז היה לנו לומר שהגבאים קדמו וגבו. אבל עכשיו שנעשה מכירה בק"ס שהוא חליפין ומ"ש קנין זו מקנין מטלטלי אגב מקרקעי שכתב הטור (סי' ק"ד) שמה שגבה המאוחר לא גבה לכן לפע"ד הדין עם הקונה. והנה אהובי כתבתי כל הנ"ל בלא ראיות כי נ"ל שהדברים פשוטים והאריכות ללא צורך ומכל מקום באם יהיה מי מתנגד בדבר במטותא הודיעני טעמו ואף אם לא תצטרכו למיצוי הדין מחמת איזה סיבה מכל מקום אל יהא למ"כ למשא ותכתוב לי כ"ד באר היטב כי תורה היא וצורך ללמוד ושלום. אליהו בן ברכאל ממשפחת רם:
<noinclude>{{שולי הגליון}}{{דיקטה}}{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>