עריכת הדף "שו"ת רבי עקיבא איגר/א/קעב"

<noinclude>{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן קעב'''}}

ובההיא ענינא נתקשיתי כעת למה דמבואר בתמורה דאם עובר ירך אמו היא וולדה נרבעו. א"כ באשתו מעוברת איך רשאי לבא עליה. נימא דהיא וולדה נבעלו והוי בא על בתו. ואף דבפחותה מבת ג' לאו ביאה היא מ"מ לכאורה הוא איסור דרבנן כמו בקטן פחות מבן ט' דאסור מדרבנן:

ונלענ"ד דבפחותה מבת ג' דבלא"ה אף במותרת לו אסור לבא עליה כיון דלאו שם ביאה עליה הוי כמשחית זרעו על עצים ואבנים. עי' בנ"י פ"ק דיבמות. ושאני בת ג' אף דא"א להתעבר ותלד. מ"מ שם ביאה עלי' אבל בפחותה מבת ג' לאו שם ביאה עליה א"כ לא הוצרכו חז"ל לאסור מדין ערוה. ומש"ה במעוברת דליכא מדין חשש השחתת זרעו לא הוי אפילו איסור דרבנן משום ערוה. אביך אוהבך כנפשו:

{{יישור לשמאל|'''עקיבא'''}}

{{מרכז|'''בשולי המכתב'''}}

איני מבין כלל בפ"ב דכתובות {{ממ|דף כ"ב סוף ע"א}} ואע"ג דאר"ה כו'. דאיך ס"ד דאינה יכולה מכחשתו דגירושין. שוה לאינה יכולה מכחשתו דמיתה [ואפילו למסקנא הכי הוא דהיכא דליכא עדים דקמסייעי לה שוה גירושין למיתה] וכי אפשר לומר כן הא האשה שאמרה מת בעלי נאמנת. והאומרת גרושה אני אינה נאמנת כדאיתא במתני' הרי דהפרש יש דבגירושין אינה מתיראת כ"כ מהכחשה מאשר מתיראת במיתה. וצל"ע.

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>